... להיות יותר חכם? תרגיל לפיתוח החשיבה, איך לפתח שיחה? איך לפתח את השכל? להתרגל לשאול שאלות, להגיד לא הבנתי, לבקש הסברים, להיות מוכן להיות טיפש, להתרגל לא לדעת, מיומנויות שיחה, לבקש ממישהו להגדיר איך לפתח את השכל ולהיות חכם יותר? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג כאן הוא שבן אדם שמעוניין להיות חכם יותר חייב לפתח את ההרגל לשאול שאלות ולבקש הסברים, אפילו כאשר נדמה לו שכבר הבין את השאלה או כאשר הוא חושב שהתשובה כבר ברורה לו. התרגול המרכזי שהוא מציע הוא שאדם יציב לעצמו משימה: במהלך היום, כאשר מישהו שואל אותו ... זה לא נעים? אנשים באופן טבעי נמנעים מלהגיד לא הבנתי כי זה נותן להם תחושה של טיפשות, או שהם לא מספיק חכמים. אך אליעד כהן מדגיש שדווקא היכולת להגיד לא הבנתי, תסביר לי שוב היא היכולת שמפתחת את החשיבה ואת החוכמה. היכולת הזו מחייבת את האדם להיות מוכן להיות טיפש, כלומר, להכיר בזה שהוא לא יודע הכל ולא מבין הכל מיד. לדעתו של אליעד, אדם חכם באמת הוא זה שמוכן לקחת סיכון חברתי ולהודות בפני אחרים שהוא לא הבין או שהוא צריך הסבר נוסף. איך לשפר את יכולת השיחה ולפתח את הדיון? אליעד מציע לא רק לשאול שאלות נוספות על השאלה שנשאלה, אלא לבקש הסבר נוסף ממי ששואל את השאלה המקורית. במקום לענות מיד, כדאי לעצור ולשאול את השואל למה בדיוק הוא מתכוון. לדוגמה, אם מישהו שואל: למה אתה לא עושה את זה?, במקום לתת תשובה מיד, ... יותר ומובילות להבנה טובה יותר של הנושא הנדון. מהי המשמעות של תרתי משמע ואיך היא תורמת לפיתוח החשיבה? הדגש של אליעד כהן על תרתי משמע הוא מרכזי בהרצאה. הוא מסביר שהרבה שאלות או משפטים מכילים בתוכם משמעויות שונות או יכולות להיות מפורשות במספר דרכים. כאשר בן אדם מתרגל לעצור ולחשוב האם יש לשאלה או למשפט שנאמר יותר ממשמעות אחת, ... הבדל חשוב בין שתי האמירות הללו: לא הבנתי - משמע שהבעיה היא אצל המקשיב, שהוא לא הצליח להבין את מה שנאמר. למה אתה מתכוון? - משמע שהבעיה היא אצל הדובר, שהוא לא הסביר את עצמו היטב או לא שאל בצורה נכונה. הבחירה בין שתי האמירות תלויה במטרה של השואל. אם האדם רוצה לקחת אחריות על חוסר ההבנה, הוא יבחר לומר לא הבנתי. אם הוא רוצה להעביר את האחריות למי ששואל או מסביר, הוא יאמר למה אתה מתכוון?. אליעד מסביר שהיכולת להבחין בין שני מצבים אלו ולהשתמש בכל אחד מהם בצורה מודעת היא חלק מלהיות חכם. איך להשתמש בשאלות כדי לפתח אינטראקציה טובה יותר בשיחה? אליעד כהן מציע שאם רוצים לפתח שיחה, כדאי לשאול שאלות שגורמות לאדם השני להרחיב ולהסביר את דבריו, כמו: האם אתה יכול להסביר שוב? או למה בדיוק אתה מתכוון?. אך הוא מזהיר שלא לעשות זאת בצורה אוטומטית מדי או מלאכותית, אלא כאשר באמת קיימת חוסר בהירות. המטרה היא לגרום לצד השני לחשוב ולדבר ...

