... חברתיים קיימים לגבי המעשה המיני, כך הוא נתפס כבעל ערך גבוה יותר ומעורר יותר תשוקה. לפי אליעד, הסיבה העיקרית להנאה ממין היא האסור והמותר, ותחושת ההישג כשחוצים גבול שנקבע מראש. זה יכול להיות קשור לקיום יחסי מין רק אחרי החתונה ... האדם כחלק מהסבריו, אליעד מציין כי חלק מההנאה המינית נובעת מהסיפור הפנימי שמספרים אנשים לעצמם. לדוגמה, אדם עשוי להרגיש שהנאה ממין לא יכולה להתממש אם הוא לא חש שהסיטואציה מיוחדת או יוצאת דופן. אם כל אחד היה מקיים יחסי מין ... אדם, בין אם הוא אוהב סקס ובין אם לא, מסביר לעצמו את הסיטואציה על פי עקרונות פנימיים שהוא מפתח. הנאה ממין בעקבות ההישג של חיסרון ההנאה מסקס תלויה במילוי של חיסרון - כלומר, כאשר משהו שהיה חסר הופך לזמין, האדם ... שהשיב את ראייתו, כדי להמחיש את הרעיון של הנאה שמבוססת על מילוי חיסרון. בסופו של דבר, אליעד מסביר כי ההנאה ממין אינה תלויה רק באקט עצמו, אלא במשמעות החברתית שניתנת לו, האסור והמותר, והסיפור הפנימי שכל אדם מספר לעצמו על ... אלו יחד יוצרים את החוויה המינית כפי שהיא נתפסת ברוב המקרים. למה אני רוצה אותה? למה אני נמשך אליה? ההנאה ממין האסור והמותר פירושים חברתיים למיניות הנאה ממה שאין לך למה אנשים נהנים כל כך מסקס? ההנאה מסקס תלויה באופן ...

... לבלעדיות בזוגיות, פירושים שהמוח מפרש סקס, איך נוצר חשק מיני? למה סקס ממכר? למה סקס עושה טוב? הנאה מינית, הנאה ממין, למה אני נמשך אליה? למה אני נמשכת אליו? סיבות להנאה ממין, יחסי מין, מיניות, רוצה להרגיש מיוחדת

... טוב - כמו כאשר הוא חווה יום קשה או סבל - ישנה סבירות גבוהה שהוא לא ירגיש את אותה הנאה ממיניות בהשוואה לסיטואציה בה הוא במצב נפשי טוב. בנוסף, תחושות אלו משתנות גם לפי הסיטואציה עצמה: מה קרה לפני, מה ...

... אדם שהייתה לו דחייה ממיניות ופתאום הופך למיני, עשוי לחוות הנאה מינית חזקה במיוחד. מה המשמעות הפסיכולוגית העמוקה של ההנאה ממין? לפי אליעד, ההנאה ממין מגיעה אך ורק מהמשמעויות שהאדם מייחס למין. אין פעולה מינית שהיא חיובית או שלילית בפני עצמה, והכל תלוי בפירושים ... מין ממלא פונקציות רגשיות וחברתיות משמעותיות, ולכן הוא נתפס כדבר חשוב בעיני אנשים רבים. המשמעות הרגשית והפסיכולוגית של המיניות ההנאה ממין אינה תוצאה של הפעולה הפיזית עצמה בלבד, אלא של המשמעויות שאדם מייחס לה. לדוגמה: מין עשוי לשדר תחושת אהבה ...

... סיטואציות בהן הוא ימצא דווקא במציאות הרבה יותר גירוי, במיוחד כאשר הוא משתמש בפורנו כדי להפעיל דמיון שיוביל אותו להנאה ממין אמיתי. מה השפעת התמכרות לפורנו על האורגזמה? אליעד מציין כי התמכרות לפורנו יכולה להשפיע על הזמן שלוקח להגיע לאורגזמה. ...

פחד הישרדותי, חרדה השרדותית, חרדת מוות, פחד מוות, מנגנון הישרדות - חרדה ופחד למען הישרדות - האומנם? ובו יתבאר, עניין הפחד והחרדה, בהקשר של מנגנון ההישרדות של האדם. כי הפחד והחרדה, עוזרים לאדם לשרוד בעולם. כי אם האדם לא יפחד משום דבר כלל, ולא ... לאדם חרדות ופחדים. כי אם לא יהיו לאדם חרדות ופחדים, הוא לא יוכל לשרוד בעולם. ומאחר שהפחד והחרדה עוזרים למנגנון ההישרדותי של האדם, הרי שמוכרח שיהיו לאדם חרדות ופחדים כלשהם. והמחשבה הזאת, היא דוגמה טובה לפחד שמשמר את עצמו ... העמוק יותר, ואז האדם נשאר להמשיך לפחד מהפחד הסופי שלו. כי המחשבה שאומרת, שפחד הוא טוב, כי הוא תורם למנגנון ההישרדותי של האדם, היא מחשבה שנובעת בעצמה מתוך פחד, שהוא הפחד של האדם מכך שהוא לא ישרוד. ולמרות שהמחשבה ...

