... שכלי, חרדה רגשית - שכל או רגש, לפחד או לא לפחד - פוביות,
חרדות ופחדים ובו יתבאר, העניין שלפעמים יש לאדם
חרדות ופחדים שונים. והאדם משתמש בשכל שלו, ומבין שעפ השכל הישר, הוא לא אמור לפחד. כגון לדוגמה פוביות ופחד דמיוני, שהאדם מבין בשכל שלו, שהוא לא צריך לפחד. ואעפכ, האדם ברמה הרגשית ... חושב שהחוקיות הזאת נכונה לגביו, שהשכל שלו מציל אותו מהחרדות והפחדים, והרגשות שלו, והדמיון שלו, והאמונות שלו, מפילים אותו
לחרדות ופחדים, הרי שעל האדם לנקוט צד בקונפליקט הפנימי הזה. ועל האדם להבין, שאם הוא יחזק את השכל שלו יותר, בחיי היום יום, הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך, שהוא יפחד פחות. ואם האדם לא מחזק את השכל שלו בחיי היום יום, הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך שהרגשות ינצחו, ושכן יהיו לאדם
חרדות ופחדים , למרות שהשכל של האדם מבין שאין ממה לפחד. ונחדד ונבהיר, כי אין הכוונה לומר, שאכן מצד האמת, הרגש הוא זה שאחראי לחרדות ולפחדים, ושהשכל הוא זה שאחראי לחוסר החרדות ... הוא לא מקשיב לשכל שלו, אז יש לו פוביה וחרדה, אם אכן זה המצב, אז על האדם להבין, שעפ ההיגיון שלו עצמו, אם הוא לא רוצה לסבול
מחרדה ופחד, עליו לחזק את הצד השכלי שלו, שיוציא אותו מהחרדה ומהפחד. ואם לדוגמה אדם מאמין באלוהים. והוא מרגיש, שככל שהוא מאמין יותר באלוהים, כך יש לו פחות
חרדות ופחדים, אז אם האדם הזה רוצה לא לסבול מהחרדות והפחדים שלו, עליו לחזק אצל עצמו את האמונה באלוהים שלו. וכך גם כל כיוב. וזו זכותו המלאה של האדם להחליט, שהוא לא רוצה לחזק אצל עצמו את השכל שלו על חשבון הרגש שלו. ושהוא מעדיף להמשיך לחיות בדמיונות ולהמשיך לסבול
מחרדה ופחד. אבל, אם האדם חושב, שהרגשות שלו והדמיון שלו, הם אלו שאחראיים לכך שהוא סובל מפחד וחרדה, עליו להבין, שכדי לצאת מהחרדה ומהפחד, עליו לחזק את השכל שלו, שבעיני האדם עצמו, ...