מנהיגות ואחריות אישית, על מי אסור לסמוך? למה לא לסמוך על מי שאף פעם לא טועה? האם ביבי נתניהו הוא אלוהים? במי לא לתת אמון? למי לא להאמין? סוגים של מנהלים, לקיחת אחריות של אלוהים, אלוהים טוב שדרכו להיטיב, במי לחשוד?
מדוע לא כדאי לסמוך על מי שאף פעם לא טועה?
החיים שלנו מלאים במצבים שבהם אנחנו סומכים על אחרים - בעסקים, בזוגיות, ובעבודות יומיומיות. הטוב שלנו תלוי לעיתים רבות באחרים. אנחנו סומכים על העובדים שלנו, על המנהלים, על בני הזוג, על המשפחה - אבל כיצד אפשר לדעת אם באמת כדאי לסמוך על אדם מסוים?
אליעד מציע טיפ חשוב: לא לסמוך על אנשים שמעולם לא מודים בטעויות. זהו עקרון בסיסי שמסייע להבחין בין אנשים אמינים לבין כאלה שכדאי להימנע מהם. אם אדם מעולם לא אמר "טעיתי" או "עשיתי טעות", כדאי לחשוד בו. הכוונה היא שאין אדם שלא טועה - כל אחד עשוי לטעות, ובמיוחד כשמדובר במשימות מורכבות. אם אדם לא יכול להוציא את המילים "טעיתי" או "עשיתי טעות", יש סיכון שהוא מסיר את האחריות מטעויותיו ומסוגל לזרוק את האשמה על אחרים, דבר שמצביע על חוסר כנות.
מה הבעיה במי שמסיר אחריות?
המנהלים או העובדים שמאשימים תמיד את אחרים כשדברים לא הולכים כראוי, אינם לוקחים אחריות אישית. "זה בגלל הכלכלה", "זה בגלל המנהל הקודם", "זה בגלל הבריאות שלי" - כל אלו הם תירוצים שמאוד נפוצים. בעבודה או בזוגיות, מצבים כאלו יכולים ליצור מתח מתמשך ולפגוע באמון. אדם שלא יכול להודות בטעויותיו, יחשוד יותר בשקרן או רמאי.
הקשר בין אלוהים לאמונה באנשים
הסיפור הזה מזכיר את התפיסה הדתית על אלוהים, שתמיד טוב ואינו טועה. במקרים של רע בעולם, מייחסים את זה לחטאים של בני האדם, אבל כל טוב שנעשה נחשב לרחמיו של אלוהים. זהו רעיון שכאשר כל טוב שייך לאדם העליון והרע מייחסים אותו למישהו אחר, תופעה זו קיימת גם אצל אנשים אמינים שמחשיבים את עצמם כאחראים לכל ההצלחות ומטילים את כל האחריות על גורמים חיצוניים כשיש כישלונות.
הנצחנות ואי - ההכרה בטעות
רבי נחמן מאוז'יביץ' אמר כי "הנצחנות אינה סובלת את האמת". המנצח בכל מחיר לא מוכן להודות בטעות, גם כשהיא ברורה וגלויה. הוא לא מקבל את האמת לפיה הוא טעה, כי הוא חייב להיות צודק כל הזמן. תפיסה זו לא רק מזיקה למערכות יחסים, אלא גם מעידה על חוסר הבנת המציאות ועל חוסר כנות.
השפעה על מערכות יחסים
ההשלכות של מצב כזה ניכרות גם בזוגיות, בעבודה ובחיים האישיים. לדוגמה, בן זוג שטוען תמיד שהוא צודק, ולא מוכן להודות בטעויותיו, יטיל את האשמה על הצד השני, בעוד שהוא לוקח את כל הקרדיט על הצלחות. זה יכול להוביל לאי אמון ולתחושת חוסר שוויון במערכת היחסים. זהו מצב שמסכן את הזוגיות ומקשה על פתרון בעיות.
מה כדאי ללמוד מכך?
לסיום, אליעד מציע שעלינו להיות זהירים מאוד כשאנחנו פוגשים אנשים שמסרבים לקחת אחריות על טעויותיהם. אנשים כאלה יש להם נטייה להסיר כל אחריות מדברים רעים ולהשאיר את הקרדיט לעצמם על כל דבר טוב. יש תמיד לזכור שאדם שלא יכול להודות בטעויותיו או להציע תיקון, לא אמין, ויש להיזהר מלהפקיד בידיו משימות חשובות.
