חרדות ופחדים, פסיכולוגים נמצאים בחרדות, טיפול בחרדות, לא להיות בחרדה מהחרדה, לא לפחד מהפחד, כאבים
איך להשתחרר מחרדה על ידי קבלת החרדה עצמה?
אליעד כהן מסביר שחרדה היא חוויה רגשית שקשורה לא רק לסיבה שמפחידה אותנו, אלא גם לעצם הפחד מהחרדה. כלומר, אם אדם נמצא במצב של חרדה, הוא בעצם חושש לא רק מהמציאות הלא רצויה שעלולה להתרחש, אלא גם מהחוויה הרגשית של החרדה עצמה. הפחד הזה יוצר מעגל סגור שמעצים את התחושה הקשה. הפתרון הוא לנסות להגיע למצב שבו האדם מקבל את החרדה ומפסיק לפחד ממנה. לדוגמה, אם אדם מפחד להיכשל, עליו להבין שגם אם הוא ייכשל זה לא נורא ואף יכול להיות חיובי עבורו. בכך שהוא יקבל את התוצאה הזו ואפילו ישמח בה, החרדה שלו תיעלם מאליה.
מדוע טיפול פסיכולוגי בחרדה עלול להגביר את החרדה?
אליעד מתאר מצב בו אדם שסובל מחרדה מגיע לפסיכולוג ומבקש עזרה. הפסיכולוג לרוב מנסה "להוציא" אותו מהחרדה במהירות באמצעות פתרונות כמו תרופות או טכניקות שונות של הסחת דעת. אבל דווקא הפתרון שהפסיכולוג מציע עלול להחריף את החרדה, כי הוא מחדד את הרעיון שהחרדה היא משהו רע שיש להימנע ממנו. כך האדם נכנס לחרדה נוספת, שהיא חרדה מכך שהוא לא יצליח להתגבר על החרדה עצמה. כלומר, הטיפול עלול להזין את החרדה במקום לפתור אותה, ולהגדיל את התחושה של חוסר שליטה.
למה פסיכולוגים בעצמם נמצאים בחרדה?
אליעד כהן מציין נקודה מעניינת לגבי המטפלים עצמם. לדבריו, גם פסיכולוגים לעיתים נמצאים במצב של חרדה מול חרדת המטופל שלהם. הפסיכולוג מרגיש חוסר נוחות וחוסר שליטה כשהוא רואה אדם אחר סובל, ולכן ממהר להציע פתרונות או תרופות. לעיתים הפסיכולוג אף משתמש באמירות כלליות כמו "זה גנטי", או "רק תרופות יעזרו", פשוט כי הוא בעצמו מפחד ממצב של חוסר יכולת לפתור את הבעיה. לכן, בעצם, הפסיכולוג נמצא גם הוא בסוג של חרדה.
למה פתרונות קלאסיים לחרדה לא עובדים לטווח ארוך?
אליעד כהן מסביר שהגישה הקלאסית, שאומרת לאדם פשוט להסיח את דעתו או לחשוב על משהו אחר, היא גישה שאינה עובדת לאורך זמן. לדוגמה, אם לאדם יש מחשבות טורדניות שחוזרות שוב ושוב, לא יעזור לו לשקר לעצמו שהכל טוב, כי המחשבות הטורדניות יחזרו בכל מקרה. אדם יכול לנסות להסתכל על חצי הכוס המלאה, אבל החצי הריק תמיד יהיה שם ויחזור להטריד אותו. למעשה, הוא לא יכול לברוח מעצמו, כי עצם קיומו הוא מקור החרדה והסבל. ככל שינסה לברוח, המחשבות יחזרו בעוצמה רבה יותר.
כיצד להתמודד עם החרדה מהיסוד?
אליעד מתאר תהליך עמוק יותר של טיפול בחרדה, המתחיל בהבנה שגם אם הדבר שהאדם מפחד ממנו יקרה - זה יכול להיות בסדר או אפילו טוב. אבל הבעיה היא, שגם אם אדם יצליח להגיע למסקנה הזו, הוא עלול לפחד שהוא ישכח זאת בעתיד ויחזור להיות בחרדה. לכן, התהליך העמוק יותר כולל את ההבנה שגם עצם החלוקה של המציאות לטוב ורע היא המקור לחרדה. במילים אחרות, אדם צריך לקבל לא רק את האפשרות שהדבר המפחיד יקרה, אלא גם את עצם קיומה של החרדה ושל התחושה שיש טוב ורע.
איך ניתן להגיע לשלווה מוחלטת מול החרדה?
הפתרון האולטימטיבי שאליעד כהן מציע הוא לראות את החרדה כחוויה חיובית ולא שלילית. בדיוק כמו שאדם נהנה מסרט אימה או מתקן מפחיד בלונה פארק, הוא יכול ללמוד ליהנות גם מתחושת החרדה עצמה. חרדה היא סוג של כאב נפשי, וכאב נפשי קשה הרבה יותר מכאב פיזי, אבל זה רק משום שאין לאדם משמעות או אידיאל שממלא אותו. לדוגמה, אדם שנמצא תחת עינויים פיזיים קשים יכול לא לסבול אם יש לו תחושת מטרה חזקה. לעומת זאת, אדם שחווה חיים ללא משמעות יסבול מאוד גם ללא שום כאב פיזי. לכן, כשאדם לומד ליהנות מהחרדה כמו שהוא נהנה מכל חוויה חיובית אחרת, הוא משתחרר ממנה לחלוטין.
