2 דרכים להתמודדות, טיפול בעצלנות, טיפול בדחיינות, מהי עצלנות כרונית? איך להתמודד עם עצלנות? איך להיפטר מעצלנות? מתעצל להתאמן, מתעצל ללמוד, איך להפסיק לדחות? איך להתמודד עם דחיינות? איך לא להתעצל? להפסיק להיות עצלן
מה זה עצלנות ואיך היא נוצרת?
אליעד כהן מסביר שאין באמת בן אדם עצלן. כל מי שמוגדר כעצלן, הוא למעשה חרוץ מאוד בלהיות עצלן. כלומר, הוא לא מתעצל בכלל, הוא משקיע מאמצים רבים בלדחות או להימנע מפעולות מסוימות. למשל, מישהו שמתעצל לקום מוקדם לעבודה, מאוד חרוץ בלישון עד מאוחר, או חרוץ בלצפות בטלוויזיה במקום לעשות את המטלות שלו. לכן, השאלה הראשונה והחשובה שצריך לשאול היא: מה גורם לאדם להעדיף להיות "עצלן"?
העצלנות אינה משהו שקיים סתם, אלא היא תמיד מבטאת בחירה מודעת או לא מודעת של האדם. אליעד מדגים זאת דרך ילד שמתעצל לעשות שיעורי בית. כשאומרים לו "אתה חייב לעשות שיעורי בית", הוא אומר "אין לי כוח". אך אם יגידו לו פתאום "אתה בכלל לא חייב לעשות שיעורי בית", מיד תיעלם העצלנות והוא ירגיש הקלה. מכאן, העצלנות נוצרת כאשר יש לאדם פעולה מסוימת שהוא חושב שעליו לבצע, אבל עמוק בפנים הוא לא באמת רוצה לבצע אותה, ולכן מתפתח קונפליקט פנימי שמוביל לתחושת "עצלנות".
מהן שתי הדרכים לטיפול בעצלנות ודחיינות?
אליעד כהן מציע שתי דרכים מרכזיות להתמודדות עם עצלנות ודחיינות:
הדרך הראשונה היא דרך ההיגיון והחשיבה הלוגית של יתרונות מול חסרונות.
הדרך הזאת עובדת על עיקרון פשוט: אדם צריך לבדוק מהם היתרונות והחסרונות בביצוע המשימה לעומת אי ביצועה. למשל, אם אדם מתעצל לקום לעבודה, עליו לחשוב על היתרונות שיהיו לו אם יקום בזמן לעבודה (כסף, הצלחה, יציבות) לעומת החסרונות שיהיו אם לא יקום (בעיות כלכליות, תחושת כישלון, תחושת אכזבה עצמית וכו'). כך, כאשר היתרונות מתבררים כגדולים יותר, באופן טבעי האדם כבר לא יתעצל ויבצע את המשימה. אליעד מדגיש שאם לאחר בדיקה אמיתית וכנה האדם יגיע למסקנה שעדיף לו להמשיך להיות עצלן, אז עליו להיות שלם עם ההחלטה הזאת ולא להתלונן על התוצאות.
אך אליעד גם מציין שהשיטה הזו לא תמיד עובדת, ולפעמים למרות שהאדם רואה בבירור את היתרונות של עשיית הפעולה, הוא עדיין לא מבצע אותה, וזה מעיד על כך שהשיטה לא יושמה נכון או שלא נעשתה בצורה מעמיקה מספיק.
מה הסיבה האמיתית לעצלנות ואיך לחשוף אותה?
הדרך השנייה והעמוקה יותר לטיפול בעצלנות, כפי שמסביר אליעד כהן, היא לחפש ולהבין את הסיבות הפנימיות יותר. הסיבה לעצלנות נמצאת תמיד בתת - המודע, במקום רגשי עמוק שבו קיים פחד, כאב או טראומה מהעבר, או תפיסות שליליות כלפי עצמך.
לדוגמה, אדם שמתעצל לעשות שיעורי בית יעדיף לצפות בטלוויזיה כי זה כיף לו, וללמוד נתפס בעיניו כמשעמם או מאמץ יתר. אך הסיבה העמוקה יותר שבגללה הוא מתעצל ללמוד, היא כי הלימודים מעוררים בו רגשות שליליים כמו תחושת כישלון, לחץ, פחד או חוסר ביטחון עצמי.
הבעיה עם השיטה הראשונה (בחינת יתרונות מול חסרונות בלבד) היא שהיא לא תמיד פותרת את השורש הפנימי של העצלנות. לפעמים אדם ינסה לחשב יתרונות וחסרונות, אבל בסופו של דבר יישאר עצלן כי הסיבה האמיתית - הפחד, החוסר ביטחון או הטראומה...
