טיפול לטפל - הכל כולל הכל על טיפול לטפל - רשימת כל הנושאים טיפול לטפל טיפול cbt טיפול nlp טיפול ocd טיפול אחרי בגידה טיפול אישי טיפול ב nlp טיפול ב ocd טיפול ב או סי די טיפול ב אוסידי טיפול בpdd טיפול בא מיניות טיפול באו סי די טיפול באובדנות טיפול באובססיה טיפול באובססיה זוגית טיפול באובססיות טיפול באוטיזם טיפול באונס טיפול באיומי התאבדות טיפול באישיות פרפקציוניסטית טיפול באלימות טיפול באלימות בבית הספר טיפול באמיניות טיפול באנורקסיה טיפול באנורקסיה קשה טיפול באנורקסית טיפול באנשים

... טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי מה ההבדל בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי? אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם, מתוך ההנחה שאם ישנה את תפיסתו לגבי ההתנהגות הבעייתית, ההתנהגות עצמה תשתנה מעצמה. לדוגמה, אדם שרוצה להיגמל מעישון ינסה להבין לעומק מדוע הוא מעשן, מה העישון נותן לו, ואם יצליח לשכנע את עצמו בצורה עמוקה שהעישון אינו מועיל לו, הוא פשוט יפסיק לעשן מעצמו. לעומת זאת, טיפול התנהגותי עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל בפועל לשנות את ההרגל הבעייתי, גם תפיסתו הקוגניטיבית לגבי ההרגל תשתנה בהדרגה. לדוגמה, מעשן שיפסיק לעשן באופן יזום ויתמודד עם הקושי שבכך, יתחיל לפתח מחשבות חדשות ותובנות חדשות, וכך תשתנה גם תפיסתו לגבי העישון עצמו. מהו טיפול CBT ואיך הוא משלב את שתי השיטות? טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) משלב את שתי השיטות: הוא כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך כדי השינוי. כך, בטיפול לגמילה מעישון, המטופל מתבקש להפסיק לעשן, אך במקביל עליו לעקוב אחרי המחשבות והרגשות שמתעוררים אצלו תוך כדי התהליך. לדוגמה, מחשבות כמו קשה לי בלי סיגריה, או אני חייב לעשן ... עומד מאחוריהן ומה המשמעות הרגשית של הסיגריה עבורו. הגישה המשולבת היא אידיאלית כיוון שהיא מטפלת בבעיה הן ברמת החשיבה והן ברמת ההתנהגות, ומאפשרת להתמודד עם בעיות שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, אליעד כהן מדגיש כי השינוי המהותי ביותר הוא תמיד השינוי הקוגניטיבי. מדוע אליעד כהן מדגיש שהשינוי הקוגניטיבי הוא ... נפרד. לדוגמה, אדם שסובל מהתמכרות לסמים יכול לעבור גמילה התנהגותית בה הוא מפסיק להשתמש בסמים, אך אם החשיבה שלו לא השתנתה באופן מהותי והסיבות שהובילו אותו לשימוש בסמים לא טופלו, הוא עלול לחזור להשתמש בסמים בשלב מאוחר יותר. לפיכך, ללא שינוי מחשבתי עמוק ומקיף, שינוי ההתנהגות בלבד לא תמיד יחזיק מעמד לאורך זמן. האם שינוי ... אדם יכול לחשוב ולדבר באופן תיאורטי על הסיבות שלו לעשן, אך רק כשהוא ינסה להפסיק לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית. איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה? ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל: לשנות בפועל את ההרגל (למשל, להפסיק לעשן בפועל). לבצע ניתוח קוגניטיבי מעמיק של כל קושי, פחד או תחושה שעולים במהלך ... נוחות, הוא צריך לשאול את עצמו מדוע בדיוק הוא מרגיש כך, ומה באמת חסר לו באותו רגע. זהו תהליך של חקירה עמוקה שמוביל גם לשינוי התנהגותי וגם לשינוי מחשבתי. איך לבחור את הטיפול המתאים ביותר? לסיכום, אליעד כהן מציין שאין תשובה חד משמעית מוחלטת לשאלה מהו ה

... טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי מדוע הטיפול הנפשי לא תמיד מצליח ומה הסיבה האמיתית לכך? כאשר טיפול נפשי אינו מצליח, אליעד כהן מסביר שאין זה נכון להאשים את המטופל כבעייתי או גרוע. ההסבר לכך פשוט: תפקיד הטיפול הוא להתאים את עצמו למטופל, אפילו אם המטופל מאתגר או קשה במיוחד. לכן, בכל מקרה של כישלון, האחריות מוטלת על הטיפול עצמו. אם שיטת הטיפול אינה מתאימה או שהגישה של המטפל אינה נכונה למטופל, הטיפול ייכשל. מה ההבדל בין טיפול שלא הצליח למרות שהיה אמור להצליח לבין טיפול שלא היה אמור להצליח מלכתחילה? אליעד כהן מבחין בין שני סוגי כישלונות בטיפול: הראשון, כאשר טיפול נכשל למרות שהיה אמור להצליח, והשני, כאשר המטופל מצפה לתוצאות מיידיות מטיפול שלא נועד לכך. הוא נותן כדוגמה אדם שרץ פעם אחת על הליכון, ואז מתלונן שהמשקל לא השתנה. הטיפול, במקרה זה הריצה, לא היה אמור להביא לתוצאות כה מהירות. לכן, לא מדובר בכישלון של הטיפול, אלא בתפיסה מוטעית של המטופל. מה עושים כשהטיפול עובד ואז מפסיק לעבוד? מצבים נפוצים הם כאשר

טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה האם טיפול רגשי עדיף על טיפול שכלי? כאשר מתמודדים עם בעיות רגשיות כמו בדידות, עצב, או תחושות שליליות, אנשים רבים שואלים איזה סוג טיפול יוכל לעזור להם בצורה הטובה ביותר. אליעד כהן מסביר כי קיימות שתי גישות מרכזיות לטיפול: טיפול רגשי וטיפול שכלי (קוגניטיבי), ולכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. ההחלטה איזה טיפול מתאים תלויה בעיקר באופי הבעיה ובמטרת המטופל. מהי המשמעות של טיפול טכני והאם הוא יעיל? לעיתים, אנשים מתייחסים לפתרון שכלי או טכני כמשהו קר, טכני מדי, שאינו נותן מענה מספק לצד הרגשי של הבעיה. לדוגמה, כאשר אדם מתלונן שהוא נמצא בחדר חשוך ואינו ... האמיתית, שהיא מחשבה בסיסית הגורמת לבדידות, לא תטופל ולא תשונה בשורשה, הבעיה תחזור בהמשך. כיצד עובד טיפול שכלי בבעיה רגשית? לפי אליעד, הבעיות הרגשיות בסופו של דבר נובעות ממחשבות לא מודעות. גם אם אדם עובר תהליך רגשי כמו מדיטציה או ריברסינג, מה שמוביל לשינוי במצבו הוא שינוי באופן ... אם הוא לא פותר את הבעיה באופן יסודי. מה היתרון של טיפול שכלי לפי אליעד? אליעד טוען כי היתרון המרכזי של טיפול שכלי הוא שהוא מתמודד עם מקור הבעיה, שהיא תמיד תפיסה או מחשבה. לדבריו, כדי לפתור בעיה באופן מוחלט, חובה להתמודד עם החשיבה ולשנות אותה. כל שיטה אחרת, אפילו אם היא מציגה את עצמה ... משפיעה על אופן החשיבה של האדם. כיצד אפשר לשלב טיפול רגשי ושכלי בצורה יעילה? אליעד מציע שאפשר לשלב טיפול רגשי ושכלי כדי להקל על המטופל. לדוגמה, לתת למטופל קודם תחושה טובה