למה באמת אנשים מרגישים רע כשאין להם שליטה בחיים?

אנשים רבים חווים תחושה שלילית כשהם מרגישים שאין להם שליטה על מה שקורה להם בחיים. לכאורה, הסיבה לכך היא היעדר השליטה, אבל אליעד מסביר שהסיבה האמיתית לתחושת הרע אינה עצם העובדה שאין שליטה, אלא חוסר הרצון לקבל את המצב כפי שהוא. כאשר אדם אומר "אני מרגיש רע כי אני לא שולט ברגשות שלי, " הוא בעצם מתכוון לכך שהוא לא רוצה לחוות את הרגשות שהוא חווה באותו רגע. אם אדם היה רוצה כל רגש שמגיע אליו, הוא לא היה מרגיש רע, גם אם הוא לא היה שולט באותו רגש.

אליעד מדגים זאת באמצעות דימוי למסעדה שבה הסועד אינו בוחר את המנה שלו. אם השף היה תמיד מביא לסועד מנה שהייתה מתאימה לרצונו המדויק, לא הייתה לסועד שום בעיה, למרות שלא הייתה לו שליטה על הבחירה. כלומר, הבעיה האמיתית אינה השליטה, אלא חוסר ההסכמה של האדם עם המציאות שהוא חווה באותו רגע.

מהו השורש העמוק של הפחדים מפני מחלות, להתעוור ולסבול?

אליעד מעמיק להסביר את השורש לפחדים מפני דברים כמו מחלות, להתעוור, או כל אירוע אחר שנתפס כשלילי. הוא מסביר שהפחד נובע מכך שיש אפשרות שהדברים האלו יקרו. הבעיה של האדם היא לא האירוע עצמו, אלא קיומו של הפוטנציאל להתרחשות של האירוע הזה. לדוגמה, אדם שמפחד ממחלת הסרטן אינו מפחד בהכרח משום שהוא חולה כרגע, אלא משום שקיימת אפשרות שהוא יהיה חולה בעתיד. הפוטנציאל הזה, האפשרות עצמה, היא זו שגורמת לסבל ולא האירוע בפועל.

אליעד מוסיף שכדי להסיר לחלוטין את הפחד מהאירועים השליליים האלה, האדם צריך להסיר גם את האפשרות שיקרו לו דברים חיוביים. הוא מסביר שהסבל וההנאה באים כעסקת חבילה. אם לא הייתה לאדם אפשרות להרגיש רע, גם לא הייתה לו אפשרות להרגיש טוב. לדוגמה, אדם שמפחד להתעוור נהנה כרגע מעצם העובדה שהוא רואה, וההנאה הזאת קיימת רק בגלל האפשרות שהוא יאבד את הראייה.

איך אפשר להשתחרר מהפחד מפני אירועים שליליים?

כדי להשתחרר באמת מהפחדים, אליעד אומר שהאדם צריך להבין שאין הבדל מהותי בין האירוע שהוא מגדיר כ"טוב" לבין האירוע שהוא מגדיר כ"רע". כלומר, להבין ששני המצבים הם אפשריים באותה מידה, ואף אחד מהם אינו מחויב במציאות. כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, כלומר, כשהוא מתייחס לפחד שלו כדבר מוחלט ("להיות חולה זה רע מוחלט"), הוא מתחיל לסבול.

לעומת זאת, כשהוא מבין שזה רק אפשרי ("להיות חולה זו רק אפשרות אחת מתוך אינסוף אפשרויות"), הוא יכול לראות שגם האפשרות הזאת היא רק אופציה, ולכן אין צורך לסבול מעצם קיומה. ברגע שאדם באמת מבין שכל מצב הוא רק אפשרות, הוא משתחרר מהאחיזה הנפשית שמייצרת את הסבל.

מדוע כל עוד האדם חי, תמיד יהיה לו פוטנציאל לסבול?

אליעד מדגיש שכל עוד האדם נמצא בתוך עולם של נפרדות - כלומר, כל עוד הוא קיים כישות נפרדת - תמיד יהיה לו פוטנציאל לחוות טוב ורע. הסיבה לכך היא שכל מצב נתפס רק יחסית למצב אחר, וכדי להרגיש טוב...