וכאן נתבונן על האם הגיוני להאשים את ביבי במה שקורה, בכך שהחטופים נרצחו וכיו"ב. ויש בזה כל מיני נקודות מבט. אז יש את נקודת המבט שאומרת, שביבי אשם, כי היתה לו אפשרות לסגור עסקה עם החמאס. וזה נכון שיש לעסקה מחירים, אבל ביבי היה יכול לסגור עסקה. ואם ביבי היה סוגר את העסקה עם החמאס, אז נניח שאותם חטופים היו חוזרים בחיים. ומכך נובע שיש היגיון להאשים את ביבי, או גם את ביבי במה שקורה. כי הוא לא סגר עסקה ולכן יש לו אשם תורם בכך שהחטופים נרצחו.
אבל יש כאן עוד נקודת מבט. ונשאל את השאלה הבאה על בסיס הסרט "בחירתה של סופי", שבו נאצי מאלץ את סופי לבחור אם היא רוצה להרוג את הבן או את הבת שלה. והיא בוחרת להציל את הבן שלה ושיהרגו את הבת שלה. ונשאל, האם הגיוני להאשים את סופי, בכך שהבת שלה נרצחה בגלל הבחירה שלה?!
ונציג את השאלה הבאה: נניח שמישהו תופס אותך קושר אותך וחותך לך את 2 הרגליים. למזלך הטוב או הרע, אתה נשאר בחיים ואז הטרוריסט שמתעלל בך, אומר לך שאתה צריך לבחור אם אתה רוצה שהוא יפגע לך גם באוזניים שלך או שהוא יפגע לך גם בעיניים שלך. וכל רגע שאתה מתעכב בלהחליט אם לתת לו לפגוע לך בחוש הראיה או בחוש השמיעה, אז הוא חותך לך אצבעות. עד כאן התיאור הדרמטי.
אז נשאל את השאלה הבאה, נניח שאתה מתקשה להחליט אם אתה רוצה להיות עיוור או חירש, ונניח שבינתיים הטרוריסט חותך לך את האצבעות, האם הגיוני להאשים אותך בכך שהוא פוגע בך? כי הרי אם היית בוחר אם להיות עיוור או חירש, אז הוא לא היה חותך לך את האצבעות?
אז כמובן שבמובן מסוים, כן, אתה אשם בכך, כי אם היית בוחר להיות חירש, לפחות לא היית בלי אצבעות וכולי. אבל ברור, שהטרוריסט אשם ולא אתה אשם, לא משנה מה תעשה.
ולכן בנמשל שלנו, לא הגיוני להאשים את ביבי שלנו, בכך שהוא לא סוגר עסקה, כי לא משנה מה הוא יחליט, המצב יהיה גרוע. כל שכן במקרה הנוכחי, שאין באמת עסקה לשחרור כל החטופים, למרות שיש עסקה לשחרור של חלק מהחטופים. בדיוק כמו בחירתה של סופי. שבעצם לבחור לשחרר חלק מהחטופים, זה בעצם לבחור להרוג את שאר החטופים. וזה עוד בלי קשר לשאר המחירים שיהיו בעתיד, בגלל שחרור מחבלים ובגלל שהחמאס יחזור לחטוף עוד אלפי חטופים בפעם הבאה ושגם שאר האויבים ילמדו את הלקח, שהוא, פשוט לחטוף חטופים ובכך להינצל.
אז האם באמת הגיוני להאשים את ביבי שלנו, בכך שהוא לא סוגר עסקה עם השטן ולא משחרר חלק מהחטופים וגורם למוות של שאר החטופים. ברור שלא הגיוני להאשים אותו בכך, והמאשימים אותו, יותר שונאים אותו מאשר כל דבר אחר.
אבל מה האמת? איזו מן הטענות באמת נכונה?
והאמת היא שהנושא הוא לא שחור ולבן. וכן הגיוני להאשים את ביבי שלנו, להאשים אותו או גם אותו. כמובן שלא רק אותו, אבל בהחלט גם אותו. יש בכך היגיון למרות המשל הקודם. ולמה?
