... בסמים משני תודעה, חומרים משני תודעה, סמי הזיה, השפעת סמים על הגוף, שינה וחלומות, טיפול פסיכדלי, פסיכוזה כתוצאה משימוש בסמים מעוררי הזיות, החושים, חלק 1 מהם סמים פסיכדליים והאם ... באופן משמעותי. לדוגמה, אדם שלא אכל זמן ממושך ומתחיל לאכול, חווה שינוי דרמטי בתפיסת המציאות שלו. אולם סמים פסיכדליים הם סמים המשנים את החושים ואת תפיסת המציאות באופן מהותי ... לוקח סם פסיכדלי, המציאות עדיין קשורה איכשהו למה שמתרחש בפועל. לדוגמה, אם בזמן שאדם נמצא תחת השפעת סם פסיכדלי ייכנס פיל לחדר, הוא יראה אותו. החושים אמנם מתעתעים או מועצמים, אך האדם עדיין נמצא פיזית באותו המקום, ותפיסת המציאות הבסיסית עדיין קיימת. האם סמים פסיכדליים מעצימים את החושים ואת החוויה הרגשית? אליעד מסביר את הרעיון שכשאומרים שסמים פסיכדליים מעצימים את החוויה, המשמעות היא לא בהכרח חיובית. הוא נותן דוגמה לכך שבן אדם שמעשן מריחואנה ומרגיש פתאום שהחושים שלו חדים יותר או שהוא מרוכז ...

... כמו לבקש לאכול את המלך בשחמט אחרי שכבר הכרזת שחמט. מבחינה שכלית המשחק כבר הוכרע, אבל החושים שלך עדיין דורשים לראות זאת בפועל. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא ... במו חושיך. הוא מדגיש נקודה חשובה, שהשכל יכול להיות משוכנע לחלוטין שמשהו יקרה, אבל עד שהחושים לא חוו את זה, עדיין תישאר תחושת חיסרון כלשהי. זאת משום שהחושים, ברמה הפסיכולוגית, עדיין מחפשים לקבל אישור מהמציאות הפיזית. ... מאושר?, עצם השאלה מצביעה על כך שהוא לא באמת מאושר לחלוטין. הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שהחושים או הרגשות עדיין חווים חיסרון מסוים, אפילו זעיר. כשקיימת הבנה ... מצב הפוך. אליעד מסביר שהוודאות השלמה, המוחלטת, חייבת להיות מוחלטת גם ברמת הדמיון והחושים, לא רק ברמה השכלית. כיצד לשכנע את החושים באופן מוחלט? אליעד מדגיש שהפתרון למצב הזה הוא לחזק את ההבנה השכלית בצורה כל כך חזקה, עד שהשכל עצמו יבטל כל ספק של החושים. כשהשכל מבין משהו באופן מוחלט באמת, החושים לא יכולים להתנגד לו. במצב כזה, אפילו החושים יתיישרו לפי השכל, ולא תהיה אפשרות להעלות על הדעת סיטואציה שונה. אך כל עוד השכל לא באמת משוכנע לגמרי, תמיד יישאר ספק כלשהו אצל החושים, ואז יווצר חיסרון. איך לגרום לשכל להיות יותר חזק מהחושים? אליעד מסביר שכדי להגיע לוודאות מוחלטת, אתה צריך לחזק את ההבנה ... בשחמט, המהות היא שאתה בטוח במאה אחוז שניצחת את המשחק, כי כל המהלכים הובילו לכך, אך מצד החושים, עדיין יש את הצורך לראות את הסיום המוחלט של המשחק. ברגע שנראה ... כאשר המלך לא יכול לזוז ולא ניתן להימלט מהמצב. מהו הקשר בין תחושת הניצחון לבין תהליך החושים? ההרצאה עוסקת בשאלה כיצד יכול להיות שתחושת הניצחון עלולה להתערער גם כאשר השכל בטוח במאה אחוז במציאות, אך החושים לא מסכימים. אליעד מציין דוגמה בה השחקן בטוח במאה אחוז שזו סוף ... אבל הוא לא חווה את המהלך שמביא לניצחון. הוא מסביר שבמצבים כאלה, יכול להיות שלא תמיד החושים מוליכים את השחקן להרגיש את ההשלמה של הניצחון, והפער הזה בין תחושת השכל והתחושה החושית יוצר את תחושת הספק. כיצד ניתן לשכנע את החושים כאשר הם לא מסכימים עם השכל? במהלך ההרצאה, אליעד שואל כיצד ניתן לשכנע את החושים כאשר הם לא מתאימים למה שנראה על פי השכל. הוא מציין שזו אחת ... מבינים את מה שברור לנו שכלית. יש את המתח הזה בין השכל, שלפעמים יודע משהו בוודאות, ובין החושים שלא תמיד מצליחים להתמודד עם אותה וודאות. מהו המחויב בקונטקסט של ...

