אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חוויות ✔איך לדבר לפני קהל? איך להיות רגוע? מה חושבים עליך? איך להרגיש בנוח? איך לדבר לפני אנשים? חרדת קהל, פחד מאנשים, חרדה חברתית, איך להיות עם...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
10:56איך לדבר לפני קהל? איך להיות רגוע? מה חושבים עליך? איך להרגיש בנוח? איך לדבר לפני אנשים? חרדת קהל, פחד מאנשים, חרדה חברתית, איך להיות עם ביטחון עצמי? איך להרגיש משוחרר?
איך להפסיק לדאוג ממה שאחרים חושבים עליך?

אחת השאלות הנפוצות ביותר בהקשר של התמודדות עם חרדת קהל, חרדה חברתית, וחוסר ביטחון עצמי, היא איך ניתן להגיע למצב שבו לא יהיה אכפת לך מה אחרים חושבים עליך, במיוחד כשאתה מדבר מול קהל או מתמודד עם מצבים חברתיים מלחיצים. בשיחה עם אליעד כהן, עולה פתרון ייחודי ופרקטי למצב הזה.

האם תמיד צריך לא להיות אכפת לך מה חושבים עליך?

הנקודה הראשונה שאליעד כהן מברר היא אם האדם רוצה לא להיות אכפת לו מה אחרים חושבים עליו תמיד, או רק במצבים מסוימים. אדם שמבקש לא להיות מושפע מהסביבה, צריך לברר תחילה לעצמו מה בדיוק הוא רוצה - האם תמיד להתעלם מדעות של אחרים, או רק לפעמים, כשהוא בוחר בכך?

השואל מציין שהכוונה שלו היא שיוכל לבחור מתי להתחשב ומתי לא. כלומר, הוא רוצה שהיכולת הזו תהיה זמינה עבורו, בדיוק כמו כלי עבודה שהוא יכול להוציא ולהשתמש בו לפי הצורך.

מהן שתי המחשבות שצריך להכיר?

אליעד מציג שתי מחשבות מרכזיות שחייבים להבין ולהתחבר אליהן באופן רגשי:
  • המחשבה ש"אכפת לי מה חושבים עלי".
  • המחשבה ש"לא אכפת לי מה חושבים עלי".
לדברי אליעד כהן, כדי שתוכל לשלוט במה שאתה מרגיש או חושב לגבי דעתם של אחרים, עליך להיות מסוגל להתחבר רגשית לשתי המחשבות האלה. חשוב להבין שזה לא אומר שאתה חייב לחשוב ששתי המחשבות נכונות באותה מידה. למשל, אתה יכול להאמין ב - 60% שמאוד חשוב להתחשב בדעתם של אחרים, ורק ב - 40% שזה לא חשוב - ועדיין להשתמש במחשבה ש"לא אכפת לי" כשצריך.

המטרה המרכזית היא שהמחשבה "לא אכפת לי מה חושבים עלי" תהיה נגישה עבורך, ממש כמו כלי עבודה זמין. ברגע שהיא תהיה הגיונית וברורה עבורך, אתה תוכל להשתמש בה בכל רגע שתרצה.

כיצד אפשר להתחבר למחשבה ש"לא אכפת לי מה חושבים עלי"?

לפי אליעד כהן, כדי להצליח להתחבר למחשבה הזו, צריך לעבור תהליך של לימוד והבנה מעמיקה, בדיוק כמו שלומדים שפה חדשה. כאשר אדם רוצה לדבר בשפה חדשה, הוא צריך ללמוד את המילים, להבין את המשמעות שלהן, ולתרגל אותן עד שהן הופכות טבעיות לו. אותו תהליך בדיוק תקף לגבי המחשבה הזו.

כדי להצליח להתחבר למחשבה "לא אכפת לי מה חושבים עלי", אתה צריך:
  • לבדוק למה אכפת לך ממה שחושבים עליך מלכתחילה.
  • להבין את הסיבות הרגשיות וההגיוניות מאחורי זה.
  • לחקור את הנושא עד שתוכל להגיע למצב שבו המחשבה הזו נראית לך טבעית והגיונית.
איך אפשר לחקור את הסיבות שאכפת לך?

כדי לחקור את הסיבות שאכפת לך מדעות אחרים, אליעד כהן ממליץ לשאול שאלות מדויקות כמו:
  • "למה אכפת לי מה חושבים עלי?"
  • "האם הדאגה הזאת באמת משפיעה על התוצאות בחיים שלי?"
  • "האם אני באמת חייב לקבל אישור או אהבה מאחרים?"
לדוגמה, כאשר אדם עומד מול קהל וחושש מהתגובה שלהם, עליו לשאול את עצמו מדוע הוא חושש. אם הסיבה היא כי הוא רוצה להרשים או לא לקבל ביקורת, הוא צריך לבדוק האם החששות האלה נכונים ומוצדקים. לאחר החקירה הזו, אפשר להגיע למספר אפשרויות:
  • אולי החששות שלו אינם מציאותיים והוא מגזים בתגובה שלו.
  • אולי החששות אמיתיים, אבל לא באמת חשובים לו עד כדי כך שהוא חייב להרגיש רע בגללם.
  • או אולי הוא יגלה שאכן הוא באמת חושש ומאמין שאין לו דרך אחרת.
אם יגלה שהחששות לא מבוססים, או שאינם חשובים לו מספיק, הוא יוכל בקלות רבה יותר להפעיל את המחשבה של "לא אכפת לי".

איך אפשר להפוך את המחשבה לנגישה בזמן אמת?

כאשר המחשבה הזו תופסת מקום ברור ומובן בתודעה שלך, היא תהפוך לזמינה עבורך בכל סיטואציה. בדיוק כמו שאם אתה יודע שפה נוספת, אתה יכול לבחור מתי להשתמש בה ומתי לא. ככל שהמחשבה של "לא אכפת לי" תהיה יותר ברורה והגיונית לך, תוכל לבחור בקלות רבה יותר להשתמש בה כשאתה זקוק לה.

כלומר, המטרה אינה להפסיק לחלוטין להתחשב בדעתם של אחרים, אלא לפתח יכולת מודעת לבחור מתי להשתמש במחשבה הזאת ומתי לא.

איך לשלוט במחשבות וברגשות כדי לשפר ביטחון עצמי?

בסופו של דבר, המסר של אליעד כהן הוא שבשביל לשלוט ברגשות ובמחשבות שלך, אתה צריך לחקור ולהבין לעומק את המנגנון הפנימי שלך - למה אתה מגיב בצורה מסוימת, ומתי זה באמת הכרחי או לא. ברגע שתהיה מודע לסיבות, תוכל לבחור באופן חופשי ומודע במה להאמין וכיצד להתנהג.

הדרך להגיע לזה היא דרך חקירה עצמית מתמשכת, שאילת שאלות אמיתיות, ובירור עמוק של הסיבות לדאגות והחששות שלך.
איך ניתן להגיע למצב שבו לא יהיה אכפת מה אחרים חושבים?

השואל מבקש לדעת איך אפשר להתנהג ללא דאגה ממה שאחרים חושבים עליו, כלומר, כיצד ניתן להגיע למצב שבו הוא יכול, לפי בחירתו, להתעלם מדעותיהם של אחרים ולהתנהג בדיוק כפי שהוא רוצה.

אליעד מתחיל לברר איתו האם הוא מתכוון לכך שתמיד לא יהיה לו אכפת או שרק במקרים מסוימים הוא ירצה לשלוט בכך. השואל מסביר שהוא רוצה את האפשרות לשלוט בזה - כלומר, להיות במצב שבו הוא יכול לבחור מתי זה ישפיע עליו ומתי לא.

אליעד ממשיך ושואל את השואל כיצד לדעתו אפשר להגיע למצב כזה. השואל עונה שככל שאדם יהיה יותר עצמאי ולא יהיה זקוק לסביבה, כך יהיה לו פחות אכפת מה אנשים חושבים עליו. אם לא יהיה לו שום אינטרס לקבל משהו מהסביבה, אז הוא לא יצטרך להתחשב בדעותיהם של אחרים.

אליעד מקשה עליו ושואל אם זו באמת התשובה הטובה ביותר. לאחר מכן, הוא מציג גישה שונה:
  • ישנן שתי מחשבות מרכזיות שצריך להתייחס אליהן:
    • המחשבה של "אכפת לי מה חושבים עלי".
    • המחשבה של "לא אכפת לי מה חושבים עלי".
  • המפתח לשליטה בכך הוא להתחבר רגשית לשתי המחשבות. כלומר, אדם צריך להיות מסוגל להזדהות עם שתי האפשרויות כך שבכל רגע נתון, כאשר הוא ירצה בכך, הוא יוכל להפעיל את המחשבה הרצויה.
כיצד אפשר להתחבר למחשבה של "לא אכפת לי מה חושבים עלי"?

אליעד מסביר שזו שאלה בפני עצמה. ראשית, יש צורך לבדוק האם השואל באמת מבין את שתי האפשרויות - האם הוא מסוגל להתחבר רגשית למחשבה של "לא אכפת לי מה חושבים עלי"? אם לא, עליו לעבוד על כך.

השואל מנסה לדייק את כוונתו ואומר שהוא רוצה ללמוד להשתמש במחשבה של "לא אכפת לי" כאשר הוא רוצה בכך, בדומה לאדם שמחזיק כלי עבודה (מברג ופטיש) ויודע להשתמש בהם לפי הצורך.
  • אליעד מדגיש שצריך לוודא שהמחשבה הזו תהיה נגישה - כלומר, שתהיה הגיונית וברורה עבור האדם, כך שהוא יוכל להשתמש בה כשירצה.
  • הוא מסביר שלא מחייב ששתי המחשבות יהיו שוות בעיניו, אלא רק שהוא יוכל לגשת אל המחשבה הרצויה לפי הצורך.
  • גם אם אדם מאמין ש - 60% נכון לדאוג ממה שאחרים חושבים עליו ו - 40% נכון שלא יהיה לו אכפת, הוא עדיין יכול להשתמש במחשבה של "לא אכפת לי" כשירצה.
השואל שואל האם יש צורך שהמחשבות יהיו שוות, כלומר, שתהיה לו הזדהות שווה עם שתיהן. אליעד משיב שאם השואל ירצה להשתמש במחשבה של "לא אכפת לי" יותר פעמים, אז הוא צריך לעבוד על זה ולהגדיל את החלק הזה בתודעה שלו. אך המחויב הוא שזה יהיה נגיש - כל עוד הוא מסוגל להתחבר לרעיון ולהפעיל אותו, הוא יוכל להשתמש בו מתי שירצה.

