האם הפסקת האש עם החמאס במבצע עמוד ענן הייתה נכונה?

אליעד כהן דן לעומק בנושא הפסקת האש עם החמאס בעקבות מבצע עמוד ענן, כאשר הוא מציג נקודת מבט מורכבת וביקורתית לגבי ההתנהלות המדינית של ישראל בסוגיית הפסקות אש. אליעד מסביר שבתחילת המבצע המטרה שהוגדרה הייתה להחליש או למגר את החמאס, אך לדעתו מטרה זו לא באמת הושגה. הוא טוען שההחלטה לצאת למבצע הייתה בעיקר פוליטית - כדי לעזור לנתניהו בבחירות, ושואל מה בדיוק השתנה במצב הביטחוני שהוביל לפתיחת המבצע.

אליעד כהן מציג את הנקודה שאם ידעו מראש שהחמאס ימשיך לירות רקטות גם אחרי הפסקת האש, אז למה בכלל התחילו את המבצע? לדעתו, המבצע למעשה רק האריך את הסכסוך וגרם לחמאס להתחזק, כי ההפסקה נוצלה להתארגנות מחודשת ולהתחמשות נוספת. לפי אליעד, הנזק שנגרם לחמאס לא היה משמעותי מספיק כדי להחליש את הרצון שלהם להמשיך לפעול נגד ישראל.

למה ישראל לא מצליחה להחליש את החמאס לצמיתות?

אליעד משווה את המצב בעזה לפסיכולוגיה של האדם. לדבריו, כמו שבנאדם שחווה בעיה או מצוקה מנסה בהתחלה להתעלם ממנה במקום לטפל בה מן השורש, כך גם ישראל מתנהלת מול החמאס. במקום לפתור את הבעיה לעומק, ישראל רק מקלה זמנית את המצב (הפסקות אש) אבל לא פותרת את הגורמים לשנאה ולסכסוך, ולכן הבעיה תמיד חוזרת.

הוא נותן דוגמה מפסיכולוגיית המחירים: מדינה שמורידה מחיר של דלק בצורה מלאכותית לזמן קצר, ואז מעלה אותו שוב, גורמת לצרכן להתרגל למחיר הגבוה. באופן דומה, הוא טוען שישראל מתרגלת למצב בו הרקטות הן חלק משגרת החיים, במקום לפתור את הבעיה בצורה חד - משמעית.

האם אפשר להתגרות באויב בלי להיפגע?

אליעד משתמש בדימוי מהתורה ומסביר שאי אפשר להתגרות ברשעים, כמו החמאס, אם אתה לא צדיק גמור. "צדיק גמור" מוגדר על ידו כאדם שכבר חיסל לחלוטין את הרע שבו עצמו ואין שום אחיזה לרוע בלבו. הוא טוען שכאשר אדם שהוא לא צדיק גמור מתגרה באויב (החמאס), הוא למעשה מעורר את הרוע גם בעצמו ולכן נכשל במאבק.

לפי אליעד, ישראל, כמו אדם שאינו צדיק גמור, אינה מצליחה להילחם בחמאס עד הסוף משום שיש בה עדיין הזדהות מוסרית או רגשית שמונעת ממנה לפגוע באויב בצורה טוטאלית. הוא נותן דוגמה שאם ישראל הייתה רוצה באמת להיפטר מהחמאס, היא הייתה צריכה להפסיק לספק לו חשמל ומים, ולא להתחשב במה שהעולם אומר. אבל ישראל מפחדת מתגובת העולם ולכן לא עושה את הצעד הזה.

האם המוסר הישראלי הוא למעשה צביעות?

אליעד כהן מתאר את ישראל כמדינה היחידה שמתנצלת כשהיא מגנה על עצמה. הוא אומר שישראל תמיד עסוקה בלתרץ ולהסביר את עצמה לעולם, ולכן העולם תופס אותה כאשמה. הוא טוען שזו צביעות ישראלית, כי המדינה מעמידה פנים שהיא מוסרית מאוד, אבל בעצם ההיסוס הזה גורם לכך שהיא לא מגינה על אזרחיה כמו שצריך.

הוא נותן כדוגמה את אסד בסוריה, שלא מתחשב בתגובת העולם ועושה מה שהוא צריך כדי לשמור על השלטון שלו, וטוען שאם ישראל הייתה פועלת באותה נחישות (ללא התנצלות מתמדת), העולם היה מקבל את זה.

האם ניתן לחסל את הטרור לחלוטין?

אליעד מסביר שהדרך היחידה לחסל את הטרור באופן מלא היא להיות מוכנים לשלם מחיר כבד - גם במחיר של הרג חפים מפשע. הוא טוען שאם לא מוכנים לשלם מחיר זה, אז מלכתחילה אסור להתחיל במאבק. לדעתו, הפתרון היחיד הוא ללכת עד הסוף ולהשמיד את כל היכולות של האויב ללא רחמים, אחרת המצב רק יחמיר בעתיד.

איך הדילמה הביטחונית דומה לפסיכולוגיה של האדם?

אליעד כהן עושה אנלוגיה בין ההתמודדות של ישראל עם החמאס לבין ההתמודדות של האדם עם רצונותיו. כמו שישראל לא מסוגלת ללכת עד הסוף בגלל הזדהות רגשית עם האויב, האדם לא מצליח להיפטר מהרצונות המזיקים שלו בגלל שהוא עדיין מזדהה עם ההנאה שהם מביאים לו. לדבריו, הדרך היחידה להשתחרר באמת מרצונות מזיקים היא לוותר לחלוטין על ההנאה שהם מספקים.

לדוגמה, אדם שרוצה להיות חופשי מפחד בדידות צריך להיות מוכן לוותר גם על ההנאה מהחברה, אחרת תמיד יהיה משועבד לפחד שלו. אליעד מסביר שכל עוד אדם מפחד לאבד את ההנאה, הוא תמיד יהיה נשלט על ידי הפחד.

האם המוסריות היא חולשה או חוזק?

לדעת אליעד, ההתלבטות של ישראל לגבי מוסריות במלחמה היא למעשה חולשה, כי היא גורמת לה לחשוב יותר מדי על מה שהעולם יאמר, במקום להגן על עצמה בצורה אפקטיבית. הוא מדגיש שהדרך היחידה לשרוד ולהצליח במאבק היא לוותר על ההתנצלות ועל "המוסריות" המזויפת, ולעשות את מה שצריך כדי להבטיח את הביטחון לטווח ארוך.

מה המשמעות האמיתית של חופש מרצונות?

אליעד טוען שהחופש האמיתי הוא מצב שבו האדם משוחרר לחלוטין מהצורך להיענות לרצונות שלו. במצב זה האדם מסוגל לחיות ללא תלות בשום דבר חיצוני. זהו מצב של חופש מוחלט שבו האדם מסוגל לבחור אם לשחק את "משחק הרצונות" או לא.

לסיכום, אליעד כהן מקביל את הסכסוך עם החמאס למאבק הפנימי של האדם עם עצמו, ומציע פתרון של החלטה מוחלטת ונחישות מלאה בפתרון הבעיות, ללא פחד מתגובות העולם או מהמחירים שיהיה צורך לשלם בדרך.