... בריאת העולם הייתה קיימת רק ישות אחת ויחידה - אלוהים, שהשתעמם והחליט ליצור אקשן - לברוא בני אדם, להכניס טוב ורע למציאות וליצור עניין. אליעד מסביר בפירוט מדוע הטענה שאלוהים ברא את העולם מתוך שעמום אינה הגיונית ואינה פותרת את השאלה האמיתית. הוא טוען שהבעיה ... אלוהים. אם הרצון הזה לא היה קיים מלכתחילה, לא הייתה מתאפשרת הבריאה. כלומר, השאלה האמיתית היא מי או מה יצר את הרצון הראשוני אצל אלוהים. הוא מסביר שהרעיון שאלוהים ברא את הרצון ללא רצון מוקדם הוא בעייתי, מכיוון שגם בריאת רצון מחייבת יכולת קודמת, או לפחות ... להפריד את עצמה וליצור משהו נוסף. מנגד, אם התשובה היא לא, והפוטנציאל לא היה קיים - אז כיצד בכל זאת נוצרה נפרדות מתוך אחדות מוחלטת? אליעד מסביר בפרוטרוט את הקושי הלוגי בפרדוקס הזה: אם יש באלוהים פוטנציאל של נפרדות, אז הוא כבר לא אחדות מוחלטת, ואם אין בו פוטנציאל כזה, אז איך בכלל התרחשה הבריאה והופיעה הנפרדות? השאלה הזו חושפת את הסתירה העמוקה בהבנת מושג הבריאה והאחדות. מדוע ההסבר שאלוהים ברא את העולם כדי להיטיב לנבראים אינו מספק? אליעד כהן שולל גם את ההסבר שאלוהים ברא את העולם כדי להיטיב לנבראים. הוא מציין שהסבר כזה מניח חוקיות מסוימת - טבע הטוב להיטיב, אך מיד עולה השאלה מי קבע את החוק הזה? אם אלוהים אינו כפוף לשום חוקיות, ... שחלה עליו חובה להיטיב. מכאן עולה השאלה, מהיכן הגיע טבעו הטוב של אלוהים? ולמה בכלל אלוהים רצה להיות טוב מלכתחילה? שאלות אלו חושפות שוב שההסברים הנפוצים אינם נותנים פתרון אמיתי לשאלת מקור הרצון או יכולת הבריאה עצמה. כיצד חקירת הפרדוקסים מובילה להבנת האחדות ... ונפרדות במציאות מקור הרצון האלוהי ושאלת הרצון בכלל הסתירות הפנימיות בהגדרת אלוהים כיוצר מדוע יש שטוענים שאלוהים ברא את העולם מתוך שעמום? יש הסברים שונים לשאלה מדוע אלוהים ברא את העולם. אחד ההסברים טוען כי לפני בריאת העולם התקיימה רק ישות אחת, והיא השתעממה מכיוון שלא היה דבר מחוץ לה. כדי לשבור את השעמום הזה, הישות האלוהית כביכול בראה את העולם, יצרה טוב ורע, והכניסה עניין במציאות. יש גם הסברים נוספים, כמו הרעיון שאלוהים רצה להיטיב לנבראיו או רצה לגלות את מלכותו, אך בכל המקרים מדובר בהנחות שונות שמנסות להסביר מדוע נוצר הרצון לברוא. למה הטענה על השעמום אינה פותרת את שאלת בריאת העולם? אם אומרים שאלוהים ברא את העולם ... את הרצון - וגורם זה מחזיר אותנו שוב אל נקודת ההתחלה שבה לא אמור היה להיות שום דבר נפרד מאלוהים. מדוע השאלה על מקור הרצון ממשיכה להטריד? כל הסבר שנותן סיבה מסוימת לבריאה, כמו שעמום, רצון להיטיב, רצון לגלות מלכות, או כל סיבה אחרת, מציף מיד את השאלה: מה יצר את ... ברמת הפוטנציאל. ובכל זאת, בעולם שלנו כן קיימת נפרדות, ומכאן שהשאלה נותרת בעינה: כיצד נוצרו בכלל האפשרויות הנפרדות מתוך אחדות מוחלטת? מדוע הסברים מקובלים כמו אלוהים רצה להיטיב אינם באמת עונים על הקושי? הטענה שאלוהים ברא את העולם כדי להיטיב לא עוזרת להבין את ... אם אלוהים אינו כפוף לשום חוקיות, כיצד אפשר לומר שעליו חלה חובה להיטיב? גם כאן נשאלת השאלה מה יצר את טבעו הטוב או את הנטייה להיטיב. בנוסף, הסברים כאלו מבוססים על חוקים או הגדרות מסוימות שמייחסים לאלוהים, אך הם אינם מסבירים מה עומד מאחורי עצם קיומן של אותן הגדרות או מאחורי היכולת לנהוג לפיהן. כיצד העמקה בפרדוקסים מובילה לגילוי שהכל ... לביטוי בפועל, ובין נפרדות לאחדות ברמה העמוקה ביותר. הגילוי הוא שהכל אחד, וכל השאלות מתנקזות לתובנה שהמהות של המציאות חורגת מכל חוקיות או הסבר לוגי רגיל. למה לא לפחד לשאול שאלות ולהטיל ספק בכל אמונה? הדרך להגיע לאחדות אמיתית היא לא לפחד לשאול שאלות ולערער