כי נניח במשל הקודם, שאתה סופרמן, ואתה נותן לחוטף להוריד לך אצבעות במקום להשתחרר ממנו. מה אז? הרי שאז, כן הגיוני להאשים אותך, כי אתה הרי יכול באופן כללי להקטין את כמות הנזק שנגרמת לך, בלי אצבעות, בלי עיניים בלי אוזניים וגם אתה יכול אולי להישאר עם הרגליים.
ובהקשר שלנו זה אומר, שזה נכון שמצד האמת לחתום או לא לחתום על עסקה לשחרור חלק מהחטופים, בכל תרחיש האפשרויות גרועות. אבל זאת לא כל האמת. וביבי לא אשם בכך שהוא לא סוגר עסקה. ביבי יכול להיות אשם בכך שהמצב כ"כ גרוע ושהוא לא סוגר את הדברים בצורה אחרת, שתהיה יותר טובה מ 2 האפשרויות האלו.
כי העובדה היא, שלביבי שלנו, יש הטיה קוגניטיבית, שלא משנה מה, הוא רוצה שהמלחמה תיארך כמה שיותר. כי ביום שאחרי המלחמה, ישלחו אותו לביתו או לבית המשפט וכולי. בין אם תפרו לו תיקים ובין אם לא. ובכל מקרה יהיו בחירות אחרי המלחמה. וככל שעובר הזמן והעלילה מסתבכת, הרי שזה מגדיל את הסיכוי שיקרה לו נס כלשהו ושהוא ינצל ממשהו איכשהו. ולכן ברמת העיקרון, לביבי טוב שהעלילה מתארכת. זאת עובדה ולא פירוש.
ואני אדייק בדיוק. האם ניתן להוכיח שיש אפשרות יותר טובה שבה יכולנו לסיים את כל המלחמה הזאת בדרך יותר קצרה ויותר טובה? האם ניתן ליצור מכונת זמן ולהוכיח שיש דרך יותר קצרה ויותר יעילה לסיים את המלחמה איכשהו? תשובה: לא. לא ניתן להוכיח שיש דרך יותר קצרה. אבל גם לא ניתן להוכיח שאין דרכים יותר קצרות לסיים את המלחמה ולהגיע ליום שאחרי המלחמה.
וכן ניתן להוכיח שלביבי יש אינטרס שהמלחמה תיארך כמה שיותר. ושוב, לא ניתן להוכיח שהוא בכוונה פועל כדי להאריך את המלחמה, בגלל שיקולים אישיים. כי כל החלטה שהוא מחליט, תמיד ניתן למצוא בה היגיון נסיבתי לכך שהוא מחליט את ההחלטה. ולכן לא ניתן להוכיח שהוא פועל בזדון. אבל בהחלט שהוא חשוד בכך שהוא לא באמת היה רוצה שהאירוע יסתיים כמה שיותר. זאת עובדה. כי מצד ההיגיון, אחרי המלחמה, כנראה שהשלב הבא יהיה וועדת חקירה וכולי. ולכן באינטרס שלו ושל עוד שאר האחראים, להמשיך ולגרור את האירוע. זה באופן כללי. וככל שהמלחמה נמשכת, יש לך עלויות שונות ואסונות שונים שקורים.
ואתן דוגמא, נניח שצהל היה מרעיב למוות את תושבי עזה, בלי סיוע ובלי הומנטרי, או נניח שהיו משמידים את כל עזה עם החטופים. ונניח שכל החטופים היו מתים, אבל החמאס היה מושמד ולא היו ממש זוכרים מה זה החמאס וכל מדינות האויב היו מפסיקות להציק לנו, מהפחד שאנחנו פועלים כמו משוגעים, האם בהכרח שתרחיש כזה אפשרי ושהוא יותר טוב? לא בהכרח. אבל גם לא בהכרח שלא.
ובתרחיש כזה, גם אם כל החטופים היו מתים, הרי שעדיין לפחות רק הם היו מתים. ולא גם כל החיילים שמנסים בדרך לחלץ אותם בלי לפגוע באזרחי האויב. ולפחות גם חיזבאלה לא היה פוגע בנו וגם אירן לא היתה פוגעת בנו וכולי. במילים אחרות, גם אם כל החטופים היו מתים, אבל לפחות לא היו מתים נוספים ולא היו נזקים נוספים, דיינו. כי החטופים שהיו מתים, היו נספרים במניין הנרצחים שנרצחו בשביעי לאוקטובר על ידי החמאס וזהו.