אליעד כהן מסביר שאין באמת בן אדם עצלן. כל מי שמוגדר כעצלן, הוא למעשה חרוץ מאוד בלהיות עצלן. כלומר, הוא לא מתעצל בכלל, הוא משקיע מאמצים רבים בלדחות או להימנע מפעולות מסוימות. למשל, מישהו שמתעצל לקום מוקדם לעבודה, מאוד חרוץ בלישון עד מאוחר, או חרוץ בלצפות בטלוויזיה במקום לעשות את המטלות שלו. לכן, השאלה הראשונה והחשובה שצריך לשאול היא: מה גורם לאדם להעדיף להיות "עצלן"?
העצלנות אינה משהו שקיים סתם, אלא היא תמיד מבטאת בחירה מודעת או לא מודעת של האדם. אליעד מדגים זאת דרך ילד שמתעצל לעשות שיעורי בית. כשאומרים לו "אתה חייב לעשות שיעורי בית", הוא אומר "אין לי כוח". אך אם יגידו לו פתאום "אתה בכלל לא חייב לעשות שיעורי בית", מיד תיעלם העצלנות והוא ירגיש הקלה. מכאן, העצלנות נוצרת כאשר יש לאדם פעולה מסוימת שהוא חושב שעליו לבצע, אבל עמוק בפנים הוא לא באמת רוצה לבצע אותה, ולכן מתפתח קונפליקט פנימי שמוביל לתחושת "עצלנות".
מהן שתי הדרכים לטיפול בעצלנות ודחיינות?
אליעד כהן מציע שתי דרכים מרכזיות להתמודדות עם עצלנות ודחיינות:
הדרך הראשונה היא דרך ההיגיון והחשיבה הלוגית של יתרונות מול חסרונות.
הדרך הזאת עובדת על עיקרון פשוט: אדם צריך לבדוק מהם היתרונות והחסרונות בביצוע המשימה לעומת אי ביצועה. למשל, אם אדם מתעצל לקום לעבודה, עליו לחשוב על היתרונות שיהיו לו אם יקום בזמן לעבודה (כסף, הצלחה, יציבות) לעומת החסרונות שיהיו אם לא יקום (בעיות כלכליות, תחושת כישלון, תחושת אכזבה עצמית וכו'). כך, כאשר היתרונות מתבררים כגדולים יותר, באופן טבעי האדם כבר לא יתעצל ויבצע את המשימה. אליעד מדגיש שאם לאחר בדיקה אמיתית וכנה האדם יגיע למסקנה שעדיף לו להמשיך להיות עצלן, אז עליו להיות שלם עם ההחלטה הזאת ולא להתלונן על התוצאות.
אך אליעד גם מציין שהשיטה הזו לא תמיד עובדת, ולפעמים למרות שהאדם רואה בבירור את היתרונות של עשיית הפעולה, הוא עדיין לא מבצע אותה, וזה מעיד על כך שהשיטה לא יושמה נכון או שלא נעשתה בצורה מעמיקה מספיק.
מה הסיבה האמיתית לעצלנות ואיך לחשוף אותה?
הדרך השנייה והעמוקה יותר לטיפול בעצלנות, כפי שמסביר אליעד כהן, היא לחפש ולהבין את הסיבות הפנימיות יותר. הסיבה לעצלנות נמצאת תמיד בתת - המודע, במקום רגשי עמוק שבו קיים פחד, כאב או טראומה מהעבר, או תפיסות שליליות כלפי עצמך.
לדוגמה, אדם שמתעצל לעשות שיעורי בית יעדיף לצפות בטלוויזיה כי זה כיף לו, וללמוד נתפס בעיניו כמשעמם או מאמץ יתר. אך הסיבה העמוקה יותר שבגללה הוא מתעצל ללמוד, היא כי הלימודים מעוררים בו רגשות שליליים כמו תחושת כישלון, לחץ, פחד או חוסר ביטחון עצמי.
הבעיה עם השיטה הראשונה (בחינת יתרונות מול חסרונות בלבד) היא שהיא לא תמיד פותרת את השורש הפנימי של העצלנות. לפעמים אדם ינסה לחשב יתרונות וחסרונות, אבל בסופו של דבר יישאר עצלן כי הסיבה האמיתית - הפחד, החוסר ביטחון או הטראומה...
- איך לטפל בעצלנות כרונית?
- איך להתמודד עם דחיינות?
- מה הסיבה האמיתית לעצלנות?
- איך להפסיק לדחות משימות?
- מה עושים כשאין חשק להתאמן?
- איך להפסיק להיות עצלן?
050-3331-331