... פחד - מחויב או אפשרי? הפרעת חרדה ודיכאון, האם זה מחויב, או אפשרי? ואיך להתמודד? ובו יתבאר, כי קיימת דרך לצאת מכל הפרעת חרדה ודיכאון, על ידי דבר שנקרא אמת מחויבת. ואמת מחויבת פירושו, שעל כל דבר שהאדם חושב אותו מאמין בו רוצה אותו ... שונא אותו וכיוב, על האדם לשאול את עצמו תמיד. האם זה מחויב או אפשרי? לדוגמה, נניח שהאדם רוצה איזה דבר. ככ רוצה אותו, אפילו ... את עצמו, האם הדבר הזה שאני ככ רוצה אותו, האם אני מחויב ומוכרח להשיג אותו, או שאולי זה רק אפשרי שאני אשיג אותו, ואם אני לא אשיג אותו, לא יקרה שום דבר?! ובכל פעם שנדמה לאדם שיש איזה דבר שהוא מחויב המציאות, דהיינו, שהאדם מרגיש שהוא מחויב לאיזה דבר, לאיזה רעיון, לאיזה רצון וכיוב, על האדם לשאול את עצמו, האם האמונה הזאת שלי, האם היא מחויבת, או שאולי רק אפשרי שהיא נכונה, אך לא מחויב שהיא נכונה?! והאם מה שאני בטוח שהוא נכון, האם מחויב ומוכרח שהוא נכון? אולי אני טועה? ואולי ההפך הוא הנכון?! והאם מה שאני ככ רוצה אותו, האם אני מחויב להשיג אותו, או שאולי זה רק אפשרי, שאני אשיג אותו?! והדבר הזה, שהאדם שואל את עצמו על כל דבר, האם זה מחויב או רק אפשרי, הדבר הזה מוביל את האדם להבנה, ששום דבר בעולם, אינו מחויב, אלא הכל אפשרי בלבד. כי שום דבר לא מוכרח להיות דווקא כך או אחרת. אלא, כל דבר שהוא, רק אפשרי שהוא כך, והוא יכול גם להיות אחרת. והפרעת החרדה שיש לאדם, היא רק בגלל שהוא הופך את האפשרי למחויב. דהיינו, שהאדם, על איזה דבר שהוא לא באמת מחויב להשיג אותו, הוא מתייחס אליו, כאילו הוא מחויב להשיג אותו. ואז האדם מפחד, מכך שהוא לא ישיג אותו. וככל שהאדם חושב יותר, שהוא מחויב להשיג את הדבר, כך הוא יותר בחרדה, מכך שהוא לא ישיג ... יום, לוקח כל דבר ודבר, ושואל את עצמו תמיד, האם זה אפשרי? האם זה מחויב? האם מחויב שאני צודק, או שאני רק אולי צודק? והאם אני בטוח שהאמת ...

מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1 מהו מחויב המציאות ומהו אפשרי המציאות? המונחים מחויב המציאות ואפשרי המציאות עומדים במרכז ההרצאה של אליעד, כשהוא מסביר אותם בפשטות רבה. לדבריו, מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות כפי שהוא, ולא יכול להיות שונה. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא דבר שיכול להיות כפי שהוא, אך גם יכול להיות אחרת. כדוגמה, אליעד מציג כוס שמונחת על שולחן. האם הכוס מחויבת להיות שם? התשובה היא לא, כי אפשר להזיז אותה, והיא יכולה להיות גם במקום אחר. האם יש משהו שהוא באמת מחויב במציאות? אליעד טוען כי למעשה, שום דבר במציאות אינו מחויב. כל דבר יכול להיות אחרת, ולכן הוא אפשרי בלבד. עם זאת, גם הטענה ששום דבר אינו מחויב אינה מוחלטת, כי אם נאמר ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט, הרי שיצרנו בעצמנו מחויבות נוספת: המחויבות שאין שום דבר מחויב. לכן, לפי אליעד, אפילו האמירה ששום דבר לא מחויב היא בעייתית ולא מוחלטת לחלוטין. איך נוצרים טוב ורע מהאפשרי והמחויב? אליעד מסביר שהחוויה של טוב או רע נולדת כאשר האדם הופך דבר שהוא רק אפשרי לדבר מחויב. לדוגמה, אדם רוצה ללבוש בגד מסוים בבוקר, אך לא מוצא אותו בארון. אם האדם תופס את זה כעניין מחויב שהוא ילבש דווקא את הבגד הזה, נוצר אצלו מצב של עצב אם לא ימצא את הבגד, ושמחה גדולה אם כן ימצא אותו. זאת מכיוון שהפך דבר שהוא רק אפשרי במציאות לדבר מחויב במציאות. דוגמה נוספת שמציג אליעד היא אדם שחושש שירצחו אותו. הרצון לא להירצח הוא רק אפשרי במציאות, לא מחויב. אך אם האדם הופך את הרצון שלו ל

מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 2 מה המשמעות של להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי? אליעד מסביר על החשיבות של הבנת ההבדל בין מחויב המציאות לבין אפשרי המציאות. כדי להבין את ההבדל לעומק, אליעד ... היא החליטה שכן רוצה. אליעד מדגיש שהטעות שלה הייתה שהפכה את האפשרי למחויב, היא חשבה שמה שאליעד ייתן לה הוא בהכרח מה שהיא דמיינה, בעוד שזה היה רק אפשרי שהוא ייתן לה את מה שחשבה. אם הייתה מודעת לכך שזה רק אפשרי, לא הייתה ממהרת לומר לא ובכך לפספס את מה שכן רצתה בסופו של דבר. מדוע חשוב להבין שהפרשנות שלך למציאות אינה מחויבת? ההרצאה מתמקדת בכך שאנשים לרוב מתייחסים לפירושים שלהם על המציאות כמחויבים, אך אליעד מסביר שכל פרשנות או תפיסה היא רק אפשרית. לדוגמה, אם אדם חווה אירוע שלילי ואומר שזה רע, הוא הופך את האפשרי למחויב. אך הפרשנות הזאת לא בהכרח נכונה, היא רק אפשרית. אם האדם היה שואל את עצמו מי אמר שזה רע? ... כאשר האדם חושב לעצמו, אנחנו עוצרים פה? הוא מיד מתייחס לאפשרות כאל מחויבת. הוא מניח בהכרח שעוצרים כאן, למרות שאין זה מחויב שיעצרו. עצם המחשבה אנחנו עוצרים פה היא רק אפשרית, ולא מחויבת . אם האדם יבין שזה רק אפשרי, הוא לא יחווה צמצום פנימי. לכן כל פעם שאדם מזדהה עם מחשבה כמו לא בא לי או אני לא יודע, הוא הופך אפשרי למחויב, ובכך מגביל את החוויה שלו. איך ההזדהות עם האפשרי מונעת מאיתנו לראות את האמת? אליעד מסביר שהזדהות עם האפשרי כמחויב מונעת מהאדם לראות את ... הוא אוטומטית מזדהה עם התחושה אני לא רוצה את הכאב הזה, אך האם באמת מחויב שהוא לא ירצה את הכאב? זו רק אפשרות. ככל ... לחוות פחות סבל. אם האדם באמת יבחן כל חוויה מההיבט שההיפך שלה אפשרי באותה מידה, הוא יוכל לשחרר את עצמו מהצמצום ... יכול לשאול את עצמו איך אני יודע שאני לא בים?, ובכך בעצם לערער על המחויבות של התחושה. ככל שאדם יעמיק בשאלה זו, הוא ...

אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה מה ההבדל בין אפשרי למחויב במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין המושגים אפשרי ומחויב, ואת הקשר שלהם לסיבתיות וסיבה ותוצאה. לפי אליעד, כשאנחנו רואים אירוע כלשהו שמתרחש במציאות, מיד עולה השאלה האם מה שאנחנו רואים הוא מחויב שיהיה, או רק אפשרי שיהיה. במילים אחרות, האם הדבר שמתרחש יכול היה להתרחש אחרת, או שהוא חייב להתרחש בדיוק כפי שהוא מתרחש בפועל. איך אפשר להבין את הקשר בין ... לנייר, הנייר יישרף. השאלה הנשאלת היא האם זה מחויב שהנייר יישרף, או שזה רק אפשרי שהוא יישרף. כשנחשוב על כך לעומק, נראה שבמציאות שבה אנו חיים, בהינתן התנאים של נייר וגפרור דולק, הנייר מחויב להישרף. לעומת זאת, אם ניקח כוס מים ונשפוך אותה, אנו יכולים להיות בטוחים במוחלטות שהמים יישפכו ולא יעופו באוויר. זה מחויב במציאות. אך השאלה המהותית יותר היא: איך אנחנו יודעים שמשהו הוא אכן מחויב, ולא רק אפשרי? כיצד אנו יודעים שמשהו מחויב או אפשרי? אליעד כהן מציע להסתכל על המנגנון שמייצר את תחושת הוודאות או האי - ודאות שלנו. הוא מביא דוגמה לשיחה עם בחורה שטוענת שהיא יודעת דברים ... שמשהו קרה שוב ושוב, אינה בהכרח אומרת שהוא מחויב להתרחש תמיד. כך, למשל, כאשר אנו מתבוננים בתופעות הטבע, כמו שריפה של נייר באש, אנחנו בטוחים שזה חייב לקרות, אך אליעד מציין שהוודאות שלנו ... של חשיבה - ניסיון העבר יוצר תחושת חובה או מחויבות, אך הוא אינו מוכיח שהדבר באמת מחויב במובן הפילוסופי או המוחלט. למה הניסיון אינו מוכיח מחויבות? אליעד מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב את אותה התוצאה, וכך נוצרת אצלנו אשליה שהדבר תמיד חייב להיות כך. הוא מסביר ... כלפי מטה ולא עולים למעלה, אנו מניחים שזה מחויב שיקרה כך, אך האמת היא שזה לא מוכח כמחויב, אלא זו רק השערה שמבוססת על ניסיון עבר. מה הקשר בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? אליעד מבאר את המונחים אפשרי המציאות ומחויב המציאות ואומר שמחויב המציאות הוא משהו שחייב להיות קיים תמיד, ושלא יכול להיות שלא יהיה קיים. אפשרי המציאות , לעומת זאת, הוא דבר שיכול להיות קיים ויכול שלא להיות קיים. כאשר אנחנו אומרים שמשהו הוא מחויב, אנחנו מתכוונים שאין אפשרות אחרת, שאין אופציה חלופית. אבל אליעד מסביר שמרבית הדברים שאנחנו חושבים שהם

... - חייב לסבול יכול לסבול - אפשרי או מחויב, צריך או רוצה, חייב או אפשר, בחירה חופשית ובו יתבאר, למה האדם ... היא זו שאחראית, לכמה האדם נהנה או סובל מהמציאות. ומי שיתבונן יראה, כי כל הסבל שיש לאדם בחיים, הוא רק משום שהוא מרגיש שהוא חייב מוכרח צריך שהמציאות תהיה כך או אחרת. כי כאשר האדם מרגיש שמחויב המציאות שיהיה דבר כלשהו, אז האדם סובל אם המציאות שונה ממה שהוא רוצה. אבל מי שמרגיש, שלא מחויב המציאות, שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת, אלא רק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כך או אחרת. אז ממילא הוא לא יכול לסבול, אם ... רע בעיניו. והנה, לא משנה מה יעשה האדם, במציאות שלנו תמיד יהיה גם רע כלשהו. ואו שהאדם ילמד להתיידד גם עם הרע, או שהוא יסבול ממנו. והסיבה שהאדם ככ שונא להרגיש רע, היא משום שהוא חושב, שזה מחויב שהוא ירגיש רק טוב. והאדם רוצה כל הזמן, להרגיש רק טוב וכמה שיותר טוב. אבל הדבר, לא ממש אפשרי. כי במציאות