איך מגיעים למצב שבו אפשר לחשוב "לא אכפת לי מה חושבים עלי"?

כדי ללמוד שפה חדשה, אדם צריך ללמוד מילים, להבין את המשמעות שלהן, ולהיות מסוגל להשתמש בהן. כך גם כאן - כדי שאדם יוכל לחשוב "לא אכפת לי מה חושבים עלי" ולהפעיל את המחשבה הזו בזמן אמת, עליו ללמוד, להבין, ולחקור אותה לעומק.
  • השואל צריך לבדוק למה בכלל אכפת לו מה חושבים עליו.
  • לחקור אם יש אפשרות שלא יהיה אכפת לו.
  • להבין אם הוא באמת רוצה להשתחרר מכך, או רק מחלק מהמצבים.
  • לבחון אם החששות שלו מבוססים על אמת, או על הנחות שגויות.
אליעד מסביר שעל השואל לשבת ולחקור את עצמו - לשאול "למה אכפת לי?" ולנסות להבין מה המקור הרגשי לכך. לאחר מכן, אם יוכל לראות שהחששות שלו אינם מחויבים במציאות, הוא יוכל להתחיל לתרגל את המחשבה של "לא אכפת לי מה חושבים עלי".

סיכום

כדי שאדם יוכל לשלוט בכך שלא יהיה לו אכפת ממה שאחרים חושבים עליו, עליו להכיר ולהתחבר לשתי המחשבות: "אכפת לי מה חושבים עלי" ו - "לא אכפת לי מה חושבים עלי". ברגע שהוא יהיה מסוגל לגשת אל המחשבה של "לא אכפת לי" בכל רגע נתון, הוא יוכל לבחור להשתמש בה כשירצה. הדרך להשיג זאת היא על ידי חקירה עצמית, זיהוי הסיבות לכך שאכפת לו, והבנה אם זה באמת הכרחי או לא.
מה הנושא?

ש: אני שואל איך אתה יכול להתנהג ממקום של לא אכפת לי מה חושבים עלי ואיך אני נראה.

אליעד: מה להתנהג?

ש: כאילו כל הזמן להתנהג איך שאתה רוצה בלי שישב לך בראש מה חושבים.

אליעד: בכלל?

ש: לא כשאתה רוצה.

אליעד: אוקי אז מה הוא שאל אתה רוצה שתהיה לך אפשרות במצבים מסוימים שלא יהיה אכפת לך מה חושבים.

ש: בכל הזמן אבל הוא רוצה לא רק במצבים מסוימים.

אליעד: במצבים מסוימים.

ש: לא תיקנתי למתי שאני רוצה.

אליעד: מה אתה חושב שהתשובה טוב מה התשובה מה אתה אומר, אתה הבנת מה הוא שאל?

ש: אני חושב שכן איך הוא יכול להגיע למצב שבמצבים מסוימים הוא לא מתחשב בכלל מה שקורה סביבו אלא הוא עצמו.

אליעד: שהוא יוכל לא להתחשב, כן מה התשובה ולכן התשובה היא ש...?

ש: שאם ככל שהוא יהיה יותר עצמאי והוא לא זקוק לאנשים אחרים הוא לא צריך את הסביבה.

אליעד: זאת התשובה אין תשובה יותר טובה?

ש: כרגע זאת התשובה למה הוא צריך את הסביבה למה הוא צריך להתחשב בסביבה כי הוא צריך אותה יש לו אינטרס אז אם לא יהיה לו שום אינטרס לקבל משהו מהסביבה ואז הוא יוכל לעשות את מה שהוא.

אליעד: זאת התשובה שלך?

ש: כן.

אליעד: הלאה בוא אני אתן לך תשובה אחרת תקשיב מה שאתה צריך לעשות זה כזה דבר, יש שתי מחשבות יש מחשבה שאומרת "אכפת לי מה חושבים" ויש מחשבה שאומרת "לא אכפת לי מה חושבים" אתה צריך לוודא קודם כל לוודא ברמה הלוגית שאתה מסוגל להתחבר למחשבה שאומרת "אכפת לי מה חושבים" ושאתה מסוגל להתחבר למחשבה שאומרת "לא אכפת לי מה חושבים".

ש: מה זה להתחבר?

אליעד: להזדהות איתה רגשית, עכשיו אם אתה מזדהה עם שתיהן רגשית אז בזמן אמת כל מה שנשאר לך זה רק להפעיל את ההזדהות אבל אם אתה לא מזדהה עם המחשבה שאומרת לא אכפת לי מה חושבים אז אין לך אפשרות להפעיל אותה כשאתה רוצה. עכשיו אתה יכול לשאול איך אתה יכול להביא את עצמך למצב שאתה מזדהה עם המחשבה שאומרת לא אכפת לי מה חושבים, זאת שאלה אחרת אבל אתה הבנת את התשובה לפני כן?

ש: השאלה מה אני רוצה אני רוצה לא להזדהות עם המחשבה "לא אכפת לי מה חושבים".

אליעד: אתה שאלת שאלה מה אתה שאלת?

ש: אני שאלתי איך אני יכול תמיד לא תמיד כשאני רוצה להתנהג.

אליעד: זה כמו לשאול איך אני יכול כשאני רוצה להשתמש במברג, דהיינו, לפעמים אני רוצה להשתמש בפטיש ולפעמים במברג "איך אני יכול כשאני רוצה להשתמש במברג", תשובה תקנה מברג ופטיש תשמור אותם אצלך בכיס תמיד ואז כשתרצה תשתמש במברג כשתרצה תשתמש בפטיש. יש שתי מחשבות יש מחשבה שאומרת "אכפת לי מה חושבים" ויש מחשבה שאומרת "לא אכפת לי מה חושבים" אתה צריך ששתיהן יהיו לך בכיס ושתוכל גם להוציא את שתיהן.

דהיינו, שהמחשבה שאומרת "אכפת לי מה חושבים" והמחשבה שאומרת "לא אכפת לי מה חושבים" ששתיהן יהיו לך הגיוניות שכמו שאתה מסוגל להוציא את הפלאפון ולהתקשר אתה יכול להוציא את המחשבה שאומרת "לא אכפת לי מה חושבים" ולהשתמש בה, צריך שהיא תהיה נגישה עבורך שהיא תהיה הגיונית עבורך שתהיה מסוגל להתחבר אליה רגשית.

ש: שהן יהיו שוות מבחינתי?

אליעד: שהיא תהיה נגישה ברגע שהיא הופכת להיות נגישה עכשיו אם אתה נמצא באיזה סיטואציה ואתה רוצה להשתמש בה תשתמש בה.

ש: למה השתמשת במילה נגישה ולא.

אליעד: נגישה.

ש: נגישה.

אליעד: ולא ב...?

ש: בשוות לא בשוות.

אליעד: כי לא מחויב שהן יהיו שוות אם נגיד הן לא שוות נגיד שהוא חושב שאכפת לו מה חושבים עליו והוא חושב שזה 60% נכון והוא אומר "לא אכפת לי מה חושבים עלי" 40% נכון עדיין הוא יכול להשתמש ב - "לא אכפת לי מה חושבים עלי" ולהאמין לזה ב - 40% גם מספיק טוב.

ש: לא אבל הוא מפריע לו הדלתא.

אליעד: הוא לא אמר את זה אבל.

ש: אני כבר אומר בשבילו.

אליעד: אז אני אומר לך שהוא לא אמר את זה אם הוא יגיד את זה התשובה תהיה אז אתה צריך שהן יהיו שוות, אם הוא יגיד "אני רוצה לחשוב את זה ביותר מקרים" צריך שזה יהיה יותר, המחויב שזה יהיה נגיש זה המחויב.

ש: לא אני לא חושב שאני טועה בזה.

אליעד: אתה צודק נכון הלאה.

ש: רגע שנייה אני חושב שמה שהוא רוצה לשאול.

אליעד: מה אכפת לי הוא צריך לדעת לשאול אבל.

ש: אוקי.

אליעד: הלאה אתה הבנת מה אמרתי אתה צריך את המחשבה שאומרת "לא אכפת לי מה חושבים" להבין אותה ולהתחבר אליה ואז תשתמש בה כשבא לך. אם מישהו היה שואל אותך מישהו שואל אותך שאלה חכמה אומר לך "איך אני יכול לפעמים במצבים מסוימים כשאני רוצה לדבר בצרפתית" מה היית עונה לו?

ש: תלמד צרפתית.

אליעד: "אבל איך אני יכול עדיין איך אני יכול להשתמש איך אני יכול לדבר בצרפתית מה זה תלמד צרפתית מה ומה זה יעזור לי".

ש: מה זה איך אתה יכול להשתמש מתי אתה צריך להשתמש?

אליעד: במקרים מסוימים במצבים מסוימים.

ש: אז תדבר צרפתית מה הבעיה?

אליעד: "אבל אני לא רוצה לדבר רק צרפתית אני בישראל חי" אז מה תהיה התשובה תלמד צרפתית תראה שאתה יודע צרפתית ברמה שמספקת אותך למקרים שאתה רוצה להשתמש בה ואז כשתרצה תשתמש בה, נכון זה הגיוני זה אותו דבר תלמד לחשוב שלא אכפת לך מה חושבים עליך ואז כשתרצה תחשוב את זה.

