... אהבה? איך להיות חלק מהטוב של מישהו? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחזק אהבה? איך ליצור חוויות טובות? איך ליצור קשר רגשי? וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרותך לחזק אהבה של מישהו כלפיך ולגרום לו לאהוב אותך ולהתאהב בך? ואיך נוצרת התאהבות דמיונית? ואיך נוצרת שנאה דמיונית? ואיך אפשר ... והתאהבות? ועוד. וכפי שכבר הסברתי, האדם אוהב את מה שעושה לו טוב. והאדם נקשר למה שגורם לו להרגיש טוב. והמוח של האדם לא תמיד יודע לזהות מה אחראי לתחושת הטוב שלו. אבל המוח כן יודע לזהות, איזה ישויות היו, כאשר הוא הרגיש טוב. ואז המוח מחבר את הישויות האלו, לתחושת הטוב שלו. ולכן ממילא, עליך לנסות ליצור כמה שיותר חוויות טובות, עם מישהו שאתה רוצה שיאהב אותך. כי אז אתה הופך להיות חלק מהטוב שלו. כי נוצרת לו התניה, שאיתך, טוב לו. ומכאן ניתן ללמוד עוד טיפ, שאומר, שבאפשרותך להיות חלק מתחושת הטוב של מישהו, לא רק על ידי זה שתהיה איתו בפועל בסיטואציות שעושות לו טוב, אלא שבאפשרותך להפוך להיות חלק מתחושת הטוב שלו, גם על ידי זה שתהיה איתו כאשר הוא מרגיש טוב, בדמיון שלו. זא שהאדם יכול להרגיש טוב, או כאשר בפועל הוא בסיטואציה שעושה לו טוב, לדוגמה: טיול מסעדה סרט תחביב כלשהו שעושה לו טוב, דהיינו, סיטואציה שבה בפועל האדם מרגיש טוב. אבל האדם יכול להרגיש טוב גם בדמיון שלו. לדוגמה, כאשר הוא מתכנן את החופשה הבאה שלו מדמיין דבר עתידי שיעשה לו טוב, מדמיין מה הוא רוצה שיקרה לו בעתיד. או גם דמיון מהעבר, דהיינו, ... כמו שבן אדם יקשר אליך אם תיווצר לו ההתניה שאומרת שאיתך, טוב לו, באמצעות זה שכל הזמן תיצור חוויות טובות עבורו, שתהיה בהן ותהיה חלק מהן, כך גם האדם יתקבע אצלו עוגן במחשבה שיהפוך אותך להיות חלק מהטוב שלו, אם תהיה חלק מהסיטואציה שלו בהווה, כאשר הוא מדמיין ... טוב שקרה לו היום, משהו טוב שהוא רוצה שיקרה לו בעתיד. ותוך כדי שהוא מספר לך את זה, הוא מרגיש מכך טוב. ותוך כדי שהוא מרגיש מכך טוב, אתה שם לצידו ברגע הזה של ההווה, כאשר הוא מספר לך את הסיפור שקיים בדמיון שלו בהווה, הרי שבעצם הוא מתרגל בתת המודע שלו לחשוב, שכאשר אתה במחיצתו, הוא מרגיש טוב. וכך ממילא הוא נקשר אליך, כאילו בפועל היית איתו בחוויה שעשתה לו טוב. וכמובן שגם להפך, שאם מישהו מספר לך על משהו רע שקרה לו, ונניח שהוא לא ממש רוצה לדבר על זה, ונניח שבגללך מסיבה כלשהי, הוא מספר על זה יותר נזכר ... זיכרון רע מישהו שנוא פחד עתידי וכיוב, הרי שבעצם גם אם שלא באשמתך, הבן אדם השני התעוררה בו תחושה רעה, כאשר הוא היה איתך. וממילא בתת המודע שלו, הוא פחות יאהב אותך בגלל זה, גם אם אתה לא אשם בשום דבר. ולכן עליך לדעת לזהות מצבים כאלו, ולנסות להימנע מהם. כל ... יאהב אותך. או אם ברצונך לגרום למישהו לשנוא מישהו אחר, תשכנע את האדם, שהאדם האחר הוא סיבת התחושות הרעות שהוא מרגיש . וכמובן שלא בהכרח שבאופן ישיר תאמר לו שהאדם השני עושה לו רע, אלא שתרמוז לתת המודע שלו, שההימצאות לצד האדם האחר, ההתנהגות של האדם האחר, בצורה עקיפה עושה לו ... עליך להשתדל להיות חלק מהטוב של מישהו אחר, לא רק בדברים שקורים בפועל, אלא גם כאשר הוא מרגיש טוב באופן כללי. כגון כאשר הוא נזכר במשהו טוב מהעבר, או כאשר הוא מתכנן וחושב על משהו טוב, עתידי. ובאפשרותך כמובן כאשר אתה מזהה סיטואציה שכזו, להרחיב אותה ולהעצים אותה. כדי להעצים את תחושת הטוב של האדם השני, כשהוא איתך. ואז ממילא האהבה שלו כלפיך, תתחזק. ויש כאן עוד עיקרון, שאומר, שבאפשרותך לגרום למישהו לאהוב אותך, אם תעשה לו טוב. לא רק ... כי לא הצלחת לעזור לו? ומה אם בעצם תגרום למישהו לפרט סיפור רע שקרה לו, ובעצם תעצים לו את תחושת הרע שיש לו. שזה כמובן דבר שיגרום לו לא לאהוב אותך, כי אתה עושה לו רע. אבל במקביל תיכנס לדמיון שלו, ותציל אותו מהרע שקרה לו. שאז מהצד שהצפת לו את ...

