האם הקורונה היא אמת או שקר?

אליעד כהן דן בהרצאתו בנושא מגפת הקורונה, קונספירציות הקורונה, והפרנויות הקשורות לנושא זה. הוא מסביר שמגפת הקורונה הפכה להיות נושא אמוני ומעין "דת" שבה ישנם מאמינים, כופרים, וקונספירטיבים, כאשר כל צד בטוח שהוא הצודק והשאר טועים. הנושא מחלק את האנשים לשלוש קבוצות עיקריות:

• הפרנואידים - אלו שחוששים מהקורונה בצורה קיצונית, חושבים שהיא מגפה קטלנית במיוחד, ומאמינים בכל אזהרה שהממסד מעביר להם. אנשים אלה משוכנעים שחובה ללכת עם מסכות, להיזהר במיוחד, ולכפות על אחרים להישמע להוראות. לדוגמה, בסין אנשים שהולכים ללא מסכות ברחוב עלולים לסבול מאלימות או התעללות משום שהם נתפסים כמסוכנים לציבור.
• הקונספירטיבים - אלה שמאמינים שכל נושא הקורונה הוא מזימה של ממשלות או גורמים אחרים שמעוניינים להשתלט על האנושות. הם מאמינים בקונספירציות שונות כמו הקשר ל - 5G, ניסיון לשתול צ'יפים באנשים, ועוד תאוריות שונות ומשונות. הם אינם מאמינים בגרסה הרשמית, ובטוחים שזו תרמית גדולה.
• האנשים שבאמצע - אלו שמנסים לבדוק ולחשוב בהיגיון מהי האמת האמיתית של הקורונה. הם לא נוטים בצורה קיצונית לצד זה או אחר, אלא מנסים לבחון את העובדות בצורה הגיונית.

מדוע אנשים מתייחסים לקורונה כאל דת?

אליעד משווה את ההתייחסות לקורונה לאמונה באלוהים או לדת. כמו שבדת ישנם מאמינים אדוקים שמוכנים לעשות הכל למען אמונתם, כך גם קיימים מאמינים בקורונה שמוכנים להילחם בכופרים - אלו שלא עוטים מסכה או לא נשמעים להנחיות. אליעד נותן כדוגמה את היחס לביבי נתניהו, שאנשים רבים בישראל רואים בו כמנהיג שמציל את העם מהמגפה. הוא מסביר שהמצב הזה מייצר קיטוב, ממש כמו בדת, כאשר כל צד מנסה להוכיח את האחר ולרדוף את הכופרים בדעה ההפוכה.

האם הקונספירציות סביב הקורונה נכונות?

לדברי אליעד, חלק מהקונספירציות יכולות להיות נכונות באופן חלקי, אך יש בהן גם המון פרנויות. הטענה שיש מי שמנסה להשתלט על העולם או לשתול צ'יפים אינה בלתי אפשרית, אבל יש בה פרנויה מוגזמת. אליעד מציין שכל צד משקר לטובת המטרות שלו - יש מי שרוצה ליצור כאוס ואנרכיה, ויש מי שרוצה ליצור דיקטטורה או לשלוט באוכלוסייה באמצעות הפחדה והפצת פאניקה.

מה הדבר הטוב שהקורונה יכולה ללמד אותנו?

אליעד כהן מדגיש שלמרות הטירוף והבלבול, יש דבר חיובי בקורונה - המצב הזה יכול לגרום לאנשים לחשוב ולהפעיל את ההיגיון. כאשר האדם נתקל במידע חדש לאחר תקופת הקורונה, הוא כבר יחשוב פעמיים אם המידע נכון, כי הוא ייזכר בתקופה שבה כל אחד טען דברים שונים, שכולם משוגעים, ולכן חייבים להטיל ספק בכל מידע שמגיע.

הקורונה הפכה לשיעור חיוני שצריך לגרום לאנשים לפתח חשיבה עצמאית ולבחון כל מידע בקפדנות, במקום להאמין אוטומטית למה שהרוב אומר. אליעד מסביר שהקורונה תיזכר לדורות כתרמית - בין אם התרמית היא הטענה שהקורונה קיימת או הטענה שאין קורונה. בכל מקרה ישנה תרמית, ולכן יש להיות זהירים ולבדוק כל דבר.

מי יותר מסוכן - הפרנואידים או הקונספירטיבים?

אליעד מדגיש שהפרנואידים לדעתו מסוכנים יותר מהקונספירטיבים, משום שהם מנסים לכפות על כולם את דרך ההתנהגות שלהם באמצעות הנחיות מחמירות, סגרים ומגבלות. הקונספירטיבים לעומת זאת, כרגע פחות מסוכנים כי אינם מנסים באופן גורף לכפות דברים על אחרים. עם זאת, גם הם יכולים להיות מסוכנים אם יבחרו לפעול באופן אלים או קיצוני.

איך כדאי להתמודד עם מידע בעידן הקורונה?

אליעד מציע לכל אחד לבחון בזהירות כל מידע שמגיע אליו, לבדוק מה מקורו, מי עומד מאחוריו, מה העובדות, ומה הפרשנות האישית שמוסיפים למידע. הוא ממליץ לאנשים לפתח גישה ביקורתית כלפי כל מידע או סיפור ששומעים, ולא להיסחף לפחדים או לקונספירציות מבלי לחשוב לעומק.

לסיכום, אליעד קורא לאנשים לקחת את תקופת הקורונה כהזדמנות לפתח חשיבה הגיונית וביקורתית, להטיל ספק בכל מידע, ולהיות מודעים לכך שהעולם מלא באנשים שיכולים להיות טועים או משוגעים, ולכן יש תמיד להפעיל חשיבה עצמאית.