על כל הסבר שאינו שלם באמת. ברגע שאדם ממשיך לשאול ולא עוצר באמונה כזו או אחרת, הוא מגלה בסופו של דבר שהמציאות כולה מאוחדת, ... ישות אחת, הישות השתעממה ואמרה יאללא בא נעשה אקשן... טוב ורע וכו. ובעצם הם אומרים שהסיבה היא כי אלוהים חווה סוג של שעמום, ולצד זה יש הרבה הסברים אחרים, כי רצה להיטיב לננבראיו, כי רצה לגלות את מלכותו, כל מיני שקרים כאלו ואחרים. עכשיו נסביר למה ההסבר שהבריאה של אלוהים היתה כתוצאה של שעמום, למה הוא הסבר לא נכון. ומי שיש שכל בקודקודו, יבין שהשעמום של אלוהים לא מצדיק את בריאת העולם! ולמה? למה זה לא מסביר את בריאת העולם, כי מה שאני תמיד מסביר זה שבריאת העולם, זה עצם השינוי הראשון שהיה במציאות, והשינוי הראשון שהיה במציאות הוא לא בריאת העולם, אלא השינוי ... איך נוצר הרצון שיהיה לו מעניין, איך נוצר הרצון? השעמום הוא לא מחויב המציאות, כי באותה המידה יכל לא להשתעמם, רק אנשים מטופשים אומרים כאלו הסברים, כי ההסבר הזה לא נותן שום דבר, כי הא שאלה הנשאלת היא מי יצר את הרצון! הטפשים אומרים שאלוהים ברא את רצונו, אבל איך הוא ברא ... ברא את הרצון ללא רצון, ממילא נשאל מי ברא אצל הבורא את יכולת הבריאה? מה גרם לבורא ליצור את הפוטנציאל של המציאות בכלל? בעצם זה מתיחס לכל ההסברים למה אלוהים ברא את העולם, כי נגיד שהוא ברא מסיבה כזאת או אחרת, תמיד נשאל מה זה שגרם את היכולת הזו לברא. מה היה ... לבין לפני הבריאה, לבין אחרי הבריאה, וזה לא אומר שעכשיו אין בריאה, לפני הבריאה המצב היה כמו עכשיו, אבל מה זאת אומרת? יש פה שכל אחר שצריך להסביר אותו. מי שיתבונן על הפרדוקסים האלו יבין שפוטנציאל לא ייכול להיות קיים מצד המהות, ומצד שני מבינים, שמהמהות ...

... ללמוד אותו לבד, והם חוששים לטעות בהבנת התכנים שלו. הפחד הזה נובע מכך שהם שומעים הסברים של אחרים, ובמיוחד מאליעד עצמו. דווקא ככל שהם מקבלים יותר הסברים מפורטים, יותר לעומק ויותר בהירים על הספר, כך הם נעשים מתוסכלים ומתבאסים עוד יותר לקרוא את הספר לבד. מצב זה יוצר תחושה של תלות בהסברים, כך שהאדם חושב שהוא כבר לא יכול להבין את הדברים בכוחות עצמו. מדוע הסברים מפורטים גורמים לפחד ללמוד לבד? לכאורה, היינו מצפים שהסברים מפורטים יאפשרו לאנשים להבין טוב יותר את הספר להיות אלוהים, אבל בפועל קורה משהו הפוך: הסברים מפורטים מדי גורמים לאדם לפקפק ביכולתו להבין לבד. ההסבר של אליעד לתופעה הזו הוא שבזמן שאדם שומע הסברים מפורטים, הוא נחשף רק לווריאציה אחת או נקודת מבט אחת. הוא מתרגל לחשוב שהפרשנות שהוא שומע היא הנכונה היחידה או העיקרית, ומאבד את היכולת לחשוב באופן עצמאי, לפתוח את הראש ... כולל הבנות שכביכול נראות מוטעות, הן למעשה חלק מהדרך ומההתפתחות של האדם. אליעד מסביר שצריך להבין את כל הווריאציות וכל הנקודות המבט האפשריות כדי לתפוס את העומק האמיתי של הספר. גם אם נראה לך שטעית, הטעות היא רק חלק מהמסע, וכל טעות כביכול, מובילה אותך להבנה ... להבין שכל נקודת מבט, גם אם היא שונה ממה ששמעת או למדת, יש בה ערך ומשמעות. אליעד מסביר שכאשר אתה חושב שהבנת משהו בצורה מסוימת, תמיד טוב לבדוק גם את ההפך. כלומר, אם אתה חושב שהבנת משהו באופן מסוים, נסה לראות את הזווית ההפוכה. כשאתה בוחן את ההפך, אתה מצליח ... לפחד ללמוד לבד את הספר להיות אלוהים, וחשוב עוד יותר לא לפחד לטעות בהבנתו. אליעד מסביר שהבנה אמיתית ועומק מגיעים דווקא מתוך ניסיון עצמאי, מתוך התמודדות עם קשיים, מתוך חיפוש מתמיד אחרי נקודות מבט שונות ואף סותרות. הוא מעודד כל אדם שמנסה להבין את הספר לסמוך ... את כל הווריאציות בספר להיות אלוהים? למה חשוב להתמודד לבד עם הקשיים בלימוד? כיצד הסברים מפורטים יכולים לפגוע בלימוד עצמי? ...

