... איך לחזק אהבה? איך להיות חלק מהטוב של מישהו? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחזק אהבה? איך ליצור חוויות טובות? איך ליצור קשר רגשי? וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרותך לחזק אהבה של מישהו כלפיך ולגרום לו ... ליצור משיכה והתאהבות? ועוד. וכפי שכבר הסברתי, האדם אוהב את מה שעושה לו טוב. והאדם נקשר למה שגורם לו להרגיש טוב. והמוח של האדם לא תמיד יודע לזהות מה אחראי לתחושת הטוב שלו. אבל המוח כן יודע לזהות, איזה ישויות היו, כאשר הוא הרגיש טוב. ואז המוח מחבר את הישויות האלו, לתחושת הטוב שלו. ולכן ממילא, עליך לנסות ליצור כמה שיותר חוויות טובות, עם מישהו שאתה רוצה שיאהב אותך. כי אז אתה הופך להיות חלק מהטוב שלו. כי נוצרת לו התניה, שאיתך, טוב לו. ומכאן ניתן ללמוד עוד טיפ, שאומר, שבאפשרותך להיות חלק מתחושת הטוב של מישהו, לא רק על ידי זה שתהיה איתו בפועל בסיטואציות שעושות לו טוב, אלא שבאפשרותך להפוך להיות חלק מתחושת הטוב שלו, גם על ידי זה שתהיה איתו כאשר הוא מרגיש טוב, בדמיון שלו. זא שהאדם יכול להרגיש טוב, או כאשר בפועל הוא בסיטואציה שעושה לו טוב, לדוגמה: טיול מסעדה סרט תחביב כלשהו שעושה לו טוב, דהיינו, סיטואציה שבה בפועל האדם מרגיש טוב. אבל האדם יכול להרגיש טוב גם בדמיון שלו. לדוגמה, כאשר הוא מתכנן את החופשה הבאה שלו מדמיין ... הוא, שבדיוק כמו שבן אדם יקשר אליך אם תיווצר לו ההתניה שאומרת שאיתך, טוב לו, באמצעות זה שכל הזמן תיצור חוויות טובות עבורו, שתהיה בהן ותהיה חלק מהן, כך גם האדם יתקבע אצלו ... מספר לך על משהו טוב שקרה לו היום, משהו טוב שהוא רוצה שיקרה לו בעתיד. ותוך כדי שהוא מספר לך את זה, הוא מרגיש מכך טוב. ותוך כדי שהוא מרגיש מכך טוב, אתה שם לצידו ברגע הזה של ההווה, כאשר הוא מספר לך את הסיפור שקיים בדמיון שלו בהווה, הרי שבעצם הוא מתרגל בתת המודע שלו לחשוב, שכאשר אתה במחיצתו, הוא מרגיש טוב. וכך ממילא הוא נקשר אליך, כאילו בפועל היית איתו בחוויה שעשתה לו טוב. וכמובן שגם להפך, שאם מישהו מספר לך על משהו רע ... שעשה לו רע בעבר זיכרון רע מישהו שנוא פחד עתידי וכיוב, הרי שבעצם גם אם שלא באשמתך, הבן אדם השני התעוררה בו תחושה רעה, כאשר הוא היה איתך. וממילא בתת המודע שלו, הוא פחות יאהב ... ממילא הוא גם לא יאהב אותך. או אם ברצונך לגרום למישהו לשנוא מישהו אחר, תשכנע את האדם, שהאדם האחר הוא סיבת התחושות הרעות שהוא מרגיש. וכמובן שלא בהכרח שבאופן ישיר תאמר לו שהאדם השני עושה לו רע, אלא ... בעצם אומר שבפועל, עליך להשתדל להיות חלק מהטוב של מישהו אחר, לא רק בדברים שקורים בפועל, אלא גם כאשר הוא מרגיש טוב באופן כללי. כגון כאשר הוא נזכר במשהו טוב מהעבר, או כאשר הוא מתכנן ... על משהו טוב, עתידי. ובאפשרותך כמובן כאשר אתה מזהה סיטואציה שכזו, להרחיב אותה ולהעצים אותה. כדי להעצים את תחושת הטוב של האדם השני, כשהוא איתך. ואז ממילא האהבה שלו כלפיך, ... יאהב אותך פחות, כי לא הצלחת לעזור לו? ומה אם בעצם תגרום למישהו לפרט סיפור רע שקרה לו, ובעצם תעצים לו את תחושת הרע שיש לו. שזה כמובן דבר שיגרום לו לא לאהוב אותך, כי אתה ...