מה הפתרון הסופי לחרדות ולפחדים?
בסופו של דבר, הפתרון האמיתי לסבל הוא לשנות את היחס לחרדה ולא את החרדה עצמה. אם האדם יפסיק להתנגד לחרדה, ויגיע למצב שבו הוא אינו רוצה לברוח מהחרדה בכלל, היא תיעלם לחלוטין. במילים אחרות, המפתח הוא להגיע למצב של "השתוות פנימית", מצב של חוסר רצון פנימי לשנות את המציאות. כאשר האדם מגיע לשלווה פנימית מלאה עם כל מצב, כולל מצב של חרדה או סבל, הוא כבר לא חווה סבל נפשי.
אליעד כהן מסביר שחרדה היא חוויה רגשית שקשורה לא רק לסיבה שמפחידה אותנו, אלא גם לעצם הפחד מהחרדה. כלומר, אם אדם נמצא במצב של חרדה, הוא בעצם חושש לא רק מהמציאות הלא רצויה שעלולה להתרחש, אלא גם מהחוויה הרגשית של החרדה עצמה. הפחד הזה יוצר מעגל סגור שמעצים את התחושה הקשה. הפתרון הוא לנסות להגיע למצב שבו האדם מקבל את החרדה ומפסיק לפחד ממנה. לדוגמה, אם אדם מפחד להיכשל, עליו להבין שגם אם הוא ייכשל זה לא נורא ואף יכול להיות חיובי עבורו. בכך שהוא יקבל את התוצאה הזו ואפילו ישמח בה, החרדה שלו תיעלם מאליה.
מדוע טיפול פסיכולוגי בחרדה עלול להגביר את החרדה?
אליעד מתאר מצב בו אדם שסובל מחרדה מגיע לפסיכולוג ומבקש עזרה. הפסיכולוג לרוב מנסה "להוציא" אותו מהחרדה במהירות באמצעות פתרונות כמו תרופות או טכניקות שונות של הסחת דעת. אבל דווקא הפתרון שהפסיכולוג מציע עלול להחריף את החרדה, כי הוא מחדד את הרעיון שהחרדה היא משהו רע שיש להימנע ממנו. כך האדם נכנס לחרדה נוספת, שהיא חרדה מכך שהוא לא יצליח להתגבר על החרדה עצמה. כלומר, הטיפול עלול להזין את החרדה במקום לפתור אותה, ולהגדיל את התחושה של חוסר שליטה.
למה פסיכולוגים בעצמם נמצאים בחרדה?
אליעד כהן מציין נקודה מעניינת לגבי המטפלים עצמם. לדבריו, גם פסיכולוגים לעיתים נמצאים במצב של חרדה מול חרדת המטופל שלהם. הפסיכולוג מרגיש חוסר נוחות וחוסר שליטה כשהוא רואה אדם אחר סובל, ולכן ממהר להציע פתרונות או תרופות. לעיתים הפסיכולוג אף משתמש באמירות כלליות כמו "זה גנטי", או "רק תרופות יעזרו", פשוט כי הוא בעצמו מפחד ממצב של חוסר יכולת לפתור את הבעיה. לכן, בעצם, הפסיכולוג נמצא גם הוא בסוג של חרדה.
למה פתרונות קלאסיים לחרדה לא עובדים לטווח ארוך?
אליעד כהן מסביר שהגישה הקלאסית, שאומרת לאדם פשוט להסיח את דעתו או לחשוב על משהו אחר, היא גישה שאינה עובדת לאורך זמן. לדוגמה, אם לאדם יש מחשבות טורדניות שחוזרות שוב ושוב, לא יעזור לו לשקר לעצמו שהכל טוב, כי המחשבות הטורדניות יחזרו בכל מקרה. אדם יכול לנסות להסתכל על חצי הכוס המלאה, אבל החצי הריק תמיד יהיה שם ויחזור להטריד אותו. למעשה, הוא לא יכול לברוח מעצמו, כי עצם קיומו הוא מקור החרדה והסבל. ככל שינסה לברוח, המחשבות יחזרו בעוצמה רבה יותר.
כיצד להתמודד עם החרדה מהיסוד?
אליעד מתאר תהליך עמוק יותר של טיפול בחרדה, המתחיל בהבנה שגם אם הדבר שהאדם מפחד ממנו יקרה - זה יכול להיות בסדר או אפילו טוב. אבל הבעיה היא, שגם אם אדם יצליח להגיע למסקנה הזו, הוא עלול לפחד שהוא ישכח זאת בעתיד ויחזור להיות בחרדה. לכן, התהליך העמוק יותר כולל את ההבנה שגם עצם החלוקה של המציאות לטוב ורע היא המקור לחרדה. במילים אחרות, אדם צריך לקבל לא רק את האפשרות שהדבר המפחיד יקרה, אלא גם את עצם קיומה של החרדה ושל התחושה שיש טוב ורע.