ש: בעצם לחוות את זה לדעת לחוות את זה.

אליעד: אתה צריך כמו שמישהו לומד צרפתית והוא אומר "וואלה אני יודע צרפתית" אתה צריך את המחשבה שאומרת "לא אכפת לי מה חושבים עלי" ללמוד אותה להבין אותה לדון בה לחקור אותה עד שתגיד "וואלה לא אכפת לי מה חושבים עלי" כאילו אתה כבר יודע את המחשבה הזאת להזדהות איתה ועכשיו אתה יכול לבחור "אני רוצה שיהיה אכפת לי או אני רוצה שלא יהיה אכפת לי" ואז בזמן אמת אתה מחליט אתה רוצה שיהיה אכפת לך או רוצה שלא יהיה אכפת לך מה שבא לך.

ש: אז בעצם זה מאותו מקום הרצון הוא מוגדר להגיע לאיזשהו רצון לא מוגדר.

אליעד: לא יודע זה נושא אחר עכשיו, מה שאני אמרתי אתה הבנת?

ש: הבנתי כן.

אליעד: מה הבנת?

ש: הבנתי שאם אתה רוצה שלא יהיה אכפת לך מה חושבים עליך או איך אתה נראה אתה צריך גם את המחשבה של "כן אכפת לי מה חושבים" וגם "לא אכפת לי מה חושבים" לדעת לחשוב את שתיהן ולהשתמש בהן מתי שאתה צריך.

אליעד: נכון עכשיו השאלה היא זה איך יודעים לחשוב את שתיהן, יפה אז לחשוב שאכפת לך מה חושבים עליך זה אתה כבר יודע לחשוב?

ש: מלידה.

אליעד: לא יודע יש כאלה שלא אכפת להם מה חושבים עליהם משוגעים בבית משוגעים, אוקי אז אנחנו רוצים שעכשיו שתוכל להיות כמו משוגע בבית משוגעים לפעמים שלא אכפת לו מה חושבים עליו נכון?

ש: נכון.

אליעד: אז מה שעושים לוקחים את המחשבה שאומרת "אכפת לי מה חושבים" ושואלים "למה אכפת לי מה חושבים עלי?".

ש: אוקי ואיך עושים את זה?

אליעד: אז הנה עכשיו שואלים למה אכפת לך מה חושבים עליך כי?

ש: למה אכפת לי?

אליעד: "כי אני רוצה שיאהבו אותי" בסדר?

ש: לא יודע לא הגעתי לזה.

אליעד: אוקי אז למה אכפת לך מה חושבים עליך כי?

ש: למה אכפת לי?

אליעד: למה אכפת לך מה חושבים עליך כן, אכפת לך מה חושבים עליך?

ש: כדי לא להשפיע על התוצאות.

אליעד: אוקי עכשיו בא נבדוק מה האמת האם זה עלול להשפיע על התוצאות מה שחושבים עליך האם זאת האמת שזה עלול להשפיע על התוצאות?

ש: איזה תוצאות?

אליעד: כלשהן הלאה עכשיו אז זאת אומרת בשביל שלא יהיה אכפת לך מה חושבים עליך בעצם יש לנו שתי אפשרויות, מה שתי האפשרויות אפשרות אחת אומרת שתגיד שלא אכפת לך מהתוצאות ואפשרות שנייה שתבין שזה לא משפיע על התוצאות. אתה אמרת "אכפת לי מה חושבים עלי למה כי זה משפיע על איזה תוצאות כלשהן" אז או שנגיע למסקנה של "וואלה זה לא משפיע על התוצאות" או שנגיע למסקנה "לא אכפת לי שזה משפיע על התוצאות" או שנגיע למסקנה שאין אפשרות שלא יהיה אכפת לך מה חושבים עליך. אתה הבנת מה אמרתי?

ש: האפשרות השנייה היא כאילו יותר עמוקה מהראשונה?

אליעד: לא.

ש: או שזה פשוט אותו דבר רק אפשרות אחרת.

אליעד: אתה שואל את עצמך "למה אכפת לי מה חושבים עלי" עד כאן זה נכון?

ש: כן.

אליעד: יפה תשובה אחת אומרת אז מה אמרת "אכפת לי מה חושבים עלי כי זה משפיע לי על החיים מה שחושבים עלי" בסדר?

ש: כן.

אליעד: יפה עכשיו אז אנחנו רוצים שלא יהיה אכפת לך מה חושבים עליך זה גם נכון? אז מה האפשרויות שלנו אפשרות אחת שנחקור ונגלה שמה שחושבים עליך או לא חושבים עליך זה לא משפיע על החיים שלך אם היית מבין את זה אז לא היה אכפת לך מה חושבים עליך, אפשרות שנייה שתגיד "וואלה נכון שזה משפיע על החיים שלי אבל לא אכפת לי שזה משפיע על החיים שלי ולכן לא אכפת לי מה חושבים עלי" אבל אם אתה בטוח שזה משפיע על החיים שלך ואתה בטוח שאתה לא מוכן שזה ישפיע על החיים שלך אז בעצם זה כמו להגיד "אני בטוח שאכפת לי מה חושבים עלי" ואז אין פתרון לשאלה הראשונה ששאלת. אתה הבנת?

ש: פחות או יותר.

אליעד: למה פחות או יותר אתה רוצה לתת דוגמא תן דוגמא.

ש: לתת דוגמא?

אליעד: כן.

ש: סתם לדבר מול קהל נגיד.

אליעד: לדבר מול קהל.

ש: לדבר מול קהל ועכשיו אתה לא מצליח להתרכז במה שאתה צריך להגיד כי אתה חושב מה חושבים על איך שאתה נראה ואיך שאתה מתנהג.

אליעד: ולמה אתה חושב על זה כי מה אכפת לך מה הם חושבים איך אתה נראה כי?

ש: זה משפיע על איך שתדבר.

אליעד: שמה כי הם חושבים לא הבנתי תסביר אכפת לך מה הם חושבים איך אתה נראה.

ש: כן.

אליעד: כי?

ש: כי אם זה יראה לא טוב בעיניך מה שהם חושבים עליך.

אליעד: בוא נפרט כי יכול להיות אתה חושב שאולי הם חושבים ש...?

ש: שאולי הם חושבים שאתה נראה לא טוב.

אליעד: יפה ואז מה זה משנה אם הם חושבים שאתה נראה לא טוב ואז?

ש: ואז אתה תתחיל לעשות טעויות.

אליעד: למה כי אתה מרוכז במה שהם חושבים עליך ומה אכפת לך שהם חושבים שאתה נראה לא טוב.

ש: זה צריך לבדוק.

אליעד: אז אני שואל אותך אתה תגיד אתה אמרת שזה אכפת לך.

ש: אז זהו אני צריך לשבת לבדוק את זה.

אליעד: אז תשב תבדוק.

ש: בסדר.

אליעד: אז מה שאנחנו נגיע בסוף לאיזה output "שבגלל מה שהם חושבים עלי אני רוצה למצוא חן בעיניהם רוצה שהם יאהבו אותי הם לא אוהבים אותי לא אוהב את עצמי" בסדר ואז אנחנו נשאל האם זה מחויב לך אם כן אתה חייב שיהיה אכפת לך מה חושבים עליך אם לא אז לא, זאת האמת מה אתה רוצה לשקר זאת האמת.

ש: בקיצור אני צריך לשבת.

אליעד: גם בעמידה זה טוב.

ש: גם לעמוד ולבדוק לשכב לבדוק.