סודות השכנוע / ללמוד לשכנע - חשדנות / מנגנון בקרה עצמית - איך לגרום למישהו לתת בך אמון? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך לגרום למישהו לא לחשוד בך? איך ליצור אמון? איך לשכנע אנשים? וכאן אבאר את אחד מהעקרונות המרכזיים ... ואיך המוח של האדם פועל? ולמה האדם רוצה לתת בך אמון? ואיך לנצל את זה? ועוד. והעניין הוא, שבתוך המנגנון של האדם שמקבל החלטות, בתוכו יש סוג של מסנן מידע, שתפקידו להטיל ספק בכל האינפורמציה שהוא נחשף אליה, ולבדוק ... כדי לדעת איך להתייחס אליה. ובכל רגע כאשר האדם נחשף לאינפורמציה כלשהי, תמיד המוח של האדם בצורה אוטומטית, בודק במנגנון האימות שלו, את רמת האמיתות של האינפורמציה שהוא נחשף אליה. שזה בעצם אומר, שכאשר אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, ... מהחלקים של המידע שאתה מעביר אליו. והשאלה הנשאלת היא, איך אפשר לעקוף, או על כל פנים לפחות להשתיק את מנגנון האימות והחשדנות שיש באדם ששומע אותך, כדי לגרום לו להסכים איתך? וכאן בעצם מגיעה התשובה שאומרת, שכלל שהאדם השני ירגיש יותר בנוח איתך ובמחיצתך בכל המובנים, כך ממילא יהיה לך הרבה יותר קל לשכנע אותו בכל דבר, ומנגנון האימות שיש בתוכו, הופך להיות לפחות ערני ולפחות פעיל. והשאלה הנשאלת היא, למה בעצם כאשר מישהו מרגיש בנוח במחיצתך, למה זה גורם למנגנון האימות הפנימי שלו, להירדם בשמירה ולהיות במצב המתנה ולא ממש פעיל? וההסבר לכך הוא, שהסיבה שיש לאדם את מנגנון האימות הפנימי שלו, היא לצרכי הישרדות והגנה עצמית, של המנגנון על האדם. כי מנגנון האימות הפנימי של האדם, כל הזמן בודק את האינפורמציה שהאדם מקבל, כדי לוודא שלא מרמים אותו ושלא יגרם לו נזק מכך שהוא טועה ורואה את המציאות בצורה שגויה ומוטעית. וזאת בין השאר אחת הסיבות לכך, שמנגנון האימות הפנימי של האדם, לא תמיד באמת מחפש את האמת, אלא בעיקר מנסה להתאים את האמת ואת האינטרס האישי ... עבורו וכיוב. כך שעיקר הסיבה שהאדם מחפש את האמת, היא כדי לא להרגיש רע. ונמצא אם כן, שמאחר שהסיבה שמנגנון האימות הפנימי של האדם, פועל כדי להגן על האדם מנזקים שונים, ממילא כאשר האדם מרגיש בנוח במחיצתך, אז ממילא ... האדם מקבל מסר שאומר לו, שהוא נמצא בסביבה בטוחה שאף אחד לא רוצה לגרום לו נזק כלשהו. ואז ממילא מנגנון האימות של האדם, פחות פעיל. וממילא יותר קל לך לשכנע את האדם, גם בדבר שאולי הוא לא היה רוצה להסכים איתך. ויש כאן עוד עומק מסוים, והוא, שמנגנון האימות של האדם, כאשר הוא פועל, הוא יוצר אצל האדם תחושת אי נעימות ותחושת חוסר נעימות, כאשר הוא בודק את אמיתות האינפורמציה שהוא מקבל מהסביבה. ולמה? כי בעצם מנגנון האימות, הוא בעצם מנגנון של חשדנות, שפועל מתוך תחושה של פחד ושל רצון לא להיפגע. ובכל פעם שהאדם בודק את האינפורמציה אם היא ... שבמקום כלשהו, יש לאדם אינטרס ורצון שלא לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל, אלא לסמוך על המידע שהוא מקבל, ולהאמין שהוא אמת, בלי הצורך לבדוק אותו ולפחד שמא יקרה דבר רע אם הוא לא יבדוק אותו. ולכן, כאשר האדם ... זה גורם לאדם להיות הרבה פחות ערני וכמעט שלא לבדוק את אמיתות המידע שאתה מוסר לו. וזה גורם לו להאמין לך ולהשתכנע בקלות במה שאתה אומר לו. כי הוא מרגיש + רוצה להרגיש בנוח במחיצתך, ולכן הוא לא בודק ... לסמוך עליך ושהוא יכול להרגיש בנוח במחיצתך, למרות שהוא לא באמת מרגיש זאת. ואז זה גורם לו לסמוך עליך ולהאמין בך, רק כדי לגרום לעצמו להרגיש את תחושת הנוחות שיש לאדם, כאשר הוא מאמין ולא חושד במה שאומרים לו. ולפעמים, האדם מרגיש יותר מידי בנוח, ואז דווקא הוא מתחיל להיות יותר מידי חשדן. ולכן צריך לדעת איך לגרום למישהו להרגיש בנוח, אבל שיהיה בצורה טבעית. שלא יחשוד שמנסים להרדים לו את מנגנון הבקרה העצמית שלו. ואתה, כאשר אתה מרגיש בנוח / יותר מידי בנוח, האם מנגנון הבקרה שלך עדיין פעיל? והאם אתה באמת מרגיש בנוח במחיצתו של האדם האחר, או שמא אתה רק רוצה לחשוב ... מרגיש בנוח במחיצתו? וכאשר אתה משתכנע ומסכים עם מישהו, האם זה מתוך בקרה עצמית, או שאולי מישהו כיבה את מנגנון הבקרה העצמית שלך?

סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין ... מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו ... מדגיש כי זהו רק צד אחד של המטבע. בצד השני, אם נניח שכל פעולה בעולם סיבתית באופן מוחלט, כלומר, דטרמיניסטית לגמרי, אז גם במקרה כזה לא היינו מסוגלים לפעול. מדוע? כי אם הכל סיבתי, משמעות הדבר היא שאין שום ... הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? ... שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין ... לתוצאה. זאת ועוד, אליעד מוסיף שגם כשאנחנו טוענים שאין סיבה לשום דבר, זו כבר הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין שאין סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו ... שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב ... הלכת? שהיא שאלה סיבתית, שכן יש להניח שפעולה כזו או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד ... סיבתיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? ... תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית, ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי הדטרמיניזם הוא גישה שמניחה שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי ... או האקראיות שמאחוריהן. ללא הבנת עקרונות אלו, השאלות ייוותרו פתוחות. סיבתיות האם כל דבר נובע מסיבה? אקראיות מול סיבתיות דטרמיניזם מנגנון שאלת שאלות האם יש סיבה לכל דבר?

... להרגיש רע? איך ליהנות יותר? מהי הנאה? מה יוצר סבל? איך להיות מאושר? מה גורם אושר? מה יוצר אושר? מנגנון האושר מה באמת גורם לך להרגיש הנאה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מעלה היא: מה באמת גורם לאדם להרגיש הנאה? ... המודע, כאשר הוא משיג את אותו דבר. האם עצם השגת הדבר הוא מקור ההנאה? אליעד מסביר באמצעות דוגמה את העובדה שלא בהכרח עצם הדבר עצמו הוא הגורם להנאה. הוא מביא דוגמה של לימוד תורה, שם אדם אחד נהנה מהלימוד ... רכב חדש. אדם קונה רכב ומרגיש מאושר ומסופק, אך לאחר זמן מה הוא נעשה אדיש כלפי הרכב ואף רוצה למכור אותו. הדבר מוכיח שההנאה אינה קשורה בהכרח לצורה החיצונית של הדבר. אם עצם הרכב היה גורם להנאה, האדם היה ... היא שקובעת בסופו של דבר האם הוא ייהנה או לא. האם שינויים בהנאה מעידים על חוסר החלטיות או על מנגנון עמוק יותר? אליעד מתייחס לטענה שהשינויים התכופים בתחושת ההנאה עשויים להעיד על חוסר החלטיות. אולם הוא מסביר שזה לא סתם חוסר החלטיות אלא תוצאה של מנגנון פנימי עמוק. דוגמה לכך היא אדם שכמעט עבר תאונה וחווה תחושת שמחה עצומה כי הוא רוצה לחיות, אך בשלב ... לו לאדם לדאוג אם יהיו לו מעות או לא, כי התחושות של האדם אינן תלויות במה שיש לו, אלא במנגנון פנימי שקובע אם הוא יהיה מאושר או לא. כלומר, האדם יכול להרגיש טוב או רע בלי קשר למצבו החיצוני, ... שמתרחש בתהליך פנימי? תשובה: השאלה המרכזית היא מה באמת גורם לבן אדם לחוות הנאה. לפעמים נדמה שההנאה מגיעה מעצם העובדה שקנית משהו חדש, כמו חולצה יפה, או מכך שקיבלת משהו שרצית. אבל עולה האפשרות שאולי ההנאה לא נובעת מעצם ... אותו אדם עצמו, לאחר פרק זמן עם הרכב החדש, הוא כבר לא