ובו יתבאר, מהי חרדת בחינות / פחד ממבחנים? ואיזה טיפול בחרדת בחינות, הכי מומלץ? ובפשיטות, חרדת מבחנים היא, לחץ שיש לאדם לפני מבחן כלשהו. שהאדם מפחד להיכשל במבחן, ועל ידי זה נוצרת אצל האדם, חרדת מבחנים.

וחלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים וחבריהם, מנסים לתת לתלמידים עצות שונות של טיפול בחרדת בחינות ולחץ ממבחנים. וכמובן, שכל העצות האלו, טובות רק באופן חלקי בלבד. אך שום עצה, לא מטפלת בשורש הבעיה באופן מוחלט. וכדי לטפל בחרדת בחינות באמת, לשם כך יש להבין, כיצד באמת נוצרת חרדת בחינות?

וכפי שכבר ביארתי מספר פעמים, כאשר ילד נולד, הדבר האחרון שהוא מפחד ממנו, זה להיכשל במבחן. כי כדי להיכשל במבחן, לשם כך צריך האדם להיות בעל תודעת הצלחה וכישלון. שהאדם יהיה מסוגל להבדיל, בין כישלון, לבין הצלחה. וכאשר הילד הקטן כמעט ולא מבדיל בכלל, בין טוב לבין רע, הרי שממילא לא שייכת אצלו חרדת בחינות ולחץ לפני מבחנים וכיו"ב.

וכאשר מבקשים מהילד לצייר איזה ציור, הילד מצייר את הציור, כפי מה שהוא רוצה, ולא בדיוק לפי מה שביקשו ממנו. ובעיני הילד, הוא לא יותר טוב או פחות טוב מאף אחד אחר. וההורים של הילד, מחנכים (או "מחנכים" עם מירכאות) את הילד, שעליו לצייר את הציור, בדיוק כפי מה שביקשו ממנו. וההורים של הילד, מתחילים ללמד את הילד, להבדיל, בין הצלחה לבין כישלון.

וכך הילד עובר שטיפת מוח חברתית. שראשית כל, גורמת לו להגדיר דברים מסוימים כיותר טובים מאשר דברים אחרים, ודברים אחרים, כרעים יותר מאשר דברים אחרים. ובנוסף, הילד עובר שטיפת מוח רצינית, שגורמת לו להתמכר להצלחה ולשנוא את הכישלון. כי מלמדים את הילד על כל דבר, איך להצליח בכל דבר, ושאסור לו להיכשל. ושאם הוא יכשל, אז זה יהיה פחות טוב, מאשר אם הוא יצליח וכיו"ב.

כך שהילד גדל עם שטיפת מוח רצינית, שעליו להצליח. ושהצלחה היא יותר טובה מאשר כישלון. ושלהיכשל במבחן, זה פחות טוב ואפילו רע, ביחס להצלחה במבחן.

והילד מטבעו, רוצה גם להרגיש חופשי. אך כדי להצליח במבחן, לשם כך צריך ללמוד למבחן. כי אי אפשר להצליח במבחן, בלי ללמוד למבחן. וללמוד למבחן, זה לא ממש מספיק. כי צריך ללמוד ולשנן את החומר של הלימוד. וצריך להכין תרגילים ושיעורי בית. וצריך להעמיק בחומר הלימוד. וצריך לעשות חזרות לפני המבחן. ובקיצור, צריך להשקיע המון מאמצים, כדי להצליח במבחן.

ומאחר שהילד רוצה חופש, ומאחר שכדי להצליח במבחן, צריך להשקיע המון מאמץ, שהוא שולל את הרצון של האדם לחופש. ממילא זה אומר, שכדי שהילד יצליח להתגבר על הרצון שלו לחופש, לשם כך הוא צריך לחזק את הרצון שלו, להצליח במבחן. וכדי להשקיע המון בלימודים, לשם כך האדם צריך לפחד מאוד, שמא הוא לא יצליח בלימודים.

כי, כגודל הפחד, כך גודל הרצון, וכך גודל המאמץ שהאדם עושה כדי להשיג את המטרה שלו. כי רצון חזק, יוצר פחד חזק. ומי שממש רוצה איזה דבר, הוא גם ממש מפחד לאבד את הדבר. והוא גם ממש מתאמץ להשיג ולשמור על הדבר. כך, שמאמץ להצליח במבחן, כרוך ברצון חזק להצליח במבחן. שהוא עצמו, נובע מחרדה גדולה של האדם, שמא הוא יכשל במבחן.

ונמצא אם כן, כי כל ההתעסקות של האדם עם הלימוד למבחן, היא עצמה יוצרת אצל האדם לחץ לפני מבחן וחרדת בחינות. ולחץ ממבחנים וחרדת בחינות, הם דבר שהוא מחויב המציאות, ושאי אפשר לברוח ממנו, כל זמן שהאדם רוצה להצליח במבחן.

וכל השיטות שיש בעולם, איך להירגע לפני מבחן, ואיך לא לסבול מלחץ לפני מבחן, הן כולן שיטות סרק, שעוזרות אולי באופן חלקי בלבד. כי במקרה הטוב, הרעיון שלהן הוא, לגרום לאדם להאמין בעצמו, ולסמוך על עצמו, ולהיות רגוע ובטוח בעצמו וכיו"ב.

אבל כל אלו שיטות סרק, שעוזרות באופן חלקי בלבד. כי הן יכולות לעזור, רק למי שחרדת הבחינות שלו היא חלשה. אבל מה יעשה מי שחרדת הבחינות שלו ושהלחץ שלו ממבחנים, משתלט עליו, עד כדי התקפי חרדה וכיו"ב?

והאמת צריכה להיאמר, והיא, שהרצון של האדם להצליח במבחן, והמחשבה של האדם, שהוא צריך / חייב / אמור להצליח במבחן, היא מחזקת אצל האדם, את חרדת הבחינות שלו. וככל שהאדם משקיע יותר ללמוד למבחן, כך חרדת המבחנים שלו, גדולה יותר, עד כדי התקפי...