אליעד: תבדוק מה שמשנה זה שתמצא את התשובות.
אוהב את עצמך בטוח בעצמי העלאת הביטחון העצמי התמודדות עם הזדהות מה זה לה עם אליעד להזדהות עם קושי אדם שמח לחוות איך לדבר איך לדבר לפני אנשים איך לדבר לפני קהל איך להיות איך להיות בטוח בעצמי איך להיות בטוח בעצמך איך להיות עם ביטחון עצמי איך להיות רגוע איך להרגיש איך להרגיש בנוח איך להרגיש משוחרר אנשים בטוח בעצמי בטוח בעצמך ביטחון ביטחון עצמי ביטחון עצמי אמיתי ביטחון עצמי בחיים ביטחון עצמי גבוה ביטחון עצמי חזק ביטחון עצמי חלקי ביטחון עצמי ירוד ביטחון עצמי מופרז ביטחון עצמי נמוך בניית ביטחון עצמי בעיות ביטחון עצמי בעיית ביטחון עצמי הגברת ביטחון עצמי הגברת הביטחון העצמי הגדלת ביטחון עצמי הגדלת הביטחון העצמי החזרת ביטחון עצמי החזרת הביטחון העצמי העלאת ביטחון עצמי העלאת הביטחון העצמי העצמת ביטחון עצמי העצמת הביטחון העצמי הרגשה הרגשת ביטחון עצמי חברתי חברתית חוויה חוויות חוסר ביטחון עצמי חופש חושבים עלי חושבים עליך חיזוק ביטחון עצמי חיזוק הביטחון העצמי חסר ביטחון עצמי חרדה חרדה חברתית חרדות חרדות חברתיות חרדת חרדת קהל לבנות ביטחון עצמי לדבר לדבר לפני אנשים לדבר לפני קהל להגביר את הביטחון העצמי להגדיל את הביטחון העצמי להוריד ביטחון עצמי להחזיר את הביטחון העצמי להיות בטוח בעצמי להיות בטוח בעצמך להיות עם להיות עם ביטחון עצמי להיות רגוע להירגע להעלות את הביטחון העצמי להעלות ביטחון עצמי להעצים את הביטחון העצמי להרגיע להרגיש להרגיש ביטחון עצמי להרגיש בנוח להרגיש משוחרר להשיג ביטחון עצמי לחזק את הביטחון העצמי לחזק ביטחון עצמי ליצור ביטחון עצמי לפחד מאנשים לפני קהל לפתח את הביטחון העצמי לפתח ביטחון עצמי לרכוש ביטחון עצמי לשדר ביטחון עצמי לשפר את הביטחון העצמי לשפר ביטחון עצמי מה אומרים עלי מה אומרים עליך מה חושבים עלי מה חושבים עליך מה מדברים עלי מה מדברים עליך מהו ביטחון עצמי מפחד מאנשים פחד פחד במה פחד מ פחד מאנשים פחד קהל פחדים פיתוח ביטחון עצמי פיתוח הביטחון העצמי רגוע רגישות רגש רגשות רוגע רוצה ביטחון עצמי שידור ביטחון עצמי שיפור ביטחון עצמי שיפור הביטחון העצמי תחושה תחושות תחושת ביטחון עצמי
איך נוצרת התאהבות דמיונית? מהי שנאה דמיונית? איך לחזק אהבה? איך להיות חלק מהטוב של מישהו? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחזק אהבה? איך ליצור חוויות טובות? איך ליצור קשר רגשי?
... לחזק אהבה? איך ליצור חוויות טובות? איך ליצור קשר רגשי? וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרותך לחזק אהבה של מישהו כלפיך ולגרום לו לאהוב אותך ולהתאהב בך? ואיך נוצרת התאהבות דמיונית? ואיך נוצרת שנאה ... נקשר למה שגורם לו להרגיש טוב. והמוח של האדם לא תמיד יודע לזהות מה אחראי לתחושת הטוב שלו. אבל המוח כן יודע לזהות, איזה ישויות היו, כאשר הוא הרגיש טוב. ואז המוח מחבר את הישויות האלו, לתחושת הטוב שלו. ולכן ממילא, עליך לנסות ליצור כמה שיותר חוויות טובות, עם מישהו שאתה רוצה שיאהב אותך. כי אז אתה הופך להיות חלק מהטוב שלו. כי נוצרת לו התניה, שאיתך, טוב לו. ומכאן ניתן ללמוד עוד טיפ, ... שבאפשרותך להיות חלק מתחושת הטוב של מישהו, לא רק על ידי זה שתהיה איתו בפועל בסיטואציות שעושות לו טוב, אלא שבאפשרותך להפוך להיות חלק מתחושת הטוב שלו, גם על ידי זה שתהיה איתו כאשר הוא מרגיש טוב, בדמיון שלו. זא שהאדם יכול להרגיש טוב, או כאשר בפועל הוא בסיטואציה שעושה לו טוב, לדוגמא: טיול מסעדה סרט תחביב כלשהו שעושה לו טוב, דהיינו, סיטואציה שבה בפועל האדם מרגיש טוב. אבל האדם יכול להרגיש טוב גם בדמיון שלו. לדוגמא, כאשר הוא מתכנן את החופשה הבאה שלו מדמיין דבר עתידי שיעשה לו טוב, מדמיין מה הוא רוצה שיקרה לו בעתיד. או גם דמיון ... זה שכל הזמן תיצור חוויות טובות עבורו, שתהיה בהן ותהיה חלק מהן, כך גם האדם יתקבע אצלו עוגן במחשבה שיהפוך אותך להיות חלק מהטוב שלו, אם תהיה חלק מהסיטואציה שלו ... מספר לך את זה, הוא מרגיש מכך טוב. ותוך כדי שהוא מרגיש מכך טוב, אתה שם לצידו ברגע הזה של ההווה, כאשר הוא מספר לך את הסיפור שקיים בדמיון שלו בהווה, הרי שבעצם הוא מתרגל בתת המודע שלו לחשוב, שכאשר אתה במחיצתו, הוא מרגיש טוב. וכך ממילא הוא נקשר אליך, כאילו בפועל היית איתו בחוויה שעשתה לו טוב. וכמובן שגם להפך, שאם מישהו מספר לך על משהו רע שקרה לו, ונניח שהוא לא ממש רוצה לדבר על זה, ונניח שבגללך מסיבה כלשהי, הוא ... אדם השני התעוררה בו תחושה רעה, כאשר הוא היה איתך. וממילא בתת המודע שלו, הוא פחות יאהב אותך בגלל זה, גם אם אתה לא אשם בשום דבר. ולכן עליך לדעת לזהות מצבים כאלו, ... שהאדם האחר הוא סיבת התחושות הרעות שהוא מרגיש. וכמובן שלא בהכרח שבאופן ישיר תאמר לו שהאדם השני עושה לו רע, אלא שתרמוז לתת המודע שלו, שההימצאות לצד האדם האחר, ההתנהגות של האדם האחר, ... אלא גם כאשר הוא מרגיש טוב באופן כללי. כגון כאשר הוא נזכר במשהו טוב מהעבר, או כאשר הוא מתכנן וחושב על משהו טוב, עתידי. ובאפשרותך כמובן כאשר אתה מזהה סיטואציה ... אותה. כדי להעצים את תחושת הטוב של האדם השני, כשהוא איתך. ואז ממילא האהבה שלו כלפיך, תתחזק. ויש כאן עוד עיקרון, שאומר, שבאפשרותך לגרום למישהו לאהוב אותך, אם ... לו, ובעצם תעצים לו את תחושת הרע שיש לו. שזה כמובן דבר שיגרום לו לא לאהוב אותך, כי אתה עושה לו רע. אבל במקביל תיכנס לדמיון שלו, ותציל אותו מהרע שקרה לו. שאז מהצד ...
טיפים איך להתחיל עם בחורה, איך לכבוש בחורה, איך להתחיל עם בנות, איך להתחיל עם בחורות, NLP, טכניקות לשכנוע, איך לשכנע בחורה, הכרויות, דייטים, איך לגרום לבחורה להתאהב בך, זוגיות
טיפים איך להתחיל עם בחורה, איך לכבוש בחורה, איך להתחיל עם בנות, איך להתחיל עם בחורות, NLP, טכניקות לשכנוע, איך לשכנע בחורה, הכרויות, דייטים, איך לגרום לבחורה להתאהב בך, זוגיות
... הבסיסי של יצירת זוגיות מוצלחת? הבסיס שאליעד מדגיש הוא פשוט: האדם השני צריך להרגיש כל כך טוב כשהוא נמצא איתך, עד שכשהוא יחשוב על האפשרות שאתה תלך הוא ירגיש רע, וירצה שתישאר. בשפה פשוטה יותר - ליצור חוויות חיוביות באופן עקבי. ככל שיהיו לה יותר חוויות טובות במחיצתך, כך היא תקשר אותך לתחושת הטוב. כלומר, אתה צריך לייצר אינטראקציות חיוביות בתדירות גבוהה, שיגרמו לה לרצות עוד ועוד מחברתך. כיצד לייצר ... חיוביות באופן טבעי? אליעד מציע מספר דוגמאות פרקטיות איך לגרום לבחורה להרגיש טוב: להביע באופן מפורש ושמח כמה אתה שמח לפגוש אותה. לדוגמה, איזה מזל שפגשתי אותך, עזרת לי מאוד. תחילה להדגיש את התועלת שהיא מביאה לך (תחושת ערך עבורה). בהמשך, להוריד את תלות האושר בכך שהיא עזרה לך, ולהתחיל לשדר אושר פשוט מעצם נוכחותה: איזה כיף לראות ... לאחר מכן לבקש ממנה מדי פעם גם להביא לך, כך שתיווצר הדדיות באינטראקציות, המרגישה דומה לזו של זוגיות קיימת. בכך אתה יוצר תבנית של זוגיות בתודעה שלה, מבלי שתרגיש שהיא נכפתה עליה. איך להתמודד עם פחד מדחייה ותחושת השפלה? אליעד מדגיש שלצד יצירת חוויות חיוביות, תמיד קיימת אפשרות לכישלון או לדחייה. ההכרה והקבלה בכך שיש סיכוי להרגיש מושפל או להידחות הן חלק בלתי נפרד מתהליך החיזור. למעשה, עצם הרצון שלך במישהו אחר מייצר סוג של פגיעות ותחושת השפלה מסוימת, מאחר ואתה שם את האושר שלך תלוי באדם אחר. הפתרון שאליעד מציע הוא כפול: להיות מוכן לקבל את ... ואי - נעימות עשויים להיות חלק מהעניין. מצד שני, הוא מציע כאופציה נוספת לנתק את תחושת הערך העצמי שלך מתוצאות החיזור, כך שגם אם תהיה דחייה, לא תהיה תחושה של השפלה או חוסר ערך עצמי. אך הוא מסביר גם שמחשבה כזו (לא אכפת לי אם היא תדחה אותי) עשויה להוריד את המוטיבציה להתאמץ מלכתחילה, וזו בעיה אחרת שיש לקחת בחשבון. מה גורם לאנשים להרגיש טוב, בפועל? אליעד נותן דוגמאות של דברים פשוטים וטריוויאליים שלרוב גורמים לאנשים להרגיש טוב: מילוי צרכים פיזיים: אוכל, שתייה, מנוחה, דברים יומיומיים. מילוי צרכים רגשיים: הקשבה, אמפתיה, עידוד, לתת תחושת ערך עצמי לאחר (את חזקה, את תסתדרי). לדאוג שבשיחות איתה תימנע לחלוטין מלהגיד דברים שיגרמו לה להרגיש רע, ולהפך - למקד כל שיחה ביצירת תחושה חיובית. להפוך כל בעיה שהיא מעלה לפתרון, לחזק ולעודד אותה באופן עקבי. מה עושים כשבחורה לחוצה או מרגישה רע במחיצתך? לפעמים עצם הנוכחות או האינטראקציה גורמת לה לתחושות מעורבות (כמו לחץ, בלבול או אי נוחות), בעיקר אם יש היסטוריה מוקדמת בין האנשים. אליעד מסביר שזה מצב בלתי נמנע לפעמים, וייתכן בהחלט שבשלב מסוים היא תרגיש לחץ או אפילו כעס מכך שהיא מתחילה להיקשר. אין לכך פתרון מוחלט, אך עדיין המטרה היא להתמקד בבניית חוויות חיוביות ולקוות שזה יגבר על התחושות השליליות. כיצד להפוך את החיזור לאפקטיבי? המפתח שאליעד מציע לחיזור מוצלח הוא עקביות. צריך לייצר כמה שיותר חוויות טובות לאורך זמן, עד שתיווצר תחושת קשר עמוקה מצד הבחורה. אז היא כבר תרגיש בחסרונך כשלא תהיה שם, ותחפש את נוכחותך באופן יזום יותר. לסיכום, על פי אליעד הדרך לכבוש את ליבה של בחורה היא באמצעות יצירת תחושת ערך עצמי גבוה אצלה במחיצתך, הקשבה, דאגה, אמפתיה, ומענה קבוע לצרכים הפיזיים וה
ידיעה ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חווית ידיעה, חווית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב
ידיעה ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חווית ידיעה, חווית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב
... ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חווית ידיעה, חווית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, ... אדם יודע יותר דברים, אז הוא יודע פחות דברים ביחס לכמות הכללית של הדברים שקיימים בעולם. אבל, הוא מדגיש שההבנה הזאת היא עדיין לא מספיק עמוקה, כי בעצם החוויה היא של ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית, באותו ... אינו יודע 97. לכן, מבחינה מתמטית זה נראה שככל שהוא יודע יותר, הוא למעשה גם יודע פחות, כיוון שמודעותו לחוסר ידיעתו גדלה. איך אפשר לדעת שיש שולחן ולהרגיש ספק באותו רגע? אליעד ממשיך להסביר בצורה עוד יותר מפורטת, על ידי דוגמה נוספת, שאדם הרואה מולו שולחן ומבין שיש שם שולחן, יכול לשאול את עצמו, האם אני באמת בטוח שיש כאן שולחן?, האם החוויה הזאת ממלאת אותי במאה אחוז?, ואז הוא מבין שתוך כדי הידיעה הברורה הזאת, קיימת בתוכו גם חוויה של ספק. למה? כי אדם יכול לדמיין גם את האפשרות ההפוכה, שאולי אין כאן שולחן, או שהשולחן הוא רק דמיון. למרות שהשכל אומר יש שולחן, בתוך החוויה האישית עדיין נשארת תחושה של אולי אין באמת שולחן. לכן, חוויית הידיעה שלו לא יכולה למלא אותו לגמרי - תמיד נשארת תחושה של ספק קל שמערערת על הידיעה הוודאית. מדוע לימוד של תחום חדש מגביר גם את חוסר הידיעה? אליעד מביא דוגמה נוספת: אדם שלומד ספר חדש. ככל שהוא קורא יותר ספרים, הוא מרגיש מצד אחד שהוא מבין יותר, אך מצד שני - כל ספר חדש ... לא מבין בפיזיקה. אם ביום הבא ילמד רפואה, אז שוב, בסוף היום הוא יידע יותר רפואה, אבל הוא גם יהיה מודע ליותר דברים שאינו יודע בתחום הרפואה. מכאן נובעת התחושה שככל שאתה יודע יותר, אתה גם מודע לחוסר ידיעה גדול יותר. מה המשמעות של חוויה פנימית של לא יודע? אליעד מדגיש שרבי נחמן התכוון ... הוודאית שלנו היא לא באמת ודאית. לדוגמה, אדם יכול להגיד אני לא יודע מה אני רוצה, אבל גם הפיל וגם אדם שטרם נולד יכולים לומר זאת. ההבדל הוא בעומק החוויה: לאדם יש הבנה עמוקה של חוסר הידיעה, ולכן החוויה שלו של לא יודע היא רחבה ועמוקה יותר מאשר חוויית הלא יודע של מי שאין לו מודעות או שכל גבוה. ... ספק בידיעה. הוא מביא דוגמה נוספת: אדם שאומר אני בטוח ב - 100% שיש פה קיר, אבל האמת היא שבתוכו קיימת אפשרות שהוא יכול לדמיין שאולי אין כאן קיר. אפילו תחושת הביטחון המוחלטת ביותר מסתירה בתוכה ספק דק ועדין. ככל שהידיעה מתרחבת, הספק מתרחב איתה, והחוויה הופכת ליותר מורכבת. האם התרחבות הידיעה ... לא יודע אותם לחלוטין, ובסוף היום יש לו עשרה דברים חדשים שהוא יודע - הרי שלכאורה חוסר הידיעה לא קטן, אלא דווקא התפצל והתפרס על יותר נושאים. בסך הכל החוויה של לא יודע נשארה זהה, רק עכשיו היא מתחלקת על עשרה נושאים ולא על שלושה. התוצאה היא שחוויית הלא יודע והידיעה קיימות זו לצד זו ומחלקות ביניהן את החוויה הפנימית של האדם. בסיכום הכללי, אליעד מבהיר ... זו לצד זו, ושתכלית הידיעה העמוקה באמת היא ההכרה שהאדם לא יודע באופן מוחלט דבר בעולם. ככל שאני יודע יותר אני יודע פחות מה הכוונה תכלית הידיעה שלא נדע? חוויית ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית מה הפירוש של הידיעה ...
משמעות בחיים מול משחק החיים - שילוב של משמעות בחיים שנובעת מהזדהות עם מטרות בחיים, מול תחושת משחק בחיים שנובעת מסוג של חוסר הזדהות עם מטרות בחיים, איך לחוות את החיים כמשחק עם משמעות בחיים? האם החיים הם משחק? איך לשחק את משחק החיים? משמעות החיים בתוך משחק החיים? האם יש משמעות לחיים בתוך משחק החיים? איך להזדהות עם מטרות בחיים, תוך כדי שמירה על תחושת משחק בחיים?
... בחיים מול משחק החיים - שילוב של משמעות בחיים שנובעת מהזדהות עם מטרות בחיים, מול תחושת משחק בחיים שנובעת מסוג של חוסר הזדהות עם מטרות בחיים, איך לחוות את החיים כמשחק עם משמעות בחיים? האם החיים הם משחק? איך לשחק את משחק החיים? משמעות החיים בתוך משחק החיים? האם יש משמעות לחיים בתוך משחק החיים? איך להזדהות עם מטרות בחיים, תוך כדי שמירה על תחושת משחק בחיים? מהם הרעיונות המרכזיים בהבנת תנודתיות התודעה והחזרה למשחק? אליעד כהן ... של התנודתיות של התודעה, שמדבר על המעברים השונים שהיא עוברת בין מצבים שונים, משלווה ויציבות (הסנטר) למרדף אחרי חוויות ורעיונות חדשים. הוא מציין שהתודעה אינה תלויה בגוף ושהאני אינו הגוף, אלא התודעה עצמה. כיוון שהתודעה היא מחוברת לחוויות שלנו, ולא לגוף הפיזי, אז גם אם הגוף משתנה, התודעה יכולה להישאר קיימת. אליעד מדבר על איך תודעה יכולה להישאר יציבה גם אם חלקים מהגוף משתנים. מדובר כאן על הבדל בין תחושת הקיום של האדם, שהיא נובעת מהתודעה, לבין מבנה הגוף שהוא משתנה כל הזמן. הרעיון הזה מציע שכאשר אנחנו מתחברים לתודעה שלנו, אנחנו לא מוגבלים על ידי הגוף שלנו ותחושת הקיום שלנו לא תלויה בגורמים פיזיים. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? אליעד מציע שהחזרה למשחק מתארת תהליך שבו האדם מתחבר מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי שהוא עבר חוויות של ריקנות או אובדן משמעות. כדי לחזור למשחק, עלינו להפסיק להתעקש על פרטים ... מדבר על כך שבמהלך החזרה למשחק אנחנו צריכים לא להתמקד בניסיון להשיג את כל התשובות, אלא פשוט להיות נוכחים ברגע, לחוות את הרגע בלי להילחם בתודעה. התודעה יכולה לנוע בין מצבים של יציבות (הסנטר) לבין מצבים של חיפוש מתמיד אחר חוויות חדשות. כל אחד מהמצבים הללו מציע דרכים שונות להתנהל, אבל מה שחשוב הוא למצוא איזון בין השניים כדי לא להיתקע בחוויות שוחקות או מעייפות, וגם לא להיות מנותקים מדי. האם תודעה והחיים הם משחק? הדיבור על החיים כמשחק מציג את הרעיון שלפעמים החיים הם פשוט חוויה של משחק, שבה לא תמיד חייבת להיות משמעות או כוונה מאחורי כל פעולה. אליעד מציע שכאשר אנחנו לא מנסים להיאבק על כל חוויה, אלא פשוט לחוות את החיים, נוכל לראות אותם כמשחק שבו כל פעולה היא רק חלק מהחיים עצמם ולא חייבת לשאת משקל או משמעות גדולה. התודעה יכולה לשוטט בין רגעים של רגיעה מוחלטת לבין חוויות אינסופיות, ובסופו של דבר, כל חוויה היא רק חלק מהמשחק. אליעד מסביר גם שהחיים יכולים להרגיש כמשחק כשאתה מצליח להימנע מהצורך לחפש משמעות תמידית או תוצאה ברורה. השחקן במשחק הזה לא בהכרח צריך להבין כל פרט או פעולה, אלא פשוט צריך להיות חלק מהחוויה. כשאנחנו רואים את החיים כמשחק, אנחנו לא צריכים לחפש משמעות או להיאבק להרגיש משהו כל הזמן, חשוב יותר לחוות את הרגע וליהנות ממנו. תודעה והקיום הסנטר והחיים תנודתיות התודעה החזרה למשחק האם ... תוך שימוש במונחים כמו הסנטר ומשחק. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהתודעה אינה תלויה בגוף, ולכן לא ניתן להגדיר את תחושת הקיום שלנו רק על פי גוף פיזי. התודעה היא זו שמחוברת לחוויות שלנו, ולא הגוף עצמו. המחשבה היא שהתודעה נפרדת מהגוף, ושהאני הוא התודעה ולא הגוף. זה מובן בכך שהתודעה יכולה להישאר פעילה גם אם הגוף משתנה, דבר שמוביל להבנה שאין קשר ישיר בין תחושת הקיום לבין המבנה הגופני של האדם. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? החזרה למשחק מתייחסת לתהליך שבו אדם מחפש חיבור מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי אובדן תחושת משמעות או ריקנות. במהלך החזרה למשחק, התודעה צריכה להתמקד בכאן ועכשיו, ולא להיתפס ... שוליים או מיותרים. תנודתיות התודעה מציינת את המעבר בין מצבים שונים - בין הסנטר, שבו הכל מאוזן ומסודר, לבין חוויות של חוסר יציבות או תחושת מרדף אחרי רעיונות חדשים. השיחה מתארת את היכולת לשלב בין שני המצבים הללו, כך שמחד לא ניתקע במרדף אחרי חוויות, ומאידך, לא נסתפק במצב של רגיעה מדי שתגרום לנו להפסיק לשחק. האם תודעה והחיים הם ... התשובה היא חיובית, אך חשוב להבין שהחיים כמשחק לא מצריכים ממני לחפש אחר משמעות מוחלטת בכל פעולה, אלא פשוט להרגיש את הרגע ו
חרדה פתאומית, חרדה משום מקום, פחד ללא סיבה, למה פתאום יש לי חרדה? למה אני פתאום מפחד? למה פתאום יש לי פחד? חרדה לא הגיונית, פחד לא הגיוני, איך נוצרת חרדה? טוב יוצר חרדה, כסף יוצר חרדה, אושר יוצר חרדה, אחרי טוב בא רע
חרדה פתאומית, חרדה משום מקום, פחד ללא סיבה, למה פתאום יש לי חרדה? למה אני פתאום מפחד? למה פתאום יש לי פחד? חרדה לא הגיונית, פחד לא הגיוני, איך נוצרת חרדה? טוב יוצר חרדה, כסף יוצר חרדה, אושר יוצר חרדה, אחרי טוב בא רע
... חרדה יכולה להתפרץ ללא סיבה נראית לעין. הוא מתחיל בשאלה איך ייתכן שבן אדם ירגיש חרדה משום מקום - כלומר, בלי שום גורם חיצוני ברור כמו סכנה מיידית או איום. הוא מציין שלרוב, כאשר אדם מרגיש חרדה, הוא לא נחשף לאירועים חיצוניים מאיימים כמו חבלה, מחלה, או אובדן מיידי. אלא, לעיתים, החרדה נובעת דווקא מתוך תחושות פנימיות שנגרמות ממקרים של טובים מדי בחיים. האם חרדה תמיד נגרמת בעקבות חוויות רעות? אליעד כהן מציין שמאוד מפתיע, אך חרדות רבות לא נגרמות בעקבות חוויות שליליות, אלא דווקא אחרי חוויות חיוביות. דוגמה לכך היא אדם שזוכה בלוטו, ותחושת השמחה וההתרגשות שהוא חווה בעקבות הזכייה לאט - לאט מתחלפת בחרדה. השאלה שמתחילה ... בחיים מביאים גם פחד וחרדה. האם יש קשר בין אושר לחרדה? אליעד מסביר שכאשר אדם חווה אושר או משהו טוב קורה לו, הוא פתאום מתחיל לחשוש שהוא עלול לאבד את מה שיש לו. לדוגמה, אדם שזוכה במניה מצליחה בורסה עשוי לחוות תחושת דיפרסיה אחרי הרווחים הגדולים. זה ... שהוא עשה עשוי להיבלע בפתאומיות גורמת לו לחשוש מהמניה או מהמצב שבו הוא נמצא. תחושות אלו נובעות ממחשבות אובססיביות לגבי העתיד. כלומר, ... טובים בחייו, אך יש בו פחד פנימי שדבר זה יגמר בצורה רעה. כיצד נוצר פחד אחרי חוויות טובות? הסיבה לחרדה שמגיעה לאחר חוויות טובות נובעת מהמחשבה שהתוצאה הטובה הזו עלולה להיגמר או להיבלע. כאשר אדם מתמקד בשמחה בעקבות משהו טוב, הוא מתחיל להרגיש את הפחד לאבד את הדבר הטוב הזה. אליעד מציע שהפתרון ... לא מחויבים להימשך לנצח. הכרה במציאות זו עשויה להוריד את עוצמת החרדה שקשורה לחוויות חיוביות. מהם הכלים להתמודדות עם חרדה? לגבי ... שבו אתה נאחז לא בהכרח יימשך לנצח, ולכן לא כדאי להיאחז בו באופן חזק מדי. להרגיש טוב עם מה שישך, אבל גם להימנע מהזדהות יתר עם הדברים ... לפתח חרדה. חשוב להיות מוכנים לקבל גם את הרע והמציאות המשתנה. מה הקשר בין חוויות רגשיות לחוויות גופניות? כפי שמסביר אליעד, חרדה יכולה להיגרם לא רק בגלל חוויות חומריות, אלא גם בגלל חוויות רגשיות. לפעמים חרדה יכולה לנבוע מעצם האחיזה הרגשית במישהו או במשהו. לדוגמה, אם אדם אוהב מישהו או משהו בצורה אינטנסיבית, פחד לאבד את האובייקט או את הקשר יגרום לו לחוות חרדה. חרדה פתאומית פחד לא מוסבר איך נוצרת חרדה? חרדה ...
מדיטציה, ויפאסנה, מנטרה, שינון מנטרות, סדנת שתיקה, העדר שכל, להשתגע מרצון, ללכת עד הסוף, להשתחרר מהשכל, אין שכל
מדיטציה, ויפאסנה, מנטרה, שינון מנטרות, סדנת שתיקה, העדר שכל, להשתגע מרצון, ללכת עד הסוף, להשתחרר מהשכל, אין שכל
... להבין טוב יותר מי הוא ומה הוא חווה. לעומת זאת, מדיטציית מנטרות מבוססת על חזרה על מילים או צלילים, במטרה לצאת מגבולות השכל ולחוות מצבים של אין או של שקט פנימי מוחלט. מדוע מנטרה יכולה להיות מועילה למרות שהיא ... דופקת את השכל הרגיל ומאפשרת לאדם לחוות מצב אחר, מצב שבו המחשבה אינה נתפסת כמוחלטת או כיחידה נכונה. כתוצאה מכך, ... למצב שבו המחשבות התפוגגו, הוא חווה תחושה של אין או חוסר הבדל. החוויה הזו עשויה לסייע לו להטיל ספק גם בתהליכים השכליים היומיומיים, מכיוון ... מתמקדת בשתיקה מוחלטת ובהתבוננות בתחושות הפיזיות והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון ... קיצוני שבו הוא מאבד לחלוטין את תחושת הקיום העצמי. אליעד מתאר זאת כמצב שבו אתה משוגע יותר מכל המשוגעים בעולם, ... אחרת נמחקת, האדם יגיע למצב שבו תחושת האני שלו תיעלם לגמרי. באופן דומה, מי שעושה ויפאסנה אמיתית ומוחלטת יגיע ... איתה תיעלם ההזדהות עם הגוף ועם התחושות. מדוע בכל זאת מומלץ לבחור בהבנה על פני שינון מנטרה בלבד? למרות היתרונות של ... השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה איך להשתחרר מהשכל? מה זה מדיטציית מנטרה? איך להגיע לאי - ... טוב יותר את עצמנו ואת מה שאנחנו חווים. מה הייחודיות של מנטרה? מדיטציה באמצעות מנטרה מבוססת על חזרה על צלילים או ... אותנו מהשכל הרגיל ולסייע לנו לחוות חוויות של אין או חוויות שמחוץ לתודעה המיינסטרימית. מה היתרונות של חזרה על מנטרה? כאשר חוזרים על ... המוח ומבינים שזה לא תמיד חייב להרגיש כמו שכל מדויק. תהליך זה מאפשר לראות את השכל מפרספקטיבה חדשה, ומספק נקודת יחוס ... עד הסוף אם לא הולכים עד הסוף עם החוויה. אבל חשוב להבין שגם חוויות מדיטטיביות, אם לא מבוצעות באופן טוטאלי, עשויות להרגיש מזויפות. מה המהות של חוויות מדיטטיביות? ההבנה המרכזית שעלה מתוך השיחה היא שכשמתבוננים, משננים מנטרה או ... האמיתית היא מעבר לו. זה יכול להרגיש כמו חוויות של האין או התפוגגות, אך אלו מובילות בסופו של דבר להבנה עמוקה יותר ... פנימית, שמטרתו להיות יותר מודע לתחושות הגוף והנפש. אם במהלך ויפאסנה לא חושבים על הגוף, אלא רק שותקים ומרגישים את התחושות השונות, אפשר להגיע להבנה פנימית שיכולה להוביל לשחרור מהשכל המגביל. מה ... עקרון - השחרור מהשכל וכניסה לחוויות פנימיות עמוקות. האם אפשר לשלב מנטרה עם ויפאסנה? ההבדל בין השניים הוא ... בעוד שמנטרה מביאה את התודעה לחוויות של אין דרך חזרתיות. אם עושים את שני הדברים עד הסוף, אפשר להגיע לאותה נקודת הבנה של חוויות חיצוניות ואי ידיעה. האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה? אליעד טוען כי השכל, ... השכל יכול להוות מכשול בדרך לחוויות עמוקות יותר של קיום והבנה פנימית. איך להבין את מהות השכל? ש: מה היתרון של ... של האין, עלינו להפסיק לברוח ולחוות את המקום הזה באופן טוטאלי. הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה תהליכים רוחניים שונים אני אענה לך כן מה השאלה דבר. ש: ... יוצא מהשכל שלו. אליעד: כי הוא חווה פחות את השכל. ש: כן אבל אז הוא נתקע אין לו שכל אמיתי. אליעד: זה נכון אבל זה ...
חוויה שאינה שכלית שהיא שכלית, מה אי אפשר להסביר בשכל? על מה אי אפשר לחשוב? מעל השכל של הספר להיות אלוהים
חוויה שאינה שכלית שהיא שכלית, מה אי אפשר להסביר בשכל? על מה אי אפשר לחשוב? מעל השכל של הספר להיות אלוהים