נהנה ממנו כמו קודם ואפילו עשוי לרצות למכור אותו. אם עצם הרכב היה מקור ההנאה, לא היינו רואים את התנודות הללו. מה מסבירה הדוגמה על רכישת רכב חדש ולאחר מכן הרצון למכור אותו? שאלה: אדם קנה רכב, שמח והתלהב כשקיבל אותו, אבל אחרי זמן מה הוא אדיש או אפילו רוצה למכור את הרכב. מה ההסבר לכך? תשובה: לפי הטענה שמדובר בתהליך פנימי עמוק יותר מאשר הצורה החיצונית, נבין שהאדם מפנה ... המכריע. עדיין קיים תהליך פנימי ותת הכרתי שנראה שהוא שבאמת קובע את חוויית ההנאה. האם מדובר בחוסר החלטיות או מנגנון פנימי משתנה? שאלה: האם ההנאות המתחלפות הן סימן לחוסר החלטיות, או שמא מדובר במנגנון עמוק יותר שמתפעל את הרצונות? תשובה: אפשר לקרוא לכך חוסר החלטיות, אבל בפועל זו דוגמה לכך שקיים מנגנון פנימי שיכול פתאום לגרום לאדם לרצות דבר מסוים או לא לרצות אותו בכלל. דוגמה קיצונית היא אדם שמקודם היה ... טעם לדאגה אם יהיה לאדם כסף או לא, כי בכל מקרה ימיו יעברו באותו אופן מבחינת תחושתו הפנימית. יש מנגנון פנימי שמחליט אם להיות מאושר או עצוב, וזה לא נקבע ישירות מכמה כסף יש לך או אין לך. האדם ... לפעמים בן אדם שנהנה מהדבר ובן אדם אחר שסובל נגיד לדוגמה ללמוד תורה נניח יכול להיות בן אדם שהוא מאמין שזה עושה לו מעוד טוב בן אדם שהוא לא מאמין הוא רוצה להתאבד כאילו זה העונש הכי גדול שאפשר לתת לו לשבת לקרוא את הספר, עכשיו אז מה האמת ... עכשיו אחרי זמן מסוים הוא פחות שמח אבל רגע אבל אם זה כל כך טוב אז למה אתה רוצה למכור אותו אז הוא אומר לא אבל אני לא אוהב את זה, רגע אבל אם אתה לא אוהב את זה ... את זה. כאילו אם זה היה הרכב הכי טוב אם הוא מקור השמחה שלך אז למה פתאום אתה רוצה למכור אותו ואם אתה אומר לא אני לא אוהב אותו פתאום לא הוא לא מעניין אותי נגיד אז הוא לכשעצמו ... כי בין כך או בין כך יבלה את ימיו בשווה אתה בכל מקרה תרגיש אותו דבר כאילו יש בתוכך מנגנון שהוא מחליט לך מתי להיות מאושר ומתי להיות שמח וזה לא קשור ספציפית למה שיש לך או למה שאין ... השאלה שמעניינת אותנו. ש: כן אז כאילו יש את המערכת התת הכרתית נקרא לזה שהיא אחראית מאחורי מה היא עובדת? אליעד: זה נדבר בנפרד טוב את זה הבנו.

החיפוש אחרי האושר, סוגים של אושר, מנגנון האושר, הרצון להיות מאושר, רוצה להיות מאושר, רוצה להרגיש טוב, לא רוצה להרגיש טוב, לא רוצה להיות מאושר, המרדף אחרי האושר, חיפוש האושר מהו המנגנון שמניע אותנו בחיפוש אחרי האושר? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בחיפוש אחרי האושר ומנסה להבהיר מהו המנגנון שמניע אותנו במרדף הזה. הוא מציין כי כל אדם רוצה להרגיש טוב, והחיפוש אחרי אושר הוא תהליך שנע במקביל ... אם אנחנו רוצים להיות מאושרים, אנו עשויים להציב מטרות כמו לזכות בכסף, להיות בקשר זוגי טוב או להשיג הצלחה בעבודה. השאלה היא אם כל המטרות האלה באמת יביאו אותנו לאושר, או שהן רק ממלאות אותנו לתקופה מסוימת עד שמטרות ... לא רק מה אנחנו רוצים, אלא גם למה אנחנו רוצים את מה שאנחנו רוצים?. הוא מציע שעלינו להבין את המנגנון העמוק שמניע אותנו. החיפוש אחרי האושר הוא לא בהכרח תהליך לינארי. במובנים מסוימים, החיפוש אחרי האושר הוא חיפוש אחר ...