... הבסיס שאליעד מדגיש הוא פשוט: האדם השני צריך להרגיש כל כך טוב כשהוא נמצא איתך, עד שכשהוא יחשוב על האפשרות שאתה תלך הוא ירגיש רע, וירצה שתישאר. בשפה פשוטה יותר - ליצור חוויות חיוביות באופן עקבי. ככל שיהיו לה יותר חוויות טובות במחיצתך, כך היא תקשר אותך לתחושת הטוב. כלומר, אתה צריך לייצר אינטראקציות חיוביות בתדירות גבוהה, שיגרמו לה לרצות ... מציע מספר דוגמאות פרקטיות איך לגרום לבחורה להרגיש טוב: להביע באופן מפורש ושמח כמה אתה שמח לפגוש אותה. לדוגמה, איזה מזל שפגשתי אותך, עזרת לי מאוד. תחילה להדגיש את התועלת שהיא מביאה לך (תחושת ערך עבורה). בהמשך, להוריד את תלות האושר בכך שהיא עזרה לך, ולהתחיל לשדר אושר פשוט מעצם ... גם להביא לך, כך שתיווצר הדדיות באינטראקציות, המרגישה דומה לזו של זוגיות קיימת. בכך אתה יוצר תבנית של זוגיות בתודעה שלה, מבלי שתרגיש שהיא נכפתה עליה. איך להתמודד עם פחד מדחייה ותחושת השפלה? אליעד מדגיש שלצד יצירת חוויות חיוביות, תמיד קיימת אפשרות לכישלון או לדחייה. ההכרה והקבלה בכך שיש סיכוי להרגיש מושפל או להידחות הן חלק בלתי נפרד מתהליך החיזור. למעשה, עצם הרצון שלך במישהו אחר מייצר סוג של פגיעות ותחושת השפלה מסוימת, מאחר ואתה שם את האושר שלך תלוי באדם אחר. הפתרון שאליעד מציע הוא ... מצד שני, הוא מציע כאופציה נוספת לנתק את תחושת הערך העצמי שלך מתוצאות החיזור, כך שגם אם תהיה דחייה, לא תהיה תחושה של השפלה או חוסר ערך עצמי. אך הוא מסביר גם שמחשבה כזו (לא אכפת לי אם היא ... וזו בעיה אחרת שיש לקחת בחשבון. מה גורם לאנשים להרגיש טוב, בפועל? אליעד נותן דוגמאות של דברים פשוטים וטריוויאליים שלרוב גורמים לאנשים להרגיש טוב: מילוי צרכים פיזיים: אוכל, שתייה, מנוחה, דברים יומיומיים. מילוי צרכים רגשיים: הקשבה, אמפתיה, עידוד, לתת תחושת ערך עצמי לאחר (את חזקה, את תסתדרי). לדאוג שבשיחות איתה תימנע לחלוטין מלהגיד דברים שיגרמו לה להרגיש רע, ולהפך - למקד כל שיחה ביצירת תחושה חיובית. להפוך כל בעיה שהיא מעלה לפתרון, לחזק ולעודד אותה באופן עקבי. מה עושים כשבחורה לחוצה או מרגישה רע במחיצתך? לפעמים עצם הנוכחות או האינטראקציה גורמת לה לתחושות מעורבות (כמו לחץ, בלבול או אי נוחות), בעיקר אם יש היסטוריה מוקדמת בין האנשים. אליעד ... בלתי נמנע לפעמים, וייתכן בהחלט שבשלב מסוים היא תרגיש לחץ או אפילו כעס מכך שהיא מתחילה להיקשר. אין לכך פתרון מוחלט, אך עדיין המטרה היא להתמקד בבניית חוויות חיוביות ולקוות שזה יגבר על התחושות השליליות. כיצד להפוך את החיזור לאפקטיבי? המפתח שאליעד מציע לחיזור מוצלח הוא עקביות. צריך לייצר כמה שיותר חוויות טובות לאורך זמן, עד שתיווצר תחושת קשר עמוקה מצד הבחורה. אז היא כבר תרגיש בחסרונך כשלא תהיה שם, ותחפש את נוכחותך באופן יזום יותר. לסיכום, על פי אליעד הדרך לכבוש את ליבה של בחורה היא באמצעות יצירת תחושת ערך עצמי גבוה אצלה במחיצתך, הקשבה, דאגה, אמפתיה, ומענה קבוע לצרכים הפיזיים וה

... ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חווית ידיעה, חווית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב איך ייתכן שככל שאני יודע יותר, אני ... הזאת היא עדיין לא מספיק עמוקה, כי בעצם החוויה היא של ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית, באותו רגע, ביחס לאותו דבר עצמו. ההסבר מתחיל בדוגמה פשוטה - אם אדם קם בבוקר ושואלים אותו: ... ידיעתו גדלה. איך אפשר לדעת שיש שולחן ולהרגיש ספק באותו רגע? אליעד ממשיך להסביר בצורה עוד יותר מפורטת, על ידי דוגמה נוספת, שאדם הרואה מולו שולחן ומבין שיש שם שולחן, יכול לשאול ... האם אני באמת בטוח שיש כאן שולחן?, האם החוויה הזאת ממלאת אותי במאה אחוז?, ואז הוא מבין שתוך כדי הידיעה הברורה הזאת, קיימת בתוכו גם חוויה של ספק. למה? כי אדם יכול לדמיין גם את האפשרות ההפוכה, שאולי אין כאן שולחן, או שהשולחן הוא רק דמיון. למרות שהשכל אומר יש שולחן, בתוך החוויה האישית עדיין נשארת תחושה של אולי אין באמת שולחן. לכן, חוויית הידיעה שלו לא יכולה למלא אותו לגמרי - תמיד נשארת תחושה של ספק קל שמערערת על הידיעה הוודאית. מדוע לימוד של תחום חדש מגביר גם את חוסר הידיעה? אליעד מביא דוגמה נוספת: אדם שלומד ספר חדש. ככל שהוא קורא יותר ספרים, הוא מרגיש מצד אחד שהוא מבין יותר, אך מצד שני - כל ספר חדש מגלה לו שיש עוד הרבה דברים שהוא עדיין לא