איך לתמחר נכון מוצר או שירות?

כדי לתמחר מוצר, שירות או שעת עבודה בצורה נכונה, אליעד כהן מסביר קודם כל שחשוב להבין למה בכלל אדם מחליט לתמחר משהו. לפני שמדברים על מספרים או אחוזי רווח, יש לברר מה המטרה האמיתית שלך כשאתה מוכר מוצר או שירות. אם אתה מוכר כוס מים, למשל, המחיר שתיקח תלוי במטרת המכירה שלך: האם אתה מוכר אותה כי המטרה שלך היא להציל אנשים מצמא וגם להתעשר מזה, או שאתה רוצה רק לכסות את העלויות שלך, או אולי בכלל רוצה להתפרסם, ליצור קשרים, או כל מטרה אחרת.

איך רוב האנשים מתמחרים מוצר ולמה זו טעות?

אליעד כהן מסביר שרוב האנשים מתמחרים מוצר או שירות לפי שיטת "קוסט פלוס". הם מחשבים מהי עלות הייצור שלהם ומוסיפים אחוז מסוים של רווח. לדוגמה, אם מוצר עולה 10 שקלים לייצר, הם מחליטים להוסיף רווח של 10%, 20%, או אפילו 100%. הוא מדגיש שזו דרך שגויה לתמחר, כי היא לא מתייחסת לפוטנציאל המחיר שהלקוח מוכן לשלם. המחיר שאתה מבקש צריך להיות תלוי אך ורק במה שהלקוח חושב שהמוצר שווה עבורו, ולא בעלות הייצור או אחוז הרווח שאתה רוצה לעשות.

איך נכון לקבוע מחיר לפי אליעד כהן?

אליעד מסביר שכדי לתמחר נכון מוצר או שירות, צריך לשאול את עצמך: "כמה כסף הלקוח יהיה מוכן לשלם עבור המוצר שלי?". השאלה הנכונה אינה "כמה עלה לי המוצר?" אלא "כמה אנשים מעריכים את המוצר?". כלומר, יש להבין כמה הערך של המוצר או השירות בעיני הלקוחות, ומה האלטרנטיבות שיש ללקוחות במקום לקנות את המוצר שלך.

הוא נותן דוגמה על דוכן פלאפל. אם אתה פותח דוכן פלאפל, התמחור שלך צריך להתבסס על כמה הלקוחות יהיו מוכנים לשלם לפלאפל שאתה מציע. יש לבדוק מה הן האלטרנטיבות שלהם - אם יש דוכני פלאפל אחרים, מה המחיר שלהם? אם אין פלאפל באזור, מה החלופות שיש לאנשים? אולי לאכול משהו אחר. עליך להבין את הערך שהמוצר שלך נותן ללקוח ביחס לאלטרנטיבות.

מדוע לא נכון לתמחר לפי עלות ייצור בלבד?

אליעד מדגים מצב שבו מוצר עולה לך לייצר 10 שקלים, ואתה מחליט לא למכור אותו בפחות מ - 10 שקלים כי זה "לא משתלם". לדבריו זו גישה שגויה, מכיוון שלפעמים כדאי למכור את המוצר בזול יותר מעלות הייצור או אפילו להפסיד עליו, אם זה משרת מטרה ארוכת טווח אחרת שלך. למשל, אם המטרה שלך היא להשתלט על השוק, לייצר הרגל אצל לקוחות או לבנות מותג, אתה עשוי אפילו להפסיד על המוצר לזמן מסוים כדי להרוויח בטווח הארוך.

מה הקשר בין התמחור למחאת הדיור?

אליעד מביא דוגמה אקטואלית מתוך "מחאת מחירי הדיור". הוא אומר שיש אנשים שחושבים שאם הציבור יפסיק לקנות דירות, המחירים ירדו. לכאורה, אם אנשים יפסיקו לקנות דירות, לקבלנים תהיה סיבה להוריד מחירים. אבל הוא מסביר מדוע במציאות זה לא בהכרח עובד כך. אם כולם מפסיקים לקנות דירות, הם יצטרכו לגור בשכירות, מה שיגרום לעלייה במחירי השכירות כי מספר הדירות להשכרה לא גדל.

אליעד מוסיף דוגמה עם קוטג': לפעמים קוטג' בישראל נמכר במחיר גבוה יותר מאשר בחו"ל, למרות כל העלויות של הטיסה והמשלוח לחו"ל. למה? פשוט כי בישראל מוכנים לשלם יותר. הוא מדגיש שבמוצר כמו קוטג' או דירה, כל עוד הלקוח מוכן לשלם, המוכר ינסה לקחת את המחיר הגבוה ביותר האפשרי. אם אף אחד לא יקנה דירות, קבלנים אולי יורידו מחירים, אבל ברגע שהמחיר ירד מעט, כולם יחזרו לקנות ואז המחיר יחזור לעלות. כך שהחרם על רכישת דירות לא יפתור את בעיית המחירים לטווח ארוך.

הוא גם מביא דוגמה על חשמל, מוצר חיוני שאין לו אלטרנטיבה. אם מחירי החשמל יעלו, גם אם תנסה...