... שהצד השני יחוש טוב יותר בנוכחותך, ולכן ירצה להישאר איתך כמה שיותר זמן. מהו העיקרון הבסיסי של יצירת זוגיות מוצלחת? הבסיס שאליעד מדגיש הוא פשוט: האדם השני צריך להרגיש כל כך טוב כשהוא נמצא איתך, עד שכשהוא יחשוב על האפשרות שאתה תלך הוא ירגיש רע, וירצה שתישאר. בשפה פשוטה יותר - ליצור חוויות חיוביות באופן עקבי. ככל שיהיו לה יותר חוויות טובות במחיצתך, כך היא תקשר אותך לתחושת הטוב. כלומר, אתה צריך לייצר אינטראקציות חיוביות בתדירות גבוהה, שיגרמו לה לרצות עוד ועוד מחברתך. כיצד לייצר אינטראקציות חיוביות באופן טבעי? אליעד מציע מספר דוגמאות פרקטיות איך לגרום לבחורה להרגיש טוב: להביע באופן מפורש ושמח כמה אתה שמח לפגוש אותה. לדוגמה, איזה מזל שפגשתי אותך, עזרת לי מאוד. תחילה להדגיש את התועלת שהיא מביאה לך (תחושת ערך עבורה). בהמשך, להוריד את תלות האושר בכך שהיא עזרה לך, ולהתחיל לשדר אושר פשוט מעצם ... לה משהו. במקום לשאול אם היא רוצה, לשאול אותה מה להביא לך? - כך שיהיה לה קשה יותר לסרב. לאחר מכן לבקש ממנה מדי פעם גם להביא לך, כך שתיווצר הדדיות באינטראקציות, המרגישה דומה לזו של זוגיות קיימת. בכך אתה יוצר תבנית של זוגיות בתודעה שלה, מבלי שתרגיש שהיא נכפתה עליה. איך להתמודד עם פחד מדחייה ותחושת השפלה? אליעד מדגיש שלצד יצירת חוויות חיוביות, תמיד קיימת אפשרות לכישלון או לדחייה. ההכרה והקבלה בכך שיש סיכוי להרגיש מושפל או להידחות הן חלק בלתי נפרד מתהליך החיזור. למעשה, עצם הרצון שלך במישהו אחר מייצר סוג של פגיעות ותחושת השפלה מסוימת, מאחר ואתה שם את האושר שלך תלוי באדם אחר. הפתרון שאליעד מציע הוא כפול: ... שתידחה, ולקחת אותה בחשבון מראש כדי לא להירתע מלנסות ולהתקרב. להכיר בכך שכאב ואי - נעימות עשויים להיות חלק מהעניין. מצד שני, הוא מציע כאופציה נוספת לנתק את תחושת הערך העצמי שלך מתוצאות החיזור, כך שגם אם תהיה דחייה, לא תהיה תחושה של השפלה או חוסר ערך עצמי. אך הוא מסביר גם שמחשבה כזו (לא אכפת לי אם היא תדחה אותי) עשויה להוריד את המוטיבציה להתאמץ מלכתחילה, וזו בעיה אחרת שיש לקחת בחשבון. מה גורם לאנשים להרגיש טוב, בפועל? אליעד נותן דוגמאות של דברים פשוטים וטריוויאליים שלרוב גורמים לאנשים להרגיש טוב: מילוי צרכים פיזיים: אוכל, שתייה, מנוחה, דברים יומיומיים. מילוי צרכים רגשיים: הקשבה, אמפתיה, עידוד, לתת תחושת ערך עצמי לאחר (את חזקה, את תסתדרי). לדאוג שבשיחות איתה תימנע לחלוטין מלהגיד דברים שיגרמו לה להרגיש רע, ולהפך - למקד כל שיחה ביצירת תחושה חיובית. להפוך כל בעיה שהיא מעלה לפתרון, לחזק ולעודד אותה באופן עקבי. מה עושים כשבחורה לחוצה או מרגישה רע במחיצתך? לפעמים עצם הנוכחות או האינטראקציה גורמת לה לתחושות מעורבות (כמו לחץ, בלבול או אי נוחות), בעיקר אם יש היסטוריה מוקדמת בין האנשים. אליעד מסביר שזה מצב בלתי נמנע לפעמים, וייתכן בהחלט שבשלב מסוים היא תרגיש לחץ או אפילו כעס מכך שהיא מתחילה להיקשר. אין לכך פתרון מוחלט, אך עדיין המטרה היא להתמקד בבניית חוויות חיוביות ולקוות שזה יגבר על התחושות השליליות. כיצד להפוך את החיזור לאפקטיבי? המפתח שאליעד מציע לחיזור מוצלח הוא עקביות. צריך לייצר כמה שיותר חוויות טובות לאורך זמן, עד שתיווצר תחושת קשר עמוקה מצד הבחורה. אז היא כבר תרגיש בחסרונך כשלא תהיה שם, ותחפש את נוכחותך באופן יזום יותר. לסיכום, על פי אליעד הדרך לכבוש את ליבה של בחורה היא באמצעות יצירת תחושת ערך עצמי גבוה אצלה במחיצתך, הקשבה, דאגה, אמפתיה, ומענה קבוע לצרכים הפיזיים וה

... ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חווית ידיעה, חווית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב איך ייתכן שככל שאני יודע יותר, אני ... נדמה שאם אדם יודע יותר דברים, אז הוא יודע פחות דברים ביחס לכמות הכללית של הדברים שקיימים בעולם. אבל, הוא מדגיש שההבנה הזאת היא עדיין לא מספיק עמוקה, כי בעצם החוויה היא של ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית, באותו רגע, ביחס לאותו דבר עצמו. ההסבר מתחיל בדוגמה פשוטה - אם אדם קם בבוקר ושואלים אותו: ... שפות, הוא עדיין אינו יודע 97. לכן, מבחינה מתמטית זה נראה שככל שהוא יודע יותר, הוא למעשה גם יודע פחות, כיוון שמודעותו לחוסר ידיעתו גדלה. איך אפשר לדעת שיש שולחן ולהרגיש ספק באותו רגע? אליעד