גאון או משוגע, האם הטלת ספק הופכת אותך לחכם או לטיפש? הטלת ספק חכמה, הטלת ספק טיפשית, הדרך להשתגע, הדרך להיות גאון, גורואים להתעשר, איך לעשות כסף בקלות? גורואים לכסף, ללמוד מעשירים, מאמן אישי לכסף
האם הטלת ספק הופכת אותך לגאון או למשוגע?
אליעד כהן מסביר בהרצאתו בהרחבה את הרעיון שהטלת ספק היא כלי רב עוצמה שיכול להפוך את האדם לגאון או למשוגע, תלוי באיך הוא משתמש בכלי הזה. אליעד מתאר כי האנשים המטילים ספק נחלקים בדרך כלל לשני סוגים עיקריים: אנשים חכמים ואנשים משוגעים.
לדבריו, האנשים החכמים לוקחים דברים שנראים בלתי אפשריים או לא הגיוניים ובוחנים אותם לעומק. לעומתם, האנשים המשוגעים מגיעים לבית המשוגעים מכיוון שהם מטילים ספק גם בדברים היומיומיים והפשוטים ביותר. לדוגמה, המשוגע עלול לומר: "מי אמר שהשולחן לא רודף אחריי?", "מי אמר שהכוכבים בשמיים הם לא מצלמות שמצלמות אותי?" וכדומה. כך, הטלת ספק מוגזמת ולא מאוזנת עלולה להוביל את האדם לאובססיות, לחרדות ולשיגעון.
לעומת זאת, הטלת ספק מאוזנת ומדויקת היא כלי חזק שיכול לקרב את האדם לאמת. כאשר האדם מטיל ספק בצורה נכונה, הוא בוחן את שני הצדדים באופן סימטרי ומעמיק. אם אדם מטיל ספק רק כדי לחזק את האגו שלו ולחשוב שהוא "יותר חכם מכולם", הוא לא באמת מטיל ספק אמיתי, אלא משתמש בכלי בצורה שטחית ומזויפת. אדם כזה לא מגיע לאמת אלא רק לחשיבה שטחית ומוגבלת, וחושב בטעות שהוא חכם.
מהי הטלת ספק אמיתית ומהי הטלת ספק שקרית?
הטלת ספק אמיתית היא חקירה מלאה וסימטרית של כל האפשרויות, עד כדי הטלת ספק בספק עצמו. אליעד מדגיש שהטלת ספק לא שלמה מביאה לכך שאנשים מתבלבלים וחושבים שהם מבינים דברים, למרות שבפועל הם רחוקים מהאמת. אדם המטיל ספק באמת יגיע למסקנה שאין ודאות מוחלטת בשום דבר, אבל באותה מידה יוכל להשתמש בכך ככלי להתקרב לאמת.
לעומת זאת, הטלת ספק שקרית או חלקית מתאפיינת בכך שהאדם לא בוחן באמת את כל האפשרויות עד הסוף, אלא עוצר באמצע. למשל, אדם שמתחיל להטיל ספק בהחלטה כלשהי אך מפסיק לחקור ברגע שהוא מתעייף, או ברגע שהוא מגיע למסקנה שנוחה לו, לא באמת הטיל ספק. הוא רק רצה לחזק את ההנחות שלו מראש ולא היה מוכן לאתגר אותן באמת.
למה צריך מישהו מבחוץ כשמטילים ספק?
אליעד מציין שכאשר אדם מטיל ספק לבד, הוא עשוי ללכת לאיבוד, כי אין מי שיזכיר לו איפה הוא מפספס או הולך רחוק מדי לכיוון אחד. לכן, נדרש אדם מבחוץ (כמו אליעד עצמו) שיכול להצביע על הנקודות שבהן האדם "מדלג" או מפסיק להטיל ספק אמיתי. הוא מדגים זאת באמירה שאנשים רבים אומרים שהם מכירים את התכנים שלו, אך בפועל רובם מבינים אותם בצורה חלקית או לא נכונה בכלל, ומגיעים ל"אחדות שקרית" או למסקנות שטחיות.
מהי "האחדות השקרית" ומדוע אנשים מגיעים אליה?
אליעד מסביר שרוב האנשים מגיעים לאחדות השקרית משום שהם מבינים בצורה שגויה את המסרים שהוא מעביר. למשל, כאשר הוא אומר "אין הבדל", אנשים מסיקים מכך שאין חשיבות לכלום, בעוד שהכוונה שלו שונה ומורכבת בהרבה. האדם מגיע למסקנה שטחית ומטעה, וכך מפספס את האמת העמוקה שאליעד מנסה ללמד.
מדוע רוב האנשים לא מבינים נכון את התכנים של אליעד?
אליעד נותן דוגמה מאדם שקורא רק חלק מתוך מחקר רפואי, אך לא שם לב למסקנות אחרות שסותרות את החלק שקרא. הוא משווה זאת לאנשים ששומעים חלק קטן מתורתו ומסיקים מסקנות לא נכונות. לדבריו, אנשים אלו מגיעים למסקנות מוגבלות כי הם לא מבינים את ההקשר המלא או לא מוכנים...