החיים שלנו מלאים במצבים שבהם אנחנו סומכים על אחרים - בעסקים, בזוגיות, ובעבודות יומיומיות. הטוב שלנו תלוי לעיתים רבות באחרים. אנחנו סומכים על העובדים שלנו, על המנהלים, על בני הזוג, על המשפחה - אבל כיצד אפשר לדעת אם באמת כדאי לסמוך על אדם מסוים?
אליעד מציע טיפ חשוב: לא לסמוך על אנשים שמעולם לא מודים בטעויות. זהו עקרון בסיסי שמסייע להבחין בין אנשים אמינים לבין כאלה שכדאי להימנע מהם. אם אדם מעולם לא אמר "טעיתי" או "עשיתי טעות", כדאי לחשוד בו. הכוונה היא שאין אדם שלא טועה - כל אחד עשוי לטעות, ובמיוחד כשמדובר במשימות מורכבות. אם אדם לא יכול להוציא את המילים "טעיתי" או "עשיתי טעות", יש סיכון שהוא מסיר את האחריות מטעויותיו ומסוגל לזרוק את האשמה על אחרים, דבר שמצביע על חוסר כנות.
מה הבעיה במי שמסיר אחריות?
המנהלים או העובדים שמאשימים תמיד את אחרים כשדברים לא הולכים כראוי, אינם לוקחים אחריות אישית. "זה בגלל הכלכלה", "זה בגלל המנהל הקודם", "זה בגלל הבריאות שלי" - כל אלו הם תירוצים שמאוד נפוצים. בעבודה או בזוגיות, מצבים כאלו יכולים ליצור מתח מתמשך ולפגוע באמון. אדם שלא יכול להודות בטעויותיו, יחשוד יותר בשקרן או רמאי.
הקשר בין אלוהים לאמונה באנשים
הסיפור הזה מזכיר את התפיסה הדתית על אלוהים, שתמיד טוב ואינו טועה. במקרים של רע בעולם, מייחסים את זה לחטאים של בני האדם, אבל כל טוב שנעשה נחשב לרחמיו של אלוהים. זהו רעיון שכאשר כל טוב שייך לאדם העליון והרע מייחסים אותו למישהו אחר, תופעה זו קיימת גם אצל אנשים אמינים שמחשיבים את עצמם כאחראים לכל ההצלחות ומטילים את כל האחריות על גורמים חיצוניים כשיש כישלונות.
הנצחנות ואי - ההכרה בטעות
רבי נחמן מאוז'יביץ' אמר כי "הנצחנות אינה סובלת את האמת". המנצח בכל מחיר לא מוכן להודות בטעות, גם כשהיא ברורה וגלויה. הוא לא מקבל את האמת לפיה הוא טעה, כי הוא חייב להיות צודק כל הזמן. תפיסה זו לא רק מזיקה למערכות יחסים, אלא גם מעידה על חוסר הבנת המציאות ועל חוסר כנות.
השפעה על מערכות יחסים
ההשלכות של מצב כזה ניכרות גם בזוגיות, בעבודה ובחיים האישיים. לדוגמה, בן זוג שטוען תמיד שהוא צודק, ולא מוכן להודות בטעויותיו, יטיל את האשמה על הצד השני, בעוד שהוא לוקח את כל הקרדיט על הצלחות. זה יכול להוביל לאי אמון ולתחושת חוסר שוויון במערכת היחסים. זהו מצב שמסכן את הזוגיות ומקשה על פתרון בעיות.
מה כדאי ללמוד מכך?
לסיום, אליעד מציע שעלינו להיות זהירים מאוד כשאנחנו פוגשים אנשים שמסרבים לקחת אחריות על טעויותיהם. אנשים כאלה יש להם נטייה להסיר כל אחריות מדברים רעים ולהשאיר את הקרדיט לעצמם על כל דבר טוב. יש תמיד לזכור שאדם שלא יכול להודות בטעויותיו או להציע תיקון, לא אמין, ויש להיזהר מלהפקיד בידיו משימות חשובות.
- לקיחת אחריות
- הסרת אחריות
- אלוהים טוב
- ביבי נתניהו
- טעות
- להודות על האמת
- נצחנות
מדוע אנחנו סומכים על אנשים אחרים בחיי היום יום?
בחיים קורה לא פעם שהטוב שלנו תלוי באנשים אחרים. אנו סומכים על העובדים שלנו, על מנהלים, על בני זוג ועל עוד גורמים סביבנו. יש עסקים שבהם הבעלים סומכים על מנהל העסק, או אדם שסומך על אשתו שתתמוך בו, ובאופן כללי אנו מרבים לבטוח באחרים.
מהו הטיפ שלא לסמוך על מי שלעולם לא מודה בטעויות?