שלנו, יש גם רע. ולא משנה כמה האדם ינסה לברוח מהרע, ... מכך שהמציאות היא לא כרצונו. כי הוא נהנה ממשחק החיים, אבל הוא רגיל לקחת את החיים בקלות, ולא לקחת את החיים בצורה קשה מידי. וכאשר אדם כזה קורה לו איזה דבר רע, אז מאחר שהוא מבין שזה רק אפשרי שיהיה כרצונו, אז הוא לא מרגיש ככ רע, מכך שהמציאות היא נגד רצונו. אבל ברגע שהאדם חושב שמחויב שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז כאשר קורה לו איזה דבר רע נגד רצונו, אז הוא גם סובל כהוגן, מכך שהמציאות משפילה אותו ופוגעת לו בכבוד שלו, ושוברת לו את המילה שלו ואת הרצון שלו, ומראה לו מי כאן המלך. כי האדם חושב בטעות שהוא המלך, והוא חושב שהכל מחויב להיות כרצונו תמיד. והמציאות מזכירה לו, מי כאן המלך, ושהוא לא ... וליישר קו עם המציאות. והרעיון הוא, כי המינון של הסבל של האדם, תלוי בעד כמה האדם מרגיש שמוכרח וחובה שהמציאות תהיה כך או אחרת. שאז האדם ממש סובל מכך שהמציאות היא לא כרצונו. ומי שחושב שרק אפשרי שהמציאות תהיה כרצונו, אז ממילא הוא לא ממש סובל, מכך שהמציאות היא לא כרצונו. ונחדד: שמי שחושב שמוכרח שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, יש לזה גם יתרון. והוא, שברגע שהמציאות כרצונו, אז הוא גם נהנה מזה יותר. כי מי שחושב שרק אפשרי שהמציאות תהיה כרצונו, אז ממילא הוא נהנה פחות מכך שהמציאות כרצונו, ממי שחושב שמוכרח שהמציאות תהיה כרצונו. אבל מי שחושב שרק אפשרי שהמציאות תהיה כרצונו, הוא תמיד רגוע באופן יחסי, כי הוא חי ... גם סובל כאשר המציאות היא לא כרצונו. ובפועל, כאשר האדם סובל, עליו להזכיר לעצמו, שזה לא מוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא זאת רק אפשרות בלבד. דהיינו, על האדם להזכיר לעצמו, שזה לא מחויב המציאות, שהמציאות תהיה כך או אחרת, אלא זה רק אפשרי המציאות, שהיא תהיה כך או אחרת. וכיצד האדם יכול לפרק אצל עצמו את התחושה שהוא חווה, שמחויב שהמציאות תהיה כך או אחרת? וכיצד יכול האדם להביא את עצמו לחוויה, שמבחינתו זה יהיה רק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כך או אחרת? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. ... כלשהו? והרעיון הוא, שמבחינה סובייקטיבית, האדם חווה שהוא מרכז היקום, ושמוכרח שהכל יהיה כרצונו תמיד. אבל מבחינה אובייקטיבית, זה לא מוכרח, שהמציאות תהיה דווקא כפי מה שהאדם רוצה, וזה רק אפשרי שהיא תהיה כפי מה שהאדם רוצה. ועל האדם לקחת את הדבר שהוא חושב ... להבנה, שמצד האמת, שום דבר לא באמת משנה, ושהכל טוב ושהכל רע ושהכל שווה באותה המידה ממש. וככל שהאדם מתבונן בזה יותר, כך בעצם הוא נזכר שהוא בעצם בוחר בבחירה חופשית, לחשוב, שדבר כלשהו הוא מחויב, למרות שהוא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם מבין את כל זה, אז הוא מבין שיש לו בחירה חופשית, לבחור להתבונן על זה, שבסופו של דבר, שום דבר לא טוב יותר או פחות משום דבר אחר, ושממילא זה רק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה. ואז ממילא האדם יכול לבחור, האם להגביר את העוצמה של הכאב שלו, על ידי זה שהוא ימשיך לחשוב שזה מחויב שהמציאות תהיה כך או אחרת, או שהוא יכול לבחור להחליש את העוצמה של הכאב הנפשי שלו, על ידי זה שהוא יזכור שזה רק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כך או אחרת. ואז כאשר האדם יודע שהכל הוא רק אפשרי בלבד, אז האדם חי חיים טובים באמת. ...