איך ניתן להגיע לשלווה מוחלטת מול החרדה?
הפתרון האולטימטיבי שאליעד כהן מציע הוא לראות את החרדה כחוויה חיובית ולא שלילית. בדיוק כמו שאדם נהנה מסרט אימה או מתקן מפחיד בלונה פארק, הוא יכול ללמוד ליהנות גם מתחושת החרדה עצמה. חרדה היא סוג של כאב נפשי, וכאב נפשי קשה הרבה יותר מכאב פיזי, אבל זה רק משום שאין לאדם משמעות או אידיאל שממלא אותו. לדוגמה, אדם שנמצא תחת עינויים פיזיים קשים יכול לא לסבול אם יש לו תחושת מטרה חזקה. לעומת זאת, אדם שחווה חיים ללא משמעות יסבול מאוד גם ללא שום כאב פיזי. לכן, כשאדם לומד ליהנות מהחרדה כמו שהוא נהנה מכל חוויה חיובית אחרת, הוא משתחרר ממנה לחלוטין.
מה הפתרון הסופי לחרדות ולפחדים?
בסופו של דבר, הפתרון האמיתי לסבל הוא לשנות את היחס לחרדה ולא את החרדה עצמה. אם האדם יפסיק להתנגד לחרדה, ויגיע למצב שבו הוא אינו רוצה לברוח מהחרדה בכלל, היא תיעלם לחלוטין. במילים אחרות, המפתח הוא להגיע למצב של "השתוות פנימית", מצב של חוסר רצון פנימי לשנות את המציאות. כאשר האדם מגיע לשלווה פנימית מלאה עם כל מצב, כולל מצב של חרדה או סבל, הוא כבר לא חווה סבל נפשי.
- איך להתמודד עם חרדות?
- מה ההבדל בין חרדה לכאב נפשי?
- למה טיפול פסיכולוגי רגיל לא עובד?
- איך להפוך חרדה למשהו חיובי?
- האם פסיכולוגים סובלים מחרדות?
- מהי הדרך להפסיק לפחד מהפחד עצמו?
איך אפשר להשתחרר מחרדה באמצעות קבלה של החרדה עצמה?
אם אדם מפסיק להיות בחרדה מהעובדה שהוא בחרדה, הוא למעשה מפסיק להיות בחרדה מלכתחילה. כלומר, החרדה נובעת לא רק מהאירוע שמעורר אותה, אלא גם מהפחד עצמו מהחרדה. אם תוכל להגיע למצב שבו אתה מסוגל להיות שלם עם החרדה עצמה ואפילו לראות בה משהו חיובי, היא תיעלם מאליה.
מדוע מתן פתרונות נגד חרדה עלול להכניס אותנו לחרדה?
כאשר אדם הולך לפסיכולוג ומתלונן על חרדה, הפסיכולוג מנסה "להוציא" אותו מהחרדה - אבל בכך הוא למעשה מחזק את התחושה שחרדה היא משהו רע שיש להימנע ממנו. זה יוצר לחץ נוסף, משום שהמטופל נמצא כעת בחרדה לא רק מהגורם המקורי, אלא גם מהאפשרות שהוא לא יצליח להיפטר מהחרדה עצמה. במילים אחרות, הטיפול עצמו עלול להזין את החרדה במקום לפתור אותה.
האם פסיכולוגים בעצמם בחרדה?
על פי ההסבר, כאשר פסיכולוג ממהר להציע למטופל פתרון או תרופות, זה נובע גם מהחרדה של המטפל עצמו. הוא חש לא בנוח עם החרדה של המטופל, ולכן מנסה "להיפטר" ממנה במהירות, לעיתים באמצעות הצעה של תרופות או אמירות כלליות כמו "זה גנטי, רק תרופות יעזרו". אבל גישה כזו משקפת חוסר הבנה עמוקה של החרדה, והיא אינה בהכרח מועילה לטיפול אמיתי.
מהי הדרך הקלאסית לטפל בחרדה, ולמה היא אינה תמיד אפקטיבית?
הגישה המקובלת היא להציע לאדם להסיח את דעתו - לחשוב על משהו אחר או לנסות "לשקר" לעצמו ולשכנע את עצמו שהדבר שממנו הוא מפחד אינו נורא כל כך. אבל שיטה זו אינה פותרת את הבעיה מהשורש, כי המחשבות הטורדניות ממשיכות לחזור. לא משנה כמה אדם ינסה לברוח מהן, הן תמיד יופיעו מחדש, כי הן חלק מהחוויה הקיומית שלו.
איך ניתן להתגבר על חרדה מהיסוד?
בשלב הראשון, ניתן להתמודד עם החרדה על ידי הבנה שגם אם יקרה הדבר שממנו מפחדים - זה לא בהכרח דבר רע. אם אדם יוכל להשתכנע שגם התוצאה הגרועה ביותר היא למעשה בסדר או אפילו חיובית, הוא לא ירגיש חרדה לגביה. אבל יש בעיה נוספת - החשש שגם אם יצליח לראות את הכל כחיובי, אולי יום אחד הוא ישכח זאת ויחזור להיות בחרדה. לכן, הדרך העמוקה ביותר להיחלץ מחרדה היא לא רק לקבל את האפשרות שהתוצאה הרעה תקרה, אלא גם לקבל את עצם קיומה של ההבדלה בין טוב לרע - כלומר, להיות שלם עם קיומן של חרדה ושל סבל.