... במגוון רחב ועמוק של שאלות ותשובות, ומכיל הסברים מפורטים ומלאים על נושאים שרק בספר זה ניתן למצוא תשובות עליהם. מטרתו של הספר היא להעניק לקורא הבנה עמוקה יותר לגבי טבע המציאות, ... מוצאת את התשובה שלה בספר הזה. אליעד מסביר שאם יש נושא שאינו מופיע בספר להיות אלוהים, המשמעות היא שאותו נושא או אותה שאלה היו חסרי משמעות או חסרי היגיון עד כדי כך, שאי אפשר ... אליעד כהן נותן דוגמה לרעיון המאתגר הזה ומסביר אותו לעומק. הוא מציין שיש תפיסה שהעולם כולו יכול להיות סוג של חלום שמישהו אחר חולם, כלומר, שכל אחד מאיתנו עשוי להיות דמות בתוך חלום של ישות אחרת. בתוך ההסבר הזה עולה שאלה נוספת, עמוקה יותר, האם אותו אדם שחולם אותנו גם הוא עצמו חלק מחלום של ישות נוספת? זהו רעיון פילוסופי מוכר אך מורכב, המתואר בספר בהרחבה ומקבל הסברים מפורטים. הרעיון הזה מוצג כדוגמה לכך שהספר מתמודד עם שאלות פילוסופיות שנראות לכאורה מוזרות או בלתי ניתנות לפתרון, אך דווקא בספר להיות אלוהים ניתן למצוא להן הסברים הגיוניים, ברורים ומפורטים. הספר אינו מתעלם מאף שאלה, אלא מציג תשובות שמנסות לגעת במהות האמיתית והעמוקה של המציאות והקיום. איך ניתן ... הזו. אליעד מציין במפורש שהספר נועד להסביר דווקא את האזורים הקשים ביותר להבנה, אלו שנחשבים לבלתי ניתנים להסבר בפילוסופיות אחרות. הספר לוקח את הקורא לתוך מסע תודעתי בו כל שאלה לגיטימית ומקבלת מענה ברור, הגיוני ושלם. במילים אחרות, הספר שובר את ... נתפסות כמוזרות או טיפשיות? אליעד כהן מסביר ששאלות מוזרות או לכאורה טיפשיות נובעות מחוסר הבנה של האדם ששואל אותן, אך בספר להיות אלוהים הוא מתייחס אליהן ברצינות מלאה ומנסה ... שבשונה מספרים אחרים שמתמקדים בעיקר בהסברים מוגבלים או משאירים תחומים לא פתורים, הספר להיות אלוהים מתמקד בהסברים מלאים ללא נקודות עיוורות. כל רעיון, דוגמה, מחשבה או שאלה שהאדם יכול להעלות, מטופלת בספר הזה לעומק וללא השארת פינות לא ברורות. ... ללא הגבלות וללא תחומים שלא מקבלים הסברים ברורים ומפורטים. האם המציאות היא חלום של מישהו אחר? מה מיוחד בספר להיות אלוהים? איך להבין את מה שאי אפשר להבין? למה שאלות מסוימות ...

... מתוך התפיסה הזו הוא הרעיון שכל החלטה מתקיימת כבר איפשהו, ושהכל קורה בו זמנית. חקירות על תפיסת המקום והזמן הסברים על קוונטיקה וחתול שרדינגר משמעות הבחירה החופשית באינסוף יקומים התמודדות עם פחדים דרך הבנת הפוטנציאל ... היא שאם יש אפשרות שכן ניתן להתחבר לאותו יקום ולמשוך ממנו תועלת כלשהי, אולי כדאי לבדוק את זה. בנוסף, יש הסבר שכל רעיון חדש, כולל יקומים מקבילים, נבדק במדע מתוך סקרנות, כי לך תדע לאן זה עשוי להוביל. אולי מתוך המחקר ... נטען שיש היגיון בסיסי פשוט שלפיו המקום והזמן הם אינסופיים, תמיד אפשר להמשיך עוד ועוד במקום או בזמן. אחד ההסברים הוא שהמדענים מתייחסים לגבולות היקום שלנו, אך ייתכן שמעבר לאותם גבולות מתקיים מרחב נוסף של מקום וזמן בלתי ... האינסוף היא מתממשת. איך מגיעים לרעיון של אינסוף יקומים מקבילים? נטען שרעיון היקומים המקבילים הוא דרך להסביר את הרעיון שלפני מימוש כלשהו יש פוטנציאל אינסופי: לפני שבמציאות שלנו נבחרת צורה