... ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת? מה המשמעות של חוסר ידיעה מצד האמת? אליעד כהן מדבר בהרצאה זו על הנושא של חוסר ידיעה מנקודת מבט של חיפוש עצמי וחיפוש האמת הפנימית. הטענה המרכזית היא שחוסר ידיעה אינו בעיה בפני עצמה, אלא שהבעיה האמיתית היא שהאדם משקר לעצמו ואומר שהוא יודע דברים שהוא בעצם לא יודע בוודאות. לדוגמה, אנשים רבים חיים מתוך האמונה שחיים טובים יותר ממוות, אך למעשה, אף אדם אינו יכול לדעת זאת בוודאות מוחלטת. למרות זאת, אנשים פוחדים להודות בספק ומעדיפים להציג מצג שווא של ודאות, מכיוון שהם חוששים שהכרה באי - ידיעה תוריד מערכם העצמי או שתגרום להם לחוסר יציבות ולחרדה. מדוע אנשים מפחדים להודות שהם לא יודעים? אליעד כהן מסביר כי הפחד מהודאה בחוסר ודאות נובע משני גורמים מרכזיים: חשש מהפחתת הערך העצמי - אנשים חושבים שכאשר הם מודים שהם לא יודעים משהו, זה ... החלטותיו. לכן הוא יעדיף להעמיד פנים שהוא בטוח בכך שחיים הם טובים יותר, למרות שהוא לא באמת בטוח בכך. כיצד חוסר ודאות קשור לסבל האנושי? אליעד כהן טוען שהסבל לא נובע מעצם חוסר הידיעה, אלא דווקא מערבוב בין ידיעה לחוסר ידיעה. אילו אדם לא היה יודע דבר, הוא לא היה יכול לחוות סבל, מכיוון שהסבל תלוי בכך שהאדם מחליט זה טוב וזה רע. בשביל להגיד שמשהו רע, אדם חייב לחשוב שהוא יודע בבירור מה טוב ומה רע, ואילו אדם שלא יודע כלום, לא יכול להחליט בכלל מה עדיף. לכן, מקור הסבל הוא לא עצם חוסר הידיעה, אלא הטענה שאדם יודע משהו בצורה מוחלטת, בשעה שהוא אינו באמת יודע. מה קורה ... אחד שהדבר יהיה שונה. האדם חייב להבין ולומר בפירוש איני בטוח ב - 100 אחוז ולהודות בכנות בחוסר ידיעתו. איך אמירת האמת מובילה לידיעה מלאה? אליעד כהן מדגיש שהאדם צריך להיות אמיתי עם עצמו עד הסוף. כאשר האדם אומר שהוא לא יודע משהו, הוא יוצר בתוכו מקום פנוי לידיעה אמיתית. כאשר אדם משקר ... אדם שאומר אני לא יודע, בעצם מאפשר לאמת המוחלטת להיכנס לתוך התודעה שלו בעתיד, מכיוון שהוא לא נאחז בשקר או בדבר לא מוכח. האמת, לדבריו של אליעד, בסופו של דבר מגיעה אל כל אדם, אך כדי להימנע מסבל, עדיף לאדם להודות בכנות שאינו יודע כרגע, וכך להתכונן לידיעה שלמה בעתיד. למה הסבל נובע מערבוב בין ידיעה לחוסר ידיעה? אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים בהם האדם לא היה חווה סבל: מצב של ידיעה מוחלטת - אם האדם היה יודע ומבין הכל, הוא לא היה סובל, כי הוא היה מבין בדיוק ... להגדיר שמשהו הוא רע, כי הוא לא יודע בכלל מה טוב ומה רע, ולכן גם לא היה סובל. הסבל, אם כן, מתרחש דווקא בגלל שהאדם יודע דברים חלקית בלבד, ומאמין שהוא יודע בדיוק מה טוב ומה רע, למרות שבתוך תוכו הוא עדיין מלא בספקות ובחוסר ודאות לגבי דברים רבים אחרים. מהו המסר העיקרי של ההרצאה? המסר העיקרי של אליעד כהן הוא שעל האדם להיות אמיתי לחלוטין עם עצמו ולומר שהוא לא יודע כאשר הוא באמת לא בטוח. כאשר האדם מודה באי - ידיעה שלו, הוא למעשה מאפשר לאמת ... מדוע אנשים מפחדים מספק? מה הקשר בין אי - ודאות לסבל? כיצד להגיע לידיעה מוחלטת? למה חשוב להודות בחוסר ידיעה? חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של חוסר ידיעה, חוסר ידיעה שנובעת מצד האמת. ומה זה אומר? כאשר אדם נחפש את עצמו, מנסה להבין את עצמו בעולם הוא לא בטוח ...