כיצד אפשר להגיע לשלווה מוחלטת מול החרדה?
השלב האחרון הוא להבין שגם חרדה היא חוויה חיובית. ממש כמו שיש אנשים שנהנים ממתקני אימה בלונה פארק או מסרטי אימה, ניתן ללמוד ליהנות גם מהתחושה של חרדה. אם אדם יוכל לראות את החרדה כחלק מחוויית החיים וליהנות ממנה כמו שהוא נהנה מהתרגשות, שמחה או חוויות עוצמתיות אחרות, הוא יוכל להפוך אותה לחלק מהחוויה החיובית שלו.
מה הקשר בין כאב פיזי ונפשי לחרדה?
חרדה היא סוג של כאב נפשי, וכאב נפשי קשה יותר מכאב פיזי. לדוגמה, אדם שמאמין במשהו או חש תחושת מטרה גדולה יכול לסבול מכאב פיזי קשה ועדיין לא לחוות סבל נפשי. לעומת זאת, אדם שאין לו תחושת משמעות או תקווה, יחווה סבל נפשי קשה גם ללא כאב פיזי. לכן, הדרך להתמודד עם חרדה היא לא רק להסיח את הדעת, אלא לשנות את הגישה כלפי עצם החוויה.
מה הפתרון הסופי לחרדה?
בסופו של דבר, הסבל נובע מכך שהאדם לא רוצה לחוות חרדה. אם אדם יוכל לשנות את היחס שלו לחרדה ולהתחיל לראות בה חלק טבעי ואפילו חיובי מחוויית החיים, הוא יוכל להשתחרר ממנה באמת. הדרך לכך היא להגיע למצב שבו אין התנגדות פנימית לדבר, כלומר, מצב שבו אין רצון לברוח מהחרדה - ואז ממילא היא נעלמת.
אם אדם מפסיק להיות בחרדה מהעובדה שהוא בחרדה, הוא למעשה מפסיק להיות בחרדה מלכתחילה. כלומר, החרדה נובעת לא רק מהאירוע שמעורר אותה, אלא גם מהפחד עצמו מהחרדה. אם תוכל להגיע למצב שבו אתה מסוגל להיות שלם עם החרדה עצמה ואפילו לראות בה משהו חיובי, היא תיעלם מאליה.
מדוע מתן פתרונות נגד חרדה עלול להכניס אותנו לחרדה?
כאשר אדם הולך לפסיכולוג ומתלונן על חרדה, הפסיכולוג מנסה "להוציא" אותו מהחרדה - אבל בכך הוא למעשה מחזק את התחושה שחרדה היא משהו רע שיש להימנע ממנו. זה יוצר לחץ נוסף, משום שהמטופל נמצא כעת בחרדה לא רק מהגורם המקורי, אלא גם מהאפשרות שהוא לא יצליח להיפטר מהחרדה עצמה. במילים אחרות, הטיפול עצמו עלול להזין את החרדה במקום לפתור אותה.
האם פסיכולוגים בעצמם בחרדה?
על פי ההסבר, כאשר פסיכולוג ממהר להציע למטופל פתרון או תרופות, זה נובע גם מהחרדה של המטפל עצמו. הוא חש לא בנוח עם החרדה של המטופל, ולכן מנסה "להיפטר" ממנה במהירות, לעיתים באמצעות הצעה של תרופות או אמירות כלליות כמו "זה גנטי, רק תרופות יעזרו". אבל גישה כזו משקפת חוסר הבנה עמוקה של החרדה, והיא אינה בהכרח מועילה לטיפול אמיתי.
מהי הדרך הקלאסית לטפל בחרדה, ולמה היא אינה תמיד אפקטיבית?
הגישה המקובלת היא להציע לאדם להסיח את דעתו - לחשוב על משהו אחר או לנסות "לשקר" לעצמו ולשכנע את עצמו שהדבר שממנו הוא מפחד אינו נורא כל כך. אבל שיטה זו אינה פותרת את הבעיה מהשורש, כי המחשבות הטורדניות ממשיכות לחזור. לא משנה כמה אדם ינסה לברוח מהן, הן תמיד יופיעו מחדש, כי הן חלק מהחוויה הקיומית שלו.
איך ניתן להתגבר על חרדה מהיסוד?
בשלב הראשון, ניתן להתמודד עם החרדה על ידי הבנה שגם אם יקרה הדבר שממנו מפחדים - זה לא בהכרח דבר רע. אם אדם יוכל להשתכנע שגם התוצאה הגרועה ביותר היא למעשה בסדר או אפילו חיובית, הוא לא ירגיש חרדה לגביה. אבל יש בעיה נוספת - החשש שגם אם יצליח לראות את הכל כחיובי, אולי יום אחד הוא ישכח זאת ויחזור להיות בחרדה. לכן, הדרך העמוקה ביותר להיחלץ מחרדה היא לא רק לקבל את האפשרות שהתוצאה הרעה תקרה, אלא גם לקבל את עצם קיומה של ההבדלה בין טוב לרע - כלומר, להיות שלם עם קיומן של חרדה ושל סבל.