חוויה שאינה שכלית שהיא שכלית, מה אי אפשר להסביר בשכל? על מה אי אפשר לחשוב? מעל השכל של הספר להיות אלוהים מהי חוויה שאינה שכלית שהיא שכלית? אליעד כהן מסביר על חוויות שאנשים מכנים כחוויה שאינה שכלית וטוענים שהן חוויות שאי אפשר להסביר במילים או בשכל. לפי אליעד, אין באמת דבר כזה חוויה שאי אפשר להסביר בשכל. כל חוויה שנחווית היא בהכרח מוגדרת ולכן ניתנת להסבר. כאשר אדם אומר: חוויתי משהו מיוחד ואני לא יכול להסביר לך אותו, הוא טועה. אם האדם חווה חוויה כלשהי ומסוגל להבחין בהבדל בין החוויה הזאת לחוויה אחרת שחווה, המשמעות היא שהחוויה שלו מוגדרת וברגע שמשהו מוגדר, אפשר להסביר אותו בשפה ובשכל. זה שהאדם מרגיש שהוא לא יודע להסביר, לא מעיד על כך שאין הסבר, אלא ... אליעד מסביר שאם באמת לא ניתן להגדיר, לדבר או לחשוב על משהו, אז אותו דבר פשוט אינו קיים כלל. לפי אליעד, מושגים או חוויות שמוגדרות כאין מילים להסביר אותן או אי אפשר להבין אותן, הן סתם הגדרות שגויות. אם החוויה קיימת עבורך, אתה יכול להגדיר אותה, ואם אתה יכול להגדיר אותה, אתה יכול להסביר אותה בשכל. מדוע אנשים חושבים שיש חוויות בלתי מוסברות? הסיבה שאנשים טועים לחשוב שיש חוויות בלתי מוסברות או דברים שנמצאים מעל השכל, היא חוסר הבנה של מושג ההגדרה. אדם שחושב שהוא חווה חוויה מיוחדת שאינה ניתנת להסבר, למעשה לא יודע כיצד להגדיר אותה או לא התעמק מספיק בהבנה של אותה חוויה. אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמה פשוטה: אם אתה אוכל משהו ומרגיש טעם מסוים, ובפעם אחרת אוכל דבר אחר ומרגיש טעם שונה, אתה מבחין בין שתי החוויות הללו. ההבחנה הזאת בין החוויות מצביעה על כך שהחוויה מוגדרת ומובחנת, ולכן ניתן להסבירה במילים. כשאדם ... ההבנה הזאת היא למעשה ההבנה הגבוהה ביותר: להבין שאם הדבר באמת בלתי ניתן להבנה, אז בעצם הוא לא קיים. כלומר, אם אתה חווה משהו - הוא ניתן להבנה. ואם הדבר לא ניתן להבנה ולא ניתן לחשוב עליו, הוא בהכרח אינו קיים. ולכן כל מה שקיים, ניתן לחשיבה וניתן להסבר. מדוע אנשים מתבלבלים בין שכל לרגש? אליעד מסביר כי אנשים מתבלבלים בין רגש לשכל ולכן מאמינים שיש דברים מעל השכל או שאינם שכליים. חוויות רגשיות ואינטואיציות פנימיות נתפסות ...
אושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית
אושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית
... מהסבל, מודעות עצמית מהן הסיבות לחוויית החיסרון ולמה היא קיימת כל הזמן? החוויות של חיסרון, כמו חיסרון בכסף, זוגיות או בריאות, לא מתייחסות רק למצב נקודתי שבו חסר לנו משהו מסוים, אלא קיימת חוויית חיסרון בסיסית יותר, שהיא חלק בלתי נפרד מהמציאות. הרעיון המרכזי הוא שלעיתים קרובות אנו מזהים את חוויות החיסרון האלה כדבר חיצוני או נקודתי, אך למעשה כל תחושת ההעדר נובעת מההפרדה בין דברים, שהיא חלק מהחוויה האנושית הבסיסית. ההסבר המרכזי כאן הוא שלכל דבר יש תופעה נלווית של חיסרון: אם אני מזהה שולחן, זה בגלל שאני מבחין בו מתוך ההבדל בין שולחן לדברים אחרים. ברגע שאני ... ואין פה משהו אחר. ההגדרה הזו יוצרת תחושת חיסרון מתוך ההבנה שמשהו חסר, כי כל דבר מוגדר מתוך השוני שבינו לבין דברים אחרים. מהי חוויית חיסרון בסיסית וכיצד היא קשורה לנפרדות? החוויות הרגילות של חיסרון, כמו חוסר בכסף או אהבה, הן למעשה ביטוי של מצב בסיסי יותר - חוויית נפרדות. כל הגדרה או הבחנה בין דברים מביאה עם עצמה את חוויית החיסרון. לדוגמה, כאשר אני אומר יש שולחן, אני גם מבין בו זמנית אין פה דברים אחרים. זה לא רק משחק מילים, אלא חוויה מוחשית. למעשה, עצם ההגדרה של כל דבר מחייבת את הנפרדות, וכך כל הגדרה מלווה בחוויית חיסרון. האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו? החיסרון הבסיסי, הנובע מהנפרדות, לא תמיד מורגש בצורה חזקה. לפעמים יש בעיות גדולות יותר, כמו חוסר בכסף, שמסתירות את תחושת החיסרון הבסיסי. לדוגמה, כאשר אנו מתמודדים עם חוסר בכסף, אנחנו לא בהכרח חושבים על החיסרון הבסיסי של הידיעה, אלא עסוקים בבעיות המיידיות. אך ברגע שהבעיות הללו נעלמות, נוכל להתחיל לחוות את החיסרון העמוק יותר, של עצם ההגדרה והנפרדות. מה הקשר בין הידיעה לחיסרון? הידיעה על דבר מסוים, כמו זה שולחן, תמיד כוללת שלילה של מה שאינו הדבר. כשאתה יודע משהו, אתה מיד ... אותו דבר. כלומר, כל ידיעה באה עם תחושת חיסרון, משום שהיא מבוססת על הבחנה בין מה שיש לבין מה שאין. עצם ההגדרה היא חיסרון. כשאני אומר אני יודע שיש שולחן, אני גם מבין בו זמנית שאין פה דברים אחרים, וההבנה הזו מביאה את תחושת החיסרון. האם כל חוויית חיסרון נובעת מהנפרדות? עצם הנפרדות בין הדברים היא הצרה הגדולה ביותר. כלומר, לא מדובר על בעיות חיצוניות כמו חוסר בכסף או בעיות זוגיות, אלא על עצם העובדה שאתה חווה את העולם כנפרד. ברגע שאתה תופס את הדברים כנפרדים, אתה חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה, אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון. האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא גם חוויית אני רוצה משהו אחר. כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל חוויית חיסרון מכילה גם תחושת יתרון, שכן תמיד יש לנו משהו שמוגדר. מה הפתרון לחוויית החיסרון המתמדת? השלב הראשון הוא הכרה בכך שתמיד יש חיסרון, אך במקביל יש גם יתרון. אם אתה מבין את זה לעומק, אתה גם מבין שכל חוויית חיסרון היא תוצאה של המודעות שלך לנפרדות. אם תוכל להתחבר לתודעה של אין שכל, שהיא
טיפול רגשי, שיטת הילד הפנימי, טיפול קוגניטיבי, ריפוי הילד הפנימי, ריפוי עצמי, הילד הפנימי שבי, מדיטציית הילד הפנימי, פסיכותרפיה, הילד הפנימי שבי, הילד הפנימי הפנימי, שיטות טיפול, פסיכולוגיה
טיפול רגשי, שיטת הילד הפנימי, טיפול קוגניטיבי, ריפוי הילד הפנימי, ריפוי עצמי, הילד הפנימי שבי, מדיטציית הילד הפנימי, פסיכותרפיה, הילד הפנימי שבי, הילד הפנימי הפנימי, שיטות טיפול, פסיכולוגיה
... רגשי, שיטת הילד הפנימי, טיפול קוגניטיבי, ריפוי הילד הפנימי, ריפוי עצמי, הילד הפנימי ... הפנימי שבי, הילד הפנימי הפנימי, שיטות טיפול, פסיכולוגיה מהם העקרונות של טיפול ריגשי ושיטת הילד הפנימי? ההתחלה של הטיפול הרגשי בשיטת הילד הפנימי כוללת גישה שמבוססת על עבודה עם הילד הפנימי של המטופל. עיקר השיטה הוא לעזור לאדם לזהות את הקשר בין מצבים רגשיים בהווה לבין חוויות שקרו לו בילדותו. כל בעיה רגשית או חוויה בעייתית של האדם כיום, יכולה להתפרש כתגובה לאירועים או לתחושות שהיו לו בילדות. כלומר, לעיתים, הקשיים הרגשיים הנוכחיים משקפים פגיעות או מנגנוני הגנה שנבנו בעבר. כחלק מהתהליך, אחד הכלים המרכזיים הוא הבנת הגורמים שמניעים את התגובה הרגשית הנוכחית. לדוגמה, אם מישהו כועס על אשתו, המדריך יכול לשאול אותו מה זה מזכיר לך מהילדות?, על מנת לגלות אם יש חוויות עבר שעשויות להוות מקור לכעס הזה. זהו תהליך של חיבור בין מה שקורה בהווה לבין זיכרונות מהעבר, במטרה לזהות דפוסים רגשיים שהיו קיימים בילדות ונשארים פעילים גם בהווה. האם טיפול הילד הפנימי תמיד עובד? ... לילד הפנימי בלבד. אם אדם נמצא במצב שבו הוא לא מצליח להתמודד עם הכעסים או הרגשות שלו, השיטה עשויה לא להצליח. כל שיטה טיפולית דורשת את התחייבותו של המטופל ושל המדריך לעקוב אחרי התהליך, לזהות את החסמים הרגשיים ולעבוד עליהם. אם השיטה לא מתבצעת כראוי, יש סיכוי שהבעיה לא תיפתר. כמו כן, לעיתים קשה למטופל להבין את הקשר בין רגשותיו לבין חוויות הילדות, ולכן חשוב שהמדריך יספק את ההסברים ויוביל את המטופל בדרך שבה יוכל ... אם המטופל מתעקש לחשוב על בעיות כעל תוצאה ישירה של ילדותו, עשויה להיווצר תחושת תקיעות, והמצב לא יזוז. כיצד ילד פנימי יכול לעזור לנו להבין את עצמנו? הילד הפנימי ... או מודחק בתודעה. לכל אחד יש את הילד הפנימי שלו, דמות זו עשויה להיות קשורה לתחושות, מחשבות או חוויות מהעבר. לדוגמה, כשמישהו מרגיש לבד או עצוב, הוא עשוי לשאול את עצמו מה הילד הפנימי שלי מרגיש?, ולמצוא את התשובות שמובילות אותו להבנה יותר עמוקה של עצמו. הילד הפנימי נוגע בזיכרונות מודחקים, ברגשות שלא ניתן להתמודד איתם בצורה בריאה בהווה. לפעמים יש צורך לעזור למטופל להבין שהרגשות האלה הם תגובות אוטומטיות, ומאחורי התגובה הזו יש מערכת של מנגנוני הגנה ... את התמונה המלאה של מה שגרם לתגובה הזו. האם השיטה באמת מבוססת על הגיוניות רגשית או שכלית? אחת השאלות שמובילות לתחושת בלבול בעבודת טיפול הילד הפנימי היא השאלה אם השיטה מתמודדת עם הבעיות בצורה רגשית או שכלית. במילים אחרות, האם מדובר בשיטה שנועדה לספק תשובות שכליות או שמא היא מבוססת על חוויות רגשיות. לעיתים, כאשר מטופלים פונים לשיטת הילד הפנימי, הם שואלים אם מה שהם חווים הוא תגובה אמיתית או סתם סיפור שמפוברק ממנגנוני ההגנה. הגישה שמובילה את הטיפול ... לא תמיד יש משמעות לתשובות שכליות או אינטליגנטיות, אלא השאלות שמתמקדות בהבנת הרגשות האמיתיים שמציפים אותנו. כלומר, לא תמיד מדובר בהבנה שכלית של המצב, אלא בהבנה רגשית שמחוברת לזיכרונות ישנים או ל