לא לדעת ידיעה חוסר ידיעה - מה טוב בלא לדעת? מה טוב בחוסר ידיעה? כפי שכבר ביארתי, ידיעת הדבר ... אל הדבר. כאשר האדם יודע איזה דבר, על ידי זה הוא מתחבר אליו, מכיל אותו, ומרגיש איתו אחדות ואהבה. והשאלה היא, מה טוב בלא לדעת? והתשובה היא כי חוסר ידיעה, היא שלמות הידיעה. כי ... דבר, משום ששם הכל אחד. והפירוש של כל זה ברמה המעשית, הוא שכאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את זה ששונה ממנו, הרי שזה ביטוי של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. וכאשר האדם מקבל את ... מה שהיא, וכאשר האדם מוצא את הטוב שיש ברע, וכאשר האדם מסתכל על כל הדברים בצורה שווה, הרי שכל הדברים האלו, הם ביטויים של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. ומי שלא יודע דבר, אין לו שום שיפוט על העולם. ובכל מצב שבו האדם שופט את הכל לטובה, הרי שזה סוג של לא לדעת, כי האדם כאילו לא מבדיל בין טוב לרע. כי עץ הדעת ... לא יודע להבדיל בין טוב לרע. אבל השורש של זה, הוא הדעת השלמה, שהוא ידיעת השורש, ששם אין הפרדה בין טוב לרע וכולי. ונסכם: לא לדעת, היא האפשרות של האדם להכיל בתוכו את ההפכים ואת הדברים ששונים ממנו ושונים מרצונו. וכאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, והוא מקבל את זה באהבה, זה כאילו שהוא בוחר לא לדעת שהוא רצה שיקרה אחרת. ובכל פעם שהאדם סולח ומקבל את זה ששונה ממנו, הרי שזה הביטוי החיובי של אי הידיעה. תוספת: ולעניין של לא לדעת, יש עוד משמעות נוספת. והיא, שאילו ידע האדם את הכל ... הוא לא יהיה קיים כלל. והמציאות יודעת את עצמה. אבל המציאות מכילה בתוכה גם את אי הידיעה, דהיינו, את האפשרות של האדם לא לדעת, דהיינו, להיות נפרד מהאחדות של המציאות ולחיות בתוך ... כל הדברים היו יודעים את כל שאר הדברים כל הזמן, הרי שהכל היה אחד, ולא היה קיים שום דבר. ואי הידיעה, היא זו שמאפשרת לאדם לא לדעת את האחדות, ולהיות נפרד ממנה, לצורך קיום העולם. ...

... את העתיד ידיעת העתיד - מי רוצה לא לדעת מה יקרה לו בעתיד? עתיד מה יקרה בעתיד. האדם מטבעו רוצה לדעת מה יקרה בעתיד בכלל ומה יקרה לו עצמו בעתיד בפרט. מדוע? כי ... יקרה לו בעתיד, אלא שהוא אפילו רוצה לא לדעת מה יקרה לו בעתיד. ומתי המצב הזה קורה? תשובה: כאשר האדם יודע בוודאות שהעתיד שלו יהיה אך ורק טוב, הרי שבמקרה כזה הוא מעדיף לא לדעת מה יקרה לו בעתיד, כדי שהעתיד יהיה יותר מעניין ומהנה. כאשר האדם יודע בוודאות שהעתיד שלו יהיה טוב, בפרט כאשר אין לאדם ... את האדם, אלא שהאדם אפילו מעדיף לא לדעת מה יקרה בעתיד. ידיעת העתיד בסופו של דבר מאפשרת לאדם לחיות טוב יותר בהווה. ולכן כאשר האדם יודע שבעתיד יהיה לו טוב, הרי ... מה יקרה בעתיד. ובנוסף הוא גם מעדיף לא לדעת מה יקרה בעתיד, כדי שהעתיד יהיה הפתעה חיובית עבורו. ...

