למה הרצון שלך מנהל אותך?

הרצון הוא הכוח המרכזי שמניע את האדם, אבל הוא גם זה שמנהל אותו בפועל. אליעד כהן מדגיש בהרצאה שהרצונות שלנו הם אלה ששולטים בנו, בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לא. הוא מבהיר את הנקודה הזאת דרך דוגמה מפורטת על אדם שרוצה להצליח. לכאורה, ההצלחה נראית כדבר חיובי שכולם רוצים בו, אך אליעד מדגיש שהרצון להצליח הוא הבוס האמיתי של האדם. אדם כזה עובד ללא הפסקה עבור "הבוס" שלו, שהוא הרצון להצליח, ורצון זה אף פעם לא מסופק לחלוטין. תמיד הוא רוצה יותר, תמיד הוא דורש יותר, והאדם מוצא את עצמו משועבד לתהליך אינסופי של מרדף אחרי מילוי הרצון.

מדוע אי אפשר להגיע לסיפוק מלא מהרצונות שלך?

הרצון לעולם אינו מגיע לסיפוק מלא. אליעד מסביר שככל שהאדם מצליח יותר, כך הוא דואג יותר לאבד את הצלחתו. הדאגה הזאת יוצרת מתח ופחד תמידיים, כי האדם חושב כל הזמן מה יקרה אם ההצלחה תיעלם. למשל, אדם שיש לו הצלחה כלכלית פוחד מאובדן ההצלחה עקב משבר כלכלי, פיטורים או שינוי פתאומי אחר. הרצון לשמר את ההצלחה הופך למטרה בפני עצמה, ולכן האדם נמצא תמיד במצב של לחץ או חרדה. אליעד ממחיש זאת באומרו שגם אם אדם יגיע למצב של ביטחון כלכלי, תמיד הוא יחשוש שמשהו עלול להשתבש - ולכן הסיפוק לעולם לא יהיה מלא.

איך הרצון להצליח הופך לשיעבוד?

אליעד מציג את האדם כנשלט על ידי הרצון להצליח ומכנה אותו "משועבד לרצונות שלו". הוא נותן דוגמה קונקרטית: אדם קם בבוקר והולך לעבודה לא כי הוא חייב לעבוד אלא כי הוא משועבד לרצון להצליח. גם אם יש לו כסף רב והוא יכול להרשות לעצמו לא לעבוד, הוא ממשיך לעבוד מתוך פחד שהצלחתו תיעלם. הפחד הזה, לפי אליעד, מגיע מההזדהות המוחלטת עם הרצון להצליח. במילים אחרות, האדם מזדהה רק עם הדמות שרוצה להצליח, ומתעלם לחלוטין מהאפשרות של "להיכשל" או מהאפשרות ש"לא אכפת לי מה יקרה".

למה חשוב ללמוד להזדהות גם עם האפשרות להיכשל?

אליעד מעלה אפשרות נוספת: מה אם האדם היה יכול להזדהות גם עם האפשרות להיכשל? אם הוא היה מסוגל להרגיש בנוח גם עם כישלון, הוא למעשה היה משתחרר מהשעבוד שלו להצלחה. במצב כזה, האדם לא היה בלחץ מתמיד לשמר את ההצלחה שלו, כי מבחינתו גם הכישלון הוא תוצאה רצויה. אליעד מדגיש שהוא אינו אומר לאדם "אל תרצה להצליח", אלא מציע לו להגיע למצב שבו הוא מסוגל לבחור האם להזדהות עם הרצון להצליח, עם הרצון להיכשל או עם "לא אכפת לי אם אני מצליח או נכשל". היכולת הזאת יוצרת חופש אמיתי, כי האדם יכול לבחור בצורה חופשית במה להזדהות.

איך החברות עם הרצון להצליח יוצרת חרדה?

אליעד משתמש בדימוי של שלושה חברים שהאדם יכול להתחבר אליהם:

• "אני רוצה להצליח".
• "אני רוצה להיכשל".
• "לא אכפת לי אם אני מצליח או נכשל".

הוא מסביר שכולנו חברים רק עם החלק שרוצה להצליח, ולכן כל הזמן מרגישים לחץ, פחד ואכזבה. האדם תמיד חושש מאי - הצלחה עתידית, והוא אינו מסוגל ליהנות מההווה במלואו. אליעד שואל: מדוע לא להתיידד גם עם החלק שלא אכפת לו אם יצליח או ייכשל? או אפילו עם החלק שמוכן להיכשל? אם האדם היה מסוגל להתחבר גם עם החלקים הללו, הוא היה מרגיש משוחרר מלחצים מיותרים.

למה אתה רוצה דווקא את מה שאין לך?

אליעד מסביר את מנגנון הרצון באמצעות דוגמה פשוטה: אדם רוצה להצליח רק כי הוא לא מוכן לקבל את המצב שבו הוא נכשל. האדם תמיד רוצה את מה שאין לו, ואינו מעריך באמת את מה שכבר יש לו. לפי אליעד, הבעיה המרכזית היא לא במה שחסר לך, אלא ברצון שלך שיהיה לך משהו אחר ממה שיש לך כרגע. מי שמסוגל לקבל את המציאות כפי שהיא, אינו סובל ואינו חש תסכול...