אחת (למשל שולחן או לא ... כאן ועכשיו יש שולחן), אבל אם נביטים על המציאות מצד הפוטנציאל, הרי בכל נקודה יכול להיות הכל. עולה עוד הסבר מעולם הפיזיקה הקוונטית: דוגמת החתול של שרדינגר מראה שיש מצב שבו החתול גם חי וגם מת לפני התצפית, וכשמתבוננים ... מסלולים מקבילים (או יקומים מקבילים). בנוסף, הרעיון של אנטי - חומר ותופעות שבהן חלקיק מופיע ונעלם, עשוי להסביר שאטום מסוים חולק מעין מיקום עם יקום אחר. לא תמיד הדבר ברור עד הסוף, אך הוא מניע סקרנות מדעית ... גם לבחירה חופשית, גם למדע, גם לרוחניות וגם לתפיסת החיים ברמה האישית ביותר. חקירות על תפיסת המקום והזמן הסברים על קוונטיקה וחתול שרדינגר משמעות הבחירה החופשית באינסוף יקומים התמודדות עם פחדים דרך הבנת הפוטנציאל ... לדעת למה מחקר תאורטי, כמו על יקומים מקבילים, יוביל. אולי ייווצרו תגליות שמאפשרות להחיות מתים, ואולי יתגלו הסברים נוספים על טבע הזמן, המקום והחומר. מה פירוש אין סוף מקום וזמן? ישנה טענה שבמסגרת ההיגיון הפשוט, המקום והזמן ... הרי אפשר לטעון שאולי קיים רק חלק מהאפשרויות. אבל מי שמחזיק בגישה שכל מה שאפשרי אכן קורה היכנשהו, מסביר שאם המקום והזמן אינסופיים, אז בכל נקודה יש את כל הדברים האפשריים - אלא שמנקודת המבט שלנו אנחנו רואים בכל ... מנקודת מבט של מימוש, הזמן והמקום מצמצמים את החוויה לאפשרות אחת בכל רגע ובכל נקודה. איך החלומות והדרדסים מסבירים את המעבר בין מציאויות? ניתנת דוגמה מסדרת הדרדסים, ובה קסם גורם לכל מי שנרדם על מיטה מסוימת להיכנס לעולם ... נקודה אפשר שיהיו דברים סותרים, אז יש פרספקטיבה גבוהה יותר שממנה אין בכלל שינוי, כי הכל מתרחש בו זמנית. ההסבר ממשיך וטוען שכאשר מתייחסים למציאות ברצינות, חווים צורך להחליט אם להתחיל ללמוד או לא ללמוד, כי נדמה שיש רק ... להיות הבנה שמשחררת מפחד, כי כשמבינים שיש אינסוף הסתעפויות, שום דבר לא נעצר ולא באמת נעלם. יש גם מי שמסביר שכל רגש, מחשבה או אירוע תלויים רק בסידור של אטומים או בחיבור של תהליכי מוח וכימיה, ומבחינה רחבה יותר גם ... זה? למעשה אין הוכחה ישירה שאכן פועל יוצא של אינסוף מרחבים וזמנים הוא שכל האפשרויות מתגשמות. יש שיסתפקו בהסבר קוונטי או בלוגיקה על פוטנציאל אינסופי, ויש שיאמרו שזוהי רק אפשרות פילוסופית. אך עצם הרעיון משפיע מאוד על ...

... לא יודע מה להחליט, רוצה להיות בטוח, רוצה משהו מושלם, לא מצליח להסביר, לא מצליח להתמקד למה קשה להחליט מה להסביר כשיש המון אפשרויות? אליעד כהן מתייחס למצב בו אדם מתכנן מראש להסביר משהו לאנשים אחרים, אך נתקל בקושי עצום כי בזמן ההכנה קופצות לו אינספור אפשרויות והיפוכים. כל אפשרות שהוא חושב עליה גוררת מיד מחשבה על ההפך ... של דבר, אותו אדם מגיע למסקנה שהוא כבר לא בטוח בשום דבר ולא יודע מה להסביר. האם באמת יש לך רצון להסביר? אליעד מבהיר כי לפני שעוסקים בשאלה איך להסביר, צריך לשאול קודם כל אם בכלל קיים רצון אמיתי וברור להסביר. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אדם רוצה להסביר לאחרים שצריך להרים את יד ימין למעלה, עליו קודם להיות בטוח שהוא באמת מאמין בכך שצריך להרים את יד ימין. ייתכן שהקושי נובע מכך שהאדם לא בטוח באמת בדבר שהוא עומד להסביר. אי - ודאות זו היא שגורמת לבלבול ולעומס במחשבות. במילים אחרות, הצעד הראשון לפתרון הוא להבין האם האדם אכן רוצה להסביר והאם הוא סגור ובטוח על התוכן שאותו הוא רוצה להעביר. מה ההבדל בין הסבר מוחלט להסבר יחסי? אליעד מציג את ההבדל בין שני סוגי הסברים: הסבר מוחלט: ניסיון להציג אמת מוחלטת, הוכחה ניצחת ללא כל ספקות או אפשרויות אחרות. במצב כזה, האדם מנסה למצוא את ההסבר האחד שתקף בכל מצב, ולכן נתקל תמיד בספקות והיפוכים, מה שגורם לעומס ולבלבול. הסבר יחסי: גישה של הסבר שהוא נכון חלקית, נכון במסגרת מסוימת או במצב ספציפי, ולא מחויב להיות נכון באופן מוחלט. הסבר כזה מאפשר לאדם להסביר משהו בצורה נינוחה יותר, כי הוא אינו מנסה להוכיח אמת מוחלטת אלא מציע אפשרות סבירה. אליעד מייעץ כי מי שמתעקש על הסברים מוחלטים תמיד ירגיש עומס, ואילו מי שמוכן לקבל הסברים יחסיים יוכל להסביר בקלות יותר, כי הוא מרגיש שלמות עם משהו שהוא אינו מושלם. כיצד פרפקציוניזם מונע ממך להסביר? הקושי הגדול אותו מתאר אליעד הוא פרפקציוניזם. אדם פרפקציוניסט רוצה שכל דבר שהוא מסביר יהיה מושלם וללא פגם. הבעיה היא שהמציאות לא מאפשרת באמת להגיע לשלמות כזו, כי תמיד ישנן אפשרויות אחרות וספקות שעולים. כך הפרפקציוניסט נלכד בקונפליקט פנימי בין הרצון להסביר את הדבר המושלם לבין המציאות שלעולם לא מאפשרת באמת להציג משהו מושלם לחלוטין. אליעד מסביר כי זו למעשה התחזות לחפש שלמות מוחלטת, מפני שאם באמת אדם היה מחפש את השלמות באופן מלא, הוא היה חייב להטיל ספק אפילו בעצם הרצון שלו להיות ... לדוגמה, אם אדם אומר שהוא חייב להיות בטוח ב - 100% לפני שהוא מסביר משהו, הוא צריך קודם כל להיות בטוח לחלוטין שהוא בכלל צריך להיות בטוח ב - 100%. אם אדם באמת היה מפקפק עד הסוף, הוא היה מגלה שאין וודאות מוחלטת בשום דבר, כולל הרצון שלו בשלמות. מה הקשר בין שביעות רצון לבין הסבר יחסי? אליעד כהן מדגיש שהיכולת להסביר משהו בצורה נינוחה תלויה ביכולת של האדם להרגיש שביעות רצון ממשהו יחסי, כלומר, להיות מסופק ממשהו שהוא אינו מושלם. אם האדם מסוגל ליהנות מדברים יחסיים, הוא יוכל להסביר בקלות ובבהירות בלי להרגיש עמוס ומוצף, גם כאשר הוא מודע לכך שישנן אפשרויות נוספות שיכולות להיות טובות לא פחות. לעומת זאת, אם האדם מתעקש על ...

... באדם עם רצון להעלות מסת שריר, אך הוא לא מצליח למרות ההתאמנות המרובה. במקום לחפש הסברים מציאותיים כמו שיפור בתזונה או תכנית אימונים נכונה, הוא מייחס את כישלונו למעצורים חיצוניים, כגון כישוף או שליטה על - טבעית. את התהליך ניתן לחלק לשישה ... - במקום לבדוק את טעויותיו ולהבין את הסיבות לכישלון, האדם מחפש סיבות חיצוניות להסביר את הכישלון, כמו כישוף או שליטה חיצונית. שלב 4: חיפוש סיבות על - טבעיות - בתגובה לכישלון, האדם מתחיל להאמין בכוחות חיצוניים כמו שדים או מלאכים ... שווא - עם כל כישלון נוסף, האמונה בכוחות חיצוניים מתחזקת, והאדם עוזב את החיפוש אחר הסברים רציונליים. שלב 6: איבוד תחושת השליטה - בשלב זה, האדם כבר לא רואה את עצמו כאחראי לכישלונותיו, אלא כקורבן של כוחות חיצוניים, מה שמוביל להרגשת אובדן ... הוא להבין