אבל בגלל שאין אינטרס לסיים את המלחמה כמה שיותר מהר, ובגלל שיש אינטרס להאריך אותה ולאו דווקא משיקולים עניינים, לכן הגענו עד הלום. גם לאכול את הדגים המסריחים, גם לשלם את הקנס וגם להיות מגורשים מהעיר.
במילים אחרות, לא ניתן להוכיח שביבי פועל בכוונת זדון, אבל די הגיוני לחשוב שבכל צומת של החלטה, הוא בוחר את ההחלטה שתמשוך את הזמן, רק לא להגיע להכרעה של או אנחנו או הם, או הכל או כלום. כי ביבי שומר על איזונים ובלמים, הוא מאוזן, הבוגר האחראי וכולי. והכל הוא עושה אך ורק לטובת המדינה והמציאות מאוד מורכבת וכולי והכל בציניות כמובן.
וכמו בסיפורי הקורונה, שאפשרו לה להגיע לארץ ולהתפשט בארץ ואחר כך נזכרו לעשות סגר. ושלחו לאנשים הודעות בסמס להישאר בבית. וביקשו מהחוזרים מנתבג, לחזור במונית לבית ולא באוטובוס. למרות שחשבו שיש קטסטרופה באוויר וכולי. ובלי קשר לשאלה אם באמת הקורונה היתה מסוכנת כמו שאמרו, הרי שבמציאות, היו אין סוף מחדלים, ש"במקרה" שירתו את הסגרים, שמנעו את ההפגנות נגד הממשלה וכולי.
לסיכום: לא באמת הגיוני להאשים את ביבי בכך שהחטופים מתו. כי לבחור בעסקה עם השטן החמאס, זה אומר לבחור בגזר דין מוות על כל מי שלא ישוחרר וכולי חוץ משאר הנזקים העתידיים. אבל כן הגיוני שיש לו אחריות, לגבי זה שהמצב כ"כ גרוע ולא פחות גרוע.
וכן, צריכים לשחרר את כל החטופים בכל מחיר. בכל מחיר פירושו, גם במחיר של פגיעה בחפים מפשע מאזרחי האויב. כי חיי אזרח אחד שלנו, קודמים לכל חיי אזרחי כל האנשים בעולם. ומה העולם יגידו? את זה נשאיר ליום שאחרי. ויש מספיק אפשרויות להפעיל עוד לחץ ולהרעיב למוות אם צריך את האויב, עד שהוא יכנע וכולי. והמחיר שנשלם אם נפגע בחפים מפשע של האוייב, שווה את זה שהחטופים אולי יחזרו בחיים וזה כמובן עניין אחר.
ומי עוד אשם בכל הבלאגן? אסור לשכוח, שלראש הממשלה ולממשלה, אין באמת את כל היכולת המעשית להוציא מכוח אל הפועל את הרצון ואת המדיניות שלהם. כי יש גם את בגצ, שגם הוא מגביל את ראש הממשלה ואת הממשלה בכללי. וגם אם ביבי באמת רוצה להשמיד את החמאס, בהרבה מובנים הוא גם אולי לא באמת יכול לעשות את זה, כי בגצ לא יאשר פעולות של פגיעה בחפים מפשע וכולי. ואנחנו עם מוסרי לא כמו הנאצים שאונסים והורגים אותנו וכולי. במילים אחרות, צריכים לזכור, שראש הממשלה והממשלה, לא באמת מחליטים על הכל. ויש עוד גורמים וכולי.
ועוד נקודת מבט, שואלים, מי מתאים להיות ראש ממשלה? והתשובה היא, שכל חמור, בדגש על חמור, מתאים להיות ראש ממשלה. ודווקא חמור, ולא רמטכל או עיתונאי או מוכר רהיטים שחקן, לשעבר. ומה הכוונה? הכוונה היא, שחמור, אם תמשוך לו בזנב למטרת משחק, או אם בטעות תדרוך לו על הרגל והוא ירגיש מאויים, הוא ישר ינשוך אותך ואולי בטעות יוריד לך יד או ראש או חלק אחר. ולמה? כי הוא חמור והוא לא מוסרי בלי בגץ ובלי מה יגידו ובלי מידתיות וכולי.