כיצד אפשר להגיע לשלווה מוחלטת מול החרדה?
השלב האחרון הוא להבין שגם חרדה היא חוויה חיובית. ממש כמו שיש אנשים שנהנים ממתקני אימה בלונה פארק או מסרטי אימה, ניתן ללמוד ליהנות גם מהתחושה של חרדה. אם אדם יוכל לראות את החרדה כחלק מחוויית החיים וליהנות ממנה כמו שהוא נהנה מהתרגשות, שמחה או חוויות עוצמתיות אחרות, הוא יוכל להפוך אותה לחלק מהחוויה החיובית שלו.
מה הקשר בין כאב פיזי ונפשי לחרדה?
חרדה היא סוג של כאב נפשי, וכאב נפשי קשה יותר מכאב פיזי. לדוגמה, אדם שמאמין במשהו או חש תחושת מטרה גדולה יכול לסבול מכאב פיזי קשה ועדיין לא לחוות סבל נפשי. לעומת זאת, אדם שאין לו תחושת משמעות או תקווה, יחווה סבל נפשי קשה גם ללא כאב פיזי. לכן, הדרך להתמודד עם חרדה היא לא רק להסיח את הדעת, אלא לשנות את הגישה כלפי עצם החוויה.
מה הפתרון הסופי לחרדה?
בסופו של דבר, הסבל נובע מכך שהאדם לא רוצה לחוות חרדה. אם אדם יוכל לשנות את היחס שלו לחרדה ולהתחיל לראות בה חלק טבעי ואפילו חיובי מחוויית החיים, הוא יוכל להשתחרר ממנה באמת. הדרך לכך היא להגיע למצב שבו אין התנגדות פנימית לדבר, כלומר, מצב שבו אין רצון לברוח מהחרדה - ואז ממילא היא נעלמת.
- איך להתמודד עם חרדות?
- מה ההבדל בין חרדה לכאב נפשי?
- מדוע טיפול קלאסי בחרדה לא תמיד עובד?
- איך ניתן להפוך חרדה לדבר חיובי?
- מהו הקשר בין סבל נפשי למשמעות בחיים?
לגבי חרדה אם לא תהיה בחרדה מכך שאתה בחרדה אז ממילא לא תהיה בחרדה, עוד פעם יש פה שני דברים אם אתה בחרדה בעיקרון אתה אמור להיות מרוצה מזה שאתה בחרדה ואם תביא את עצמך למצב כל כך פנימי שאתה מרוצה מכך גם כשאתה בחרדה שאפילו חרדה זה טוב לך גם החרדה שלך תעלם, כאילו אפילו בחיצוניות אתה כבר לא תהיה בחרדה אם אתה מסוגל. איך זה עובד חרדה בן אדם בא עם חרדה, למה יש לך חרדה "כי אני מפחד שמשהו מסוים יקרה" אז מה הפתרון הכי קל אז אומרים "טוב אז תבין שגם אם זה יקרה זה טוב" נניח, בסדר ואז לא תהיה בחרדה אבל אם אנחנו נחדד את זה יותר אתה צריך להבין שגם, בן אדם עכשיו הולך לפסיכולוג אומר לפסיכולוג "דוקטור אני בחרדה" הפסיכולוג אומר לו "תעשה את זה ואת זה ותצא מהחדרה" למה בעצם הוא הכניס אותו לחרדה.
למה כשנותנים לך פתרון נגד חרדה בעצם מכניסים אותך לחרדה כי אתה בחרדה שלא תהיה בחרדה. כשאתה בא לפסיכולוג ואומר לו "אני בחרדה" הוא אומר לך "טוב בוא אני אעזור מהחרדה, בוא נוציא אותך" הוא בעצם הפסיכולוג הוא אדם חרדתי, הוא באמת חרד מכך שאתה בחרדה הוא מנסה להוציא אותך מכך שאתה בחרדה. לא נכון?
ש: לא חשבתי על זה.
אליעד: מה זה חרדה, חרדה ברור שלא חשבת על זה אחרת לא היינו הולכים לפסיכולוג, תסתכלי.
ש: הפסיכולוג הוא חרדתי ביותר.
אליעד: ברור הפסיכולוג בחרדה מכך שאתה בחרדה אז הוא אומר לך "לך תיקח כדורים", הוא בחרדה אומר "מה אני" הוא בחרדה מעוד דבר כי הוא גם לא יודע מה להגיד לו, הוא לא יודע מה להגיד לו אז הוא אומר לו "טוב לך תיקח כדורים" ואז בגלל שהוא מתבייש שלא נעים לו שאין לו מה להגיד הוא אומר "תדע לך שגם אין פתרון רק כדורים יעזרו לך", יש גם כאלו שאומרים "תקשיב גם לא יעזור" כי הוא לא יודע מה להגיד אז הוא מפחד אז הוא אומר "טוב אז רק כדורים עוזר כי ככה זה בDNA".
ש: אז אם הפסיכולוג לא היה חרדתי מה הוא היה אומר?
אליעד: קודם כל הוא היה רגוע, קודם כל הוא לא היה נכנס לחרדה.