את מקור הבעיה ולהתמקד במציאות אובייקטיבית. במקרה של האדם המתאמן, חשוב להסביר לו איך באמת פועל מנגנון פיתוח השרירים, תוך הצגת עקרונות תזונה נכונה ואימון אפקטיבי. טיפול קוגניטיבי - התנהגותי עשוי לעזור לאדם להבין את מחשבותיו ... בלבד. לעיתים, מדובר בתהליך שניתן לזהות אותו בשלב מוקדם ולמנוע את התדרדרותו על ידי הסברים הגיוניים, חינוך לחשיבה רציונלית וטיפול קוגניטיבי - התנהגותי. סכיזופרניה - סימנים, גורמים ודרכי טיפול איך נוצרת הפרעה נפשית פסיכוזה והזיות - איך נוצרת ... איך מחשבות מתפתחות לכדי הזיה? בבסיס הדוגמה שנתת, אדם חווה תופעות שהוא אינו מצליח להסביר אותן באופן רציונלי. במקרה זה, חוסר היכולת להעלות מסת שריר על אף שהתאמץ מאוד, מה שמוביל אותו למסקנה בלתי מבוססת שהוא נמצא תחת השפעה חיצונית כמו ... לכישלון - במקום לבדוק באופן אובייקטיבי מה הוא עושה לא נכון ולחקור פתרונות, הוא מחפש הסבר חיצוני למה שהוא חווה. הוא מתחיל לשאול את עצמו: למה זה קורה לי? ומכיוון שאינו מוצא תשובה הגיונית, הוא מתחיל לפתח פרשנות מוטעית. שלב 4: חיפוש סיבות על - ... קוסמים, כישוף או כוחות בלתי נראים. כאן מתחילה דינמיקה פסיכוטית, שבה התודעה מייצרת הסברים שווא כדי להתמודד עם חוסר ההיגיון הנתפס. שלב 5: חיזוק האמונה במחשבות השווא - מרגע שהאדם מאמין שהכישוף הוא הגורם לאי - הצלחתו, כל כישלון נוסף מחזק את אמונתו. הוא מפסיק לבדוק הסברים רציונליים ומעמיק בתוך עולם של הזיות ומחשבות שווא. שלב 6: איבוד תחושת השליטה - בשלב מתקדם יותר, האדם אינו רואה עצמו עוד כאחראי למצבו, אלא כקורבן של ... כדרך לבטא חוסר ביטחון עצמי? האם זה קשור לפחד מכישלון? הכוונה למציאות אובייקטיבית - להסביר לו כיצד באמת עובד מנגנון פיתוח השרירים. ללמד אותו תזונה נכונה, עקרונות אימון והחשיבות של התמדה. התמודדות עם חרדה והסרת אמונות כוזבות - להסביר שהאמונה בשדים או כישוף היא ניסיון לא רציונלי לתת פשר לתופעות לא מובנות. לעודד אותו לבדוק את המציאות באופן מבוקר ולראות האם קיימים הוכחות ... יכולה להתחיל מתוך תהליכים פשוטים של תסכול וחוסר הצלחה, אשר גורמים לאדם לחפש הסברים חיצוניים לתופעות שאינן מובנות לו. ככל שהאמונה בכוחות חיצוניים גדלה, כך היא מחזקת את עצמה ויוצרת מעגל של מחשבות שווא והזיות. הדרך למנוע או לטפל במצבים ...

... ההתנהגות. מהי נחישות פנימית וכיצד היא קשורה לפוליטיקה? העיקרון המרכזי שנדבר עליו כאן הוא מצח הנחש ומצח הרצון. כהן מסביר כי כאשר אדם מנסה להילחם בכוחות הפנימיים המנהיגים אותו, הוא ... הרצון הוא ההפך מזה - זהו כוח פנימי שמתנגד להיגיון ולשיקול הדעת, שבו אדם מקבל החלטות נחרצות לשנות את חייו מבלי לחפש הסברים או תירוצים. מצח הרצון נדרש במצבים בהם אדם צריך לנצח את ... לא בגלל שזה קשה או לא נעים, אלא פשוט כי הוא החליט, אז יש לו סיכוי אמיתי לשנות את הרגליו. זהו רצון ללא פשרות, ללא הסברים וללא מצבים של אם רק או אני אנסה. כיצד זה משפיע על החיים ... 4. כוח פנימי מול מצח הנחש - כדי לנצח את ההתנגדויות הפנימיות, יש להשתמש במצח הרצון - להחליט ולהתמיד ללא חרטות או הסברים. שינוי הרגלים נחישות ועקשנות מצח הנחש ומצח הרצון החלפת ...