במילים אחרות, כל בעל חיים, ראוי להנהיג אותנו. פוגעים בך, תפגע בחזרה, פי מאה, מקסימום, תגיע קודם לגן עדן. ונכון שזה פשטני מידי, אבל זאת נקודת מבט של ביקורת, על ההתחכמות של התגובה המידתית וכולי. ותחשבו על זה...
אבל יש כאן עוד נקודת מבט. ונשאל את השאלה הבאה על בסיס הסרט "בחירתה של סופי", שבו נאצי מאלץ את סופי לבחור אם היא רוצה להרוג את הבן או את הבת שלה. והיא בוחרת להציל את הבן שלה ושיהרגו את הבת שלה. ונשאל, האם הגיוני להאשים את סופי, בכך שהבת שלה נרצחה בגלל הבחירה שלה?!
ונציג את השאלה הבאה: נניח שמישהו תופס אותך קושר אותך וחותך לך את 2 הרגליים. למזלך הטוב או הרע, אתה נשאר בחיים ואז הטרוריסט שמתעלל בך, אומר לך שאתה צריך לבחור אם אתה רוצה שהוא יפגע לך גם באוזניים שלך או שהוא יפגע לך גם בעיניים שלך. וכל רגע שאתה מתעכב בלהחליט אם לתת לו לפגוע לך בחוש הראיה או בחוש השמיעה, אז הוא חותך לך אצבעות. עד כאן התיאור הדרמטי.
אז נשאל את השאלה הבאה, נניח שאתה מתקשה להחליט אם אתה רוצה להיות עיוור או חירש, ונניח שבינתיים הטרוריסט חותך לך את האצבעות, האם הגיוני להאשים אותך בכך שהוא פוגע בך? כי הרי אם היית בוחר אם להיות עיוור או חירש, אז הוא לא היה חותך לך את האצבעות?
אז כמובן שבמובן מסוים, כן, אתה אשם בכך, כי אם היית בוחר להיות חירש, לפחות לא היית בלי אצבעות וכולי. אבל ברור, שהטרוריסט אשם ולא אתה אשם, לא משנה מה תעשה.
ולכן בנמשל שלנו, לא הגיוני להאשים את ביבי שלנו, בכך שהוא לא סוגר עסקה, כי לא משנה מה הוא יחליט, המצב יהיה גרוע. כל שכן במקרה הנוכחי, שאין באמת עסקה לשחרור כל החטופים, למרות שיש עסקה לשחרור של חלק מהחטופים. בדיוק כמו בחירתה של סופי. שבעצם לבחור לשחרר חלק מהחטופים, זה בעצם לבחור להרוג את שאר החטופים. וזה עוד בלי קשר לשאר המחירים שיהיו בעתיד, בגלל שחרור מחבלים ובגלל שהחמאס יחזור לחטוף עוד אלפי חטופים בפעם הבאה ושגם שאר האויבים ילמדו את הלקח, שהוא, פשוט לחטוף חטופים ובכך להינצל.
אז האם באמת הגיוני להאשים את ביבי שלנו, בכך שהוא לא סוגר עסקה עם השטן ולא משחרר חלק מהחטופים וגורם למוות של שאר החטופים. ברור שלא הגיוני להאשים אותו בכך, והמאשימים אותו, יותר שונאים אותו מאשר כל דבר אחר.
אבל מה האמת? איזו מן הטענות באמת נכונה?
והאמת היא שהנושא הוא לא שחור ולבן. וכן הגיוני להאשים את ביבי שלנו, להאשים אותו או גם אותו. כמובן שלא רק אותו, אבל בהחלט גם אותו. יש בכך היגיון למרות המשל הקודם. ולמה?
כי נניח במשל הקודם, שאתה סופרמן, ואתה נותן לחוטף להוריד לך אצבעות במקום להשתחרר ממנו. מה אז? הרי שאז, כן הגיוני להאשים אותך, כי אתה הרי יכול באופן כללי להקטין את כמות הנזק שנגרמת לך, בלי אצבעות, בלי עיניים בלי אוזניים וגם אתה יכול אולי להישאר עם הרגליים.