באמצעות שיטות רגשיות כדי שיהיה לו קל יותר לקבל את הגישה השכלית בהמשך. הוא משווה זאת לילד שמתקשה לאכול תרופה וצריך לעטוף אותה בממתק או באוכל טעים כדי לקבל ... לעטוף את הפתרון השכלי בשיטות רגשיות נעימות כדי שהמטופל יצליח להתמודד עם החשיבה הנדרשת. כיצד בוחרים טיפול מתאים לאדם מסוים? אליעד מבהיר שאין טיפול אחד שמתאים לכולם, וכל אדם זקוק למשהו אחר בהתאם ליכולתו להבין ולקבל. למשל, יש אנשים שצריכים תהליך עדין ורגשי יותר כדי שיוכלו בהדרגה לקבל את ההיבט השכלי של הבעיה, בעוד שאחרים ... לדרך. למה חשוב להבין מה האדם באמת רוצה כשהוא מבקש טיפול? לפי אליעד, אנשים לעיתים מבקשים משהו מסוים, אך בפועל רוצים דבר אחר. תפקיד המטפל הוא לזהות את הרצון האמיתי של המטופל ולא בהכרח לתת לו מיד את מה שהוא ביקש. המטפל יכול לתת למטופל הרגשה שמבינים אותו, ואחרי זה להסביר לו בעדינות שייתכן שיש דרך טובה יותר להתמודד עם הבעיה שלו, דרך שאולי ה

... לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות? איך ניתן לרפא כל מחלה ... שבה התהליך יקרה תלויה בעיקר בהיגיון של המטפל. ככל שהמטפל מסוגל לחשוב בהיגיון ברמה גבוהה יותר, כך מהר יותר יתפוס המטופל את יכולת החשיבה המתקדמת ויתחיל להחלים. אליעד מדגיש שבאמצעות שיחה נוחה והדרגתית, המטופל יכול לחזור למצב של איזון נפשי תוך זמן קצר. ההיגיון שבבסיס השיטה המטופל הסובל מההפרעה הנפשית פועל על פי היגיון אחר. לדוגמה, אדם הסובל מהפרנויה וחש שחוצנים רודפים אחריו יכול לשאול את עצמו אם זה הגיוני, אך הוא לא מסוגל להפעיל את ההיגיון המובהק. דרך השיחה עם המטפל, המטופל לומד להטיל ספק במחשבותיו ולבנות היגיון פנימי חדש. אם המטפל מבין את ההיגיון המיוחד של המטופל ומטפל בו בסבלנות ובזמן הנכון, התהליך מביא להחלמה. הקשר בין חיפוש האמת לריפוי נפשי במהלך ההסבר, אליעד ... חלק מהתהליך של חיפוש האמת. אם המטפל מסוגל להיכנס לעומק השאלות הללו מבלי לאבד את החשיבה ההגיונית, הוא יכול לסייע למטופל לחזור לחשיבה בריאה. כיצד להימנע מלהיסחף לעולם המשוגע? אליעד מציין את הבעיה הגדולה של מטפלים רבים - הפחד מלהיסחף לעולם של המטופל. כשמטפל חושש שההיגיון שלו יישאב אל תוך עולמו של המטופל, הוא לא מצליח לעזור לו. כדי למנוע זאת, חשוב שמטפל יהיה בעל היגיון חזק וברור, שאינו נוטה להיסחף או להיכנס לתוך דמיונות המטופל. המסר הסופי: כל אחד יכול להיות חכם ומאוזן נפשית לסיום, אליעד מדגיש כי כל אחד יכול ללמוד לחשוב בהיגיון ולסייע לאנשים ... עם אנשים הסובלים ממחלות נפש, מפני שהם חוששים להיסחף אל אותו צד לא הגיוני ולהתחיל לדמיין ולהזדהות עם המצב ההזוי של המטופל. מתי זה לא יקרה? אם נמצא אדם שחוכמתו או יכולת החשיבה ההגיונית שלו כה גבוהה, ייתכן שלא תהיה לו שום מגבלה להיכנס לעומק ראשו של המטופל, להבין את עולמו ולהוביל אותו החוצה אל עבר שפיות מלאה. אדם כזה, לפי ההסבר, הוא מישהו בעל היגיון של 100 מתוך 100. במצב כזה, לא משנה כמה המטופל נמצא בבלבול, המטפל לעולם לא יאבד את היכולת ההגיונית שלו, אלא רק