הטיפ המרכזי הוא לא לסמוך על אדם שאף פעם לא מודה בטעויות. הכוונה היא שכאשר אדם עשוי לטעות (כפי שכל אדם שטועה מעיד על כך שהוא עושה דברים בפועל), חובה לבדוק אם הוא מסוגל להודות בטעות או לא. אם הוא לא מסוגל להוציא מהפה את המילים "טעיתי", "עשיתי טעות", "יכולתי לעשות יותר טוב", ואין אצלו מושג של לקיחת אחריות כאשר מתרחשת טעות - מומלץ מאוד לא לסמוך עליו.
כיצד בני אדם מתייחסים לטעויות ולצלחות?
יש אנשים שמסוגלים להודות כשמשהו לא הצליח. הם יודעים לומר "טעיתי" ולקחת אחריות. לעומתם, יש מי שבכל פעם שקורה משהו שלילי, הם מטילים את האשמה על מישהו אחר: זו אשמת העובדים, זה בגלל הכלכלה, זה המנהל הקודם, זה בגלל המשפחה או הבריאות, וכל סיבה אחרת שאינה קשורה בהם. במקביל, כשהדברים מצליחים, הם נוטים לקחת לעצמם כמה שיותר קרדיט על ההצלחות, לעיתים גם על מה שעשו אחרים.
מדוע אדם שלא מודה בטעויות עלול להתגלות כרמאי?
ההיגיון אומר שהסיכוי שאדם באמת "אף פעם לא טועה" שואף לאפס. אם מישהו מציג את עצמו כמי שאינו טועה לעולם, סביר יותר להניח שהוא מרמה מאשר שהוא מושלם. ברגע שאנו מזהים שהוא משקר בנוגע לאחריותו על דברים שליליים ותמיד לוקח קרדיט על דברים חיוביים - לא כדאי לסמוך עליו.
איך זה קשור לאמונה באלוהים?
יש תפיסה רווחת הרואה באלוהים ישות שתמיד עושה רק טוב ואינה טועה לעולם. כאשר קורים לאדם דברים רעים, מייחסים זאת לחטאיו או למחדליו, וכאשר קורים דברים טובים, מייחסים זאת לרחמנותו וטובו של אלוהים. התפיסה הזו רואה את אלוהים כמי שלוקח קרדיט על הטוב, בעוד הרע הוא תמיד "באשמת האדם" או "בגלל העבירות שלו".
מי עוד מוצג ככזה שלוקח קרדיט על דברים טובים?
בטקסט נטען שיש מנהיג מפורסם בדורנו, המקבל שבחים על כל מה שטוב ומאשים תמיד גורמים חיצוניים בכל מה שרע. נטען שהוא מזכיר בכך את התפיסה שאלוהים אחראי לטוב ולא לרע. יש אנשים שמאמינים באלוהים בדרך שתוארה, ונוטים גם להאמין באותו מנהיג באופן דומה, כמקור יחיד להצלחות ולא כמי שטועה כשמשהו נכשל.
מהי המשמעות של "נצחנות אינה סובלת את האמת" לפי רבי נחמן?
רבי נחמן אומר שהנצחנות אינה מאפשרת לאדם להודות באמת כאשר מראים לו שהוא טועה. אדם שמחויב להישאר צודק בכל מחיר, גם לנוכח עובדות, לא יודה בטעות. הוא נצמד לגרסה שלו ולא מסוגל להודות באמת גם כשהיא גלויה לעין.
כיצד הדבר משפיע על מערכות יחסים יום יומיות?
התופעה שבה אחד מבני הזוג או אחד החברים לוקח את כל הקרדיט על ההצלחות ומטיל את כל האחריות על כישלונות על הצד השני, גורמת לחוסר אמון ולמתחים מתמשכים. זה יכול לקרות במקום העבודה עם מנהלים או עמיתים, ובכל סיטואציה שבה אדם לא מוכן לעולם להודות בטעויותיו.
מה אפשר ללמוד מכך לסיכום?
חשוב להבין שאדם שטוען לעולם שהוא צודק, שלעולם לא טעה, ותמיד מסיר אחריות מדברים שליליים - מעלה חשד של חוסר כנות. כדאי להישמר ולא לשים בו את מבטחנו. מנגד, אדם שכן מודה בטעויותיו ומסוגל לקחת אחריות עשוי לבטא אמינות רבה יותר.
בחיים קורה לא פעם שהטוב שלנו תלוי באנשים אחרים. אנו סומכים על העובדים שלנו, על מנהלים, על בני זוג ועל עוד גורמים סביבנו. יש עסקים שבהם הבעלים סומכים על מנהל העסק, או אדם שסומך על אשתו שתתמוך בו, ובאופן כללי אנו מרבים לבטוח באחרים.