יודע, או שהוא לא מבין מספיק טוב. למשל, ... שאינו יודע בתחום הרפואה. מכאן נובעת התחושה שככל שאתה יודע יותר, אתה גם מודע לחוסר ידיעה גדול יותר. מה המשמעות של חוויה פנימית של לא יודע? אליעד מדגיש שרבי נחמן התכוון לדבר עמוק אף יותר, לא רק שלא נדע דברים רבים, אלא שהידיעה הכי גבוהה היא ההבנה ... נולד יכולים לומר זאת. ההבדל הוא בעומק החוויה: לאדם יש הבנה עמוקה של חוסר הידיעה, ולכן החוויה שלו של לא יודע היא רחבה ועמוקה יותר מאשר חוויית הלא יודע של מי שאין לו מודעות או שכל גבוה. כיצד הידיעה והספק מתקיימים בו זמנית? אליעד מדגים שברגע שהאדם יודע דבר מסוים, הוא ... יכול לדמיין שאולי אין כאן קיר. אפילו תחושת הביטחון המוחלטת ביותר מסתירה בתוכה ספק דק ועדין. ככל שהידיעה מתרחבת, הספק מתרחב איתה, והחוויה הופכת ליותר מורכבת. האם התרחבות הידיעה באמת מקטינה את חוסר הידיעה? אליעד מסביר שבעצם, אם אדם מתחיל עם שלושה דברים בלבד ... התפצל והתפרס על יותר נושאים. בסך הכל החוויה של לא יודע נשארה זהה, רק עכשיו היא מתחלקת על עשרה נושאים ולא על שלושה. התוצאה היא שחוויית הלא יודע והידיעה קיימות זו לצד זו ומחלקות ביניהן את החוויה הפנימית של האדם. בסיכום הכללי, אליעד מבהיר שהידיעה והאי - ידיעה אינן הפוכות או מנוגדות, אלא מתקיימות בו זמנית, זו לצד זו, ... פחות מה הכוונה תכלית הידיעה שלא נדע? חוויית ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית מה הפירוש של הידיעה והספק לפי רבי נחמן? האם הידיעה שלנו היא מוחלטת? ...

... בחיים מול משחק החיים - שילוב של משמעות בחיים שנובעת מהזדהות עם מטרות בחיים, מול תחושת משחק בחיים שנובעת מסוג של חוסר הזדהות עם מטרות בחיים, איך לחוות את החיים כמשחק עם משמעות בחיים? האם החיים הם משחק? איך לשחק את משחק החיים? משמעות החיים בתוך משחק החיים? האם יש משמעות לחיים בתוך משחק החיים? איך להזדהות עם מטרות בחיים, תוך כדי שמירה על תחושת משחק בחיים? מהם הרעיונות המרכזיים בהבנת תנודתיות התודעה והחזרה למשחק? אליעד כהן מציג את הרעיון המרכזי של התנודתיות של התודעה, שמדבר על המעברים השונים שהיא עוברת בין מצבים שונים, משלווה ויציבות (הסנטר) למרדף אחרי חוויות ורעיונות חדשים. הוא מציין שהתודעה אינה תלויה בגוף ושהאני אינו הגוף, אלא התודעה עצמה. כיוון שהתודעה היא מחוברת לחוויות שלנו, ולא לגוף הפיזי, אז גם אם הגוף משתנה, התודעה יכולה להישאר קיימת. אליעד מדבר על איך תודעה יכולה להישאר יציבה גם אם חלקים מהגוף משתנים. מדובר כאן על הבדל בין תחושת הקיום של האדם, שהיא נובעת מהתודעה, לבין מבנה הגוף שהוא משתנה כל הזמן. הרעיון הזה מציע שכאשר אנחנו מתחברים לתודעה שלנו, אנחנו לא מוגבלים על ידי הגוף שלנו ותחושת הקיום שלנו לא תלויה בגורמים פיזיים. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? אליעד מציע שהחזרה למשחק מתארת תהליך שבו האדם מתחבר מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי שהוא עבר חוויות של ריקנות או אובדן משמעות. כדי לחזור למשחק, עלינו להפסיק להתעקש על פרטים שוליים ולעיתים גם על משמעות מוחלטת, ולחזור לפשטות ... החזרה למשחק אנחנו צריכים לא להתמקד בניסיון להשיג את כל התשובות, אלא פשוט להיות נוכחים ברגע, לחוות את הרגע בלי להילחם בתודעה. התודעה יכולה לנוע בין מצבים של יציבות (הסנטר) לבין מצבים של חיפוש מתמיד אחר חוויות חדשות. כל אחד מהמצבים הללו מציע דרכים שונות להתנהל, אבל מה שחשוב הוא למצוא איזון בין השניים כדי לא להיתקע בחוויות שוחקות או מעייפות, וגם לא להיות מנותקים מדי. האם תודעה והחיים הם משחק? הדיבור על החיים כמשחק מציג את הרעיון שלפעמים החיים הם פשוט חוויה של משחק, שבה לא תמיד חייבת להיות משמעות או כוונה מאחורי כל פעולה. אליעד מציע שכאשר אנחנו לא מנסים להיאבק על כל חוויה, אלא פשוט לחוות את החיים, נוכל לראות אותם כמשחק שבו כל פעולה היא רק חלק מהחיים עצמם ולא חייבת לשאת משקל או משמעות גדולה. התודעה יכולה לשוטט בין רגעים של רגיעה מוחלטת לבין חוויות אינסופיות, ובסופו של דבר, כל חוויה היא רק חלק מהמשחק. אליעד מסביר גם שהחיים יכולים להרגיש כמשחק כשאתה מצליח להימנע מהצורך לחפש משמעות תמידית או תוצאה ברורה. השחקן במשחק הזה לא בהכרח צריך להבין כל פרט או פעולה, אלא פשוט צריך להיות חלק מהחוויה. כשאנחנו רואים את החיים כמשחק, אנחנו לא צריכים לחפש משמעות או להיאבק להרגיש משהו כל הזמן, חשוב יותר לחוות את הרגע וליהנות ממנו. תודעה והקיום הסנטר והחיים תנודתיות התודעה החזרה למשחק האם החיים הם משחק? מהם הרעיונות המרכזיים בהבנת תנודתיות ... כמו הסנטר ומשחק. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהתודעה אינה תלויה בגוף, ולכן לא ניתן להגדיר את תחושת הקיום שלנו רק על פי גוף פיזי. התודעה היא זו שמחוברת לחוויות שלנו, ולא הגוף עצמו. המחשבה היא שהתודעה נפרדת מהגוף, ושהאני הוא התודעה ולא הגוף. זה מובן בכך שהתודעה יכולה להישאר פעילה גם אם הגוף משתנה, דבר שמוביל להבנה שאין קשר ישיר בין תחושת הקיום לבין המבנה הגופני של האדם. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? החזרה למשחק מתייחסת לתהליך שבו אדם מחפש חיבור מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי אובדן תחושת משמעות או ריקנות. במהלך החזרה למשחק, התודעה צריכה להתמקד בכאן ועכשיו, ולא להיתפס בפרטים שוליים או מיותרים. תנודתיות התודעה מציינת את המעבר בין מצבים שונים - בין הסנטר, שבו הכל מאוזן ומסודר, לבין חוויות של חוסר יציבות או תחושת מרדף אחרי רעיונות חדשים. השיחה מתארת את היכולת לשלב בין שני המצבים הללו, כך שמחד לא ניתקע במרדף אחרי חוויות, ומאידך, לא נסתפק במצב של רגיעה מדי שתגרום לנו להפסיק לשחק. האם תודעה והחיים הם משחק? השיחה דנה בשאלה האם אפשר לראות את החיים ... אך חשוב להבין שהחיים כמשחק לא מצריכים ממני לחפש אחר משמעות מוחלטת בכל פעולה, אלא פשוט להרגיש את הרגע ו

... ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בחרדה פתאומית, פחד בלתי מוסבר, וכיצד חרדה יכולה להתפרץ ללא סיבה נראית לעין. הוא מתחיל בשאלה איך ייתכן שבן אדם ירגיש חרדה משום מקום - כלומר, בלי שום גורם חיצוני ברור כמו סכנה מיידית או איום. הוא מציין שלרוב, כאשר אדם מרגיש חרדה, הוא לא נחשף לאירועים חיצוניים מאיימים כמו חבלה, מחלה, או אובדן מיידי. אלא, לעיתים, החרדה נובעת דווקא מתוך תחושות פנימיות שנגרמות ממקרים של טובים מדי בחיים. האם חרדה תמיד נגרמת בעקבות חוויות רעות? אליעד כהן מציין שמאוד מפתיע, אך חרדות רבות לא נגרמות בעקבות חוויות שליליות, אלא דווקא אחרי חוויות חיוביות. דוגמה לכך היא אדם שזוכה בלוטו, ותחושת השמחה וההתרגשות שהוא חווה בעקבות הזכייה לאט - לאט מתחלפת בחרדה. השאלה שמתחילה להטריד אותו היא: מה יקרה עם הכסף? איך אני אנהל את הסכום הזה? ואולי, מה יקרה אם הכסף ייגמר?. באופן כללי, התפיסה היא שדברים טובים בחיים מביאים גם פחד וחרדה. האם יש קשר בין אושר לחרדה? אליעד מסביר שכאשר אדם חווה אושר או משהו טוב קורה לו, הוא פתאום מתחיל לחשוש שהוא עלול לאבד את מה שיש לו. לדוגמה, אדם שזוכה במניה מצליחה בורסה עשוי לחוות תחושת דיפרסיה אחרי הרווחים הגדולים. זה קורה כי המחשבה שמה שהוא עשה עשוי להיבלע בפתאומיות גורמת לו לחשוש מהמניה או מהמצב שבו הוא נמצא. תחושות אלו נובעות ממחשבות אובססיביות לגבי העתיד. כלומר, חרדה מתפתחת כאשר אדם שואף לאירועים טובים בחייו, אך יש בו פחד פנימי שדבר זה יגמר בצורה רעה. כיצד נוצר פחד אחרי חוויות טובות? הסיבה לחרדה שמגיעה לאחר חוויות טובות נובעת מהמחשבה שהתוצאה הטובה הזו עלולה להיגמר או להיבלע. כאשר אדם מתמקד בשמחה בעקבות משהו טוב, הוא מתחיל להרגיש את הפחד לאבד את הדבר הטוב הזה. אליעד מציע שהפתרון הוא לשמור על פרופורציה ולהבין שהדברים הטובים שקרו לא מחויבים להימשך לנצח. הכרה במציאות זו עשויה להוריד את עוצמת החרדה שקשורה לחוויות חיוביות. מהם הכלים להתמודדות עם חרדה? לגבי פתרונות, אליעד מציין שהדרך להתמודד עם חרדה היא להבין שהדבר הטוב שבו אתה נאחז לא בהכרח יימשך לנצח, ולכן לא כדאי להיאחז בו באופן חזק מדי. להרגיש טוב עם מה שישך, אבל גם להימנע מהזדהות יתר עם הדברים החיצוניים. אם יש לך פחד לאבד את מה שעושה לך טוב, אתה עשוי לפתח חרדה. חשוב להיות מוכנים לקבל גם את הרע והמציאות המשתנה. מה הקשר בין חוויות רגשיות לחוויות גופניות? כפי שמסביר אליעד, חרדה יכולה להיגרם לא רק בגלל חוויות חומריות, אלא גם בגלל חוויות רגשיות. לפעמים חרדה יכולה לנבוע מעצם האחיזה הרגשית במישהו או במשהו. לדוגמה, אם אדם אוהב מישהו או משהו בצורה אינטנסיבית, פחד לאבד את האובייקט או את הקשר יגרום לו לחוות חרדה. חרדה פתאומית פחד לא מוסבר איך נוצרת חרדה? חרדה בעקבות טוב איך להתמודד עם חרדה? פחד מאובדן ...