אליעד כהן מסביר בהרצאתו בהרחבה את הרעיון שהטלת ספק היא כלי רב עוצמה שיכול להפוך את האדם לגאון או למשוגע, תלוי באיך הוא משתמש בכלי הזה. אליעד מתאר כי האנשים המטילים ספק נחלקים בדרך כלל לשני סוגים עיקריים: אנשים חכמים ואנשים משוגעים.
לדבריו, האנשים החכמים לוקחים דברים שנראים בלתי אפשריים או לא הגיוניים ובוחנים אותם לעומק. לעומתם, האנשים המשוגעים מגיעים לבית המשוגעים מכיוון שהם מטילים ספק גם בדברים היומיומיים והפשוטים ביותר. לדוגמה, המשוגע עלול לומר: "מי אמר שהשולחן לא רודף אחריי?", "מי אמר שהכוכבים בשמיים הם לא מצלמות שמצלמות אותי?" וכדומה. כך, הטלת ספק מוגזמת ולא מאוזנת עלולה להוביל את האדם לאובססיות, לחרדות ולשיגעון.
לעומת זאת, הטלת ספק מאוזנת ומדויקת היא כלי חזק שיכול לקרב את האדם לאמת. כאשר האדם מטיל ספק בצורה נכונה, הוא בוחן את שני הצדדים באופן סימטרי ומעמיק. אם אדם מטיל ספק רק כדי לחזק את האגו שלו ולחשוב שהוא "יותר חכם מכולם", הוא לא באמת מטיל ספק אמיתי, אלא משתמש בכלי בצורה שטחית ומזויפת. אדם כזה לא מגיע לאמת אלא רק לחשיבה שטחית ומוגבלת, וחושב בטעות שהוא חכם.
מהי הטלת ספק אמיתית ומהי הטלת ספק שקרית?
הטלת ספק אמיתית היא חקירה מלאה וסימטרית של כל האפשרויות, עד כדי הטלת ספק בספק עצמו. אליעד מדגיש שהטלת ספק לא שלמה מביאה לכך שאנשים מתבלבלים וחושבים שהם מבינים דברים, למרות שבפועל הם רחוקים מהאמת. אדם המטיל ספק באמת יגיע למסקנה שאין ודאות מוחלטת בשום דבר, אבל באותה מידה יוכל להשתמש בכך ככלי להתקרב לאמת.
לעומת זאת, הטלת ספק שקרית או חלקית מתאפיינת בכך שהאדם לא בוחן באמת את כל האפשרויות עד הסוף, אלא עוצר באמצע. למשל, אדם שמתחיל להטיל ספק בהחלטה כלשהי אך מפסיק לחקור ברגע שהוא מתעייף, או ברגע שהוא מגיע למסקנה שנוחה לו, לא באמת הטיל ספק. הוא רק רצה לחזק את ההנחות שלו מראש ולא היה מוכן לאתגר אותן באמת.
למה צריך מישהו מבחוץ כשמטילים ספק?
אליעד מציין שכאשר אדם מטיל ספק לבד, הוא עשוי ללכת לאיבוד, כי אין מי שיזכיר לו איפה הוא מפספס או הולך רחוק מדי לכיוון אחד. לכן, נדרש אדם מבחוץ (כמו אליעד עצמו) שיכול להצביע על הנקודות שבהן האדם "מדלג" או מפסיק להטיל ספק אמיתי. הוא מדגים זאת באמירה שאנשים רבים אומרים שהם מכירים את התכנים שלו, אך בפועל רובם מבינים אותם בצורה חלקית או לא נכונה בכלל, ומגיעים ל"אחדות שקרית" או למסקנות שטחיות.
מהי "האחדות השקרית" ומדוע אנשים מגיעים אליה?
אליעד מסביר שרוב האנשים מגיעים לאחדות השקרית משום שהם מבינים בצורה שגויה את המסרים שהוא מעביר. למשל, כאשר הוא אומר "אין הבדל", אנשים מסיקים מכך שאין חשיבות לכלום, בעוד שהכוונה שלו שונה ומורכבת בהרבה. האדם מגיע למסקנה שטחית ומטעה, וכך מפספס את האמת העמוקה שאליעד מנסה ללמד.
מדוע רוב האנשים לא מבינים נכון את התכנים של אליעד?
אליעד נותן דוגמה מאדם שקורא רק חלק מתוך מחקר רפואי, אך לא שם לב למסקנות אחרות שסותרות את החלק שקרא. הוא משווה זאת לאנשים ששומעים חלק קטן מתורתו ומסיקים מסקנות לא נכונות. לדבריו, אנשים אלו מגיעים למסקנות מוגבלות כי הם לא מבינים את ההקשר המלא או לא מוכנים...
- האם הטלת ספק הופכת אותך לחכם?
- מהי האחדות השקרית?
- איך להטיל ספק נכון?
- האם ללמוד ישירות מעשירים או מגורואים לכסף?
- מה ההבדל בין ספק חכם לספק טיפשי?