ממשיך להסביר בצורה עוד יותר מפורטת, על ידי דוגמה נוספת, שאדם הרואה מולו שולחן ומבין שיש שם שולחן, יכול לשאול את עצמו, האם אני באמת בטוח שיש כאן שולחן?, האם החוויה הזאת ממלאת אותי במאה אחוז?, ואז הוא מבין שתוך כדי הידיעה הברורה הזאת, קיימת בתוכו גם חוויה של ספק. למה? כי אדם יכול לדמיין גם את האפשרות ההפוכה, שאולי אין כאן שולחן, או שהשולחן הוא רק דמיון. למרות שהשכל אומר יש שולחן, בתוך החוויה האישית עדיין נשארת תחושה של אולי אין באמת שולחן. לכן, חוויית הידיעה שלו לא יכולה למלא אותו לגמרי - תמיד נשארת תחושה של ספק קל שמערערת על הידיעה הוודאית. מדוע לימוד של תחום חדש מגביר גם את חוסר הידיעה? אליעד מביא דוגמה נוספת: אדם שלומד ספר חדש. ככל שהוא קורא יותר ספרים, הוא מרגיש מצד אחד שהוא מבין יותר, אך מצד שני - כל ספר חדש מגלה לו שיש עוד הרבה דברים שהוא עדיין לא יודע, או שהוא לא מבין מספיק טוב. למשל, אם היום ... שהוא עדיין לא מבין בפיזיקה. אם ביום הבא ילמד רפואה, אז שוב, בסוף היום הוא יידע יותר רפואה, אבל הוא גם יהיה מודע ליותר דברים שאינו יודע בתחום הרפואה. מכאן נובעת התחושה שככל שאתה יודע יותר, אתה גם מודע לחוסר ידיעה גדול יותר. מה המשמעות של חוויה פנימית של לא יודע? אליעד מדגיש שרבי נחמן התכוון לדבר עמוק אף יותר, לא רק שלא נדע דברים רבים, אלא שהידיעה הכי גבוהה היא ההבנה ... ההבנה שאפילו הידיעה הוודאית שלנו היא לא באמת ודאית. לדוגמה, אדם יכול להגיד אני לא יודע מה אני רוצה, אבל גם הפיל וגם אדם שטרם נולד יכולים לומר זאת. ההבדל הוא בעומק החוויה: לאדם יש הבנה עמוקה של חוסר הידיעה, ולכן החוויה שלו של לא יודע היא רחבה ועמוקה יותר מאשר חוויית הלא יודע של מי שאין לו מודעות או שכל גבוה. כיצד הידיעה והספק מתקיימים בו זמנית? אליעד מדגים שברגע שהאדם יודע דבר מסוים, הוא בהכרח ... אפשרות להטיל ספק בידיעה. הוא מביא דוגמה נוספת: אדם שאומר אני בטוח ב - 100% שיש פה קיר, אבל האמת היא שבתוכו קיימת אפשרות שהוא יכול לדמיין שאולי אין כאן קיר. אפילו תחושת הביטחון המוחלטת ביותר מסתירה בתוכה ספק דק ועדין. ככל שהידיעה מתרחבת, הספק מתרחב איתה, והחוויה הופכת ליותר מורכבת. האם התרחבות הידיעה באמת מקטינה את חוסר הידיעה? אליעד מסביר שבעצם, אם אדם מתחיל עם שלושה דברים בלבד בעולם שלו, והוא לא יודע אותם לחלוטין, ובסוף היום יש לו עשרה דברים חדשים שהוא יודע - הרי שלכאורה חוסר הידיעה לא קטן, אלא דווקא התפצל והתפרס על יותר נושאים. בסך הכל החוויה של לא יודע נשארה זהה, רק עכשיו היא מתחלקת על עשרה נושאים ולא על שלושה. התוצאה היא שחוויית הלא יודע והידיעה קיימות זו לצד זו ומחלקות ביניהן את החוויה הפנימית של האדם. בסיכום הכללי, אליעד מבהיר שהידיעה והאי - ידיעה אינן הפוכות או מנוגדות, אלא מתקיימות בו זמנית, זו לצד זו, ושתכלית הידיעה העמוקה באמת היא ההכרה שהאדם לא יודע באופן מוחלט דבר בעולם. ככל שאני יודע יותר אני יודע פחות מה הכוונה תכלית הידיעה שלא נדע? חוויית ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית מה הפירוש של הידיעה והספק לפי רבי נחמן? האם הידיעה שלנו היא מוחלטת? ...

... בחיים מול משחק החיים - שילוב של משמעות בחיים שנובעת מהזדהות עם מטרות בחיים, מול תחושת משחק בחיים שנובעת מסוג של חוסר הזדהות עם מטרות בחיים, איך לחוות את החיים כמשחק עם משמעות בחיים? האם החיים הם משחק? איך לשחק את משחק החיים? משמעות החיים בתוך משחק החיים? האם יש משמעות לחיים בתוך משחק החיים? איך להזדהות עם מטרות בחיים, תוך כדי שמירה על תחושת משחק בחיים? מהם הרעיונות המרכזיים בהבנת תנודתיות התודעה והחזרה למשחק? אליעד כהן מציג את הרעיון המרכזי של התנודתיות של התודעה, שמדבר על המעברים השונים שהיא עוברת בין מצבים שונים, משלווה ויציבות (הסנטר) למרדף אחרי חוויות ורעיונות חדשים. הוא מציין שהתודעה אינה תלויה בגוף ושהאני אינו הגוף, אלא התודעה עצמה. כיוון שהתודעה היא מחוברת לחוויות שלנו, ולא לגוף הפיזי, אז גם אם הגוף משתנה, התודעה יכולה להישאר קיימת. אליעד מדבר על איך תודעה יכולה להישאר יציבה גם אם חלקים מהגוף משתנים. מדובר כאן על הבדל בין תחושת הקיום של האדם, שהיא נובעת מהתודעה, לבין מבנה הגוף שהוא משתנה כל הזמן. הרעיון הזה מציע שכאשר אנחנו מתחברים לתודעה שלנו, אנחנו לא מוגבלים על ידי הגוף שלנו ותחושת הקיום שלנו לא תלויה בגורמים פיזיים. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? אליעד מציע שהחזרה למשחק מתארת תהליך שבו האדם מתחבר מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי שהוא עבר חוויות של ריקנות או אובדן משמעות. כדי לחזור למשחק, עלינו להפסיק להתעקש על פרטים שוליים ולעיתים גם על משמעות מוחלטת, ולחזור לפשטות של חיים ... ברגע, לחוות את הרגע בלי להילחם בתודעה. התודעה יכולה לנוע בין מצבים של יציבות (הסנטר) לבין מצבים של חיפוש מתמיד אחר חוויות חדשות. כל אחד מהמצבים הללו מציע דרכים שונות להתנהל, אבל מה שחשוב הוא למצוא איזון בין השניים כדי לא להיתקע בחוויות שוחקות או מעייפות, וגם לא להיות מנותקים מדי. האם תודעה והחיים הם משחק? הדיבור על החיים כמשחק מציג את הרעיון שלפעמים החיים הם פשוט חוויה של משחק, שבה לא תמיד חייבת להיות משמעות או כוונה מאחורי כל פעולה. אליעד מציע שכאשר אנחנו לא מנסים להיאבק על כל חוויה, אלא פשוט לחוות את החיים, נוכל לראות אותם כמשחק שבו כל פעולה היא רק חלק מהחיים עצמם ולא חייבת לשאת משקל או משמעות גדולה. התודעה יכולה לשוטט בין רגעים של רגיעה מוחלטת לבין חוויות אינסופיות, ובסופו של דבר, כל חוויה היא רק חלק מהמשחק. אליעד מסביר גם שהחיים יכולים להרגיש כמשחק כשאתה מצליח להימנע מהצורך לחפש משמעות תמידית או תוצאה ברורה. השחקן במשחק הזה לא בהכרח צריך להבין כל פרט או פעולה, אלא פשוט צריך להיות חלק מהחוויה. כשאנחנו רואים את החיים כמשחק, אנחנו לא צריכים לחפש משמעות או להיאבק להרגיש משהו כל הזמן, חשוב יותר לחוות את הרגע וליהנות ממנו. תודעה והקיום הסנטר והחיים תנודתיות התודעה החזרה למשחק האם החיים הם משחק? מהם הרעיונות ... למשחק, תוך שימוש במונחים כמו הסנטר ומשחק. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהתודעה אינה תלויה בגוף, ולכן לא ניתן להגדיר את תחושת הקיום שלנו רק על פי גוף פיזי. התודעה היא זו שמחוברת לחוויות שלנו, ולא הגוף עצמו. המחשבה היא שהתודעה נפרדת מהגוף, ושהאני הוא התודעה ולא הגוף. זה מובן בכך שהתודעה יכולה להישאר פעילה גם אם הגוף משתנה, דבר שמוביל להבנה שאין קשר ישיר בין תחושת הקיום לבין המבנה הגופני של האדם. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? החזרה למשחק מתייחסת לתהליך שבו אדם מחפש חיבור מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי אובדן תחושת משמעות או ריקנות. במהלך החזרה למשחק, התודעה צריכה להתמקד בכאן ועכשיו, ולא להיתפס בפרטים שוליים או מיותרים. תנודתיות התודעה מציינת את המעבר בין מצבים שונים - בין הסנטר, שבו הכל מאוזן ומסודר, לבין חוויות של חוסר יציבות או תחושת מרדף אחרי רעיונות חדשים. השיחה מתארת את היכולת לשלב בין שני המצבים הללו, כך שמחד לא ניתקע במרדף אחרי חוויות, ומאידך, לא נסתפק במצב של רגיעה מדי שתגרום לנו להפסיק לשחק. האם תודעה והחיים הם משחק? השיחה דנה בשאלה האם אפשר לראות את החיים כמשחק. התשובה היא חיובית, אך חשוב להבין שהחיים כמשחק לא מצריכים ממני לחפש אחר משמעות מוחלטת בכל פעולה, אלא פשוט להרגיש את הרגע ולחוות אותו. לעיתים, החיים יכולים להיות פשוט משחק שבו נבחר להחיות את הרגע, לשחק ולהתנסות מבלי לחפש תשובות מוחלטות לכל דבר. אליעד מציע שיש לנו את האפשרות לבחור כיצד להתנהל: האם לפעול מתוך תחושת משמעות עמוקה או פשוט לחיות את החיים ברגע הנוכחי. תודעה והקיום הסנטר והחיים תנודתיות התודעה החזרה למשחק האם החיים הם משחק? מה המשמעות של ... בכך שהגוף לא מהווה את האני האמיתי של האדם, אלא שהתודעה היא זו שמהווה את הקיום. הוא מתאר איך אפשר להבין זאת תוך שמירה על הרגשה פנימית של קיום, גם אם תודעתנו לא מקושרת לגוף הפיזי או לאותם אלמנטים מוחיים המוגדרים כמוח. אליעד מציין שניתן לשאול את עצמך מי אתה אם תופרד מהגוף שלך, והוא מסביר כי תחושת הקיום לא תלויה בגוף הפיזי, אלא בתודעה עצמה. הוא מציין דוגמה של אדם שמחובר לתודעתו, אך אם יסירו חלקים מהגוף - התודעה לא תיעלם אלא ... הלידה. הוא מציין שלמרות שאין לנו זיכרון מהתרחשויות אלו, התודעה שלנו היא חלק מההבנה של העולם, גם אם אנחנו לא יכולים להרגיש את ההוויה הזו באופן ישיר. התודעה, לדעתו, לא תלויה בגוף, ולא נעלמת עם המוות. הוא עובר על רעיונות שמצביעים על כך שהתודעה היא חלק בלתי נפרד ...