... החושים, הכרה אנושית, קוגניציה, תפישה קוגניטיבית, חמישה חושים, ידיעה שכלית, ידיעה חושית, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש המישוש, חוש הריח, חוש הטעם, זיכרון חושי, תפיסת החושים האם קיימת ידיעה חושית ללא ידיעה שכלית? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של הידיעה החושית והידיעה השכלית ומציג מספר שאלות יסודיות: האם יכול להיות שאדם ידע משהו באמצעות חושיו בלבד, ... האם זה בהכרח רק חושיו או שיש גם שכל שמפרש את החושים? אליעד טוען שללא השכל האדם לא יכול לדעת כלום, כי השכל נותן משמעות ותוכן לתפיסה החושית. הידיעה שיש פה כיסא אינה אך ורק חושית אלא גם שכלית, משום שהשכל משווה לזיכרונות קודמים ... בסיסית ביותר, נשענת על חושים. אך אם נגדיר את החושים כחמשת החושים המוכרים בלבד (ראייה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם), אז יתכן וידיעה כמו אני קיים אינה תלויה בהם, אלא בידיעה שכלית בסיסית יותר. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: אם אדם עוצם עיניים ואינו משתמש באף אחד מחמשת החושים, ועדיין יודע שהוא קיים, האם זאת ידיעה חושית? לכאורה לא. אך הוא גם מעלה ספק בכך ומסביר שאולי אותה תחושה פנימית של אני קיים היא גם סוג של תפיסה חושית, פשוט ברובד אחר. מה הקשר בין ... חושי. ללא זיכרון, לא ניתן להבחין בשום דבר מהחושים. לדוגמה: כשאדם מסתכל על כיסא, הוא יודע שזה כיסא משום שהוא זוכר שראה דברים דומים בעבר. אם לא היה לו זיכרון, הוא היה חווה בכל פעם תחושה חדשה לגמרי ולא היה יכול להגדיר מה הוא ... קודם, ולכן היא פחות חזקה ומחויבת. מזה הוא מסיק שהחושים מספקים ידיעה ישירה יותר מאשר השכל, אשר מתבסס על הסקות וזיכרונות. מתי השכל חזק יותר מהחושים? עם זאת, אליעד מדגיש שיש מקרים שבהם השכל עשוי להיות יותר חזק מהחושים. למשל: אם אדם רואה פיל בחדר, הוא יכול לדעת בוודאות שלא יכול להיות מטוס באותו חדר באותו הרגע, כי השכל אומר שאין מקום לשניהם יחד. כאן, הידיעה השכלית (שלא יכול להיות פיל ומטוס ... שאין תשובה חד משמעית מה יותר בטוח, השכל או החושים. לפעמים המידע החושי יהיה חזק וברור יותר (כמו תחושה מידית), ולפעמים הידיעה השכלית תהיה חזקה יותר, במיוחד כשהיא הכרחית ולוגית (כמו הדוגמה עם הפיל והמטוס). בסופו של דבר, אליעד ...