... עוזרת לאדם להבין טוב יותר מי הוא ומה הוא חווה. לעומת זאת, מדיטציית מנטרות מבוססת על חזרה על מילים או צלילים, במטרה לצאת מגבולות השכל ולחוות מצבים של אין או של שקט פנימי מוחלט. מדוע מנטרה יכולה להיות מועילה למרות שהיא נראית מזויפת? למרות שיש כאלה הטוענים ששינון מנטרה הוא מעין זיוף או ... מתמשך, היא דופקת את השכל הרגיל ומאפשרת לאדם לחוות מצב אחר, מצב שבו המחשבה אינה נתפסת כמוחלטת או כיחידה נכונה. כתוצאה מכך, כשחוזרים לחשוב בצורה רגילה, ניתן להסתכל על הדברים מנקודת מבט חדשה ולהטיל ... מנטרה והגיע למצב שבו המחשבות התפוגגו, הוא חווה תחושה של אין או חוסר הבדל. החוויה הזו עשויה לסייע לו להטיל ספק גם בתהליכים השכליים היומיומיים, מכיוון שהוא מכיר מניסיונו מצב שבו החשיבה הרגילה אינה פועלת. כך, המנטרה נותנת ... ויפאסנה מתמקדת בשתיקה מוחלטת ובהתבוננות בתחושות הפיזיות והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון מנטרות האדם חוזר שוב ושוב על מילה או צליל במטרה להרחיק את עצמו מהשכל ... להגיע למצב קיצוני שבו הוא מאבד לחלוטין את תחושת הקיום העצמי. אליעד מתאר זאת כמצב שבו אתה משוגע יותר מכל המשוגעים בעולם, מצב שבו אפילו ההכרה של האדם בקיומו העצמי נמחקת לחלוטין. הוא אומר ... כך שכל מחשבה אחרת נמחקת, האדם יגיע למצב שבו תחושת האני שלו תיעלם לגמרי. באופן דומה, מי שעושה ויפאסנה אמיתית ומוחלטת יגיע למצב שבו גם ההכרה הפיזית תיעלם, ויחד איתה תיעלם ההזדהות עם הגוף ועם התחושות. מדוע בכל זאת מומלץ לבחור בהבנה על פני שינון מנטרה בלבד? למרות היתרונות של מנטרה, אליעד ממליץ לאנשים ללכת בדרך של הבנה, כיוון שזה קל יותר ... באמת. הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה איך להשתחרר מהשכל? מה זה מדיטציית מנטרה? איך להגיע לאי - ידיעה? מה היתרונות של מדיטציה, מנטרות וויפאסנה? היתרונות של מדיטציה, ... לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת מה שאנחנו חווים. מה הייחודיות של מנטרה? מדיטציה באמצעות מנטרה מבוססת על חזרה על צלילים או מילים מסוימות. אליעד מסביר כי חזרתיות על מנטרה יכולה להוציא אותנו מהשכל הרגיל ולסייע לנו לחוות חוויות של אין או חוויות שמחוץ לתודעה המיינסטרימית. מה היתרונות של חזרה על מנטרה? כאשר חוזרים על מנטרה, אנחנו בעצם דופקים את המוח ומבינים שזה לא תמיד חייב להרגיש כמו שכל מדויק. תהליך זה מאפשר לראות את השכל מפרספקטיבה חדשה, ומספק נקודת יחוס שיכולה להפרות את החשיבה שלנו. האם המנטרה מזויפת? במהלך השיחה, ... מגיעים לאמת עד הסוף אם לא הולכים עד הסוף עם החוויה. אבל חשוב להבין שגם חוויות מדיטטיביות, אם לא מבוצעות באופן טוטאלי, עשויות להרגיש מזויפות. מה המהות של חוויות מדיטטיביות? ההבנה המרכזית שעלה מתוך השיחה היא שכשמתבוננים, משננים מנטרה או עושים תהליך של מדיטציה, בסופו של דבר כל טכניקת מדיטציה מובילה ... מוגבל והאמת האמיתית היא מעבר לו. זה יכול להרגיש כמו חוויות של האין או התפוגגות, אך אלו מובילות בסופו של דבר להבנה עמוקה יותר של קיומנו ושל המציאות. מה זה ויפאסנה? אליעד הסביר שויפאסנה הוא ... והתבוננות פנימית, שמטרתו להיות יותר מודע לתחושות הגוף והנפש. אם במהלך ויפאסנה לא חושבים על הגוף, אלא רק שותקים ומרגישים את התחושות השונות, אפשר להגיע להבנה פנימית שיכולה להוביל לשחרור מהשכל המגביל. מה ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרה? ש: האם ויפאסנה לא קשור למנטרה? ... להבנה של אותו עקרון - השחרור מהשכל וכניסה