מהו הטיפ שלא לסמוך על מי שלעולם לא מודה בטעויות?
הטיפ המרכזי הוא לא לסמוך על אדם שאף פעם לא מודה בטעויות. הכוונה היא שכאשר אדם עשוי לטעות (כפי שכל אדם שטועה מעיד על כך שהוא עושה דברים בפועל), חובה לבדוק אם הוא מסוגל להודות בטעות או לא. אם הוא לא מסוגל להוציא מהפה את המילים "טעיתי", "עשיתי טעות", "יכולתי לעשות יותר טוב", ואין אצלו מושג של לקיחת אחריות כאשר מתרחשת טעות - מומלץ מאוד לא לסמוך עליו.
כיצד בני אדם מתייחסים לטעויות ולצלחות?
יש אנשים שמסוגלים להודות כשמשהו לא הצליח. הם יודעים לומר "טעיתי" ולקחת אחריות. לעומתם, יש מי שבכל פעם שקורה משהו שלילי, הם מטילים את האשמה על מישהו אחר: זו אשמת העובדים, זה בגלל הכלכלה, זה המנהל הקודם, זה בגלל המשפחה או הבריאות, וכל סיבה אחרת שאינה קשורה בהם. במקביל, כשהדברים מצליחים, הם נוטים לקחת לעצמם כמה שיותר קרדיט על ההצלחות, לעיתים גם על מה שעשו אחרים.
מדוע אדם שלא מודה בטעויות עלול להתגלות כרמאי?
ההיגיון אומר שהסיכוי שאדם באמת "אף פעם לא טועה" שואף לאפס. אם מישהו מציג את עצמו כמי שאינו טועה לעולם, סביר יותר להניח שהוא מרמה מאשר שהוא מושלם. ברגע שאנו מזהים שהוא משקר בנוגע לאחריותו על דברים שליליים ותמיד לוקח קרדיט על דברים חיוביים - לא כדאי לסמוך עליו.
איך זה קשור לאמונה באלוהים?
יש תפיסה רווחת הרואה באלוהים ישות שתמיד עושה רק טוב ואינה טועה לעולם. כאשר קורים לאדם דברים רעים, מייחסים זאת לחטאיו או למחדליו, וכאשר קורים דברים טובים, מייחסים זאת לרחמנותו וטובו של אלוהים. התפיסה הזו רואה את אלוהים כמי שלוקח קרדיט על הטוב, בעוד הרע הוא תמיד "באשמת האדם" או "בגלל העבירות שלו".
מי עוד מוצג ככזה שלוקח קרדיט על דברים טובים?
בטקסט נטען שיש מנהיג מפורסם בדורנו, המקבל שבחים על כל מה שטוב ומאשים תמיד גורמים חיצוניים בכל מה שרע. נטען שהוא מזכיר בכך את התפיסה שאלוהים אחראי לטוב ולא לרע. יש אנשים שמאמינים באלוהים בדרך שתוארה, ונוטים גם להאמין באותו מנהיג באופן דומה, כמקור יחיד להצלחות ולא כמי שטועה כשמשהו נכשל.
מהי המשמעות של "נצחנות אינה סובלת את האמת" לפי רבי נחמן?
רבי נחמן אומר שהנצחנות אינה מאפשרת לאדם להודות באמת כאשר מראים לו שהוא טועה. אדם שמחויב להישאר צודק בכל מחיר, גם לנוכח עובדות, לא יודה בטעות. הוא נצמד לגרסה שלו ולא מסוגל להודות באמת גם כשהיא גלויה לעין.
כיצד הדבר משפיע על מערכות יחסים יום יומיות?
התופעה שבה אחד מבני הזוג או אחד החברים לוקח את כל הקרדיט על ההצלחות ומטיל את כל האחריות על כישלונות על הצד השני, גורמת לחוסר אמון ולמתחים מתמשכים. זה יכול לקרות במקום העבודה עם מנהלים או עמיתים, ובכל סיטואציה שבה אדם לא מוכן לעולם להודות בטעויותיו.
מה אפשר ללמוד מכך לסיכום?
חשוב להבין שאדם שטוען לעולם שהוא צודק, שלעולם לא טעה, ותמיד מסיר אחריות מדברים שליליים - מעלה חשד של חוסר כנות. כדאי להישמר ולא לשים בו את מבטחנו. מנגד, אדם שכן מודה בטעויותיו ומסוגל לקחת אחריות עשוי לבטא אמינות רבה יותר.
- לקיחת אחריות
- הסרת אחריות
- אלוהים טוב
- ביבי נתניהו
- טעות
- להודות על האמת
- נצחנות
- מערכות יחסים