... הוא חלם, זה לא אומר שהוא לא חשב. זה שאתה לא מרוכז זה לא אומר שלא חשבת. ואין שום טריק להעלים את הקיום של האני. והידיעה האחת בעולם שאפשר להעלים את הקיום של האני, היא ידיעת המהות של האני. וידיעת האני וידיעת ההעדר אני, היא המהות שלהם והיא שתעלים את ידיעת האני. ויש דבר שממנו עשוי האני והאין ...

... מחשבתם. כי אם אין אני, אז גם אין אני חושב. וכאשר יש ספק אמיתי לגבי הקיום של האני, הרי שיש ספק אמיתי גם לגבי הקיום של האני החושב. וממילא זה אומר, שאם אני לא קיים, אז אני גם לא חושב. והשאלה האם אני קיים, היא בעצם כוללת בתוכה את השאלה, האם אני ...

... אף אחד לא בחר להיות קיים. ובשום שלב האדם לא החליט לגרום לעצמו להיות קיים. וכמו שהקיום של האדם לא נוצר על ידי האדם עצמו, כך באותה המידה בדיוק הקיום של האני של האדם יכול להיעלם, ואין לאדם שום דבר מה לעשות נגד זה. ומבחינה לוגית זה ברור שהאני לא יכול לברוא ...

... זה שבוחר בבחירה חופשית מלאה את החיסרון הזה. כי גם הקיום עצמו, הוא חיסרון. כי הקיום של האני , הוא ההפרדה ממה שאינו אני. והחכם האמיתי, הוא יודע והוא יכול לכבות ולהעלים את הקיום העצמי של עצמו וממילא גם את הרצון העצמי של עצמו, אם הוא ...

... בגלל הקיום. ובלי קיום אין סבל, וכשיש קיום נפרד, תמיד יש סבל של תחושת חיסרון. והאדם מוכרח להבין ולשאול את עצמו, מאחר שהקיום של האני שלי עצמי, הוא לא מוכרח אלא רק אפשרי, אכ, מה גורם לי להיות ... קיים, בלי להבין קודם לכן מה בכלל קיים. כי בלי להבין מהו הקיים, אי אפשר להבין למה הוא קיים, ואז ממילא אי אפשר להבין את הקיום של האני , שהוא בעצם סיבת הסבל וכולי כנל. ואז האדם מתחיל לחקור ...

... שלו על החיים והמציאות משתנות. מדוע המציאות החיצונית משפיעה על ההרגשה הפנימית? אליעד מסביר כי המציאות החיצונית אינה משפיעה על עצם הקיום של האני , אבל משפיעה מאוד על התחושות והמצב רוח. למשל, אם ...

... בחוויית החשיבה עצמה. אם האדם כבר מניח שהוא חושב, הרי שהוא כבר מניח את הקיום של האני שחושב את המחשבה. מה ההבדל בין להטיל ספק בקיום השולחן לבין להטיל ...

... הרמות של הקיום בהתבסס על ההסבר הנל, אנחנו מבינים שכדי שדבר כלשהו יתקיים, מחויב המציאות שיהיו לפחות שלושה מרכיבים: האני - הדבר הקיים שאומר אני קיים. הלא אני - כל מה שאינו האדם עצמו, על מנת שיהיה למה להשוות את הקיום של האני. המרחב או ההקשר שבתוכו מתקיימים השניים - מערכת החוקים או המרחב שבתוכו מוגדרים אני ...

... של: מהו שורש כל המציאות האני כל הסיבות הנאה סבל? ועוד - חלק 2 כי גם האני של האדם, גם הוא חלק של משהו אחר גדול עוד יותר. ויש ישות אחת, שכוללת בתוכה גם את הגדרת האני של האדם וגם את כל שאר הדברים שכלפיהם האדם לא מרגיש אני. ונסביר: כי אם נתבונן נראה, כי האני של האדם, הוא לא יותר מאשר תחושה. וגם לתחושה הזאת יש אין סוף עוצמות. כי האדם יכול ... מרגיש יותר אני כלפי הראש שלו, מאשר כלפי הציפורן שלו. ומצד אחד שניהם זה אני, אך מצד שני העוצמה של תחושת האני היא במינונים שונים כלפי כל דבר. וכאשר יש לאדם משפחה וכיוב, האדם מרגיש סוג של אני גם כלפי המשפחה שלו. אך האני הזה הוא בעוצמה רגשית אחרת ממה שהאדם מרגיש אני כלפי עצמו. וכל האני של האדם, הוא לא יותר מאשר תחושה שבאה לידי ביטוי דרך הישות העצמית של האדם, שגם היא עצמה חלק ממשהו אחר. ואם נתבונן נראה כי גם לגבי תחושת האני של האדם, יש המון עוצמות רגשיות. כי האדם יכול לקחת את כל הדברים שיש בעולם, ולדרג ... ושאולי האדם אפילו לא יודע על קיומו. ונמצא אם כן, כי יש אין סוף רמות עוצמה של אני של האדם. ורמות העוצמה של האני של האדם, נקבעות לפי המינון של הכוחות המנוגדים, שהם אני ולא אני. כי המינון והעוצמה של האני, הוא אפשרי רק על ידי המינון של שני ההפכים, שהם אני וההפך שלו שהוא לא אני. וזה בעצם אומר, שיש במציאות שני כוחות, אני ולא אני, שהם מגדירים בכל רגע ורגע מחדש את תחושת האני של האדם כלפי כל דבר ודבר. ולשני הכוחות האלו יש להם שורש. כי יש ישות אחת ודבר אחד, שבו אין הבדל בין אני לבין לא אני. והשורש של האני הוא התמונה המלאה של המציאות. שמנקודת מבטה הכל זה אני. והשורש של הלא אני, הוא ... בו זמנית. כי בו זמנית גם האדם עצמו קיים כישות נפרדת מהמציאות, וגם המציאות עצמה קיימת כישות אחת שהיא לא רק האני של האדם כפי שהאדם חווה אותו מנקודת המבט העצמית שלו. וגם לאני וגם ללא אני לשניהם יש שורש. כי יש שורש ונקודת חיבור שמחברת בין האני של האדם, לבין התמונה המלאה של המציאות. ויש ישות אחת, שהיא יותר גדולה מהתמונה המלאה ...

... של: מהו שורש כל המציאות האני כל הסיבות הנאה סבל? ועוד - חלק 1 במאמר הזה יתבארו הרבה נושאים וסודות עמוקים. ביניהם העניין של שורש האני של האדם ומהי מהותו? מהו שורש הרצון של האדם? מהי מהות הרצון ... סופית, עליו לשם כך לעבור בנקודת האיפוס של כל הדברים, שהיא נקודת ההתחלה של כל הדברים. שהיא הנקודה שבה שום דבר לא מוגדר כלל בשום צורה, אפילו לא הגדרת האני והגדרת העצמי של האדם. ...