... פנימי - צריך או רוצה, חייב או רוצה, מחויב או אפשרי, מלך או עבד - דיבור פנימי - שעבוד ... שעבוד עצמי, וגורם לעצמו להרגיש שהוא עבד, במקום לגרום לעצמו להרגיש שהוא מלך. והדברים אמורים, כלפי זה שהאדם הופך את האפשרי למחויב. כי כל דבר שקיים, יש רק שתי אפשרויות, או שהוא מחויב המציאות, דהיינו, שהוא חייב להיות קיים. או שהוא אפשרי המציאות, דהיינו, שהוא לא חייב להיות קיים, אלא רק אפשרי שהוא יהיה קיים. וברגע שהאדם לוקח דבר שרק אפשרי שהוא יהיה קיים, והאדם חושב שמחויב שהוא יהיה קיים, בכך האדם גורם לעצמו להפוך להיות עבד, במקום להיות מלך. ... דהיינו, המלך עושה את מה שהוא רוצה, והעבד עושה את מה שהוא צריך לעשות. והדגש כאן הוא על התחושה של החייב, מול התחושה של האפשרי. כי העבד, הוא חייב והוא מוכרח והוא צריך לעשות כך או אחרת, בלי בחירה חופשית. אבל המלך, כל מה שהוא עושה, זה רק אפשרי בלבד. כי הוא לא מוכרח לעשות כך או אחרת, אלא רק אפשרי בלבד, שהוא יעשה כך או אחרת. והמלך ... לרצון שלו. ואם האדם לא לוקח באופן אישי את הרצון שלו, אלא האדם מבין, שלא מוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא רק אפשרי בלבד שהמציאות תהיה כפי מה שהוא ... ושל אירוע. אבל האדם לא חווה שעבוד עצמי מול הרצון שלו, אלא הרצון שלו, הוא רק הזדמנות בלבד. והרעיון הוא, שמי שחושב שמחויב המציאות, דהיינו, שמוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, הרי שהוא עבד לרצון שלו. ומי שמבין, שלא מוכרח ולא מחויב המציאות, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא זה רק אפשרי המציאות בלבד. כי זאת רק אפשרות ... שהמציאות תהיה כך או אחרת, הרי שהוא נשאר מלך. כי הוא משדר לתת המודע שלו, שהכל טוב כפי מה שהוא, כבר עכשיו. וזה לא מחויב שהמציאות תהיה כך או אחרת, אלא זה רק אפשרי בלבד. וכמובן, שהחשוב מכל, הוא לא ... שדבר כלשהו יקרה, הוא בעצם הופך את עצמו לעבד. וכאשר האדם זוכר, שלא משנה מה יקרה, זה הכל שווה באותה המידה ממש, ורק אפשרי בלבד שהמציאות תהיה כך או אחרת, על ... להגיע לשחרור רגשי מוחלט, ואיך האדם יכול להביא את עצמו למצב שבו הוא יחווה שהרצון העצמי שלו, הוא רק אפשרות, אך הוא לא מחויב המציאות כלל. והדרך לכך, היא מעמיקה יותר. והיא, על ידי זה שהאדם נצמד תמיד אל האמת המחויבת ולא רק אל האמת האפשרית. דהיינו, שעל האדם לקחת את כל מה שהוא יודע ומבין על המציאות, ולבדוק היטב, האם מה שהוא חושב שזאת האמת, האם זה אכן מחויב המציאות שזאת האמת, או שאולי זאת ... האם הוא נכון באופן מוחלט, דהיינו, האם מוכרח שהדבר הוא נכון, או שאולי רק יכול להיות שהדבר הוא נכון. כי מי שהופך את האפשרי למחויב, דהיינו, מי שחושב על דבר שרק אפשרי שהוא נכון, מי שחושב שמחויב שהוא נכון, על ידי זה הוא גורם לעצמו להיות עבד. שהוא חושב, שמחויב שיקרה את מה שהוא רוצה. ואז הוא משעבד את עצמו כנל. ובסיכומו של דבר, על האדם להיצמד אל האמת כפי מה שהיא. שעל דבר שאינו מחויב, שלא לומר עליו שהוא מחויב. ועל ידי זה האדם משתחרר ברמה הרגשית, וחי חיים טובים, כמו מלך אמיתי ממש. כי כאשר האדם משתחרר לגמרי, מהמחשבה שאומרת שמחויב שהכל יהיה כרצונו של האני המצומצם ...

