מהי תחושת ניתוק ומה הקשר שלה להדחקה?

תחושת ניתוק היא מצב שבו אדם מרגיש שהוא נמצא פיזית במקום אחד, אך נפשית ומנטלית הוא במקום אחר לחלוטין. זה מתבטא בכך שהאדם מדבר עם אנשים, מבצע פעולות שונות כמו עבודה או נהיגה, אך הראש שלו נמצא במקום אחר. האדם חש שהוא מרחף, כאילו אינו נמצא לגמרי בתוך הסיטואציה בה הוא נמצא בפועל. אנשים רבים מתארים תחושה זו כתחושת זומבי או תחושה שהם "פה ולא פה".

לדוגמה, אדם יכול לנהוג ברכב, להסתכל על הכביש אך למעשה הראש שלו טרוד בדברים אחרים, ואינו באמת מרוכז בנהיגה. הוא עשוי לנהל שיחה עם אנשים אחרים, אך להרגיש שהראש שלו במקום אחר. התחושה היא מעין חוויה של חצי חי - חצי מת, חצי נוכח - חצי נעדר.

האם כל חוסר ריכוז נחשב לניתוק?

אליעד כהן מדגיש שלא כל מצב של חוסר ריכוז הוא ניתוק. לדוגמה, אדם רעב שלא מצליח להתרכז בעבודה, כי הוא חושב על אוכל, אינו נמצא בהכרח במצב של ניתוק. זאת משום שהוא יודע במפורש על מה הוא חושב, והוא מודע לסיבת ההסחה שלו. לעומת זאת, אדם שחווה תחושת ניתוק בדרך כלל אינו יודע במדויק על מה הוא חושב, ואין לו מודעות למה שגורם לו להרגיש כך.

הניתוק האמיתי מתרחש כאשר האדם חושב על משהו לא מוגדר, משהו שהוא מדחיק, משהו שהוא נמנע במכוון או באופן לא מודע מלהכיר בו. כלומר, ישנו משהו שמטריד אותו והוא אינו רוצה לחשוב עליו בצורה ישירה. הניתוק מתרחש כי האדם חושב על הנושא הזה באופן לא מודע.

מדוע אנשים מדחיקים ומדוע ההדחקה מובילה לניתוק?

הדחקה היא מנגנון הגנה שבו האדם מנסה להרחיק מחשבות מטרידות, כאובות או מלחיצות מתוך התודעה. הסיבה להדחקה יכולה להיות אירוע בעבר, סיטואציה מלחיצה בהווה או חשש מפני אירוע שיקרה בעתיד. כאשר האדם מדחיק מחשבה או רגש מסוים, הוא מנסה להימנע מלחשוב על הנושא, אך המוח ממשיך לעסוק בו מתחת לפני השטח, באופן לא מודע.

הניתוק נובע ישירות מתוך ההדחקה, מפני שהאדם עסוק באופן לא מודע במה שמטריד אותו, אך אינו מסוגל או אינו מוכן להכיר בכך באופן ישיר. המצב הזה גורם לכך שהקשב של האדם מתחלק בין מה שהוא עושה כרגע לבין הדבר שהוא מנסה להדחיק, בלי לדעת מהו בדיוק. כתוצאה מכך, האדם חווה ניתוק, הוא מרגיש מנותק מעצמו ומהסביבה.

איך אפשר לטפל בבעיית הניתוק?

אליעד כהן מציין כי הטיפול בבעיית הניתוק הוא חד משמעי וברור מאוד. הפתרון נעוץ תמיד בזיהוי הדברים שהאדם מדחיק ובטיפול בהם באופן ישיר. כאשר האדם מזהה מה הוא מדחיק, בין אם מדובר באירוע עבר, במצב נוכחי מטריד או בחשש עתידי, הוא יכול להעלות זאת למודעות שלו ולטפל בכך בצורה ישירה וברורה.

לדוגמה, אם האדם מזהה שהוא מדחיק בגידה של בן או בת זוג, או פחד מסוים מהעתיד, עליו לחשוף את הנושא הזה בפני עצמו, להביט בו בצורה ישירה ולהבין מה מטריד אותו באמת. כאשר האדם עושה זאת, קורים אחד משני הדברים הבאים:

• הוא מטפל בנושא, פותר אותו לחלוטין, וכך אינו צריך עוד להתנתק ממנו.
• גם אם הוא לא מצליח לפתור את הנושא, עצם זה שהוא מודע ומבין במה הוא עסוק, כבר גורם לכך שזה לא יהיה ניתוק. האדם מבין שהוא מוטרד בנושא מסוים באופן ישיר, ולכן אין זה נחשב יותר לניתוק, אלא להיסח דעת מודעת.

האם אפשר לפתור את בעיית הניתוק באופן מוחלט?

אליעד כהן מסביר שבעיית הניתוק ניתנת לפתרון מלא במאה אחוז מהמקרים. ברגע שאדם מזהה את הגורם המודחק ומטפל בו בצורה ישירה ומודעת, הניתוק ייעלם לחלוטין. הטיפול חייב להיות ברור ומודע, ללא הדחקה נוספת או ניסיון התעלמות.

בסופו של דבר, הניתוק הוא תוצאה של מנגנון הדחקה לא מודע. ככל שהאדם יותר פתוח ומודע לרגשותיו ולמחשבותיו המודחקות, כך הניתוק ייעלם והוא יוכל להרגיש מחובר יותר לעצמו ולמציאות שסביבו.