למה מפחידים אנשים עם קורונה ומה האינטרסים שמאחורי זה?

הקורונה מוצגת בתקשורת ובמערכת הבריאות כמחלה קטלנית במיוחד, ומעוררת תחושה של פחד ואיום קיומי. אליעד כהן מציג בהרצאה שלו נקודת מבט שונה על הפחד מהקורונה, וטוען שבמקרים רבים ההפחדה נעשית באופן מכוון כדי לשרת אינטרסים שונים של גורמים פוליטיים, כלכליים ותקשורתיים.

מה מאפשרת תחושת סכנת החיים שקשורה לקורונה?

על פי אליעד כהן, כאשר אנשים נמצאים במצב של סכנת חיים אמיתית או מדומיינת, הם נוטים להתנהג בצורה קיצונית ולא שגרתית. ביום - יום, לכל אדם יש מוסר, כללים חברתיים, ותחושת גבולות ברורים למה שמותר או אסור לעשות. אבל ברגע שיש סכנת חיים - הכל משתנה. אדם במצב כזה מוכן לעשות דברים שהוא לא היה חושב לעשות באופן רגיל, כמו לתת את כל כספו, לפגוע באנשים אחרים או להתנהג בדרכים לא מקובלות. לפי ההיגיון הזה, סכנת החיים מאפשרת לאנשים להצדיק לעצמם כל פעולה, משום שהמטרה של הישרדות הופכת להיות חשובה יותר מכל ערך אחר.

מה הם האינטרסים של מי שמפחיד את הציבור בקורונה?

אליעד כהן מציין כמה גורמים מרכזיים שיש להם אינטרס ברור להמשיך ולהפחיד את הציבור בקורונה:

• משרד הבריאות - מערכת הבריאות בישראל נמצאת כל שנה במצב של עומס וקושי תפקודי, במיוחד בעונות החורף. לכן, למשרד הבריאות יש אינטרס ברור להציג את הקורונה כמשבר חמור במיוחד כדי לקבל עוד תקציבים ומשאבים שיחזקו את המערכת.
• התקשורת - לתקשורת יש אינטרס ברור ביצירת דרמה מתמשכת סביב נושא הקורונה, משום שזה מגביר את הרייטינג ומשאיר את הציבור דבוק למסכים. ככל שהאיום גדול יותר, כך התקשורת מרוויחה יותר מהעניין והצופים.
• הגורמים הפוליטיים - המערכת הפוליטית, ובמיוחד ראש הממשלה בנימין נתניהו, יכולה לנצל את משבר הקורונה כדי להצדיק צעדים פוליטיים שלרוב לא היו מתקבלים ללא תחושת המשבר. אליעד כהן מציג דוגמה בה הפוליטיקאים יכולים להשתמש בקורונה כתירוץ להפר הבטחות פוליטיות או הסכמים קואליציוניים בטענה ש"המשבר גדול מדי". למשל, ניתן להצדיק את אי - קיום ההבטחה לבני גנץ בכך ש"בעקבות המשבר חייבים לשנות תכניות".

כיצד משפיעה תחושת הפחד מהקורונה על קבלת החלטות?

אליעד כהן נותן דוגמה נוספת כיצד אנשים יכולים לפגוע באחרים בשם הצלת חיים. לדוגמה, אם גבר דוחף את אשתו כדי להציל אותה מרכב מתקרב, האישה תודה לו ולא תכעס עליו, למרות שבמצב רגיל דחיפה כזאת לא היתה מקובלת. כלומר, ההסבר של "הצלת חיים" הוא תמיד הצידוק האולטימטיבי לפגיעה בזכויות או בחופש של האדם.

לדבריו, כאשר מנהיג או פוליטיקאי נמצא בסכנה משפטית, למשל חשש מכניסה לכלא, הוא יעשה הכל כדי להימנע מכך, גם במחיר של יצירת איום מדומיין כמו מגפה קטלנית. הוא משתמש במצב החירום כדי להצדיק פעולות שיכולות להרחיק אותו מעונש או ביקורת ציבורית. למשל, בשם משבר הקורונה, אפשר להגביל את ההפגנות נגד הממשלה או להעביר חוקים שאחרת לא היו עוברים.

האם באמת בתי החולים עומדים לקרוס?

לדברי אליעד, בתי החולים בישראל מוצגים בכל חורף ככאלו שעומדים בפני קריסה, מצב שמוכר לנו היטב עוד לפני הקורונה. הוא טוען כי המערכת מנצלת את המצב הזה כדי להשיג עוד תקציבים. אין הכוונה שמערכת הבריאות משקרת, אלא שהמשבר מוצג בצורה מוגזמת ומנופח מעבר למצב בפועל, כפי שהיה בשנים קודמות.

כיצד מזהים את האינטרסים שמאחורי ההפחדה?

אליעד כהן ממליץ למאזינים תמיד לשאול את עצמם, בכל פעם שמישהו מפחיד אותם עם סכנה כלשהי, מה האינטרס של אותו גורם בהפצת פחד זה. הוא מסביר שהפחד הוא כלי יעיל לשליטה, ולכן תמיד כדאי לחשוב בצורה ביקורתית ולשאול את עצמנו: האם באמת קיימת סכנה כה גדולה, או שמדובר במניפולציה שנועדה לשלוט בנו, להשיג מטרות פוליטיות, כלכליות או אישיות של מישהו אחר?

לסיכום, אליעד כהן טוען שכל אדם חייב לבחון בעצמו את המציאות ולשאול שאלות, להבין מתי מנצלים את הפחד לטובת מטרות זרות, ולא להיות מובל בקלות אחרי הכותרות וההפחדות של גורמים שונים, אלא תמיד לבדוק לעומק מה באמת קורה ומה המניעים שמאחורי הקלעים.