ובהקשר שלנו זה אומר, שזה נכון שמצד האמת לחתום או לא לחתום על עסקה לשחרור חלק מהחטופים, בכל תרחיש האפשרויות גרועות. אבל זאת לא כל האמת. וביבי לא אשם בכך שהוא לא סוגר עסקה. ביבי יכול להיות אשם בכך שהמצב כ"כ גרוע ושהוא לא סוגר את הדברים בצורה אחרת, שתהיה יותר טובה מ 2 האפשרויות האלו.
כי העובדה היא, שלביבי שלנו, יש הטיה קוגניטיבית, שלא משנה מה, הוא רוצה שהמלחמה תיארך כמה שיותר. כי ביום שאחרי המלחמה, ישלחו אותו לביתו או לבית המשפט וכולי. בין אם תפרו לו תיקים ובין אם לא. ובכל מקרה יהיו בחירות אחרי המלחמה. וככל שעובר הזמן והעלילה מסתבכת, הרי שזה מגדיל את הסיכוי שיקרה לו נס כלשהו ושהוא ינצל ממשהו איכשהו. ולכן ברמת העיקרון, לביבי טוב שהעלילה מתארכת. זאת עובדה ולא פירוש.
ואני אדייק בדיוק. האם ניתן להוכיח שיש אפשרות יותר טובה שבה יכולנו לסיים את כל המלחמה הזאת בדרך יותר קצרה ויותר טובה? האם ניתן ליצור מכונת זמן ולהוכיח שיש דרך יותר קצרה ויותר יעילה לסיים את המלחמה איכשהו? תשובה: לא. לא ניתן להוכיח שיש דרך יותר קצרה. אבל גם לא ניתן להוכיח שאין דרכים יותר קצרות לסיים את המלחמה ולהגיע ליום שאחרי המלחמה.
וכן ניתן להוכיח שלביבי יש אינטרס שהמלחמה תיארך כמה שיותר. ושוב, לא ניתן להוכיח שהוא בכוונה פועל כדי להאריך את המלחמה, בגלל שיקולים אישיים. כי כל החלטה שהוא מחליט, תמיד ניתן למצוא בה היגיון נסיבתי לכך שהוא מחליט את ההחלטה. ולכן לא ניתן להוכיח שהוא פועל בזדון. אבל בהחלט שהוא חשוד בכך שהוא לא באמת היה רוצה שהאירוע יסתיים כמה שיותר. זאת עובדה. כי מצד ההיגיון, אחרי המלחמה, כנראה שהשלב הבא יהיה וועדת חקירה וכולי. ולכן באינטרס שלו ושל עוד שאר האחראים, להמשיך ולגרור את האירוע. זה באופן כללי. וככל שהמלחמה נמשכת, יש לך עלויות שונות ואסונות שונים שקורים.
ואתן דוגמא, נניח שצהל היה מרעיב למוות את תושבי עזה, בלי סיוע ובלי הומנטרי, או נניח שהיו משמידים את כל עזה עם החטופים. ונניח שכל החטופים היו מתים, אבל החמאס היה מושמד ולא היו ממש זוכרים מה זה החמאס וכל מדינות האויב היו מפסיקות להציק לנו, מהפחד שאנחנו פועלים כמו משוגעים, האם בהכרח שתרחיש כזה אפשרי ושהוא יותר טוב? לא בהכרח. אבל גם לא בהכרח שלא.
ובתרחיש כזה, גם אם כל החטופים היו מתים, הרי שעדיין לפחות רק הם היו מתים. ולא גם כל החיילים שמנסים בדרך לחלץ אותם בלי לפגוע באזרחי האויב. ולפחות גם חיזבאלה לא היה פוגע בנו וגם אירן לא היתה פוגעת בנו וכולי. במילים אחרות, גם אם כל החטופים היו מתים, אבל לפחות לא היו מתים נוספים ולא היו נזקים נוספים, דיינו. כי החטופים שהיו מתים, היו נספרים במניין הנרצחים שנרצחו בשביעי לאוקטובר על ידי החמאס וזהו.
אבל בגלל שאין אינטרס לסיים את המלחמה כמה שיותר מהר, ובגלל שיש אינטרס להאריך אותה ולאו דווקא משיקולים עניינים, לכן הגענו עד הלום. גם לאכול את הדגים המסריחים, גם לשלם את הקנס וגם להיות מגורשים מהעיר.