... לפעמים במהירות, ותלויה במגוון גורמים רגשיים ומנטליים. לעיתים אדם עשוי להימשך למראה מסוים, ואז פתאום, ביום אחר, יימשך למראה אחר לחלוטין. השאלה ... מה הגורמים לשינוי הזה? מה שגורם לכך הוא חוויות רגשיות שמחפש האדם למלא, ולעיתים החוויות הללו קשורות למראה החיצוני של האדם. כיצד קשורה החוויה הרגשית למשיכה המינית? הסיבה המרכזית לשינוי בהעדפה המינית היא הצורך הרגשי של האדם. פעמים רבות אדם מחפש תחושות של ערך עצמי או ביטחון, ושם מתבטאת השפעת החוויות הרגשיות. לדוגמה, אדם שהרגיש בילדותו תחושת הערכה כשדמות מפורסמת או מוערכת נאהבה על ידי כולם, עשוי להתחיל להימשך למראה מסוים מתוך תקווה לחוות את אותה תחושת הערך דרך קשר עם אדם בעל מראה דומה. מהו תפקיד הזיכרונות והאסוציאציות במידת המשיכה המינית? ... מנטליות. אם אדם קשר בין מראה מסוים לבין תחושה חיובית או התנסות טובה, המוח ימשיך לשייך את המראה הזה עם אותה תחושה רצויה. למשל, אם ילד חווה חוויות חיוביות, כמו מחיאות כפיים או פרסים, בהקשר של מראה מסוים, הוא עשוי להימשך למראה זה גם בבגרותו. ... עשוי להימשך לדמות שדומה לה כדי להשלים את חווית הילדות שלו. במקרים אחרים, הוא עשוי לבחור מישהו שדומה לאדם שהוא רוצה שיאהבו אותו, או לפתח ... קשורה למראה האישי של אותו אדם, אלא לתחושת הביטחון שהבן זוג מעניק לו. האם ניתן לשנות העדפות מיניות? התשובה היא כן. אם אדם נמשך לאדם מסוים, הוא יכול לשנות את העדפתו לאחר חוויות רגשיות שליליות או חיוביות. במקביל, אדם שתחילה לא היה נמשך לאדם מסוים, עשוי לפתח אליו משיכה בעקבות חוויה רגשית טובה. זהו שינוי גמיש שמשתנה על פי הצרכים הרגשיים והחוויות שמילא האדם. האם כדאי לסמוך לגמרי על המשיכה הנוכחית? אף שהמשיכה למראה מסוים עשויה להיראות ... מראה עשויות להשתנות במרוצת הזמן בשל חוויות רגשיות, אסוציאציות ושינויים בצרכים הרגשיים. מהו העיקרון המניע את תופעת שינוי המשיכה המינית? העיקרון הבסיסי שמשפיע על שינוי המשיכה המינית הוא הצורך הרגשי שמחפש האדם למלא. מוחו של האדם יוצר אסוציאציות בין מראה מסוים לבין התחושות או הערכים שהוא מחפש להשיג. לפיכך, אם הצורך הרגשי משתנה, גם המשיכה עשויה להשתנות, שכן האדם יקשר מראה חדש ל

... איך חוסר אהבה עצמית יוצרת זיכרונות רעים וטראומות? הזיכרונות הרעים והטראומות שיכולים להיווצר בעקבות חוויות שליליות הם תוצאה של חוויות שחווינו, אך מה קורה כאשר אדם שחש חוויות חיוביות מהעבר, בוחר להפוך אותן לזיכרונות שליליים? המהות של טראומה היא כאשר אדם חווה משהו שהוא לא רוצה שיקרה, וזה משפיע עליו לאורך זמן, ומשאיר בו זיכרון רע. כך, אם אדם נהנה מהחוויות שעבר, איך זה ייתכן שמרגע מסוים הן יפכו לזיכרונות רעים או טראומות? השאלה המרכזית היא איך חוויות חיוביות ייתכן והן יהפכו בהמשך לזיכרונות כואבים? המרכיב החשוב בהבנת הנושא הזה הוא חוסר האהבה העצמית של אדם. כאשר אדם לא יודע להרגיש טוב עם עצמו גם בלי תנאים חיצוניים, הוא עשוי ליצור לעצמו זיכרונות שליליים, גם אם החוויות שעבר היו חיוביות. לדוגמה, אדם שהיה בזוגיות מוצלחת ועבר פרידה, לא מצליח להרגיש טוב לבד, מתחיל להרגיש געגועים חדים לאותו קשר שנפסק. כדי להתמודד עם הכאב, הוא יוצר לעצמו סיפור שלילי על הקשר שהיה לו, ממציא חוויות שליליות על בן הזוג כדי לשכך את תחושת הגעגועים. איך חוסר אהבה עצמית גורם לאדם לסלף את הזיכרונות? כאשר אדם לא מצליח להתמודד עם פרידה או שינוי, הוא עלול להתחיל לשנות את זיכרונותיו. כך לדוגמה, אדם שהיה בקשר טוב עם בן הזוג ונהנה ממנו, יכול להרגיש את הצורך לשכוח את העבר, כי הוא לא מצליח להתמודד עם תחושת החסר . בהדרגה, הוא מתחיל להמציא סיפורים כדי להקל על הכאב. לדוגמה, הוא עשוי להאמין שלמעשה לא היה טוב, או הוא היא לא אהבו אותי ... של הכחשת העבר כדי להימנע מכאב הסבר נוסף הוא מנגנון הפסיכולוגי שבו אדם מנסה להכחיש את העבר כדי למנוע חוויות של כאב בעתיד. זהו מנגנון של שקר עצמי, שבו אדם מנסה להתכחש להצלחות או לתחושות חיוביות שנחוותו בעבר. לדוגמה, אם אדם לא מצליח להשיג משהו שהוא רוצה, הוא