... שכל אין דאגות - לדעת או לא לדעת מה טוב יותר? שכל או חוסר שכל? מי שיתבונן בעניין יראה כי אין שום הבדל מהותי בין לדעת הכל לבין לא לדעת שום דבר. ההבדל היחיד המהותי הוא, האם הידיעה חוסר ... הבנה של המציאות = סבל. הרע נוצר כאשר הולך לאדם נגד רצונו. כאשר רצונו של האדם שונה מ: רצון המציאות = רע. אם האדם אינו יודע כלום , ממילא הוא לא יכול לרצות כלום = טוב בשלמות. אם האדם יודע את הכל = מבין את ... עד סוף הדרך. אם החלטת לדעת הכל, ולחקור הכל, אז תחקור הכל ותדע את הכל. בסוף תגיע אל הבנה מלאה של המציאות = אושר. אך אם החלטת לא לדעת שום דבר, להיות ראש קטן וכולי, גם אז תעשה זאת ...

... - את מה אי אפשר שלא לדעת? את מה הכי חשוב לזכור? את מה אסור לשכוח? ידיעות. ידיעה. שכחה. זיכרון. פילוסופיה. את מה אי אפשר שלא לדעת? את מה הכי חשוב לזכור? את מה אסור לשכוח? תשובה: על האדם לזכור ולא לשכוח להיות מודע, את מה שאי אפשר לשכוח ואין צורך ללמוד = את מה שאי אפשר שלא לדעת. הסבר: מי שיתבונן על כל הדברים שאותם יודע האדם, יגלה בעצם כי קיים דבר כלשהו בסיסי אותו יודע האדם כל הזמן. דבר שאותו האדם מעולם לא למד. דבר שאותו לא צריך ללמוד, אי אפשר לשכוח אותו, כי אי אפשר שלא לדעת אותו. שאלה: אם האדם כבר יודע, אז מדוע לזכור? תשובה: לא צריך לזכור, אלא צריך לחזק את הידיעה. להיות מודע לידיעה הקיימת. שהמודע יהיה מודע למה שהתת מודע כבר יודע. תת המודע של האדם כבר יודע משהו, יודע אותו תמיד. צריך רק להיות מודע לידיעה הזאת. מאחר שאי אפשר לגמרי שלא לדעת את אותה הידיעה, ממילא אי אפשר לשכוח אותה. אך צריך להיות מודעים אליה. ומהי הידיעה הזאת, מהו הדבר שאותו האדם יודע כל הזמן? כדי לגלות את ... כגון ידיעת האני מקום זמן וכולי. שאלה לחיפוש עצמי: מהי הידיעה הבסיסית ביותר שנמצאת בכל הידיעות כולן? מהי הידיעה שמהווה את הבסיס לכל הידיעות כולן? הידיעה שאי אפשר שלא לדעת אותה? מהי ידיעת הבסיס שכל הידיעות כולן הן רק מבוססות עליה? אז מהי הידיעה הזאת? תשובה: מהותה האמיתית של המציאות. המהות של המציאות = מה ...