... נגד שכל - מי צודק - מה האמת? חושים או שכל - אחרי מי ללכת במקרה של סתירה? כאשר האדם נתקל בסתירה בין החושים לבין השכל, השאלה המרכזית היא כיצד עליו לפעול, לאיזה צד עליו להקשיב - לחושים או לשכל? אליעד כהן מסביר שהפתרון הנכון הוא לא להעדיף צד אחד על פני האחר, אלא לחפש את האמת שמכילה בתוכה את שניהם יחד. האמת היא ששני הצדדים - גם החושים וגם השכל - הם אמת, אך לעיתים האדם חסר את השכל המתאים להבין כיצד שניהם מתאחדים לכדי דבר אחד ללא סתירה. איך ייתכן שהחושים והשכל אומרים דברים מנוגדים אך שניהם צודקים? אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמאות פשוטות ומוכרות: אדם הצמא במדבר וחווה פטה מורגנה, אשליה של מים. החושים אומרים לו שיש מים מולו, אך השכל אומר לו שאין שם מים כלל. למרות הסתירה, אילו היה האדם מבין בדיוק למה החושים רואים את המים, לא היה מתעורר אצלו קונפליקט כלל. ההבנה כיצד פועלים החושים וכיצד פועל השכל הייתה מאפשרת לו להכיל את שתי הפרספקטיבות בו זמנית ולראות שהסתירה מדומה בלבד. דוגמה נוספת היא אדם שמשפשף את העין ומתחיל לראות את החפץ שמולו בכפילות. השכל יודע שקיים שם רק חפץ אחד, אך החושים משדרים לו שני חפצים. גם כאן, האדם שמבין לעומק את הסיבות לכך שהחושים מתעתעים בו, יכול להכיל את השכל ואת החושים יחד ללא קושי או סתירה פנימית. כיצד להכיל את הסתירות בין טוב ורע? אליעד כהן עובר להסביר שגם במציאות שלנו יש ... איך להכיל הפכים במציאות? מהי שלמות פנימית אמיתית? חושים נגד שכל - מי צודק, מה האמת? הפעם אני רוצה לדבר על מה צריך לעשות האדם כאשר הוא מוצא סתירה בין השכל שלו לבין החושים שלו? בחוש זה משהו אחד, ובשכל רואים משהו אחר. ועל האדם ללכת על פי האמת? ומה זאת אומרת לפי האמת? זה אומר שזה אמת וגם זה נכון ואמת. אבל אם יהיה לאדם שכל יותר גדול הוא יבין איך שני הדברים מסתדרים ביחד. לדוגמה, אדם צמא במידבר וחווה פטה מורגנה ורואה שם מים, והחושים הם אלו שאומרים לו שיש שם מים, והשכל אומר לו, אין שם מים, אך אין מלחמה ביניהם אם היה מבין האדם גם את השכל וגם את החושים ואיך זה עובד ביחד שלמרות שאין שם מים החושים רואים כביכול שיש מים. ועוד דוגמה, אדם משפשף את העין ויש שם חפץ, פתאום החפץ נראה בכפילויות, השכל יודע שיש שם דבר אחד, והחושים רואים שניים למרות שיש אחד. אך אם יבין האדם את ההסבר לחושים וההסבר לשכל, לא יהיה שם קונפליקט. ויש דברים מוזרים ...

... שכאשר משהו לא נמצא מול עיניו, הוא פשוט לא קיים יותר, וכתוצאה מכך, הוא מתקשה להבין שהדבר הזה עדיין נמצא, גם אם לא ראה אותו. תהליך זה מבוסס על תפעול החושים , המידע שנתפס עי החושים, ולפני גיל מסוים, ילדים לא מסוגלים לחשוב על העולם בצורה רחבה יותר או להבין את ההשלכות של פעולותיהם מעבר לרגע בו הם מתרחשות. האם תהליך הקוגניציה של ילדים ...