... מוסיפים הקדמות מיותרות לשאלות שלהם? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו על חקירה רגשית וניתוח מבנה שאלות מדוע אנשים מוסיפים הקדמות והסברים שלכאורה אינם נחוצים לשאלות שהם שואלים. אליעד מביא דוגמה מעשית של שיחה בין שני אנשים, שבה אחד השואלים מתחיל את ... לאחר מכן שואל את השאלה עצמה. אליעד מנתח זאת ומסביר כי עצם ההכרזה מראש שמדובר בשאלה פרקטית מצביעה על כך שיש בשואל תחושת אי - נוחות, חוסר ביטחון או צורך להגן על ... מה מסתתר מאחורי האמירה יש לי שאלה פרקטית? לפי ההסבר של אליעד, כשאדם מוסיף הקדמה בסגנון זו שאלה פרקטית, הוא למעשה מגיב באופן רגשי ופסיכולוגי למחשבות פנימיות או ... ולקרוא אנשים לפי השאלות שהם שואלים? אליעד מסביר שלכל שאלה יש שני רבדים: הרובד הגלוי: מה האדם שואל בפועל, המילים המדויקות שהוא משתמש בהן. הרובד הסמוי: מה האדם ... או למה בכלל הייתה נחוצה ההקדמה הזו. אליעד מסביר כי ההקדמה הארוכה, במקום ליצור הבנה ועניין, יוצרת תחושת בלבול, כי המאזין מנסה להבין את ההקשר ואת הסיבות לכך ... שאלות בצורה טובה יותר לפי אליעד כהן? לפי ההסברים של אליעד, הדרך הטובה ביותר לשאול שאלות היא פשוט לשאול אותן באופן ישיר, בלי הקדמות מיותרות או הסברים מקדימים. הוא מציע שאם רוצים להוסיף מידע נוסף, רצוי לעשות זאת אחרי ששאלתם את השאלה, כי אז ברור בדיוק על מה מדובר ומהו ההקשר. ההמלצה שלו היא להימנע מהסברים או מהקדמות שלא מוסיפים מידע חיוני או שקשורים לרגשות הפנימיים של השואל לגבי חשיבות השאלה. מה הקשר בין השאלה ... גבוה יותר. לעומת זאת, שאלות שכוללות הקדמות, הסברים או התנצלויות מראש משדרות חוסר ביטחון ופחד מתגובת האחרים. איך נוכל לזהות את הכוונה האמיתית של האדם מתוך השאלה ...

... מפחד לקבל התקף לב, פחד גבהים, פחד מנפילה, פחד מכאבים, סובל מכאבים, התמודדות עם כאב, טיפול בחרדה איך אפשר להפסיק לפחד לחלוטלין? אליעד מסביר כיצד אדם יכול להפסיק לפחד באופן מוחלט מכל דבר שמטריד אותו. ראשית, על האדם להבין בבירור מה בדיוק הוא ... עונה אני לא יודע. דווקא ברגע שאדם מגיע לתשובה אני לא יודע, הוא משתחרר מהסיבה הפנימית לפחד. למה התשובה אני לא יודע משחררת מפחד? אליעד מסביר שמה שמחזיק את האדם בפחד זו המחשבה שיש סיבה מוצקה לפחד שלו. אם למשל אדם מפחד לטוס כי הוא חושש שהמטוס ... ממה בדיוק הוא רוצה להפסיק לפחד. שלב שני: לשאול את עצמו מדוע הוא מפחד מהדבר הזה, ולהמשיך לשאול שוב ושוב עד שמגיע לתשובה שהוא כבר לא יודע להסביר אותה. שלב שלישי: להבין ולהכיר בכך שאין סיבה מוחלטת לפחד, ולכן אין צורך להיאחז בפחד הזה. שלב רביעי: ... שבו הוא מבין שהפחד הוא חסר בסיס ממשי, שהוא אינו יודע באמת למה הוא מפחד. התהליך מחייב את האדם להיות כנה עם עצמו עד הסוף ולהסכים לשחרר את ההסברים שהוא נאחז בהם. מה המשמעות של התשובה לא יודע? אליעד מדגיש שהמילים לא יודע הן למעשה נקודת השחרור העמוקה ... אומר אני לא יודע, הוא למעשה מפסיק לתדלק את הפחד, כי אין לו עוד סיבה להחזיק בו. זהו רגע של שחרור עמוק שבו האדם כבר לא משקר לעצמו ולא מחפש הסברים או הצדקות לפחד שלו. הוא נותן דוגמה של פחד מגבהים או פחד מטיסה: כאשר אדם מבין לעומק שאין לו באמת תשובה ... לדברי אליעד, אנשים רבים מתקשים להגיע למקום שבו הם מודים לעצמם שהם לא יודעים את הסיבה לפחד. הסיבה לכך היא שהמוח שלהם כל הזמן מנסה לתת הסברים, הצדקות וסיפורים פנימיים כדי לשמר את תחושת השליטה והוודאות. אך דווקא התהליך של שאלות חוזרות ונשנות ... להודות שהוא לא באמת יודע למה הוא מפחד, מה שמוביל לשחרור אמיתי מהפחד עצמו. הוא מדמה זאת לתהליך של ניקוי פנימי: כאשר אדם מפסיק להיאחז בהסברים , הפחד מתפורר, כי כבר אין לו בסיס מוצק בתוך המחשבה של האדם. האם אפשר להיפטר לחלוטין מכל פחד? אליעד טוען שכן. הוא מסביר שהסיבה היחידה שאנשים ממשיכים לפחד היא משום שהם מאמינים שיש סיבה הגיונית לפחד שלהם. אך אם אדם יחקור ...