... שאלה, האם תמיד יהיה ספק, לדעת האם אתה משקר, לא לדעת האם תמיד תישאר לך שאלה, גם אם תשאל עד הסוף? אליעד כהן פותח את הנושא בשאלה יסודית מאוד: האם תמיד תישאר שאלה, גם אם תשאל עד הסוף, גם אם תחפור הכי עמוק שאפשר ... יהיה לומר אולי לא, אז למה להתאמץ מלכתחילה? אליעד מסביר שגישה זו היא סוג של ייאוש, אך היא לא רק ייאוש, אלא גם שקר פנימי שאדם מספר לעצמו. מדוע זו גם ייאוש וגם ... אם האדם היה באמת משוכנע באופן מוחלט שאי אפשר לדעת שום דבר בוודאות, הוא לא היה סובל יותר משום דבר שקורה לו. למה אדם סובל אם הוא באמת מאמין שאין שום דבר ודאי? אליעד נותן דוגמה שמסבירה מדוע מדובר בשקר עצמי. אם מישהו מרביץ לך, ואתה סובל מכך, סימן שאתה לא באמת מאמין שאין ודאות. אם היית משוכנע לחלוטין שכל דבר מוטל בספק, היית מפקפק גם בכאב שאתה מרגיש. אם אתה באמת ובתמים מאמין ששום דבר איננו ודאי, אתה לא אמור לסבול בשום מצב, כי תמיד היית יכול להגיד אולי הכאב לא אמיתי, או אולי מה שקורה ... משוכנע שאין דבר ודאי. בתוך תוכו האדם עדיין מאמין שישנם דברים מוחלטים וברורים, כמו שהכאב שהוא מרגיש הוא אמיתי וודאי. למרות זאת, כדי להתחמק מחקירה אמיתית הוא אומר ... תגלה אם אתה משקר לעצמך לגבי הספק והוודאות? אליעד כהן מדגיש שהדרך לגלות האם אתה באמת משקר לעצמך היא על ידי כך שתהיה כנה עם עצמך ותשאל: האם אני באמת חי ... משהו שאתה בטוח בו, אין לך את הזכות לומר שאתה מאמין באמת שכל דבר מוטל בספק. אתה רק משתמש בטענה הזאת כדי להימנע מלחפור פנימה, להימנע מלחקור ולשאול באמת. האם תשובה של לא יודע היא תשובה טובה? אליעד מסביר נקודה נוספת חשובה: יש מצבים שבהם האדם שואל שאלות פנימיות עמוקות מאוד, ומגיע למקום שבו הוא אומר אני לא יודע. אליעד מבהיר שאני לא יודע היא אכן תשובה טובה, כי זו תשובה כנה. כשאתה מגיע למקום שבו אתה לא יודע, אתה כבר נמצא במצב שבו ... הפנימית מובילה אותך להבנת האחדות של המציאות? אליעד כהן מבהיר כי דווקא העובדה שלכל דבר אפשר לומר אולי לא, ולכל דבר קיים ספק, היא זו שמובילה להבנה עמוקה יותר ... אותך להבין שבסוף הכל זו מהות אחת שלמה. לכן אליעד מדגיש את החשיבות של לשאול ולחקור עד הסוף, עד הרגע שבו תבין שאין שום הבדל בין וודאות לספק, בין יודע ללא יודע, ...

לא לדעת לחיות בחוסר וודאות - חוויית העבדים הפך חוויית האלוהים כי האדם, הוא גם רק אלוהים. והאדם לא חווה את האלוהים שהוא, רק בגלל הטעות המחשבתית שלו ... שלו. כי האדם חי חיים שלמים, בלי ששום דבר ברור לו באמת. ואף אחד בעולם, לא ברור לו שום דבר באמת מוחלטת, ואפילו לא דבר אחד. כי בעולם שלנו, אין שום דבר שהוא וודאי. ואי אפשר לדעת שום דבר באופן מוחלט. כי בידיעת המוחלט, היודע והידוע והידיעה מתאחדים, וממילא זו אינה ידיעה של נפרדות כלל. כך שהאדם לא באמת יודע ולא באמת מבין שום ...

... חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה אובייקטיבית לסובייקטיבית? אליעד מסביר באריכות ובפירוט על ההבדלים והקשרים בין אובייקטיביות לסובייקטיביות, ידיעה ואי - ידיעה, תוך שימוש בדוגמה של שולחן כדי להבהיר את הנושא. אליעד מציג כיצד אנשים חושבים באופן אוטומטי שאם הם רואים משהו, הדבר חייב להתקיים במציאות. לדוגמה, כאשר אדם רואה שולחן, הוא משוכנע שהשולחן אכן נמצא שם. אבל אליעד מדגיש ששאלה עמוקה יותר היא לא למה יש שולחן, אלא למה האדם רואה שולחן. בכך הוא מציג את השאלה מהזוית של החוויה הסובייקטיבית של האדם ולא מהמציאות ... שאתה רואה הוא בהכרח המציאות האובייקטיבית? כדי להבין טוב יותר, אליעד מביא דוגמה: כשאדם מסתכל על שולחן, הוא למעשה לא רואה רק את השולחן עצמו. הסיבה שאדם יכול לזהות שולחן היא משום שהוא מסוגל לחשוב גם על דברים שהם ... משמעות עבורו, והוא לא היה יכול אפילו לשאול למה יש פה שולחן?. אליעד מסביר כי האדם חווה כל דבר בצורה חלקית ולא בצורה מלאה. כשהוא מסתכל על השולחן, הוא חושב בו זמנית על מה שיש סביבו, ובכך מייחס משמעות לשולחן דרך ... החלקית שהאדם מסוגל להחזיק בה. למה אתה בכלל שואל למה יש שולחן? אליעד מתאר כיצד עצם השאלה למה יש שולחן? מוכיחה שהחוויה של האדם אינה מוחלטת. אם האדם היה משוכנע במאה אחוז שקיומו של השולחן הוא מחויב לחלוטין, לא הייתה ... לא אובייקטיבית לגמרי. כיצד הידיעה החלקית מאפשרת הבנת משמעות? אליעד מפרט שהיכולת של האדם להבין מהו שולחן תלויה ביכולת שלו לחשוב גם על מה שאינו שולחן. לדוגמה, אם האדם היה מסוגל לחשוב רק על השולחן לבדו, מבלי יכולת ... שהאדם חווה. האם האדם יכול בכלל לחוות משהו כאובייקטיבי לחלוטין? אליעד מציין שאם האדם היה חווה את המציאות בצורה אובייקטיבית לחלוטין, הוא לא היה מסוגל להבין או לחשוב עליה, משום שהחוויה האובייקטיבית המוחלטת לא הייתה ... רק משום שיש בו אי - ידיעה. הידיעה החלקית, העובדה שהאדם מסוגל גם לא לדעת, היא זו שמאפשרת את הופעת השאלות אצלו. אליעד מראה שכדי להבין מהו שולחן, האדם חייב להיות מסוגל לחשוב גם על מה שאינו שולחן, כלומר, להיות במצב של אי - ידיעה מסוימת. למה חשוב להבין שהמציאות איננה מוחלטת אלא תלויה בסובייקטיביות? אליעד מסביר שמטרת ההסבר שלו היא להראות לאדם שהמציאות שהוא חווה היא תמיד סובייקטיבית ולא אובייקטיבית לחלוטין. הוא מדגיש שגם כשהאדם בטוח שיש לו ראייה ... של המציאות, התפיסה שלו עדיין תלויה בהקשרים סובייקטיביים. אליעד מסביר שבעומק של כל ידיעה מסתתרת אי - ידיעה, וזאת משום שהידיעה של כל דבר היא תמיד חלקית ותמיד תלויה בידיעה של דברים אחרים. מה התפקיד של אי - ידיעה בתפיסת המציאות? אליעד טוען שהאי - ידיעה היא מהותית כדי ליצור הבנה כלשהי של המציאות. הוא מסביר שאם לאדם לא הייתה כלל יכולת לא לדעת, הוא לא היה מסוגל ליצור שום הבנה או משמעות של שום דבר. כדי שהאדם יוכל לדעת מה זה שולחן, הוא חייב להיות מסוגל גם לא לדעת מה זה שולחן לרגעים מסוימים. דווקא האי - ידיעה מאפשרת להבין ולהעניק משמעות למה שכן ידוע. למה שאלת למה יש שולחן מוכיחה אי - אובייקטיביות? אליעד מסכם את הרעיון באומרו שעצם העובדה שהאדם שואל למה יש שולחן? מוכיחה שהוא לא חווה את השולחן בצורה אובייקטיבית מוחלטת. אם היה האדם חווה את השולחן ... השאלה מופיעה רק כשיש ספק או אי - ידיעה חלקית. בסיכומו של דבר, אליעד מבהיר באריכות ובדוגמאות חוזרות ונשנות כי כל מה שאדם תופס הוא תמיד שילוב של סובייקטיביות ואובייקטיביות, ושהחוויה שלו תמיד תלויה בהקשרים של דברים ...