... בשכל, אך אם מגיעים למצב שבו השכל מאשר שני דברים מנוגדים לחלוטין, אין דרך להמשיך להסתמך עליו. מה יותר אמין - החושים או השכל? אליעד מסביר את הדילמה המרכזית לגבי האמינות של השכל מול החושים. הוא אומר שאם אדם מסתמך על החושים כדי להוכיח שמשהו קיים (לדוגמה כיסא), לא ייתכן שאותו אדם יוכיח בו - זמנית שהכיסא אינו קיים, על בסיס אותם חושים עצמם. ... למשל פרה קדושה, בצורה שהיא אפילו חזקה יותר מאמונתם בחושיהם. אנשים אלו מסוגלים להאמין שמשהו נכון למרות שהחושים שלהם או ההיגיון אומרים אחרת. הוא מסביר שמקור האמונה במקרים כאלו אינו שכלי ואינו חושי, אלא מגיע ממקום סובייקטיבי פנימי ... מציין כי יש מצבים בהם אדם יעדיף להאמין במשהו כי האמונה הזו עושה לו טוב יותר, ולכן הוא יהיה מוכן להתעלם מהחושים שלו או מהשכל שלו. במילים אחרות, האמונה יכולה להיות יותר חזקה גם מהשכל וגם מהחושים, בגלל הצורך להרגיש טוב, להימנע מסבל, או מכל סיבה פנימית אחרת. מה קובע את חוזק האמונה - השכל, החושים או הרצון? אליעד ממשיך ומסביר שמדובר למעשה בעניין של הגדרות. אם מישהו יגדיר שהצורך שלו להרגיש טוב הוא סוג של חוש, אז הצורך ... ראשית לבדוק את ההגדרות שלו עצמו. איך מוכיחים שמשהו אמיתי? מה חזק יותר שכל או אמונה? מה זה אמונה מוחלטת? האם החושים משקרים? איך עובד המוח האנושי? האם אפשר להאמין בשני דברים סותרים? ...

... מקטלג אותו כיש, אך למעשה, כדי להבין איך זה קורה, עלינו לחקור את מקור המחשבה. החושים קולטים פוטונים, המוח מעבד אותם, והתודעה שלנו מאמינה לכל זאת. ברגע שמבינים את ההפרדה הזו בין יש לאין, אפשר לראות את המציאות בצורה שונה, ... חודרים להבנה עמוקה, מתחילים לחוות את המציאות בצורה דו - כיוונית: מצד אחד, החושים והמוח קולטים ומפרשים את הצורות, אך מצד שני, אין יותר אחיזה בהגדרה הנוקשה של הדברים. ניתן לראות את הצורה מבלי להאמין במציאותה כפי שהיא ... מציע לקחת חפץ כמו שולחן או כוס ולבדוק את כל רכיבי החוויה: מה אני רואה? מה החושים המעורבים? מה הצבע, הצורה והמשמעות שלי? המשך החקירה יכול להוביל להבנה עמוקה של ההפרדה בין יש לאין, שמביאה להכרה בכך שכולה מבוססת על ... מסוימת? הרעיון הוא להעמיק לתוך הרצף שדרכו נוצרת הידיעה על קיומו של שולחן: החושים קולטים מידע על פוטונים, המוח מפרש את המידע לכדי תמונה, התודעה מאמינה באותה תמונה, וכך נוצרות ההבחנות שלנו על מה שקיים ומה שאיננו. אם ... רואים אותם? תשובה: כשמגיעים להבנה העמוקה, נוצרת חוויה דו - כיוונית: מצד אחד החושים והמוח עדיין קולטים ומפרשים, ומצד שני אין יותר אחיזה בהפרדה המחייבת לומר זה שולחן, וזה ודאי. אפשר לראות שיש צורות, אבל גם לחוות שהן לא ... מה אני מבין? תקשיב טוב, כאשר אתה רואה שולחן אתה צריך להגיע לתמלול, לדוגמה, החושים שלי קולטים אינפורמציה, של פוטונים שזזים, האינפורמציה הזאת עוברת למוח, המוח שלי רואה צורה, והתודעה שלי רואה את מה שהמוח רואה, והיא מאמינה למה שהחושים רואים, ולהמשיך להכנס פנימה ופנימה ופנימה ובסוף אתה מגיע ל.. אני מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין, ואז אם אתה מצליח לראות את הנחת היסוד ...