לחוויות פנימיות עמוקות. האם אפשר לשלב מנטרה עם ויפאסנה? ההבדל בין השניים הוא בתהליך: ויפאסנה מתמקדת בהשתקה פנימית, בעוד שמנטרה מביאה את התודעה לחוויות של אין דרך חזרתיות. אם עושים את שני הדברים עד הסוף, אפשר להגיע לאותה נקודת הבנה של חוויות חיצוניות ואי ידיעה. האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה? אליעד טוען כי השכל, אפילו כשנראה שהוא נעלם במהלך המדיטציה, לא תמיד מסייע לנו להגיע להבנה ... בהכחדת השכל. השכל יכול להוות מכשול בדרך לחוויות עמוקות יותר של קיום והבנה פנימית. איך להבין את מהות השכל? ש: מה היתרון של שכל גדול בתהליך זה? אליעד: התשובה היא שהשכל, בין אם הוא קטן או ... כדי להגיע להבנה של האין, עלינו להפסיק לברוח ולחוות את המקום הזה באופן טוטאלי. הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה תהליכים רוחניים שונים אני אענה לך כן מה השאלה דבר. ש: מדיטציה מה קורה עם העניין של זה, מה זה נותן? אליעד: מה אתה חושב שזה ... מנטרה. ש: הוא יוצא מהשכל שלו. אליעד: כי הוא חווה פחות את השכל. ש: כן אבל אז הוא נתקע אין לו שכל אמיתי. אליעד: זה נכון אבל זה מביא אותך קצת ל

חוויה שאינה שכלית שהיא שכלית, מה אי אפשר להסביר בשכל? על מה אי אפשר לחשוב? מעל השכל של הספר להיות אלוהים מהי חוויה שאינה שכלית שהיא שכלית? אליעד כהן מסביר על חוויות שאנשים מכנים כחוויה שאינה שכלית וטוענים שהן חוויות שאי אפשר להסביר במילים או בשכל. לפי אליעד, אין באמת דבר כזה חוויה שאי אפשר להסביר בשכל. כל חוויה שנחווית היא בהכרח מוגדרת ולכן ניתנת להסבר. כאשר אדם אומר: חוויתי משהו מיוחד ואני לא יכול להסביר לך אותו, הוא טועה. אם האדם חווה חוויה כלשהי ומסוגל להבחין בהבדל בין החוויה הזאת לחוויה אחרת שחווה, המשמעות היא שהחוויה שלו מוגדרת וברגע שמשהו מוגדר, אפשר להסביר אותו בשפה ובשכל. זה שהאדם מרגיש שהוא לא יודע להסביר, לא מעיד על כך שאין הסבר, אלא רק ... לדבר עליו או לתפוס אותו מחשבתית. אליעד מסביר שאם באמת לא ניתן להגדיר, לדבר או לחשוב על משהו, אז אותו דבר פשוט אינו קיים כלל. לפי אליעד, מושגים או חוויות שמוגדרות כאין מילים להסביר אותן או אי אפשר להבין אותן, הן סתם הגדרות שגויות. אם החוויה קיימת עבורך, אתה יכול להגדיר אותה, ואם אתה יכול להגדיר אותה, אתה יכול להסביר אותה בשכל. מדוע אנשים חושבים שיש חוויות בלתי מוסברות? הסיבה שאנשים טועים לחשוב שיש חוויות בלתי מוסברות או דברים שנמצאים מעל השכל, היא חוסר הבנה של מושג ההגדרה. אדם שחושב שהוא חווה חוויה מיוחדת שאינה ניתנת להסבר, למעשה לא יודע כיצד להגדיר אותה או לא התעמק מספיק בהבנה של אותה חוויה. אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמה פשוטה: אם אתה אוכל משהו ומרגיש טעם מסוים, ובפעם אחרת אוכל דבר אחר ומרגיש טעם שונה, אתה מבחין בין שתי החוויות הללו. ההבחנה הזאת בין החוויות מצביעה על כך שהחוויה מוגדרת ומובחנת, ולכן ניתן להסבירה במילים. כשאדם אומר ... שאי אפשר להגיע להבנה מסוימת. ההבנה הזאת היא למעשה ההבנה הגבוהה ביותר: להבין שאם הדבר באמת בלתי ניתן להבנה, אז בעצם הוא לא קיים. כלומר, אם אתה חווה משהו - הוא ניתן להבנה. ואם הדבר לא ניתן להבנה ולא ניתן לחשוב עליו, הוא בהכרח אינו קיים. ולכן כל מה שקיים, ניתן לחשיבה וניתן להסבר. מדוע אנשים מתבלבלים בין שכל לרגש? אליעד מסביר כי אנשים מתבלבלים בין רגש לשכל ולכן מאמינים שיש דברים מעל השכל או שאינם שכליים. חוויות רגשיות ואינטואיציות פנימיות נתפסות לעיתים ...

... איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית מהן הסיבות לחוויית החיסרון ולמה היא קיימת כל הזמן? החוויות של חיסרון, כמו חיסרון בכסף, זוגיות או בריאות, לא מתייחסות רק למצב נקודתי שבו חסר לנו משהו מסוים, אלא קיימת חוויית חיסרון בסיסית יותר, שהיא חלק בלתי נפרד מהמציאות. הרעיון המרכזי הוא שלעיתים קרובות אנו מזהים את חוויות החיסרון האלה כדבר חיצוני או נקודתי, אך למעשה כל תחושת ההעדר נובעת מההפרדה בין דברים, שהיא חלק מהחוויה האנושית הבסיסית. ההסבר המרכזי כאן הוא שלכל דבר יש תופעה נלווית של חיסרון: אם אני מזהה שולחן, זה בגלל שאני מבחין בו מתוך ההבדל בין ... את השולחן, אני גם מודע למה שאין - אין פה מכונית, אין פה עץ, ואין פה משהו אחר. ההגדרה הזו יוצרת תחושת חיסרון מתוך ההבנה שמשהו חסר, כי כל דבר מוגדר מתוך השוני שבינו לבין דברים אחרים. מהי חוויית חיסרון בסיסית וכיצד היא קשורה לנפרדות? החוויות הרגילות של חיסרון, כמו חוסר בכסף או אהבה, הן למעשה ביטוי של מצב בסיסי יותר - חוויית נפרדות. כל הגדרה או הבחנה בין דברים מביאה עם עצמה את חוויית החיסרון. לדוגמה, כאשר אני אומר יש שולחן, אני גם מבין בו זמנית אין פה דברים אחרים. זה לא רק משחק מילים, אלא חוויה מוחשית. למעשה, עצם ההגדרה של כל דבר מחייבת את הנפרדות, וכך כל הגדרה מלווה בחוויית חיסרון. האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו? החיסרון הבסיסי, הנובע מהנפרדות, לא תמיד מורגש בצורה חזקה. לפעמים יש בעיות גדולות יותר, כמו חוסר בכסף, שמסתירות את תחושת החיסרון הבסיסי. לדוגמה, כאשר אנו מתמודדים עם חוסר בכסף, אנחנו לא בהכרח חושבים על החיסרון הבסיסי של הידיעה, אלא עסוקים בבעיות המיידיות. אך ברגע שהבעיות הללו נעלמות, נוכל להתחיל לחוות את החיסרון העמוק יותר, של עצם ההגדרה והנפרדות. מה הקשר בין הידיעה לחיסרון? הידיעה על דבר מסוים, כמו זה שולחן, תמיד כוללת שלילה של מה שאינו הדבר. כשאתה יודע משהו, אתה מיד מודע לכך שיש משהו אחר שאינו אותו דבר. כלומר, כל ידיעה באה עם תחושת חיסרון, משום שהיא מבוססת על הבחנה בין מה שיש לבין מה שאין. עצם ההגדרה היא חיסרון. כשאני אומר אני יודע שיש שולחן, אני גם מבין בו זמנית שאין פה דברים אחרים, וההבנה הזו מביאה את תחושת החיסרון. האם כל חוויית חיסרון נובעת מהנפרדות? עצם הנפרדות בין הדברים היא הצרה הגדולה ביותר. כלומר, לא מדובר על בעיות חיצוניות כמו חוסר בכסף או בעיות זוגיות, אלא על עצם העובדה שאתה חווה את העולם כנפרד. ברגע שאתה תופס את הדברים כנפרדים, אתה חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה, אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון. האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא גם חוויית אני רוצה משהו אחר. כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל חוויית חיסרון מכילה גם תחושת יתרון, שכן תמיד יש לנו משהו שמוגדר. מה הפתרון לחוויית החיסרון המתמדת? השלב הראשון הוא הכרה בכך שתמיד יש חיסרון, אך במקביל יש גם יתרון. אם אתה מבין את זה לעומק, אתה גם מבין שכל חוויית חיסרון היא תוצאה של המודעות שלך לנפרדות. אם תוכל להתחבר לתודעה של אין שכל, שהיא

... רגשי, שיטת הילד הפנימי, טיפול קוגניטיבי, ריפוי הילד הפנימי, ריפוי עצמי, הילד הפנימי שבי, מדיטציית הילד הפנימי, ... מהם העקרונות של טיפול ריגשי ושיטת הילד הפנימי? ההתחלה של הטיפול הרגשי בשיטת הילד הפנימי כוללת גישה שמבוססת על עבודה עם הילד הפנימי של המטופל. עיקר השיטה הוא לעזור לאדם לזהות את הקשר בין מצבים רגשיים בהווה לבין חוויות שקרו לו בילדותו. כל בעיה רגשית או חוויה בעייתית של האדם כיום, יכולה להתפרש כתגובה לאירועים או לתחושות שהיו לו בילדות. כלומר, לעיתים, הקשיים הרגשיים הנוכחיים משקפים פגיעות או מנגנוני הגנה שנבנו בעבר. כחלק מהתהליך, אחד הכלים המרכזיים הוא הבנת הגורמים שמניעים את התגובה הרגשית הנוכחית. לדוגמה, אם מישהו כועס על אשתו, המדריך יכול לשאול אותו מה זה מזכיר לך מהילדות?, על מנת לגלות אם יש חוויות עבר שעשויות להוות מקור לכעס הזה. זהו תהליך של חיבור בין מה שקורה בהווה לבין זיכרונות מהעבר, במטרה לזהות דפוסים רגשיים שהיו קיימים בילדות ונשארים פעילים גם בהווה. האם טיפול הילד הפנימי תמיד עובד? האם השיטה הזו תמיד עובדת? זו ... להתמודד עם הכעסים או הרגשות שלו, השיטה עשויה לא להצליח. כל שיטה טיפולית דורשת את התחייבותו של המטופל ושל המדריך לעקוב אחרי התהליך, לזהות את החסמים הרגשיים ולעבוד עליהם. אם השיטה לא מתבצעת כראוי, יש סיכוי שהבעיה לא תיפתר. כמו כן, לעיתים קשה למטופל להבין את הקשר בין רגשותיו לבין חוויות הילדות, ולכן חשוב שהמדריך יספק את ההסברים ויוביל את המטופל בדרך שבה יוכל לזהות את מקור הכעסים, הפחדים ... של ילדותו, עשויה להיווצר תחושת תקיעות, והמצב לא יזוז. כיצד ילד פנימי יכול