ש: אולי אבל זה בסדר שהוא בחרדה.
אליעד: לא, תסתכלי השאלה היא זה מה רמת התודעה של האדם ששואל אבל תסתכלי נגיד שבן אדם בא אלי ושואל "מה לעשות עם חרדה" אז קודם כל השיטות הקלאסיות לטפל בחרדה זה פשוט "תחשוב על משהו אחר ולא תהיה בחרדה, ממה אתה חרד שיקרה ככה טוב תחשוב על משהו אחר, תאמין שזה תשקר את עצמך בשקר כלשהו", אני אומר "שקר, תשקר את עצמך איכשהו ותנסה לצאת מזה, אתה מפחד שיקרה לך משהו טוב תשקר שאתה לא מפחד" אוקי אבל זה לא עובד כי בפועל מה לעשות שהמחשבה הזאת כן קיימת, מחשבות טורדניות אתה לא יכול לברוח מהן כי הן קיימות מה אתה יכול לעשות. נגיד חצי כוס מלא חצי כוס ריקה אומרים לך "תסתכל על המלאה", " אבל גם יש ריקה מה אני יכול לעשות" אין מה לעשות למרות שתביני לא משנה איפה תברח אתה לא יכול לברוח מעצמך עצם זה שאתה קיים זאת סיבת הסבל, איך אתה יכול לברוח מזה לאיפה תברח אתה לא יכול לברוח מכך שאתה קיים.
עכשיו אז מה עושים בשלב הראשון, בשלב הראשון אומרים לבן אדם "תקשיב אתה רוצה לצאת מחרדה אוקי ממה אתה מפחד, אתה מפחד שלא יקרה לך ככה וככה המחשבה הטורדנית, יש לך מחשבה טורדנית שלא יקרה ככה וככה תנסה להבין את המציאות בצורה כזאת שגם אם זה יקרה לך זה טוב ואם אתה תגיע להשתוות שגם אם יקרה לך את הדבר הגרוע ביותר גם הוא טוב ממילא תעלם לך החרדה" זה קודם כל בשלב הראשון.
ש: זה בעצם ללכת בצעדים נגיד אוקי נגיד וזה יקרה אז מה אז בא נראה שזה לא כזה נורא.
אליעד: לא שזה לא נורא אתה צריך להגיע למצב שאתה אפילו תאהב את זה, בסדר נקצין קח תדמיין את הדבר הכי רע, תחשוב אם תצליח להבין שהוא טוב ממילא לא יהיו לך יותר חרדות אבל למה גם זה עצמו חרדה כי אז אתה אומר "טוב ומה יקרה אם חס וחלילה אני כן אחשוב שיש טוב ורע אז אני אהיה בחרדה", זאת אומרת אם אני אומר למישהו "אל תגיד שיש טוב ורע" גם זה רע לשכנע מישהו לא להבדיל בין טוב לרע גם זה רע, למה כי אני בעצם אומר לו "אם הוא מבדיל בין טוב לרע אז רע".
ש: אז מה, מה התשובה?
אליעד: צריך ללכת עוד צעד אחד אחורה שגם להבדיל בין טוב לרע זה טוב, זאת אומרת גם להיות בחרדה זה טוב לא שזה בלית ברירה אתה אמור, תחשוב על חרדה תחשוב על ההפך של החרדה, תחשוב על דבר הכי טוב בעולם עכשיו תהנה מהחרדה כמו שאתה נהנה מהדבר הכי טוב בעולם. עכשיו הרעיון הוא שאם אתה תצליח, עכשיו איך אתה יכול ליהנות מחרדה כמו שאתה נהנה מהדבר הכי טוב בעולם בדיוק כמו שדיברנו על הכאב חרדה זה כאב, כאב והוא כואב הרבה יותר מאשר פיזי לכן כשאמרתי לך נגיד לגבי נגיד גלעד שליט בינינו בתכלס הסבל הוא לא פיזי אף פעם, הסבל הוא נפשי סבל נפשי הרבה יותר קשה מסבל פיזי תתעלל בבן אדם בצורה חולנית פיזית כל זמן שיש לו תקווה או שיש לו איזה אידיאל שלמענו הוא מוכן לסבול אין לו בעיה עם זה.
בן אדם יכול להיות על הכבשן אם הוא חושב שהוא עושה את זה למען איזה אידיאל כלשהו, האהבה שלו לאידיאל יותר חזקה מעוצמת הכאב, למרות שתסרוק את בשרו במסרקות של ברזל אבל ההבנה שהוא עושה את זה למען מטרה נעלה היא ממלאת אותו עד כדי כך שהכאב מצטמצם אצלו. הבעיה האמיתית היא כאשר אין לך את האידיאל ואתה סובל זאת הבעיה, זאת אומרת הכאב הנפשי שאין לך בשביל מה זה הסבל הרציני לכן אמרתי שבגן עדן הרבה יותר גרוע כי כשאתה בגיהנום אתה אומר "טוב אולי בגן עדן יהיה טוב" עכשיו בגן עדן אין לך כאילו לאיפה להתקדם. בכל מקרה מה איך הגענו לזה?
ש: על חרדות.
