דיסלקציה בדיבור, קושי בדיבור, גמגום, לקות בדיבור, לקות שפתית, הפרעות בדיבור, לקות שפה, אבחון דיסלקציה, לקות למידה, טיפול בדיסלקציה, לטפל בדיסלקציה, ילדים עם דיסלקציה, ליקויי למידה, לקות למידה
מה עושים כשמישהו מגמגם או סובל מקושי בדיבור?
כאשר אדם סובל מבעיות דיבור כמו דיסלקציה בדיבור, גמגום או לקות שפתית, חשוב תחילה להבין לעומק את מקור הבעיה לפני שניגשים לטיפול בה. אליעד כהן מדגים כיצד יש לפרק את הבעיה לשלבים קטנים ומפורטים, ולהבין קודם כל את אופי הקושי המדויק של אותו אדם.
לדוגמה, אם פוגשים אדם שמגמגם, יש לבדוק תחילה האם הוא מגמגם בכל סיטואציה או רק במצבים ספציפיים. אדם יכול לומר שהוא תמיד מגמגם, אך כאשר חוקרים יותר לעומק, לעיתים מתברר שיש מקרים מסוימים שבהם הוא דווקא לא מגמגם, למשל בשיחה עם אמא או עם חבר קרוב. אם התברר שיש מצבים שבהם הוא אינו מגמגם כלל, כנראה שהגורם הוא רגשי ולא פיזיולוגי.
כיצד לבדוק אם הגמגום הוא רגשי או פיזיולוגי?
אליעד מציע לבדוק מספר דברים:
במידה ומתברר שהבעיה היא פיזית, מתחילים לבדוק את תהליך הפקת הצליל מהיסוד. לפי אליעד, דיבור הוא תהליך מורכב שבו משתתפים הנשימה, הפה, הלשון והגרון.
הטיפול שאליעד מציע מבוסס על הבנה שדיבור תקין הוא עניין של הרגל נכון, ושליטה בקצב ובקואורדינציה של השרירים. הוא נותן דוגמה מפורטת כיצד ניתן לטפל בכך:
כאשר אדם סובל מבעיות דיבור כמו דיסלקציה בדיבור, גמגום או לקות שפתית, חשוב תחילה להבין לעומק את מקור הבעיה לפני שניגשים לטיפול בה. אליעד כהן מדגים כיצד יש לפרק את הבעיה לשלבים קטנים ומפורטים, ולהבין קודם כל את אופי הקושי המדויק של אותו אדם.
לדוגמה, אם פוגשים אדם שמגמגם, יש לבדוק תחילה האם הוא מגמגם בכל סיטואציה או רק במצבים ספציפיים. אדם יכול לומר שהוא תמיד מגמגם, אך כאשר חוקרים יותר לעומק, לעיתים מתברר שיש מקרים מסוימים שבהם הוא דווקא לא מגמגם, למשל בשיחה עם אמא או עם חבר קרוב. אם התברר שיש מצבים שבהם הוא אינו מגמגם כלל, כנראה שהגורם הוא רגשי ולא פיזיולוגי.
כיצד לבדוק אם הגמגום הוא רגשי או פיזיולוגי?
אליעד מציע לבדוק מספר דברים:
- שואלים את האדם אם הוא מגמגם גם בחלום. אם הוא מגמגם גם בחלום, ייתכן שהבעיה אינה רק רגשית אלא משהו עמוק יותר בתודעה שלו.
- נותנים לאדם לקרוא טקסט כתוב כדי לראות האם הקושי שלו נובע מתהליך החשיבה על המילים, או שהוא קושי פיזי בלבד.
- אם הוא מתקשה בקריאת טקסט, מבקשים ממנו לקרוא אותו מספר פעמים. אם הקריאה משתפרת מפעם לפעם, ייתכן שהקושי הוא בחשיפה ראשונית למילים חדשות או בלחץ ראשוני ולא בדיבור עצמו.
- אפשר לתת לו לקרוא טקסט חסר משמעות כדי להסיר את הגורם הרגשי של הטקסט, ולראות אם הוא עדיין מגמגם או מתקשה.
- אם הוא עדיין מתקשה, נותנים לו לחזור על המילים או ההברות אחרי שמישהו אומר אותן, ובודקים האם הוא עדיין מגמגם. פעולה זו עוזרת להבין האם הקושי הוא בלחשוב על מה שהוא עומד להגיד או בעצם ההיגוי הפיזי.
במידה ומתברר שהבעיה היא פיזית, מתחילים לבדוק את תהליך הפקת הצליל מהיסוד. לפי אליעד, דיבור הוא תהליך מורכב שבו משתתפים הנשימה, הפה, הלשון והגרון.
- קודם כל בודקים האם האדם מסוגל להפיק צליל בודד (כמו "אה"). אם הוא מתקשה, בודקים מדוע: האם זו בעיה של נשימה, של תנועת לשון, או אולי של תנועת שפתיים.
- בודקים אם הוא יכול לנשום כראוי, להכניס ולהוציא אוויר ללא בעיה, כי בעיות נשימה יכולות לגרום ישירות לקושי בדיבור.
- בודקים את יכולתו של האדם לחבר בין הברות. אם הוא מצליח להגיד הברות בודדות בלי בעיה אבל מתקשה לחבר אותן, ייתכן שהבעיה היא במהירות או בתכנון השרירים שמחברים בין ההברות.
הטיפול שאליעד מציע מבוסס על הבנה שדיבור תקין הוא עניין של הרגל נכון, ושליטה בקצב ובקואורדינציה של השרירים. הוא נותן דוגמה מפורטת כיצד ניתן לטפל בכך:
- כותבים משפט קצר של מספר מילים ומפרקים אותו להברות ("אני רוצה לאכול" הופך ל - "אה - ני - רו - צה - לא - כול").
- מבקשים מהאדם להגיד כל הברה בנפרד, כאשר אחרי כל הברה עליו לקום, לעשות סיבוב בחדר ולחזור. פעולה זו עוזרת לו להתרגל לכך שאין צורך למהר ולדלג על הברות.
- אחרי שהאדם התרגל לדבר לאט ולהפריד בין ההברות, מתחילים להאיץ בהדרגה את קצב הדיבור, כאשר האדם מתרגל להגיד את ההברות עם נשימות ברורות ומסודרות ביניהן.
- אם האדם מדלג על הברה, חוזרים אחורה לתרגיל לאט יותר, ומחזקים את ההרגל של הדיבור האיטי עד שהוא מצליח לבצע זאת היטב,...
- איך לטפל בגמגום?
- דיסלקציה בדיבור
- קושי בדיבור אצל ילדים
- אבחון לקות למידה
- בעיות דיבור רגשיות
- טיפול בליקויי למידה
- לקויות שפה אצל ילדים