... את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות למה בני אדם לא נולדים עם כל הידע מראש? אליעד דן בשאלה מדוע האדם אינו נולד כשהוא כבר יודע הכל, ומדוע עלינו להתאמץ כדי לרכוש ידע. ... תחושה שאם הידע הזה הוא כל כך טוב וחשוב, מדוע הוא לא נמצא אצלנו מלידה? כדי להסביר זאת, אליעד נותן דוגמאות מוחשיות: לשאול מדוע לא המציאו את החשמל כבר לפני 3000 שנה או למה החשמל לא ... מצב נוצר עם סיבות ספציפיות שמתאימות לו. מה היתרונות של אי - ידיעה לעומת ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהסיבה לכך שבני אדם לא נולדים עם ידע מלא מראש, נעוצה בעובדה שיש יתרונות ברורים ... היה מגיע לחוסר פעולה מוחלט - לא היה לו למה לשאוף ולא היה לו מניע לעשות דבר. הדוגמה של אליעד היא שאם היינו יודעים מראש את כל מה שקרה, קורה ויקרה, לא הייתה לנו סיבה להתעניין או לפעול. האם יש באמת מצב שהוא טוב באופן מוחלט? אליעד מבהיר שגם המצב של ידיעה וגם המצב של אי - ידיעה הם בסך הכל צורות שונות של קיום, ואף ... אך כמות הבעיות נשארה זהה. גם לגבי מצב של מחלה - אדם החולה אינו רוצה להיות חולה, אך אליעד אומר שגם במצב זה קיים יתרון מסוים, אפילו אם קשה לראותו. לעיתים האדם פשוט לא מודע ליתרונות שקיימים במצבו. האם לדעת הכל היה הופך אותנו למאושרים? אליעד מתאר תרחיש בו אם היית יודע הכל מראש, למעשה היית משותק לחלוטין, ללא יכולת לזוז או ... ומכאן שהידיעה המוחלטת הייתה מבטלת את עצם חוויית החיים. האם אנחנו באמת רוצים לדעת הכל? אליעד מסביר שהרצון לדעת הכל הוא פרדוקסלי: מצד אחד האדם רוצה להגיע לידע מוחלט, להיות הכי חזק ... ודאות, וזה מה שנותן לחיים דינמיות ועניין. האם אי - הידיעה היא בעצם המשחק של החיים? אליעד מתאר שהחיים הם משחק של ידע ואי - ידע, של נפרדות ואחדות, ואין בהם עדיפות אמיתית למצב ... על פני האחר. הוא מסביר שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי אם אנחנו יודעים הכל או לא יודעים כלום , מכיוון שכל המצבים קיימים במקביל: ביקום קיימים אינסוף מצבים, ובחדר שבו אנחנו נמצאים יכולים להתקיים בו - זמנית גם מצבי ידיעה וגם מצבי אי - ידיעה, מבלי שנרגיש בהם. אליעד מדגים זאת באומרו שאם כולנו היינו נולדים עם תודעה של אחדות מוחלטת, היינו דווקא מחפשים ... תמיד האדם ירצה לחוות דווקא את המצב שאינו מוכר לו. האם הכל בסופו של דבר יחסי? לסיכום, אליעד מבהיר שאין מצב אחד שהוא נכון או טוב יותר, והמציאות היא תמיד יחסית ומשתנה לפי התפיסה ...