אליעד: אה על חרדות, עכשיו הרעיון הוא שהסבל הוא בסופו של דבר נפשי, עכשיו אתה לא סובל מהחרדה אתה סובל מכך שאתה לא רוצה לחוות חרדה, הסבל הוא לא מהחרדה הסבל הוא מכך שאתה לא רוצה לחוות חרדה. מה אמרנו קודם על הספק שיש לך?
ש: מה אם הוא לא מזה, הוא גם זה וגם זה.
אליעד: מה הוא עף, קודם כל תביני אין גם וגם בסוף יש סיבה אחת זה מזה או מזה יש אחד שאתה לא רוצה לחוות חרדה. כשבן אדם הולך ללונה פארק הוא הולך למתקנים של החרדה הוא נהנה מהחרדה? כן, כשהוא הולך לסרט אימה הוא נהנה מהחרדה? כן, למה כי הוא רוצה נכון?
ש: אוקי.
אליעד: זאת אומרת למה הוא לא נהנה כי הוא לא רוצה זה מה שאמרתי לך קודם על הנושא של לעבור דירה או לא לדוגמה, הסבל הוא לא מכך שאתה לא יודע אם לעבור או לו הסבל הוא מכך שאתה לא מצליח להכיל את זה שאתה לא יודע, "אני לא רוצה לחוות חרדה, אני לא רוצה לחוות חוסר ידיעה" ומה הפתרון, הפתרון הוא תרצה לחוות חרדה כמו שאתה רוצה לחוות את ההפך של החרדה נגיד שלמות וודאות, ואיך אני יכול לחוות כזה מצב? על ידי שאני מגיע להשתוות של "האין רצון" אז אם אין לי רצון אז ממילא אני לא יכול לסבול מחרדה, דרך אגב מתי אין רצון כשאין בחירה.
למה כשנותנים לך פתרון נגד חרדה בעצם מכניסים אותך לחרדה כי אתה בחרדה שלא תהיה בחרדה. כשאתה בא לפסיכולוג ואומר לו "אני בחרדה" הוא אומר לך "טוב בוא אני אעזור מהחרדה, בוא נוציא אותך" הוא בעצם הפסיכולוג הוא אדם חרדתי, הוא באמת חרד מכך שאתה בחרדה הוא מנסה להוציא אותך מכך שאתה בחרדה. לא נכון?
ש: לא חשבתי על זה.
אליעד: מה זה חרדה, חרדה ברור שלא חשבת על זה אחרת לא היינו הולכים לפסיכולוג, תסתכלי.
ש: הפסיכולוג הוא חרדתי ביותר.
אליעד: ברור הפסיכולוג בחרדה מכך שאתה בחרדה אז הוא אומר לך "לך תיקח כדורים", הוא בחרדה אומר "מה אני" הוא בחרדה מעוד דבר כי הוא גם לא יודע מה להגיד לו, הוא לא יודע מה להגיד לו אז הוא אומר לו "טוב לך תיקח כדורים" ואז בגלל שהוא מתבייש שלא נעים לו שאין לו מה להגיד הוא אומר "תדע לך שגם אין פתרון רק כדורים יעזרו לך", יש גם כאלו שאומרים "תקשיב גם לא יעזור" כי הוא לא יודע מה להגיד אז הוא מפחד אז הוא אומר "טוב אז רק כדורים עוזר כי ככה זה בDNA".
ש: אז אם הפסיכולוג לא היה חרדתי מה הוא היה אומר?
אליעד: קודם כל הוא היה רגוע, קודם כל הוא לא היה נכנס לחרדה.
ש: אולי אבל זה בסדר שהוא בחרדה.
אליעד: לא, תסתכלי השאלה היא זה מה רמת התודעה של האדם ששואל אבל תסתכלי נגיד שבן אדם בא אלי ושואל "מה לעשות עם חרדה" אז קודם כל השיטות הקלאסיות לטפל בחרדה זה פשוט "תחשוב על משהו אחר ולא תהיה בחרדה, ממה אתה חרד שיקרה ככה טוב תחשוב על משהו אחר, תאמין שזה תשקר את עצמך בשקר כלשהו", אני אומר "שקר, תשקר את עצמך איכשהו ותנסה לצאת מזה, אתה מפחד שיקרה לך משהו טוב תשקר שאתה לא מפחד" אוקי אבל זה לא עובד כי בפועל מה לעשות שהמחשבה הזאת כן קיימת, מחשבות טורדניות אתה לא יכול לברוח מהן כי הן קיימות מה אתה יכול לעשות. נגיד חצי כוס מלא חצי כוס ריקה אומרים לך "תסתכל על המלאה", " אבל גם יש ריקה מה אני יכול לעשות" אין מה לעשות למרות שתביני לא משנה איפה תברח אתה לא יכול לברוח מעצמך עצם זה שאתה קיים זאת סיבת הסבל, איך אתה יכול לברוח מזה לאיפה תברח אתה לא יכול לברוח מכך שאתה קיים.
עכשיו אז מה עושים בשלב הראשון, בשלב הראשון אומרים לבן אדם "תקשיב אתה רוצה לצאת מחרדה אוקי ממה אתה מפחד, אתה מפחד שלא יקרה לך ככה וככה המחשבה הטורדנית, יש לך מחשבה טורדנית שלא יקרה ככה וככה תנסה להבין את המציאות בצורה כזאת שגם אם זה יקרה לך זה טוב ואם אתה תגיע להשתוות שגם אם יקרה לך את הדבר הגרוע ביותר גם הוא טוב ממילא תעלם לך החרדה" זה קודם כל בשלב הראשון.