עשוי לשכנע את עצמו שאין לו רצון אמיתי להשיג את הדבר הזה, אף ... לעצמו שהקשר הזה לא היה טוב, כדי להימנע מהגעגועים. איך חוסר אהבה עצמית מחמירה את המצב? אדם שמתקשה להרגיש טוב לבד, שלא יודע איך להרגיש שלם עם עצמו ללא הזוגיות או הגורמים החיצוניים, ייכנס למעגל של הכחשה והכפשת העבר. הוא לא מצליח להבין שהיה טוב לו באותו קשר, משום שהוא מרגיש רע בלעדיו. התחושה של לא טוב לי לבד גורמת לו להסתכל על הקשר בעין שלילית, כך שהוא מעוות את הזיכרונות לטובת הכאב הנוכחי. במקום להעריך את מה שהיה, ... מה שקרה לרע, כדי להימנע מהגעגועים ומהכאב. מה הבעיה האמיתית? הבעיה האמיתית טמונה בכך שאדם לא יודע להרגיש טוב בלי אחרים, או בלי קשר זוגי. במקרה כזה, כל תחושת חסר או אובדן במערכת זוגית תוביל ליצירת סיפור של זיכרון רע. כשאדם לא מצליח להרגיש טוב לבד, כל חוויה חיובית מהעבר תהפוך לנבואה רעה בעיניו, רק כדי להימנע מהכאב של חוויות מהעבר. הכאב הזה נוצר בשל העובדה שאדם לא יודע להרגיש טוב עם עצמו, ואז הוא יוצר לעצמו טראומה מלאכותית. איך להימנע ממעגל ההרס העצמי? הדרך להימנע מהמעגל ההרסני הזה היא ללמוד איך להרגיש טוב לבד, גם ללא תלות בזוגיות או בהצלחות חיצוניות. כאשר אדם יודע להעריך את עצמו, להרגיש טוב עם עצמו גם כשהוא לבד, הוא לא יצטרך לסלף את עברו, או להמציא לעצמו טראומות מדבר שלא היה. הוא יוכל להרגיש טוב עם עצמו גם אחרי פרידה, לאהוב את מה שהיה, ולהמשיך קדימה, מבלי להרגיש כורח להמציא סיפור שלילי על משהו שהיה טוב. סיכום לסיכום, חשוב להבין שאדם שלא יודע לה

... השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית מהן הסיבות לחוויית החיסרון ולמה היא קיימת כל הזמן? החוויות של חיסרון, כמו חיסרון ... לא מתייחסות רק למצב נקודתי שבו חסר לנו משהו מסוים, אלא קיימת חוויית חיסרון בסיסית יותר, שהיא חלק בלתי נפרד מהמציאות. הרעיון המרכזי הוא שלעיתים קרובות אנו מזהים את חוויות החיסרון האלה כדבר חיצוני או נקודתי, אך למעשה כל תחושת ההעדר נובעת מההפרדה בין דברים, שהיא חלק מהחוויה האנושית הבסיסית. ההסבר ... - אין פה מכונית, אין פה עץ, ואין פה משהו אחר. ההגדרה הזו יוצרת תחושת חיסרון מתוך ההבנה שמשהו חסר, כי כל דבר מוגדר מתוך השוני שבינו לבין דברים אחרים. מהי חוויית חיסרון בסיסית וכיצד היא קשורה לנפרדות? החוויות הרגילות של חיסרון, כמו חוסר בכסף או אהבה, הן למעשה ביטוי של מצב בסיסי יותר - חוויית נפרדות. כל הגדרה או הבחנה בין דברים מביאה עם עצמה את חוויית החיסרון. לדוגמה, כאשר אני אומר ... גם מבין בו זמנית אין פה דברים אחרים. זה לא רק משחק מילים, אלא חוויה מוחשית. למעשה, עצם ההגדרה של כל דבר מחייבת את הנפרדות, וכך כל הגדרה מלווה בחוויית חיסרון. האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו? החיסרון הבסיסי, הנובע מהנפרדות, לא תמיד מורגש בצורה חזקה. לפעמים יש בעיות גדולות יותר, כמו חוסר בכסף, שמסתירות את תחושת החיסרון הבסיסי. ... מיד מודע לכך שיש משהו אחר שאינו אותו דבר. כלומר, כל ידיעה באה עם תחושת חיסרון, משום שהיא מבוססת על ... אני גם מבין בו זמנית שאין פה דברים אחרים, וההבנה הזו מביאה את תחושת החיסרון. האם כל חוויית חיסרון נובעת מהנפרדות? עצם ... חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה, אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון. האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא גם חוויית אני רוצה משהו אחר. כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל חוויית חיסרון מכילה גם תחושת יתרון, שכן תמיד יש לנו משהו שמוגדר. מה הפתרון לחוויית החיסרון המתמדת? השלב הראשון הוא ... אך במקביל יש גם יתרון. אם אתה מבין את זה לעומק, אתה גם מבין שכל חוויית חיסרון היא תוצאה של המודעות שלך לנפרדות. אם תוכל להתחבר לתודעה של אין שכל, שהיא חוויה של אחדות, תחוו את העולם בצורה שונה לחלוטין, ללא תחושת החיסרון המתמיד. מהי הדרך להתבונן ולהבין את הבעיה? הדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא בהבנה ...