לעזור לנו להבין את עצמנו? הילד הפנימי הוא לא רק דמות שמסמל את ... זו עשויה להיות קשורה לתחושות, מחשבות או חוויות מהעבר. לדוגמה, כשמישהו מרגיש לבד או עצוב, הוא עשוי לשאול את עצמו מה הילד הפנימי שלי מרגיש?, ולמצוא את התשובות שמובילות אותו להבנה יותר עמוקה של עצמו. הילד הפנימי נוגע בזיכרונות מודחקים, ברגשות שלא ניתן להתמודד איתם בצורה בריאה בהווה. לפעמים יש צורך לעזור למטופל להבין שהרגשות האלה הם תגובות אוטומטיות, ומאחורי התגובה הזו יש מערכת של מנגנוני הגנה שנוצרו בילדות. לדוגמה, אם ... באמת מבוססת על הגיוניות רגשית או שכלית? אחת השאלות שמובילות לתחושת בלבול בעבודת טיפול הילד הפנימי היא השאלה אם השיטה מתמודדת עם הבעיות בצורה רגשית או שכלית. במילים אחרות, האם מדובר בשיטה שנועדה לספק תשובות שכליות או שמא היא מבוססת על חוויות רגשיות. לעיתים, כאשר מטופלים פונים לשיטת הילד הפנימי, הם שואלים אם מה שהם חווים הוא תגובה אמיתית או סתם סיפור שמפוברק ממנגנוני ההגנה. הגישה שמובילה את הטיפול טוענת כי לא תמיד יש משמעות ... השאלות שמתמקדות בהבנת הרגשות האמיתיים שמציפים אותנו. כלומר, לא תמיד מדובר בהבנה שכלית של המצב, אלא בהבנה רגשית שמחוברת לזיכרונות ישנים או ל

... עניין? ליהנות משעמום, שעמום טוטאלי, מחפש ריגושים, חיים משעממים, משעמם לי מאוד, משעמם לי בחיים, למצוא עניין, מה לעשות כשמשעמם? איך ליצור עניין בחיים? העניין נוצר מתוך נפרדות - תחושת חוסר אחידות או שוני. לדוגמה, אם אתה מתבונן בקיר חלק, תתחיל לשאול שאלות, ואז תוכל ליצור עניין. במילים אחרות, אם אתה לא שואל שאלות, אתה עלול להרגיש חסר עניין. אליעד כהן מציין כי העניין נוצר כתוצאה מקונפליקטים, כלומר, תחושת ההבדל או השוני שמניעה אותנו לחפש עניין, כמו הבחירה להימנע משעמום כדי להשיג ריגוש. יחד עם זאת, הוא טוען שגם תחושת אחדות עשויה להיות מעניינת אם מקבלים אותה כפי שהיא, ללא צורך בשינוי. מה הקשר בין עניין לשעמום? כשהעניין נוצר מתוך קונפליקטים, הוא מביא עמו לא פעם מתח נפשי. אליעד כהן טוען שאפשר להרגיש חי ומלא גם כאשר אין שום עניין, על ידי חוויית שלמות ותחושת אחדות. חוויית השעמום נובעת מהחיפוש אחרי עניין, אך למעשה היא עשויה להוביל לשלום פנימי. כאשר אין כל מאבק או תנודתיות, השעמום מאפשר לנפש לנוח ולחוות הרמוניה פנימית. כיצד השפעת התנודתיות פוגעת בנו? החיפוש אחרי עניין יוצר התנודתיות בחיינו. אליעד כהן מסביר שהתנודתיות הזאת, שמאפיינת את כל מה שקשור לעניין, צורכת הרבה אנרגיה רגשית ושכלית. כל דבר שמרתק אותנו ומעניין אותנו דורש הרבה מאמץ, ובמהלך אותו מאמץ אנחנו מתרחקים מההרגשה של אחדות ושלמות, מה שיוצר סבל פנימי. השאלה היא האם אפשר לשחרר את הצורך הזה, להפסיק לחפש עניין ולמצוא את השלווה בחוויית חוסר העניין? מה המחיר של יצירת עניין? המחיר של יצירת עניין הוא שזו חוויה של מאבק פנימי. עניין מתרחש בתנודתיות רגשית ושכלית, ולכן הוא צורך הרבה משאבים. ברגע שאתה חווה עניין, אתה למעשה מתחיל להזדהות עם צורות מסוימות, מה שמוביל להתמכרות רגשית ולמעמסה שכלית. אליעד כהן טוען שאם תוכל להפסיק להילחם בשעמום ולשחרר את המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל להרגיש את השקט הפנימי, שמגיע ממקום של חוסר עניין. האם אפשר להיות מרוצה כשמשעמם? השיעמום לא בהכרח רע. למעשה, זהו מצב שבו יש לנו הזדמנות להפסיק לחפש ... בשלום פנימי. אליעד כהן מציע שבמקום לחפש ריגושים ולהימנע משעמום, כדאי ללמוד כיצד לשחרר את כל המחויבויות הרגשיות שלנו וליהנות מהשקט שבחוסר עניין. כשאתה מסוגל להפסיק להילחם בצורך בשינוי או בתשומת לב, תוכל למצוא את הרוגע בתוך חוויית השעמום. איך לשחרר את עצמך מהצורך בתנודתיות? אם אדם לא מזדהה עם צורות שמחוייבות לו, הוא יכול למצוא שלווה עם כל מצב בו הוא נמצא. אליעד כהן ... משחרר את המחויבות שלך לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, אתה יכול לחוות שלם ושקט פנימי, אפילו בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות כאלה הוא הפחתת המחויבות. ככל שאתה לא מתעקש לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, כך תוכל להיות שלם עם כל מצב בו אתה נמצא. האם יצירת עניין תלויה רק במאבק פנימי? ההנחה היא שעניין נוצר מתוך התנגדות או קונפליקט. אבל אליעד כהן טוען שגם חוויית האחדות יכולה להיות מעניינת. ככל שאתה פחות מזדהה עם המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל להפסיק לחפש עניין ולהתמקד בשלווה. כל מחויבות שמופיעה ... כשמשעמם לך, עליך להשתחרר מהחיפוש אחרי ריגושים ולהפסיק להימנע מהמיצוי של חוויות חסרות עניין. התהליך שבו אתה משחרר את כל המחויבויות שלך יכול להוביל אותך לשלווה פנימית. חוויות השעמום יכולות להיות מלאות בהנאה ושלום פנימי, כל עוד אתה לא מחויב לעניין, לשינוי או להימנעות משעמום. איך להתמודד עם שיעמום? הדרך ...