ש: זה בעצם ללכת בצעדים נגיד אוקי נגיד וזה יקרה אז מה אז בא נראה שזה לא כזה נורא.
אליעד: לא שזה לא נורא אתה צריך להגיע למצב שאתה אפילו תאהב את זה, בסדר נקצין קח תדמיין את הדבר הכי רע, תחשוב אם תצליח להבין שהוא טוב ממילא לא יהיו לך יותר חרדות אבל למה גם זה עצמו חרדה כי אז אתה אומר "טוב ומה יקרה אם חס וחלילה אני כן אחשוב שיש טוב ורע אז אני אהיה בחרדה", זאת אומרת אם אני אומר למישהו "אל תגיד שיש טוב ורע" גם זה רע לשכנע מישהו לא להבדיל בין טוב לרע גם זה רע, למה כי אני בעצם אומר לו "אם הוא מבדיל בין טוב לרע אז רע".
ש: אז מה, מה התשובה?
אליעד: צריך ללכת עוד צעד אחד אחורה שגם להבדיל בין טוב לרע זה טוב, זאת אומרת גם להיות בחרדה זה טוב לא שזה בלית ברירה אתה אמור, תחשוב על חרדה תחשוב על ההפך של החרדה, תחשוב על דבר הכי טוב בעולם עכשיו תהנה מהחרדה כמו שאתה נהנה מהדבר הכי טוב בעולם. עכשיו הרעיון הוא שאם אתה תצליח, עכשיו איך אתה יכול ליהנות מחרדה כמו שאתה נהנה מהדבר הכי טוב בעולם בדיוק כמו שדיברנו על הכאב חרדה זה כאב, כאב והוא כואב הרבה יותר מאשר פיזי לכן כשאמרתי לך נגיד לגבי נגיד גלעד שליט בינינו בתכלס הסבל הוא לא פיזי אף פעם, הסבל הוא נפשי סבל נפשי הרבה יותר קשה מסבל פיזי תתעלל בבן אדם בצורה חולנית פיזית כל זמן שיש לו תקווה או שיש לו איזה אידיאל שלמענו הוא מוכן לסבול אין לו בעיה עם זה.
בן אדם יכול להיות על הכבשן אם הוא חושב שהוא עושה את זה למען איזה אידיאל כלשהו, האהבה שלו לאידיאל יותר חזקה מעוצמת הכאב, למרות שתסרוק את בשרו במסרקות של ברזל אבל ההבנה שהוא עושה את זה למען מטרה נעלה היא ממלאת אותו עד כדי כך שהכאב מצטמצם אצלו. הבעיה האמיתית היא כאשר אין לך את האידיאל ואתה סובל זאת הבעיה, זאת אומרת הכאב הנפשי שאין לך בשביל מה זה הסבל הרציני לכן אמרתי שבגן עדן הרבה יותר גרוע כי כשאתה בגיהנום אתה אומר "טוב אולי בגן עדן יהיה טוב" עכשיו בגן עדן אין לך כאילו לאיפה להתקדם. בכל מקרה מה איך הגענו לזה?
ש: על חרדות.
אליעד: אה על חרדות, עכשיו הרעיון הוא שהסבל הוא בסופו של דבר נפשי, עכשיו אתה לא סובל מהחרדה אתה סובל מכך שאתה לא רוצה לחוות חרדה, הסבל הוא לא מהחרדה הסבל הוא מכך שאתה לא רוצה לחוות חרדה. מה אמרנו קודם על הספק שיש לך?
ש: מה אם הוא לא מזה, הוא גם זה וגם זה.
אליעד: מה הוא עף, קודם כל תביני אין גם וגם בסוף יש סיבה אחת זה מזה או מזה יש אחד שאתה לא רוצה לחוות חרדה. כשבן אדם הולך ללונה פארק הוא הולך למתקנים של החרדה הוא נהנה מהחרדה? כן, כשהוא הולך לסרט אימה הוא נהנה מהחרדה? כן, למה כי הוא רוצה נכון?
ש: אוקי.
אליעד: זאת אומרת למה הוא לא נהנה כי הוא לא רוצה זה מה שאמרתי לך קודם על הנושא של לעבור דירה או לא לדוגמה, הסבל הוא לא מכך שאתה לא יודע אם לעבור או לו הסבל הוא מכך שאתה לא מצליח להכיל את זה שאתה לא יודע, "אני לא רוצה לחוות חרדה, אני לא רוצה לחוות חוסר ידיעה" ומה הפתרון, הפתרון הוא תרצה לחוות חרדה כמו שאתה רוצה לחוות את ההפך של החרדה נגיד שלמות וודאות, ואיך אני יכול לחוות כזה מצב? על ידי שאני מגיע להשתוות של "האין רצון" אז אם אין לי רצון אז ממילא אני לא יכול לסבול מחרדה, דרך אגב מתי אין רצון כשאין בחירה.
050-3331-331