... בחיים, שעמום בעבודה, יצירת עניין, שעמום קיומי, איך ליצור עניין? ליהנות משעמום, שעמום טוטאלי, מחפש ריגושים, חיים משעממים, משעמם לי מאוד, משעמם לי בחיים, למצוא עניין, מה לעשות כשמשעמם? איך ליצור עניין בחיים? העניין נוצר מתוך נפרדות - תחושת חוסר אחידות או שוני. לדוגמה, אם אתה מתבונן בקיר חלק, תתחיל לשאול שאלות, ואז תוכל ליצור עניין. במילים אחרות, אם אתה לא שואל שאלות, אתה עלול להרגיש חסר עניין. אליעד כהן מציין כי העניין נוצר כתוצאה מקונפליקטים, כלומר, תחושת ההבדל או השוני שמניעה אותנו לחפש עניין, כמו הבחירה להימנע משעמום כדי להשיג ריגוש. יחד עם זאת, הוא טוען שגם תחושת אחדות עשויה להיות מעניינת אם מקבלים אותה כפי שהיא, ללא צורך בשינוי. מה הקשר בין עניין לשעמום? כשהעניין נוצר מתוך קונפליקטים, הוא מביא עמו לא פעם מתח נפשי. אליעד כהן טוען שאפשר להרגיש חי ומלא גם כאשר אין שום עניין, על ידי חוויית שלמות ותחושת אחדות. חוויית השעמום נובעת מהחיפוש אחרי עניין, אך למעשה היא ... בנו? החיפוש אחרי עניין יוצר התנודתיות בחיינו. אליעד כהן מסביר שהתנודתיות הזאת, שמאפיינת את כל מה שקשור לעניין, צורכת הרבה אנרגיה רגשית ושכלית. כל דבר שמרתק אותנו ומעניין אותנו דורש הרבה מאמץ, ובמהלך אותו מאמץ אנחנו מתרחקים מההרגשה של אחדות ושלמות, מה שיוצר סבל פנימי. השאלה היא האם אפשר לשחרר את הצורך הזה, להפסיק לחפש עניין ולמצוא את השלווה בחוויית חוסר העניין? מה המחיר של יצירת עניין? המחיר של יצירת עניין הוא שזו חוויה של מאבק פנימי. עניין מתרחש בתנודתיות רגשית ושכלית, ולכן הוא צורך הרבה משאבים. ברגע שאתה חווה עניין, אתה למעשה מתחיל להזדהות עם צורות מסוימות, מה שמוביל להתמכרות רגשית ולמעמסה שכלית. אליעד כהן טוען שאם תוכל להפסיק להילחם בשעמום ולשחרר את המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל להרגיש את השקט הפנימי, שמגיע ממקום של חוסר עניין. האם אפשר ... כשמשעמם? השיעמום לא בהכרח רע. למעשה, זהו מצב שבו יש לנו הזדמנות להפסיק לחפש עניין ולהתמקד בשלום פנימי. אליעד כהן מציע שבמקום לחפש ריגושים ולהימנע משעמום, כדאי ללמוד כיצד לשחרר את כל המחויבויות הרגשיות שלנו וליהנות מהשקט שבחוסר עניין. כשאתה מסוגל להפסיק להילחם בצורך בשינוי או בתשומת לב, תוכל למצוא את הרוגע בתוך חוויית השעמום. איך לשחרר את עצמך מהצורך בתנודתיות? אם אדם ... שלך לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, אתה יכול לחוות שלם ושקט פנימי, אפילו בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות כאלה הוא הפחתת המחויבות. ככל שאתה לא מתעקש ... עם כל מצב בו אתה נמצא. האם יצירת עניין תלויה רק במאבק פנימי? ההנחה היא שעניין נוצר מתוך התנגדות או קונפליקט. אבל אליעד כהן טוען שגם חוויית האחדות יכולה להיות מעניינת. ככל שאתה פחות מזדהה עם ... את הקונפליקט, וממילא פועל מתוך הרמוניה פנימית. לסיכום, כיצד להתמודד עם השעמום? כדי להיות מרוצה כשמשעמם לך, עליך להשתחרר מהחיפוש אחרי ריגושים ולהפסיק להימנע מהמיצוי של חוויות חסרות עניין. התהליך שבו אתה משחרר את כל המחויבויות שלך יכול להוביל אותך לשלווה פנימית. חוויות השעמום יכולות להיות מלאות בהנאה ושלום ... לעניין, לשינוי או להימנעות משעמום. איך להתמודד עם שיעמום? הדרך לשלווה פנימית הקשר בין שעמום לעניין מה לעשות כשמשעמם? יצירת עניין או חוויית שלם? איך יוצרים עניין? בכדי להבין איך ניתן ליצור עניין, חשוב להכיר את המהות של העניין. עניין נוצר מתוך נפרדות - מתוך תחושת חוסר אחידות או שוני. לדוגמה, כשאתה מתבונן בקיר חלק, אתה שואל שאלות, ואז מתחיל ליצור עניין. אם אתה לא שואל שאלות, אתה עשוי להרגיש חסר עניין. אליעד מציין כי העניין נוצר כתוצאה מקונפליקטים, שמניעים אותנו להתעניין בדברים - כמו הבחירה להימנע משעמום ולהשיג ריגוש. אך הוא טוען שגם הרגשת אחדות עשויה להיות מעניינת אם אתה מקבל אותה כפי ...