ירים את המטופל אליו. האדם המשוגע יהיה כמים הקרים, אבל המטפל החם בעוצמה של 100 גובר עליו. החשיבה מאחורי הטענה שכל משוגע למעשה כן ... לא באמת יצליח לעזור, כי האדם הפרנואידי מרגיש שיש היגיון בהנחת החוצנים. רק אם המטפל מסוגל להיכנס אל עומק החשש של המטופל, לעבור עם החשיבה עד קצה הגבול, ואז להאיר לו כיוונים לוגיים חלופיים, אפשר ליצור תהליך שינוי. הקשר לחיפוש האמת ... אדם כזה יכול להתחבר לכל מי שחווה הפרעה נפשית (כי הוא כבר מכיר את הכיוונים האלה), מבלי להיסחף אל השיגעון. הבעיה של מטפלים רבים: חוסר יכולת אמיתית להכיל את שיגעון המטופל ישנה אמירה חריפה: מטפל, פסיכיאטר, פסיכולוג, או כל איש מקצוע שלא באמת מסוגל להבין את ההיגיון של המטופל, לעולם לא יצליח לרפא אותו באמת. ייתכן שהוא ייתן תרופות פסיכיאטריות, ייתן כלים התנהגותיים או תמיכה רגשית, אבל לא יגיע לרמת ריפוי מלאה. מטפלים רבים בעצמם חוששים משיגעון, כי הם יודעים בתוכם שאינם לגמרי חסינים. ברגע שיכנסו לעומק ראשו של המשוגע, הם עלולים ... כלומר, בעלי היגיון מוחלט, הם לא היו מפחדים לדבר לעומק עם כל חולה נפש, כי אין שום סיכוי שישתגעו. לכן, כדי להגיע לטיפול במאה אחוז הצלחה, נדרש אדם עם היגיון מושלם, או לפחות היגיון גבוה יותר מאשר עוצמת חוסר ההיגיון של המטופל. כיצד נמדדת חוכמה אמיתית? המבחן של לחלץ את ההפך נעשה מעבר לסיפור חסידי או רעיוני מתוך סיפורי מעשיות על שבעת הקבצנים ... בעל היגיון מוחלט, הוא לא מאבד את עצמו בדרך. לכן, אם מישהו רק משחק שהוא בודק, בלי כוונה אמיתית להיכנס לכל מחשבה של המטופל, הוא לא יוכל לשחרר אותו באמת. הוא יסתפק לזרוק משפטים כמו אין דבר כזה או אתה מדמיין, והמטופל לא באמת יתקדם. מדוע אנשים לא ממהרים ליישם את השיטה? התשובה הפשוטה היא הפחד. כמעט כל אדם נורמלי אינו מחזיק בהיגיון ... מוחלטים. לכן, הוא חושש ששיחה ארוכה עלולה למוטט את שיווי המשקל שלו. זוהי הסיבה שבמציאות מתאפשרים רק שינויים קטנים. הטיפול נעשה בצורה מוגנת, עם תרופות, עם הגבלות של זמן ושל דרכי שיח. במקום לנהל שיחה פתוחה עם המשוגע ללא גבולות, עושים זאת ... מהעתיד. מבחן ההתגברות על החרדה הוא למצוא מישהו שלא מפחד משום דבר, או לפחות מישהו שהפחד שלו קטן בהרבה, ואז הפחד של המטופל יוכל לפנות את מקומו בהדרגה. אלא שגם כאן קיימת ההשפעה ההדדית: אם החרדה של המטופל גדולה מן הרוגע של המטפל, הרוגע עלול להיפגם. השוואה לשאלת עד כמה אדם באמת יכול לחולל שינוי בסביבתו מופיעה שאלת עומק ... שיגיע לדרגת היגיון גבוהה מאוד, שתאפשר לו גם למשוך אחרים אל מחוץ לשיגעון שלהם. הרעיון המעשי: לשפוך שכל לראשו של המטופל דרך נושאים נטולי קונפליקט כל הסיכום חוזר לנקודת המוצא: כדי לרפא אדם הסובל מהפרעה נפשית, מדיכאון, מחרדה או משיגעון, ... הפרעתו אינה מחזיקה מים, מדוע איננה עולה בקנה אחד עם החשיבה המסודרת. הוא יבריא כתוצאה מכך. כיצד הדבר מייצר תקווה לטיפול בכל ההפרעות? נטען בתוכן הזה שהשיטה הזו תקפה לכל סוגי המחלות הנפשיות, בכל עוצמה ובכל מגוון. בין אם מדובר ...

... טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף למה מטפלים מסוימים אוסרים ללכת לטיפול מקביל? אליעד כהן מסביר שישנן שיטות טיפוליות רבות שבהן המטפלים מבקשים מהמטופל שלא להשתתף בטיפול אחר במקביל. הסיבה לכך נעוצה בעיקר באמונות שמטפלים מנסים להחדיר למטופל כחלק מהטיפול שלהם. לדוגמה, מטפל פסיכולוגי עשוי לומר שאסור במקביל ללכת לטיפול פסיכיאטרי או לטיפול NLP, כי זה יפריע לתהליך הטיפול. הסיבה האמיתית לכך, מסביר אליעד, היא שטיפול מסוג אחד עשוי להתבסס על אמונה מסוימת, וכאשר המטופל הולך לטיפול נוסף שמבוסס על אמונה הפוכה, נוצרת סתירה שפוגעת בתהליך הטיפולי המקורי. לדוגמה, אם אדם הולך לטיפול פסיכולוגי שבו מלמדים אותו להאמין בעצמו, ובטיפול אחר מלמדים אותו דווקא להטיל ספק בעצמו ולבדוק את עצמו, ייתכן שתיווצר סתירה בין שני הטיפולים. במקרה כזה, האמונה מה

טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2 איך מטפלים במחשבות פרנואידיות ובהפרעות נפשיות מורכבות? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לטפל באופן יעיל בסכיזופרניה פרנואידית, מחשבות רדיפה, והפרעות ... אישיות גבולית. לפי אליעד כהן, הגישה המרכזית לטיפול בהפרעות נפשיות מורכבות צריכה להתמקד בהבנת ההיגיון ... ההסבר של אליעד מתחיל בכך שהוא מדגים כיצד עובד הטיפול הנפוץ כיום בבתי חולים פסיכיאטריים, שם נהוג להגדיר כל ... רק מטשטשת או מסתירה את הבעיה האמיתית. מדוע הטיפול התרופתי לא תמיד מספק פתרון אמיתי לבעיה? אליעד מסביר ... בבית החולים לא תמיד מודעים או מעוניינים לטפל לעומק בשורש הבעיה. לרופאים קל יותר לטעון שאין פתרון אמיתי ... מסיר מהם אחריות על חוסר היכולת שלהם להבין את המטופל ולהתחבר אליו רגשית. קל יותר להאשים את המערכת או את הגנטיקה ... לעומק את המניעים הרגשיים או הפסיכולוגיים של המטופל. אליעד כהן נותן דוגמה לכך מתוכנית הטלוויזיה יצאת צדיק, בה ... זה יותר קל ונוח להם מאשר להודות שהם לא יודעים לטפל בבעיה הספציפית. באותה מידה, גם ברפואה הפסיכיאטרית, לפעמים ... כשמבינים את המניעים הפנימיים והרגשיים, אפשר לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים. מה הקשר בין הרגשת מיוחדות ... ולכן המציא את השיגעון הזה כדי להרגיש ייחודי. הטיפול הנכון הוא לגלות מה עומד מאחורי הצורך שלו להרגיש מיוחד, ... עצמי אמיתי שלא תלוי בדברים יוצאי דופן. איך לטפל באדם שלא משתף פעולה? אליעד מסביר שאם האדם לא משתף פעולה באופן ישיר, עדיין אפשר לטפל בו דרך אנשים שמתקשרים איתו - למשל אדם שמביא לו אוכל או מדבר ... שלו. זו שיטה איטית יותר אבל טובה בהרבה מחוסר טיפול. בדרך זו אפשר להתחיל תהליך שבסופו של דבר יביא להבנה ולשיפור. האם כל בעיה נפשית ניתנת לטיפול? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב שטען כי אפילו אם אדם ... למצב תקין באמצעות הבנת ההיגיון הפנימי שלו וטיפול רגשי ועמוק. טיפול בסכיזופרניה פרנואידית איך להבין מחשבות רדיפה? מה לעשות ... היגיון בשיגעון? למה תרופות לא תמיד עובדות? איך לטפל באדם שלא משתף פעולה? איך להבין מחשבות מוזרות? אז מה את אומרת ... שהם מכירים את השיטה הזאת, יש למישהו עצבים לטפל באנשים בכלל? ש: שזה לא יכול לעבוד בסיטונאות. אליעד: למה לא? ... אני לא יודעת להגיד מה יוצא נגיד במקומות כאלה מלטפל במצבים האלה בצורה כזאת. אליעד: אבל איך הם יטפלו אוקי. ש: בין ... אבל את חושבת לרופא יש אומץ להגיד אני לא יודע לטפל בו אני לא מספיק מקצועי יש אומץ לרפואה להגיד כזה דבר אני לא ... שלו גם כן, מאיפה הם מבינים בזה במשוגעים יכולים לטפל רק אנשים חכמים מאוד אנשים שחכמים יותר מהמשוגע. עכשיו מה זה ...

טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1 מה הסיבה האמיתית למחשבות פרנואידיות אצל אנשים? כאשר אדם אומר שרודפים אחריו, עוקבים אחריו, או מנסים ... לא היה מפתח מחשבות שווא כאלה. איך נכון לגשת לטיפול בפרנויות ומחשבות רדיפה? לדברי אליעד כהן, הגישה לטיפול במחשבות מסוג זה צריכה להיות דרך ההבנה של האינטרס הרגשי של האדם ולא דרך ויכוח רציונלי ישיר על ההיגיון שבדבריו. כלומר, במקום ... רדיפה היא פחד מהתחושה שהוא כישלון, אז הטיפול יצריך לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, לחזק את ההערכה העצמית שלו ולהראות לו שהוא לא חייב להיות תלוי באישור חיצוני כדי להרגיש מוצלח. ... סיפור שיצדיק את הכישלונות והחסרונות שלו. איך לטפל במחשבות רדיפה? מה לעשות עם הפרעות פרנואידיות? טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות איך לעזור למישהו עם OCD? מהי הסיבה למחשבות לא הגיוניות? טיפול רגשי במחלות נפשיות למה אנשים ממציאים הזיות שווא? עכשיו בא בן אדם אומר שלום עוקבים אחרי מנסים לחסל אותי לפגוע בי וכו נכון ואז מה ... אותם. ולכן מה זה אומר לנו זה אומר לנו שהדרך לטפל באותו בן אדם בכלל מכיוון אחר אם אנחנו רוצים לעזור לו אנחנו בכלל צריכים ללכת בכיוון אחר לגמרי אנחנו צריכים לעזור לו להבין שהוא בן ...

טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים האם אפשר לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אדם יכול ללכת לכמה טיפולים נפשיים שונים בו - זמנית. הוא נותן כדוגמה אדם שנמצא בטיפול פסיכיאטרי שלוקח תרופות, ובמקביל מעוניין לעשות טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תפיסתי או טיפול NLP. השאלה העיקרית שאליעד מתייחס אליה היא אם קיימת סתירה בין טיפולים שונים, ואם אכן כדאי או לא כדאי לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל. מדוע יש מטפלים שמתנגדים לטיפול מקביל בשיטות שונות? אליעד כהן טוען שאפשר וניתן לשלב כל טיפול עם כל טיפול אחר. כדוגמה, הוא מסביר שניתן ללמוד יהדות, נצרות ואסלאם במקביל, לשלב בודהיזם תוך טיפול בסכיזופרניה בכדורים, ואפילו להשתמש בסמים תוך כדי טיפול נפשי אחר. לשיטתו, כל מי שטוען אחרת הוא או טועה או נוכל. הסיבה לכך היא שאם מישהו אומר לך שהטיפול שלו לא יעבוד אם תעשה משהו נוסף (למשל להשתמש בסמים, להיות דתי, חילוני, לקחת או לא לקחת תרופות מסוימות), זה מעיד שהטיפול שלו פשוט לא מספיק טוב. הסברו של אליעד הוא שטיפול טוב באמת יכול לעזור לכל אדם בכל מצב ובכל זמן, ללא תלות במצבו הנפשי, בהרגליו או בסגנון חייו. דוגמאות נוספות שהוא מביא הן שטיפול טוב יכול לעזור לאדם מכור לסמים וגם לאדם נקי מסמים, למכור לפורנו ולאדם א מיני, ליהודי וללא יהודי, לסכיזופרן ולפרופסור. כלומר, אם טיפול הוא מספיק טוב, הוא יעבוד לכולם. מה הסימן שטיפול הוא טוב ויעיל באמת? המדד ל

טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית מה זה טיפול בחשיפה ואיך הוא עובד? טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ישיר עם הדבר שמפחיד אותו, הוא מגלה בהדרגה שהמציאות אינה מאיימת כפי שדמיין. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט - לאט יגדיל את מספר האנשים שהוא עומד מולם. באופן דומה, אדם עם פחד גבהים יתמודד תחילה עם מקומות מעט גבוהים, ואז יתקדם בהדרגה למקומות גבוהים יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי. האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח? למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו מצליח תמיד. לדוגמה, במקרים של פחד טיסה קשה לבצע חשיפה הדרגתית, משום שאי אפשר לטוס חלקית. במקרים כאלו, האדם נאלץ להתמודד מיד עם המצב השלם, דבר שעלול להגביר את החרדה וליצור התנגדות מוגברת לטיפול. למשל, אדם שיחווה חוויה שלילית בזמן טיסה עלול לפתח סלידה חזקה עוד יותר, ואף יסרב לטוס שוב, מתוך אמונה שהפעם החרדה הייתה אמיתית ומוצדקת. מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד? חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא רק צריך לדבר מול אנשים שוב ושוב, אלא גם לבחון את המחשבות שעוברות לו בראש לפני, תוך כדי ואחרי ההתנסות. ... כי הוא מברר ומערער את ההנחות הראשוניות שבבסיס החרדה. כיצד דוגמת התפוז המכני ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה? בסרט התפוז המכני מוצגת דוגמה לכך שחשיפה בלבד לא בהכרח יוצרת שינוי רגשי אמיתי. גם כאשר מראים לאדם שוב ושוב סיטואציה מסוימת, זה לא תמיד יגרום לו לאהוב אותה או להפסיק לפחד ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות. איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מגוקים או מים? במקרה של פחד מגוקים, אפשר להציע לאדם להתקרב לגוק באופן הדרגתי כדי לראות שלא קורה דבר רע. אבל חשוב גם לשאול ... באמת כל כך נורא?. ההתבוננות מאפשרת לאדם לראות את חוסר הרציונליות של הפחד ולנטרל את המקור שלו. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר להתמכרויות ולרצונות חזקים? העיקרון של טיפול בחשיפה עובד גם בצורה הפוכה: אם חשיפה מפחיתה פחד, אז מניעה (התנזרות) יכולה להחליש התמכרות או תשוקה חזקה מדי. למשל, אדם המכורה לסמים יכול להפסיק ... עשוי לפתח פחד חדש, כי הבעיה העמוקה לא נפתרה. אותו עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא מטפלים בשורש, הרצון פשוט יופיע בצורה אחרת. מכאן עולה החשיבות הגדולה של ההתבוננות הפנימית, בנוסף לחשיפה או להימנעות עצמן. למה שילוב בין חשיפה להתבוננות הוא הכרחי בטיפול? החשיפה יוצרת מידע חדש על המציאות, המאתגר את התפיסות הקודמות של האדם. ההתבוננות הפנימית שבאה לאחר מכן מאפשרת לו להבין מה היה שגוי במחשבותיו המקוריות ולפרק אותן בצורה שכלית ומדויקת. שילוב זה יוצר שינוי עמוק ואמיתי, ומונע חזרה של החרדה או ההתמכרות. טיפול בפחדים וחרדות שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה התמודדות עם התמכרויות ותאוות בירור הנחות יסוד והתבוננות פנימית איך להתמודד עם פחד קהל? כיצד להפחית חרדה חברתית? מהו טיפול בחשיפה? ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה? תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד (כמו חרדה חברתית או פחד גבהים), הוא לומד, דרך החוויה עצמה, שהמצב אינו גורם לרע כפי שחשב. לדוגמה, מישהו ... מול מעט אנשים, אחר כך מול מספר גדול יותר, וכך הלאה, עד שהוא מתרגל ונרגע מעט מהפחד הראשוני. האם טיפול בחשיפה תמיד עובד? ש: אם פשוט נחשפים עוד ועוד, האם זה תמיד יעלים את הפחד? תשובה: לא בהכרח. יש מקרים שבהם לא ניתן לחשוף אדם בהדרגה (למשל, פחד ... משהו רע. ההתבוננות מאפשרת לבדוק: מה באמת יקרה אם אכשל? האם זה נורא כפי שאני חושב? וכן הלאה. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר לרצון ולהתמכרות? ש: מה הקשר בין פחד למשהו לבין הרצון לעשות משהו (למשל, התמכרות)? תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון אם תתרגל שהדבר לא מפחיד, תפסיק לפחד. כך גם בקיצוניות השנייה: אם אתה רוצה משהו יותר מדי, אפשר לחוות את המצב ההפוך של ...