הדבר הטוב ביותר לעשות עם מחשבות אובססיביות הוא לנסות להבין אותן.

לכל התנהגות יש שורש. נסה להבין את השורש של ההתנהגות האובססיבית כדי לדעת מה לעשות איתה.

ההתנהגות האובססיבית מוגדרת ככזו רק משום שהאדם אינו מבין אותה. לדוגמה: האדם רגיל באובססיביות לנשום כל הזמן. האם מישהו שוקל לנסות להיגמל מכך? תשובה: לא. מדוע? כי האדם מבין את התכלית של ההתנהגות האובססיבית של הנשימה.

התנהגות אובססיבית = הרגל שהאדם אינו מבין את תכליתו = פעולה שהאדם אינו מבין איזו מטרה טובה היא משרתת.

ההתנהגות האובססיבית תפקידה למלא חסר כלשהו שהאדם מתכחש אליו. התנהגות אובססיבית כגון אכילה אובססיבית / עבודה אובססיבית / עישון אובססיבי וכיו"ב, לכל הדברים האלו יש שורש וסיבה מדוע האדם עושה אותם.

כאשר האדם מבין ממה נובעת האובססיה, על ידי זה הוא מסוגל להגיע לשורש העניין ולפתור את הבעיה.

השורש של כל ההתנהגויות האובססיביות של האדם הוא אחד. ההתנהגות האובססיבית גורמת לאדם להרגיש טוב ברובד פנימי כלשהו.

אם ההתנהגות הזו לא הייתה גורמת לאדם לשום הרגש טוב כלשהו, האדם לא היה מבצע אותה.

התנהגות אובססיבית מקבלת את האדם ואוהבת את האדם כפי שהוא.

נכון, האדם עצמו אינו מרוצה מהאובססיה עצמה. אך האובססיה עצמה מאפשרת לאדם להיות מי שהוא. האובססיה עצמה אינה מעבירה על האדם ביקורת (גם אם האובססיה עצמה היא העברת הביקורת).

האובססיה מייצגת את היציאה מהמסגרת ואת החופש. האובססיה היא הקריאה הפנימית של האדם לחופש רצון, האובססיה היא ההפך מהכללים הנוקשים של כפיית הרצון לצד אחד או אחר.

האדם מכור לאובססיה, בגלל שהיא גורמת לו להרגיש טוב, כי ברגע של האובססיה עצמה הוא עושה את מה שהוא רוצה ומקבל את עצמו כפי שהוא = קבלה עצמית = אהבה עצמית ללא תנאי.

בסופו של דבר, כדי להשתחרר מאובססיה, על האדם להעמיק לתוכה ולנסות להבין את השכל שלה.

על האדם לנסות להבין איזה צורך רגשי האובססיה הזאת ממלאת אצלו.

רק אחרי שהאדם מבין איזה צורך רגשי האובססיה ממלאת אצלו, רק אז האדם מסוגל להתמודד ישירות עם השורש, דהיינו, לנסות להבין את הגורמים לשורש עצמו ולהתמודד איתם.

לדוגמה: אדם רגיל לפגוע בעצמו...