אמת. אגו. האמת והאגו אינם הולכים ביחד. ככל שהאגו של האדם גדול יותר, כך הוא רחוק יותר מהאמת.

האגו אינו רוצה לדעת את האמת.

לאגו יש רצון לשמר את הקיום העצמי שלו.

מהאגו נובעת תכונת נצחנות = הרצון לצאת צודק = התעלמות מהאמת.

ידיעת האמת גורמת לאגו להיעלם מעצמו (ראה כאן). ולכן האגו אינו סובל את האמת.

למה הדבר דומה?

לחלום רע שיש לאדם. החלום רוצה להרע לאדם ולכן הוא יעשה את כל שביכולתו לגרום לאדם להישאר בתוך החלום.

אם האדם ידע את האמת, דהיינו, שזה חלום, באותו הרגע החלום כבר לא יוכל יותר להפחיד את התודעה של האדם.

אז מה עושה החלום כדי לשמור על הקיום שלו?

גורם לחלום להראות כמה שיותר אמיתי. ומרחיק בכל כוחו את האדם מלדעת את האמת, שזהו רק חלום ודמיון אך לא האמת.

תחושת האגו היא דמיון ונובעת אך ורק מחוסר הבנה מלאה של האדם את המציאות.

מי שמתבונן יראה, כי ככל שהאדם מכיר טוב יותר את המציאות, כך האגו שלו הופך להיות קטן יותר.

ככל שהאדם מכיר את הגודל האין סופי של המציאות, כך הוא מרגיש קטן יותר.

ככל שהאדם מבין טוב יותר את החוכמה של המציאות, כך האגו שלו הופך לקטן עוד יותר.

כאשר האדם מגיע להבנה שלמה של כל המציאות, באותו הרגע האגו שלו נעלם לגמרי.

מצד האמת האגו הוא דמיון בלבד.

האגו הוא התפיסה השגויה של האדם את עצמו בתוך המציאות.

האם לאדם יכול להיות אגו אל מול המציאות? האם האדם יכול להתגאות על משהו כלשהו אל מול וכלפי המציאות?

נניח שהאדם היה מדבר עם המציאות כולה כמציאות, האם הוא היה יכול להתגאות על משהו?

תשובה: ברור שלא. אין כאן בכלל שאלה.

האדם הוא חלק מהמציאות, וממילא אינו יכול להתגאות כלפי המציאות על משהו כלשהו.

ז"א שביחס למציאות...