... להרגיש טוב, רצון להרגיש טוב, לא לרצות שום דבר, מחויב או אפשרי, חייב לרצות להרגיש טוב, תודעה של תינוק האם לרצות להרגיש טוב הוא דבר מחויב או אפשרי? אליעד מסביר על המושגים מחויב ואפשרי, ומדגיש שהרצון להרגיש טוב הוא מחויב רק בתנאים מסוימים ולא מחויב באופן מוחלט. הוא מדגים זאת דרך הבנת המושג רוצה, וטוען שרצון פירושו תמיד רצון להרגיש טוב. במילים אחרות, אם אדם רוצה דבר מסוים, הוא בעצם רוצה להרגיש טוב. כל רצון מתייחס ... מאשר הוא מרגיש כעת. עם זאת, אליעד מדגיש כי אף על פי שרצון להרגיש טוב הוא מחויב אם יש לך רצון כלשהו, הוא לא מחויב כשלעצמו שיהיה לך בכלל רצון. אם קיימת, יש לך טוב ויש לך רע, ויש לך רצון, אבל לא מחויב שתהיי קיימת מלכתחילה. כלומר, לא מחויב שתהיי במצב שיש בו רצון. מה ההבדל בין הכאב הפיזי לכאב התודעתי? אליעד מסביר את ההבדל בין הכאב הפיזי לבין הכאב התודעתי דרך דוגמה קיצונית של תינוק שנשרף באש. הוא מסביר ... זאת, אליעד מסביר כי אם יש לתינוק מודעות כלשהי - ולו מינימלית ביותר - אז מחויב שהוא גם רוצה להרגיש טוב, מאחר שכל מודעות מייצרת מיד גם טוב וגם רע, וכך מתהווה הרצון לשפר את המצב, כלומר, להרגיש טוב יותר. האם ניתן בכלל לא לרצות שום דבר? אליעד מסביר שאף על פי שאדם בהכרח רוצה להרגיש טוב כאשר הוא כבר קיים, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה או רצון. אפשר להגיע למצב בו התודעה חוזרת אחורה, למצב טרום - רצוני, כלומר, מצב בו אין שום רצון. מצב כזה הוא מצב של חוסר מודעות מוחלט, שבו האדם אינו חווה כלל טוב או רע. לכן, מבחינה פילוסופית, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה שרוצה או לא רוצה משהו. אך ברגע שיש תודעה, ברגע שאדם מודע לעצמו, חייב להיות לו רצון כלשהו, ואז הוא חייב לרצות להרגיש טוב. הרצון להרגיש טוב הופך למחויב, רק אם התודעה כבר קיימת. האם יש קשר בין מודעות לבין סבל? אליעד מדגיש שקיים קשר ישיר בין מידת המודעות לסבל. ככל שהתודעה מודעת יותר, וככל שאדם יודע יותר על המציאות, הוא ... בין תגובות פיזיות לתגובות תודעתיות, ואת התנאים בהם הרצון להרגיש טוב הוא מחויב ובאילו מצבים הוא רק אפשרי. האם חייבים לרצות להרגיש טוב? מה ההבדל בין כאב פיזי לכאב נפשי? האם תינוק מודע לסבל שלו? האם אפשר לחיות בלי שום רצון? מה הקשר בין מודעות וסבל? ...

... אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, מחויב או אפשרי, חיפוש האמת, סובייקטיביות, אובייקטיביות, להטיל ספק בחושים, הטלת ספק, שכל על אנושי האם אפשר לראות את ... שלו עצמו. מהו עקרון היחסיות בין מחויב לאפשרי? אליעד מלמד שכדי להבין את המציאות ולראות את אלוהים, על האדם לשאול שתי שאלות עיקריות ... או תחושה שהוא חווה: האם הדבר הזה מחויב, או שמא הוא רק אפשרי? השאלה האם זה מחויב? בודקת את מידת הוודאות של הדבר ביחס למוחלט. לדוגמה, אם אדם אומר יש שולחן ועל השולחן יש אוכל ואני רוצה ... האדם מבין באמת את ההבדל בין מידע מחויב למידע אפשרי, הוא יכול להתחיל להתקרב להבנה של מוחלטות ואמת מוחלטת, שהיא אלוהים. איך מדרגים מידע לפי מידת המחויבות שלו? אליעד נותן דוגמה מפורטת כדי להסביר את דירוג המידע. הוא מסביר שאדם שאומר הוא קילל אותי והוא שונא ... סובייקטיביות יש רמות ודירוגים של מחויבות ואפשרות. כך גם לגבי השאלה האם השולחן קיים?, שהיא שאלה שתמיד תישאר אפשרית בלבד, אך קיימת בדרגת אפשרות גבוהה מאוד לעומת תחושות ורגשות סובייקטיביים כמו החולצה יפה. מה המשמעות של ... שסופק לו, אך האם המידע הזה באמת מחויב ומוחלט? אליעד מראה שלכל דבר יש סיבה כלשהי שבגללה האדם מאמין בו, אך כדי להגיע להבנת האמת המוחלטת, עליו ... הוא יוכל לראות שההפרדה עצמה אינה מחויבת, ושבאמת המציאות מכילה בו זמנית גם יש וגם אין, שזה שכל על - אנושי. מהי רמת המודעות הנדרשת לראות את ... הם סובייקטיביים באותה מידה. בשלב מתקדם עוד יותר, גם ההפרדה בין יש ואין הופכת לסובייקטיבית. במצב כזה, האדם מגיע למצב של אי ידיעה מוחלטת, ... את אלוהים. איך לראות את אלוהים? מחויב או אפשרי? הטלת ספק בחושים חשיבה אובייקטיבית מול סובייקטיבית מה זה שכל על - אנושי? האם אפשר לראות שיש ואין בו ...

... שיווק שכנוע - איך לשכנע לקוחות לקנות את המוצר שלך? מחויב או אפשרי? כאן במאמר אבאר את אחד מהעקרונות הבסיסיים ביותר של שכנוע לקוחות. ויתבאר, כיצד באפשרותך כמוכר, להגדיל מכירות, באמצעות העברת מסר לתת המודע של הלקוח. ומי שיתבונן יראה, כי בחיים שלנו, יש 2 נקודות מבט אפשריות על כל דבר. ונקודת מבט אחת, היא נקודת מבט של רק משהו מסוים. ונקודת מבט אחרת, היא נקודת מבט של גם משהו מסוים. לדוגמה: יש לקוח שחושב שהוא צריך שיהיה לו ... תשובה: כמובן שהלקוח שחושב שהוא צריך רק את אותו המוצר, יש סיכוי גדול יותר, לכך שהוא ירכוש את אותו המוצר. הרעיון הזה מבוסס על רעיון אחר עמוק יותר, והוא הרעיון של המחויב מול האפשרי. כל דבר בעולם שלנו, אפשר להתייחס אליו כאל דבר מחויב, שמחויב שצריך אותו ושמחויב שהוא נכון, ושמחויב שהוא אמת, ושמחויב שהוא יהיה קיים. ובו זמנית, כל דבר ניתן גם להתייחס אליו, כאל דבר שהוא אפשרי בלבד. שרק אפשרי שהוא יהיה, ושרק אפשרי שאולי הוא נכון, ושרק אפשרי שצריך אותו וכולי. וכך גם בעולם המכירות והשיווק. שהלקוח יכול להתייחס למוצר שלך, כאל דבר מחויב עבורו או כאל דבר שהוא רק אפשרי עבורו. הלקוח שמתייחס אל המוצר שלך, כאל דבר