אחת השאלות המרכזיות בהרצאה של אליעד כהן היא האם יש הבדל בין אדם שרודף אחרי רצונות כמו כסף, כבוד, הצלחה וזוגיות, לבין אדם שרודף אחרי רצונות מסוג אחר, כמו לעזור לאחרים, לתת, להשפיע ולשנות את העולם. לכאורה, ניתן לחשוב שמרדף אחר רצונות חומריים ואגואיסטיים יוביל תמיד לשעמום, חוסר סיפוק וריקנות, בעוד שמרדף אחר מטרות אלטרואיסטיות יביא לסיפוק ולתשוקה תמידית. אולם, לפי ההסבר של אליעד כהן, התמונה מורכבת יותר, והתשובה אינה כה פשוטה.
מה באמת גורם לאדם להרגיש סיפוק או חוסר סיפוק בחיים?
אליעד כהן מסביר שההבדל בין הרצונות החומריים לרצונות האלטרואיסטיים הוא רק לכאורה, אך למעשה, כל רצון הוא רצון, ולא משנה אם הוא רצון לקבל או רצון לתת. מה שבאמת קובע אם אדם ירגיש סיפוק או מיצוי בחייו זה לא סוג הרצון, אלא השאלה אם הוא מצליח למלא את אותו רצון, ואם הרצון ממשיך לגדול.
לדוגמה, אדם שרוצה כסף, אם הוא מצליח להשיג סכום מסוים, בתחילה זה מרגש אותו. אם הוא רוצה מאה שקלים ואין לו כלל כסף, אז מאה שקלים ירגשו אותו מאוד. אבל ברגע שיקבל אותם, הסכום הזה כבר לא ירגש אותו. הוא יתחיל להתרגש מאלף שקלים, מעשרת אלפים שקלים, ובסוף ממיליון שקלים, עד שבשלב מסוים גם מיליון שקלים כבר לא ירגשו אותו. בשלב מסוים הכסף כבר לא מאתגר, ואותו אדם מתחיל להרגיש מיצוי, כיוון שהרצון אינו גדל יותר.
מדוע רצונות מסוימים מפסיקים לרגש אותנו?
הנקודה המרכזית היא שריגוש ועניין נובעים מכך שהרצון עדיין לא התמלא, או מכך שהרצון ממשיך לגדול. אם אדם משיג את רצונו והרצון מפסיק לגדול, הוא יתחיל להרגיש שעמום ומיצוי. אך אם הוא אינו מצליח להשיג את הרצון, או אם הרצון ממשיך לגדול, האדם עדיין ירגיש עניין וסיפוק במרדף.
לדוגמה, אדם שיש לו רצון בלתי מוגבל כמו לעזור לאנשים, להשפיע על העולם או לרפא מחלה קשה כמו סרטן, עשוי להישאר עם תחושת סיפוק ועניין מתמיד, כי קשה מאוד למלא את הרצון הזה במלואו. ככל שהרצון גדול יותר וקשה יותר להשגה, כך הסיכוי להגיע למיצוי נמוך יותר. אולם גם כאן, אם האדם יצליח בסופו של דבר למלא את אותו רצון (כמו אדם שמוצא תרופה לסרטן), ייתכן שירגיש סיפוק מיידי, אך לאחר מכן הוא עלול להרגיש שהמטרה כבר הושגה, ואין עוד משמעות או ריגוש בחייו.
האם רצון לתת ולסייע לאחרים שונה מרצון לקבל לעצמך?
אליעד כהן מדגיש שאין הבדל מהותי בין רצון לקבל לעצמך לרצון לתת לאחרים. בשני המקרים, האדם חווה התרגשות וסיפוק כל עוד הרצון שלו לא התמלא, או כל עוד הרצון גדל. האדם עלול לחוש מיצוי, שעמום, או חוסר סיפוק רק כאשר אחד משני דברים מתרחש: או שהוא מילא לחלוטין את הרצון ואין לו לאן להתקדם, או שהוא מגיע למסקנה שאין סיכוי למלא את הרצון ולכן מוותר עליו.
מה קורה כשאדם חושב שהרצון שלו בלתי אפשרי להשגה?
אליעד כהן מתייחס גם לתסריט שבו אדם מציב לעצמו רצון גדול מדי, כמו למשל להשפיע על כל בני האדם בעולם. במצב כזה, האדם עלול להרגיש שהמשימה בלתי אפשרית, ולכן לא ימשיך לרצות בה. כלומר, הרצון יכול להפסיק להיות מעניין גם בגלל שהוא נראה בלתי אפשרי להשגה.
מה המסקנה הפרקטית לגבי הצבת מטרות ורצונות בחיים?
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שההבדל בין סוגי הרצונות הוא משני בלבד. כל רצון יכול להוביל לתחושת סיפוק או לחוסר סיפוק בהתאם לשני גורמים עיקריים: האם האדם מצליח למלא את הרצון שלו, והאם הרצון ממשיך לגדול או משתנה למשהו אחר. לכן, מבחינה פרקטית, לא משנה אם אדם רודף אחרי כסף, כבוד, השפעה, או תרומה לאחרים. אם הרצון שלו בר השגה והוא משיג אותו, הוא יחוש מיצוי. ואם הרצון אינו בר השגה, הוא עלול להגיע למסקנה שהוא בלתי אפשרי ולחוות תסכול ואיבוד עניין.
המסקנה העיקרית שאליעד כהן מציע היא להבין את המנגנון של הרצון: כל עוד האדם לא מצליח למלא את הרצון, או כל עוד הרצון ממשיך לגדול, האדם ימשיך להרגיש עניין וסיפוק. ברגע שהרצון מלא לחלוטין או בלתי אפשרי, האדם יגיע למיצוי ולחוסר עניין. לכן, כדי לשמור על עניין מתמשך בחיים, על האדם להיות מודע לכך, ולהציב לעצמו רצונות באופן שימשיכו לאתגר אותו תמיד.
- איך נוצר רצון?
- למה אני מרגיש ריקנות בחיים?
- כיצד להימנע מתחושת מיצוי?
- האם יש הבדל בין רצון לקבל לרצון לתת?
- למה דברים מפסיקים לרגש אותי?