שעמום בחיים, שעמום בעבודה, יצירת עניין, שעמום קיומי, איך ליצור עניין? ליהנות משעמום, שעמום טוטאלי, מחפש ריגושים, חיים משעממים, משעמם לי מאוד, משעמם לי בחיים, למצוא עניין, מה לעשות כשמשעמם?
שעמום בחיים, שעמום בעבודה, יצירת עניין, שעמום קיומי, איך ליצור עניין? ליהנות משעמום, שעמום טוטאלי, מחפש ריגושים, חיים משעממים, משעמם לי מאוד, משעמם לי בחיים, למצוא עניין, מה לעשות כשמשעמם?
... ליצור עניין? ליהנות משעמום, שעמום טוטאלי, מחפש ריגושים, חיים משעממים, משעמם לי מאוד, משעמם לי בחיים, למצוא עניין, מה לעשות כשמשעמם? איך ליצור עניין בחיים? העניין נוצר מתוך נפרדות - תחושת חוסר אחידות או שוני. לדוגמה, אם אתה מתבונן בקיר חלק, תתחיל לשאול שאלות, ואז תוכל ליצור עניין. במילים אחרות, אם אתה לא שואל שאלות, אתה עלול להרגיש חסר עניין. אליעד כהן מציין כי העניין נוצר כתוצאה מקונפליקטים, כלומר, תחושת ההבדל או השוני שמניעה אותנו לחפש עניין, כמו הבחירה להימנע משעמום כדי להשיג ריגוש. יחד עם זאת, הוא טוען שגם תחושת אחדות עשויה להיות מעניינת אם מקבלים אותה כפי שהיא, ללא צורך בשינוי. מה הקשר בין עניין לשעמום? כשהעניין נוצר מתוך קונפליקטים, הוא מביא עמו לא פעם מתח נפשי. אליעד כהן טוען שאפשר להרגיש חי ומלא גם כאשר אין שום עניין, על ידי חוויית שלמות ותחושת אחדות. חוויית השעמום נובעת מהחיפוש אחרי עניין, אך למעשה היא עשויה להוביל לשלום פנימי. כאשר אין כל מאבק או תנודתיות, השעמום מאפשר לנפש לנוח ולחוות הרמוניה פנימית. כיצד השפעת התנודתיות פוגעת בנו? החיפוש אחרי עניין יוצר התנודתיות בחיינו. אליעד כהן מסביר שהתנודתיות הזאת, שמאפיינת את כל מה שקשור לעניין, צורכת הרבה אנרגיה רגשית ושכלית. כל דבר שמרתק אותנו ומעניין אותנו דורש הרבה מאמץ, ובמהלך אותו מאמץ אנחנו מתרחקים מההרגשה של אחדות ושלמות, מה שיוצר סבל פנימי. השאלה היא האם אפשר לשחרר את הצורך הזה, להפסיק לחפש עניין ולמצוא את השלווה בחוויית חוסר העניין? מה המחיר של יצירת עניין? המחיר של יצירת עניין הוא שזו חוויה של מאבק פנימי. עניין מתרחש בתנודתיות רגשית ושכלית, ולכן הוא צורך הרבה משאבים. ברגע שאתה חווה עניין, אתה למעשה מתחיל להזדהות עם צורות מסוימות, מה שמוביל להתמכרות רגשית ולמעמסה שכלית. אליעד כהן טוען שאם תוכל להפסיק להילחם בשעמום ולשחרר את המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל להרגיש את השקט הפנימי, שמגיע ממקום של חוסר עניין. האם אפשר להיות מרוצה כשמשעמם? השיעמום לא בהכרח רע. למעשה, זהו מצב שבו יש לנו הזדמנות להפסיק לחפש עניין ולהתמקד בשלום פנימי. אליעד כהן מציע שבמקום לחפש ריגושים ולהימנע משעמום, כדאי ללמוד כיצד לשחרר את כל המחויבויות הרגשיות שלנו וליהנות מהשקט שבחוסר עניין. כשאתה מסוגל להפסיק להילחם בצורך בשינוי או בתשומת לב, תוכל למצוא את הרוגע בתוך חוויית השעמום. איך לשחרר את עצמך מהצורך בתנודתיות? אם אדם לא מזדהה עם צורות שמחוייבות לו, הוא יכול למצוא שלווה עם כל מצב בו הוא נמצא. אליעד כהן מסביר שכשאתה משחרר את המחויבות שלך לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, אתה יכול לחוות שלם ושקט פנימי, אפילו בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות כאלה הוא הפחתת המחויבות. ככל שאתה לא מתעקש לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, כך תוכל להיות שלם עם כל מצב בו אתה נמצא. האם יצירת עניין תלויה רק במאבק פנימי? ההנחה היא שעניין נוצר מתוך התנגדות או קונפליקט. אבל אליעד כהן טוען שגם חוויית האחדות יכולה להיות מעניינת. ככל שאתה פחות מזדהה עם המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל להפסיק לחפש עניין ולהתמקד בשלווה. כל מחויבות שמופיעה במחשבה שלך יוצרת ... להיות מרוצה כשמשעמם לך, עליך להשתחרר מהחיפוש אחרי ריגושים ולהפסיק להימנע מהמיצוי של חוויות חסרות עניין. התהליך שבו אתה משחרר את כל המחויבויות שלך יכול להוביל אותך לשלווה פנימית. חוויות השעמום יכולות להיות מלאות בהנאה ושלום פנימי, כל עוד אתה לא מחויב לעניין, לשינוי או להימנעות משעמום. איך להתמודד עם שיעמום? הדרך לשלווה פנימית הקשר ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לדבר לפני קהל? איך להיות רגוע? מה חושבים עליך? איך להרגיש בנוח? איך לדבר לפני אנשים? חרדת קהל, פחד מאנשים, חרדה חברתית, איך להיות עם ביטחון עצמי? איך להרגיש משוחרר?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: חוויות, איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בדידות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם עצבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? דיכאון? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חוויות, איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשנות תכונות אופי? איך להאמין בעצמך? איך לשפר את הזיכרון? איך לקבל החלטות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לנהל את הזמן? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לחנך ילדים? איך להעריך את עצמך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להעביר ביקורת בונה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיגמל מהימורים? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לעשות יותר כסף? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לא להישחק בעבודה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשתול מחשבות? איך לפרש חלומות? איך למצוא זוגיות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך להיות מאושר ושמח ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם הכל אפשרי? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה יש רע וסבל בעולם? האם אפשר לדעת הכל? מהי תכלית ומשמעות החיים? אולי אנחנו במטריקס? איך להיות הכי חכם בעולם? האם באמת הכל לטובה? האם יש או אין אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מי ברא את אלוהים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? בשביל מה לחיות? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? מה המשמעות של החיים? האם יש משמעות לחיים? איך להיות מאושר? למה לא להתאבד? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש בחירה חופשית? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה העולם קיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך להנות בחיים? האם לדומם יש תודעה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא טיפול רגשי, מאמן משפחתי, מאמן מכירות בנושא חוויות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2813 שניות - עכשיו 25_05_2025 השעה 06:39:48 - wesi1