שהוא חייב להשיג אותו, אצל הלקוח הזה, המוצר שלך נכנס להגדרה של רק. שהלקוח מרגיש ומבין, שרק המוצר שלך יכול לספק ... ירכוש את המוצר שלך, אם יש לו את היכולת לעשות זאת. מאחר שהוא חושב, שרק המוצר שלך הוא הטוב ביותר עבורו. ולעומת זאת, הלקוח יכול גם להתייחס למוצר שלך, כאל דבר שהוא רק אפשרי בלבד. דהיינו, הלקוח חושב, שזה רק אפשרי בלבד שהוא ירכוש את המוצר שלך, אבל הוא לא מרגיש שהוא חייב לרכוש את המוצר שלך. במקרה כזה, הלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל דבר שמוגדר כגם. דהיינו, הוא מוכן ... שהוא ירכוש את המוצר, ושהוא לא חייב לרכוש את רק את המוצר שלך. והמשמעות של זה היא, שכאשר אתה מדבר עם הלקוח, עליך כמוכר, להשתדל להעביר לו את המסר, שהמוצר שלך, הוא מחויב עבורו, ושהוא לא רק אפשרי בלבד עבורו. ושהוא צריך רק את המוצר שלך, ולא גם את המוצר שלך. וככל שהלקוח יהיה יותר משוכנע, שהוא צריך רק את המוצר שלך, ושהוא חייב להשיג את המוצר שלך, כך ...

... תורת המשחקים, אימון מכירות, אימון עיסקי, דיבייטינג, דמיון מודרך, הדרכת מכירות, השפעה, לשכנע כיצד אפשר להפוך אפשרויות למחויבות? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בתהליכים של שינוי ... תוך שימוש בטכניקות של NLP (תכנות נוירולינגוויסטי), סוגסטיה, מניפולציות ורטוריקה. הוא מסביר כיצד ניתן להפוך מצבים בהם מישהו פועל מתוך אפשרות למצבים בהם אותו דבר הופך למחויב. תהליך זה עוסק בשינוי התפיסות האישיות של האדם, כך שהוא רואה פעולה מסוימת ככמובן, ולא כאלטרנטיבה אפשרית. כחלק מההסבר, אליעד מציין את החשיבות של ... תפיסתי של האדם, בהנחה שהסבל יכול להיות חיובי, תלוי בדרך שבה האדם בוחר להסתכל עליו. כיצד להשתמש בהיפוך האפשרי למחויב? בהמשך, אליעד כהן מסביר את הצורך להמיר את האפשרי למחויב על מנת לשכנע אדם לבצע פעולה מסוימת. הוא מציין, לדוגמה, אם רוצים לגרום למישהו להצביע עבור מפלגה מסוימת, עליך להפוך את זה לאופציה המחויבת עבור אותו אדם, כך שהאפשרות האחרת תרגיש כלא קיימת בעיניו. הצורך בהפיכת הבחירות הפתוחות למחויבות חד - משמעיות מבוצע גם בהקשרים של מכירות ושיווק. לאחר מכן, אליעד מציין את הצורך בהפיכת לא רוצה לאפשרי, על מנת לשכנע אדם לעשות משהו שאינו מעוניין בו. דוגמה לכך היא כאשר אדם לא רוצה להיבדק רפואית. בשלב הראשון, יש לקחת את המחויבות של לא רוצה ולהפוך אותה לאפשרות של אפשרי, ורק אז ניתן להמיר את האפשרות הזאת למחויבות. כיצד ניתן לשלב את טכניקות השכנוע כדי לגרום ... אחרת? כחלק מהסבר על מניפולציות שיכולות להוביל לשינוי עמדות, אליעד מסביר כיצד ניתן לקחת כל משפט של אדם ולהפוך אותו בעזרת מילים נבחרות כדי להוביל אותו למחשבה ... או שכנוע נעשה במידת מה בצורה של היפוכים ושינוי תפיסות, ותוך כדי שימוש במילים חזקות שמביאות את האדם למצב של מחויבות לפעולה. המילים שמניבים תוצאות הן המילים שמקשרות את האפשרי למחויב. איך לשנות עמדות בעזרת NLP? כיצד להפוך אפשרויות למחויבויות? טכניקות שכנוע ושיווק מהי סוגסטיה והיפוך ...