... בסיסיות, כמו חוקי הלוגיקה או אמינות החושים והשכל. אליעד מוסיף כי הספר כן מתייחס לכך שהחושים שלנו לפעמים מטעים אותנו, אך הוא אינו דוחף את ... להטיל ספק בכל דבר, כולל הלוגיקה, החושים, והשכל עצמו. כך ניתן להגיע להבנה עמוקה יותר ... היסוד שלכם, את כל הלוגיקה את כל החושים מה עם זה? ש: אני חושב שגם את זה הוא מדבר על ... שהוא נותן דוגמאות על חושים שגם החושים מה שמראים לנו זה לא תמיד ככה, כן ומה עם ...

... אליעד משתמש בדוגמה של מתן תורה, שם נאמר וכל העם רואים את הקולות, כדי להמחיש את המשמעות של העברת מידע דרך חושים רבים. כלומר, כאשר המידע מגיע דרך החושים בצורה ישירה, האדם חווה אותו בצורה הרבה יותר ... בתוכן חדש, אלא בעיקר בצורה שבה המידע מועבר, בצורה חווייתית ותחושתית. ההגעה להרצאות מאפשרת הבנה עמוקה יותר בזכות השילוב של כמה ערוצי מידע במקביל: חוש הראייה, השמיעה והחוויה החושית הישירה. כתוצאה ...

... מעבר לגבולות השכל שלו. האדם מתמודד עם מציאות שבה החושים מראים לו דברים מסוימים, כמו שולחן או פיל. אם לדוגמה, הוא רואה פיל, הוא לא יכול להחליט שזה שולחן, משום שיש הגדרות בסיסיות ... את הכלים שבעזרתם הם מבצעים את החקירה הזאת: השכל והחושים. מה החשיבות של דיוק מחשבתי וכיצד לתרגל אותו? אליעד מדגיש את החשיבות של דיוק מחשבתי ונותן דוגמאות מהחיים היום - יומיים. למשל, ... יותר, עד כדי כך שיוכל להטיל ספק אפילו במידע שמגיע מהחושים ומהשכל עצמו. כיצד מתמודדים עם שאלות שנובעות מאמונות והנחות? כאשר האדם נתקל בשאלה, עליו לא רק לחפש תשובה, אלא להבין קודם כל ... ההכרה הזאת היא התחלה של חופש אמיתי מהגבולות של השכל והחושים. איך לחשוב מחוץ לקופסה? להטיל ספק בחושים מהן הנחות יסוד? האם השכל מוגבל? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? כיצד לבדוק אמונות? האם ...

