איך מנתחים נכון סיבה ותוצאה?

כדי להבין לעומק מהי סיבה ומהי תוצאה ואיך נכון לנתח קשרים של סיבתיות, אליעד כהן מסביר תחילה מה ההבדל בין סיבה לתוצאה ומדגיש שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה. לפי אליעד, אירוע או פעולה המתרחשת קודם היא הסיבה, ואילו הפעולה או האירוע המתרחש כתוצאה מכך, הוא התוצאה. לדוגמה, אם בניין קרס לאחר שהסיקו אדריכל במקום מהנדס, אז הסיבה היא בחירת האדריכל במקום המהנדס, והתוצאה היא קריסת הבניין.

עם זאת, אליעד מבהיר שהקשר בין סיבה לתוצאה אינו תמיד ברור כל כך, ולכן צריך לשאול שלוש שאלות מרכזיות כדי לנתח נכון את הסיבתיות:

1. האם הסיבה שהוזכרה באמת התרחשה?
2. האם הסיבה שהוזכרה בהכרח מובילה לתוצאה שקרתה?
3. האם התוצאה שקרתה יכולה הייתה לנבוע מסיבה אחרת לגמרי או אפילו מסיבה הפוכה?

איך ניתן לזהות סיבה לעומת תוצאה?

אליעד מביא דוגמה פשוטה מהחיים: אדם שאוכל כי הוא רעב. הוא שואל האם האדם אוכל כי הוא רעב או שהוא אוכל כדי להיות שבע. הוא מחדד, כי הרעב יכול להיחשב כסיבה ראשונית שגורמת לאדם לאכול, אך הסיבה הישירה לפעולת האכילה היא הרצון להרגיש שבע. כלומר, קיים תכנון ומחשבה על התוצאה העתידית עוד לפני שהפעולה מתרחשת בפועל. אליעד מסביר שהסיבה היא תמיד לפני התוצאה, ולכן כאשר האדם אוכל, פעולת האכילה (הסיבה) מתרחשת לפני ההגעה למצב של שובע (התוצאה).

דוגמה נוספת שאליעד נותן היא לגבי אדם שהולך לעבוד בשביל משכורת. אם האדם עבד אך בסוף לא קיבל את המשכורת, נשאלת השאלה האם הסיבה לעבודה שלו היא עצם הרצון במשכורת (סיבה) או העובדה שבסוף קיבל משכורת (תוצאה). אליעד מסביר שהסיבה האמיתית היא תמיד הרצון, כלומר, המחשבה שהייתה לפני הפעולה, ולא התוצאה הממשית שהתרחשה בפועל.

האם סיבה תמיד מתרחשת לפני תוצאה?

אליעד מתייחס לנקודה פילוסופית עמוקה יותר: איך ייתכן שמשהו שטרם קרה משפיע על מה שקורה עכשיו? הוא מבהיר שהמחשבה, הרצון, התכנון או הכוונה לפעול למען משהו בעתיד הם אלו שקורים לפני הפעולה בפועל. כלומר, מה שמניע את הפעולה זה המחשבה על התוצאה העתידית, שהיא הסיבה האמיתית שמקדימה את התוצאה.

איך בודקים אם סיבה אכן גרמה לתוצאה מסוימת?

אליעד מלמד שיטה לניתוח נכון של סיבתיות באמצעות הצגת המשפט "זה קרה בגלל זה", והפרכתו על ידי הוספת "האם באמת?" ואז הצגת ההפך של המשפט המקורי. לדוגמה, אם נטען שהחניון קרס בגלל שהסיקו אדריכל ולא מהנדס, ניתן לבדוק כך:

• האם באמת הסיבה (החלפת מהנדס באדריכל) התרחשה?
• האם באמת הסיבה הזאת חייבה את התוצאה (קריסת החניון)?
• האם ייתכן שהתוצאה הייתה מתרחשת מסיבה אחרת לגמרי, או אפילו להיפך, שהחלפת האדריכל במהנדס הייתה מונעת את הקריסה?

לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר לשאול אם החניון היה קורס גם אם המהנדס המקורי היה אחראי. או האם בכלל קרס מסיבה אחרת לגמרי, למשל עומס יתר על הגג או אירוע חיצוני לא צפוי. אפשר גם לשאול שאלה הפוכה, האם בחירת האדריכל דווקא הייתה אמורה למנוע את הקריסה...