במילים אחרות, לא ניתן להוכיח שביבי פועל בכוונת זדון, אבל די הגיוני לחשוב שבכל צומת של החלטה, הוא בוחר את ההחלטה שתמשוך את הזמן, רק לא להגיע להכרעה של או אנחנו או הם, או הכל או כלום. כי ביבי שומר על איזונים ובלמים, הוא מאוזן, הבוגר האחראי וכולי. והכל הוא עושה אך ורק לטובת המדינה והמציאות מאוד מורכבת וכולי והכל בציניות כמובן.
וכמו בסיפורי הקורונה, שאפשרו לה להגיע לארץ ולהתפשט בארץ ואחר כך נזכרו לעשות סגר. ושלחו לאנשים הודעות בסמס להישאר בבית. וביקשו מהחוזרים מנתבג, לחזור במונית לבית ולא באוטובוס. למרות שחשבו שיש קטסטרופה באוויר וכולי. ובלי קשר לשאלה אם באמת הקורונה היתה מסוכנת כמו שאמרו, הרי שבמציאות, היו אין סוף מחדלים, ש"במקרה" שירתו את הסגרים, שמנעו את ההפגנות נגד הממשלה וכולי.
לסיכום: לא באמת הגיוני להאשים את ביבי בכך שהחטופים מתו. כי לבחור בעסקה עם השטן החמאס, זה אומר לבחור בגזר דין מוות על כל מי שלא ישוחרר וכולי חוץ משאר הנזקים העתידיים. אבל כן הגיוני שיש לו אחריות, לגבי זה שהמצב כ"כ גרוע ולא פחות גרוע.
וכן, צריכים לשחרר את כל החטופים בכל מחיר. בכל מחיר פירושו, גם במחיר של פגיעה בחפים מפשע מאזרחי האויב. כי חיי אזרח אחד שלנו, קודמים לכל חיי אזרחי כל האנשים בעולם. ומה העולם יגידו? את זה נשאיר ליום שאחרי. ויש מספיק אפשרויות להפעיל עוד לחץ ולהרעיב למוות אם צריך את האויב, עד שהוא יכנע וכולי. והמחיר שנשלם אם נפגע בחפים מפשע של האוייב, שווה את זה שהחטופים אולי יחזרו בחיים וזה כמובן עניין אחר.
ומי עוד אשם בכל הבלאגן? אסור לשכוח, שלראש הממשלה ולממשלה, אין באמת את כל היכולת המעשית להוציא מכוח אל הפועל את הרצון ואת המדיניות שלהם. כי יש גם את בגצ, שגם הוא מגביל את ראש הממשלה ואת הממשלה בכללי. וגם אם ביבי באמת רוצה להשמיד את החמאס, בהרבה מובנים הוא גם אולי לא באמת יכול לעשות את זה, כי בגצ לא יאשר פעולות של פגיעה בחפים מפשע וכולי. ואנחנו עם מוסרי לא כמו הנאצים שאונסים והורגים אותנו וכולי. במילים אחרות, צריכים לזכור, שראש הממשלה והממשלה, לא באמת מחליטים על הכל. ויש עוד גורמים וכולי.
ועוד נקודת מבט, שואלים, מי מתאים להיות ראש ממשלה? והתשובה היא, שכל חמור, בדגש על חמור, מתאים להיות ראש ממשלה. ודווקא חמור, ולא רמטכל או עיתונאי או מוכר רהיטים שחקן, לשעבר. ומה הכוונה? הכוונה היא, שחמור, אם תמשוך לו בזנב למטרת משחק, או אם בטעות תדרוך לו על הרגל והוא ירגיש מאויים, הוא ישר ינשוך אותך ואולי בטעות יוריד לך יד או ראש או חלק אחר. ולמה? כי הוא חמור והוא לא מוסרי בלי בגץ ובלי מה יגידו ובלי מידתיות וכולי.
במילים אחרות, כל בעל חיים, ראוי להנהיג אותנו. פוגעים בך, תפגע בחזרה, פי מאה, מקסימום, תגיע קודם לגן עדן. ונכון שזה פשטני מידי, אבל זאת נקודת מבט של ביקורת, על ההתחכמות של התגובה המידתית וכולי. ותחשבו על זה...
050-3331-331