... השכל. לדוגמה, אם אדם שינן מנטרה והגיע למצב שבו המחשבות התפוגגו, הוא חווה תחושה של אין או חוסר הבדל. החוויה הזו עשויה לסייע לו להטיל ... ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרות. ויפאסנה מתמקדת בשתיקה מוחלטת ובהתבוננות בתחושות הפיזיות והנפשיות, בלי לתת ... מנטרה או ויפאסנה, האדם צריך להגיע למצב קיצוני שבו הוא מאבד לחלוטין את תחושת הקיום העצמי. אליעד מתאר זאת ... מישהו משנן את המנטרה עד כדי כך שכל מחשבה אחרת נמחקת, האדם יגיע למצב שבו תחושת האני שלו תיעלם לגמרי. באופן ... יגיע למצב שבו גם ההכרה הפיזית תיעלם, ויחד איתה תיעלם ההזדהות עם הגוף ועם התחושות. מדוע בכל זאת מומלץ לבחור בהבנה ... אפשר להגיע להארה או להבנה עמוקה באמת. הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה איך להשתחרר ... שמבוססת על התבוננות עצמית עוזרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת מה שאנחנו חווים. מה הייחודיות של מנטרה? מדיטציה ... מסביר כי חזרתיות על מנטרה יכולה להוציא אותנו מהשכל הרגיל ולסייע לנו לחוות חוויות של אין או חוויות שמחוץ לתודעה המיינסטרימית. מה ... חוזרים על מנטרה, אנחנו בעצם דופקים את המוח ומבינים שזה לא תמיד חייב להרגיש כמו שכל מדויק. תהליך זה מאפשר לראות את ... על מנטרה, ייתכן ולא תמיד מגיעים לאמת עד הסוף אם לא הולכים עד הסוף עם החוויה. אבל חשוב להבין שגם חוויות מדיטטיביות, אם לא מבוצעות באופן טוטאלי, עשויות להרגיש מזויפות. מה המהות של חוויות מדיטטיביות? ההבנה המרכזית שעלה ... מובילה להבנה אחת: שהשכל שלנו מוגבל והאמת האמיתית היא מעבר לו. זה יכול להרגיש כמו חוויות של האין או התפוגגות, ... שויפאסנה הוא תהליך של שתיקה והתבוננות פנימית, שמטרתו להיות יותר מודע לתחושות הגוף והנפש. אם במהלך ויפאסנה לא חושבים על הגוף, אלא רק שותקים ומרגישים את התחושות השונות, אפשר להגיע להבנה ... של דבר יכולים להוביל אותנו להבנה של אותו עקרון - השחרור מהשכל וכניסה לחוויות פנימיות עמוקות. האם אפשר לשלב ... הוא בתהליך: ויפאסנה מתמקדת בהשתקה פנימית, בעוד שמנטרה מביאה את התודעה לחוויות של אין דרך חזרתיות. אם עושים את שני הדברים עד הסוף, אפשר להגיע לאותה נקודת הבנה של חוויות חיצוניות ואי ידיעה. האם יש ערך ... למעשה, ההבנה האמיתית טמונה בהכחדת השכל. השכל יכול להוות מכשול בדרך לחוויות עמוקות יותר של קיום והבנה ... ולחוות את המקום הזה באופן טוטאלי. הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה תהליכים רוחניים ... כן אבל אז הוא נתקע אין לו שכל אמיתי. אליעד: זה נכון אבל זה מביא אותך קצת לחוויה של האין. ש: בסדר אבל ... שהשכל צודק כי אתה כאילו אומר רגע אבל יש גם אפשרות לחשוב עליו בצורה שדומה לחוויה שהייתה לי כששיננתי איזה מנטרה, כאילו אסוציאטיבית אתה אומר רגע אבל פעם חוויתי חוויה של אין הבדל, כשחזרתי על ... הלא יודע. ש: זאת אומרת גם בדרך הזאת של שינוי מנטרות אתה יכול להגיע לאותה חוויה שאתה מגיע בדרך של הבנה. אליעד: ...

... בלתי מוסבר, וכיצד חרדה יכולה להתפרץ ללא סיבה נראית לעין. הוא מתחיל בשאלה איך ייתכן שבן אדם ירגיש חרדה משום מקום - כלומר, בלי שום גורם חיצוני ברור כמו סכנה מיידית או איום. הוא מציין שלרוב, כאשר אדם מרגיש חרדה, הוא לא נחשף לאירועים חיצוניים מאיימים כמו חבלה, מחלה, או אובדן מיידי. אלא, לעיתים, החרדה נובעת דווקא מתוך תחושות פנימיות שנגרמות ממקרים של טובים מדי בחיים. האם חרדה תמיד נגרמת בעקבות חוויות רעות? אליעד כהן מציין שמאוד מפתיע, אך חרדות רבות לא נגרמות בעקבות חוויות שליליות, אלא דווקא אחרי חוויות חיוביות. דוגמה לכך היא אדם שזוכה בלוטו, ותחושת השמחה וההתרגשות שהוא חווה בעקבות הזכייה לאט - לאט מתחלפת ... מתחיל לחשוש שהוא עלול לאבד את מה שיש לו. לדוגמה, אדם שזוכה במניה מצליחה בורסה עשוי לחוות תחושת דיפרסיה אחרי הרווחים הגדולים. זה קורה כי המחשבה שמה שהוא עשה עשוי להיבלע בפתאומיות גורמת לו לחשוש מהמניה או מהמצב שבו הוא נמצא. תחושות אלו נובעות ממחשבות אובססיביות לגבי ... אדם שואף לאירועים טובים בחייו, אך יש בו פחד פנימי שדבר זה יגמר בצורה רעה. כיצד נוצר פחד אחרי חוויות טובות? הסיבה לחרדה שמגיעה לאחר חוויות טובות נובעת מהמחשבה שהתוצאה הטובה הזו עלולה להיגמר או להיבלע. כאשר אדם מתמקד בשמחה בעקבות משהו טוב, הוא מתחיל להרגיש את הפחד לאבד את הדבר הטוב הזה. אליעד מציע ... הטובים שקרו לא מחויבים להימשך לנצח. הכרה במציאות זו עשויה להוריד את עוצמת החרדה שקשורה לחוויות חיוביות. מהם הכלים להתמודדות עם חרדה? ... להבין שהדבר הטוב שבו אתה נאחז לא בהכרח יימשך לנצח, ולכן לא כדאי להיאחז בו באופן חזק מדי. להרגיש טוב עם מה שישך, אבל גם להימנע מהזדהות יתר עם ... לך טוב, אתה עשוי לפתח חרדה. חשוב להיות מוכנים לקבל גם את הרע והמציאות המשתנה. מה הקשר בין חוויות רגשיות לחוויות גופניות? כפי שמסביר אליעד, חרדה יכולה להיגרם לא רק בגלל חוויות חומריות, אלא גם בגלל חוויות רגשיות. לפעמים חרדה יכולה לנבוע מעצם האחיזה הרגשית במישהו או במשהו. לדוגמה, אם אדם אוהב מישהו או ...