האם החוויה שלך אמיתית או שהיא רק דמיון?

אליעד מסביר לעומק על ההבדל בין חוויה אמיתית לחוויה דמיונית, ומדגיש שכל חוויה שמתעוררת אצל האדם היא למעשה חוויה דמיונית במהותה. הוא מתחיל בדוגמה של אדם שטוען שיש לו שאלות על החוויה שלו. לפי אליעד, עצם קיומן של שאלות מעיד על כך שהחוויה אינה מספקת ואינה שלמה, מאחר שחוויה אמיתית לחלוטין, חוויה מושלמת, לא מותירה מקום לשאלות או לספקות.

הוא מוסיף ומסביר שאם החוויה מעוררת שאלות, צריך להחליף אותה לחוויה שלמה יותר. הוא מדגיש שכאשר אדם מחזיק בחוויה שגורמת לו ספק, גם אם יקבל תשובות לכל השאלות שלו, עדיין הוא יזכור את השאלות וימשיך להרגיש חוסר סיפוק. לעומת זאת, אם יחליף את החוויה מראש, הוא לא יזדקק לתשובות כלל.

איך לדעת אם החוויה שלי אמיתית או מדומיינת?

אליעד משתמש בדוגמה של פיל כדי להמחיש את ההבדל בין מציאות לדמיון. הוא מתאר סיטואציה שבה אדם מגיע וטוען שיש פילים אצלו בבית בלילה שמפריעים לו לישון, אף שהוא יודע שפילים לא יכולים להיות בביתו. אם הוא מתעקש על כך, ואפילו מראה ומצביע על פיל שלא קיים בפועל, לא ניתן לעזור לו באמת, כי הבעיה שלו היא מדומיינת.

אליעד מציין שאותו אדם לא רוצה תשובה אמיתית, אלא רוצה פתרון לתחושה המדומיינת שלו. הדוגמה הזאת באה להמחיש כיצד אנשים לעיתים נאחזים בחוויות לא אמיתיות ומצפים לתשובות אמיתיות, אף שהבעיה עצמה אינה קיימת במציאות.

האם ישנה מציאות אובייקטיבית מעבר לחוויה שלי?

אליעד מחדד את הנושא באמצעות דוגמה נוספת של רובוט חכם. הוא מתאר רובוט שאין לו תודעה, אך מתוכנת לפעול באופן מסוים, למשל לירות כאשר מתקרבים אליו או לשרוף יד שנוגעת באש. הוא מסביר שאף שהרובוט לא מודע לעצמו, ההתנהגות שלו מתרחשת במציאות. כלומר, גם אם רובוט או אדם אינם מודעים לכך שהם קיימים, המציאות שלהם עדיין קיימת במובן מסוים. כך, גם אם האדם מדמיין שאין מציאות כלל, עדיין יש מציאות שבה הדמיון הזה מתקיים.

האם ניתן להגיע למצב שבו אין שאלות ואין ספקות כלל?

אליעד מתייחס למצב של "חוויה בסיסית", שהיא חווית הקיום עצמה. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא במצב האולטימטיבי, שהוא המודעות לקיום, אין יותר מקום לשאלות. זהו מצב שבו האדם לא שואל ולא צריך שום דבר נוסף. כל עוד האדם חושב שהוא צריך תשובה או שיש לו ספקות, הוא לא נמצא במצב המושלם של חוויית הקיום הטהורה.

האם המטרה היא להגיע לשלווה מוחלטת?

אליעד מתייחס לרצון של אנשים להגיע לרוגע או לשלווה. הוא טוען שהשאיפה לרוגע היא לא בהכרח התשובה האולטימטיבית, מכיוון שאדם שחווה רוגע מוחלט יכול לחוש שמשעמם לו או שחסר לו ריגוש. הוא מביא דוגמה של בית קברות כמקום רגוע לחלוטין, אך אף אחד לא באמת רוצה לחיות בבית קברות.

אליעד שואל את האדם "מה אתה רוצה בסוף?", ומסביר שהשאיפה להגיע למצב בלי ספקות או שאלות, חייבת להיות ברורה לאדם. לדבריו, כל עוד האדם לא באמת יודע מה הוא רוצה, תמיד יישארו ספקות. הוא מציע לאנשים לבדוק עמוק מה הם באמת רוצים, ורק אז אפשר...