... הכוס. איך הציורים הללו משפיעים על החוויה שלו? אליעד כהן מסביר שכשאדם חווה תחושה מסוימת, עליו לבדוק אם החוויה נובעת מהחושים שלו, מהזיכרון או מהחשש לגבי העתיד. כל חוויה בנויה על שילוב של שלושה אלמנטים: תחושת ההווה, זיכרונות העבר וחששות העתיד. מה הקשר בין חוויות למציאות? על פי אליעד כהן, כל חוויה שלנו קשורה למניפולציות של החושים, הזיכרון והתודעה. הוא מבקש מהאדם לפרק כל חוויה לגורמיה, כדי להבין מאיפה היא נובעת. לדוגמה, חוויית הכאב לא נובעת רק מהכאב הפיזי, אלא גם מהזיכרון הקודם על כאבים דומים ומהחשש שהכאב ... אבן נזרקת לעברו, הוא צריך לשאול את עצמו אם הוא באמת יודע מה קורה, או שמא כל התפיסה שלו היא רק מניפולציה של התודעה והחושים. הדרך להגיע לנקודת לא יודע היא על ידי הטלת ספק בכל פרט של החוויה, כך שבסופו של דבר האדם יגיע למצב של לא יודע, שהוא הדרך האמיתית לראות את המציאות כפי שהיא. מהו סוד החיים לפי ... שהאדם עובר בתהליך תפיסת המציאות, כולל המניפולציות הכי קטנות. לדוגמה: כאשר אדם רואה קיר - עליו להבין את המניפולציה של החושים שגורמת לו לראות אותו כקיר. כאשר אדם רואה שולחן - עליו לראות את המניפולציה של התודעה שמפרידה בין שולחן לכיסא. כאשר אדם זוכר אירוע מהעבר - עליו לזהות את המניפולציה שהזיכרון עושה ... - האדם רואה את מה שהוא חושב שהוא רואה (שולחן, כיסא, כוס). ברמה עמוקה יותר - הוא מבין שהראייה היא תוצאה של מניפולציות החושים. ברמה עמוקה עוד יותר - הוא מבין שהכל נובע מהתודעה שלו, ושבסופו של דבר הכל מגיע מהאין. כאשר אדם רואה שולחן, הוא אמור לשאול את עצמו - האם אני רואה שולחן או שאני רואה כלום בצורת שולחן? השולחן אינו דבר מוחלט, אלא משהו שמבוסס על החושים, הזיכרון, והתפיסה של האדם. הגעה לנקודת לא יודע כדי לראות את האמת המוחלטת, יש להפסיק להיאחז בידיעה. השלב האחרון של החקירה הוא להבין שהאדם אינו יודע דבר. כאשר אדם מתבונן במציאות ... מה זה אומר להבין את כל המניפולציות? שאפילו כאשר אתה רואה קיר, אתה רואה את המניפולציה שבדבר. רואה את המניפולציה של החושים עליך. אפילו כשאתה רואה שולחן, אתה רואה את המניפולציה של התודעה שעושה הפרדה בין כסא לשולחן. אפילו כשאתה אומר, אתמול קרה לי, אתה רואה את המניפולציה שהזיכרון עושה עליך. כשאתה אומר ... לך, יש מרביצים לי, ויש אני מרגיש שמרביצים לי, זה שניים שונים. למשל מרביצים לך, אחד אומר, מרביצים לי, ואחר אומר, החושים שלי אומרים לי שמרביצים לי, ויש אחד שמדייק יותר ואומר, נדמה לי שהחושים שלי אומרים שמרביצים לי. מה אני בא להגיד, שהאינפורמציה עוברת, יש אינפורמציה מהחושים, יש אינפורמציות מזיכרון, יש מסיפורים, הרעיון הוא שהאדם בזמן אמת, כאשר הוא רואה מולו כסא אינפומציה הוא רואה אותה מההתחלה שלה עד לפה. למשל אתה רואה שולחן, זה לא רק שולחן, אתה רואה ... כמו מה אני מרגיש, למה אני מרגיש כך? יש חוויה שנוצרת מהצורה של הכוס, יש חוויה שנוצרת מהצבע של הכוס, מהחומר של הכוס, מהחושים, מהזיכרון, עד שאתה מגיע לחוויה הבסיסית ואז זה נעלם. שאלה: מה היא החוויה הבסיסית? אליעד: ההפרדה, שאני מפריד בין דבר להיפוכו. אבל אם אתה לא מצליח לקלוט איך החוויה שלך תלויה בלבוש ...