... איך להיות מאושר? מורים רוחניים, חיפוש רוחני, לא לדעת שאתה קיים, התעוררות רוחנית, הארה רוחנית, סבל ואושר, מהו קיום? מהו האני? אמת אחרת מהו החיסרון בקיום העצמי ואיך ... כפי שהוא נתפס על ידי אליעד כהן. אליעד מסביר כי הרבה אנשים לא מצליחים להבין את מהות הקיום, ומחפשים אושר רוחני באמצעות טכניקות או שיטות של מורים רוחניים, מבלי להבין את הבעיה האמיתית: הקיום עצמו. אליעד מבדל בין שיטות שמורים רוחניים מציעים, שבמסגרתן הם מתמקדים במחשבות ובתחושות, לבין התפיסה העמוקה יותר שהבעיה טמונה ... מציין שלעיתים השיטות שמורים רוחניים מציעים מובילות אנשים למלכודות, מאחר שהם מסבירים להם להתבונן במחשבותיהם מבלי להבין את ... עצמו. מהי התרמית שמורים רוחניים מציעים? אליעד מתאר את השיטה הנפוצה של המורים הרוחניים שמלמדים את תלמידיהם לא להאמין למחשבותיהם ולנתק את עצמם מהן. הוא טוען כי המורים האלה ... החיסרון שבקיום עצמו. האליעד מציע להסתכל על המצב בצורה שונה - במקום להניח שהחיסרון טמון במחשבות או בסביבה החיצונית, על ... חיסרון? בהמשך ההרצאה, אליעד מציע את התפיסה שבקיום תמיד ישנו חיסרון, כי ללא חיסרון, לא היה ניתן לדעת בכלל על קיומו של ... בקיומו של חיסרון. אליעד מדגיש שתחושת האני שקשורה לקיום היא בעצם חוויית חיסרון, שהיא חיונית להכרה עצמית. אם אדם לא ... יכול לדעת שהוא קיים. אליעד מסביר את זה בעזרת דימוי של ישות אחת בלבד, שלא מודעת לעצמה, שהיא לא יכולה לדעת שהיא קיימת ... הקיום הראשון, לפי אליעד, הוא מצב שבו ישות קיימת אך לא מודעת לקיומה, ולכן היא לא חווה את תחושת הקיום. ברגע שהישות ... רוחנית? במהלך ההרצאה, אליעד מדבר על המהות של תחושת האני, שהיא עצם תחושת הקיום, שמבוססת על תחושת חיסרון פנימי. הוא ... תוצאה של החיסרון הזה. אליעד מסביר שללא תחושת החיסרון, לא נוכל לחוות את עצמנו או את כל החוויות והרגשות שמבוססים על ... מהו המפתח לאושר על פי אליעד? אליעד מציע שהמפתח לאושר טמון בהבנה עמוקה של הקיום והחיסרון שבו. הוא מציין כי ... להתגבר על האשליה של המורים הרוחניים? אליעד מסביר כי כל מורה רוחני שמלמד להפסיק להאמין במחשבות ובתחושות מבלי להבין את מהות הקיום עצמו, לא מצליח להוביל את ... לחיפוש אחר אושר רוחני. אליעד מציין כי הרבה אנשים נפלים למלכודות של מורים רוחניים שמסבירים להם כיצד להתבונן במחשבותיהם, מבלי להבין את המהות האמיתית של הקיום. הוא מציע, ... עצמו. מהי התרמית שמורים רוחניים מציעים? ההסבר המרכזי של אליעד הוא שמה שמורים רוחניים מנסים לשדר לאנשים הוא שאין באמת חיסרון בתוכם או בסובייקט עצמו. במקום לקחת אחריות על ... או חיצונית לאדם. אליעד מציין שאין להסיר אחריות, משום שהקיום עצמו הוא החיסרון - לא החיסרון הפיזי או המנטלי אלא ... לקיום ולמודעות עצמית. אליעד טוען כי אם לא היה חיסרון, לא היינו יכולים לדעת שאנו קיימים, מכיוון שהמודעות לקיום קשורה ...