... אישיות - מהי המהות הרוחנית של פיצול אישיות? מה השורש של פיצול אישיות? פיצול אישיות היינו ...

... אופטיות - מהי מהותן של אשליות אופטיות? ומהי משמעותן הרוחנית? אשליות אופטיות. חמשת החושים. מציאות מדומה. אשליות. מדע. מהי מהותה של אשליה אופטית? ומהי ...

... ים מלוחים - מהי איכות המים שאתה שותה? איזה מזון רוחני אתה צורך? מה עושה אדם צמא? תשובה: שותה מים. מה קורה אחרי שהאדם שותה מים? תשובה: הוא מפסיק להיות צמא. ...

... בבנק חובות - מהי המהות הרוחנית של מינוס בבנק? איך לצאת ...

רוחניות - מהי רוחניות? מהי חשיבה רוחנית? מהי רוחניות אמיתית? איך להיות רוחני? מהי גישה רוחנית נכונה? מהי חשיבה רוחנית? רוח = הצד השני של החומר. הרוחניות מייצגת את הצד הפנימי של המציאות. רוחניות = האדם מקשיב לרגשות שלו. רוחניות = האדם משתמש במחשבה הרוחנית לפני ביצוע פעולה ממשית. רוחניות = האדם חושב בצורה מופשטת על המציאות. רוחניות = האדם מסתכל על המהות הרוחנית של הדברים ולא על המעטפת החיצונית שלהם. רוחניות = הדגש של האדם הוא על צורת המחשבה שלו. רוחניות = הבנה שהתכלית הסופית היא הרגש הרוחני של האושר, ללא קשר לצורה החיצונית של המציאות. רוחניות = להבין מה טוב בכל דבר. רוחניות אמיתית = היכולת ליהנות מכל דבר ולראות בו משהו רוחני. רוחניות אמיתית = להרגיש אחדות עם כל דבר ואהבה כלפי כל דבר. רוחניות = לראות את המכנה המשותף המאחד שיש בדברים השונים. רוחניות = הסתכלות על המציאות ללא אגו ושיקולי כבוד אינטרסים אישיים וכיוב. רוחניות = למצוא את נקודת האמת שיש בכל דבר. רוחניות = היכולת לראות את הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי האירועים. רוחניות = ליהנות מהטוב שיש ברגע הזה. רוחניות = אושר = שלמות = שמחה. ...

רוחניות - מהי רוחניות? מדוע כולם רוחניים ברמה כלשהי? ומיהו אדם רוחני באמת? רוחניות היינו חיפוש משמעות נסתרת בדברים הגלויים. מי שיתבונן בעניין יראה כי אין שום אדם בעולם שאינו רוחני ברמה כלשהי. משום שאפילו המשמעות שהאדם מייחס לדברים השונים, גם היא סוג של רוחניות ואין אדם בעולם שלא מייחס משמעות כלשהי לדברים מעבר למה שהם. לדוגמה: נניח שבן אדם שותה כוס מים. מה עושה האדם? תשובה: שותה כוס מים. איזו משמעות מייחס האדם לשתיית ... שאותן הוא מבצע. ממילא זה אומר, כי כל אדם יש בו רובד רוחני של לייחס משמעות נסתרת לדברים גלויים. בעקרון ניתן לומר, כי כל משמעות שמייחס האדם לרגע הזה שאינה קשורה לרגע הזה, הרי שהיא משמעות נסתרת ורוחנית . לדוגמה: אם קורה לאדם משהו והוא מבין שזה קרה בגלל אירועים קודמים שיצרו את האירוע של הרגע הזה, הרי שבעצם האדם מייחס משמעות נסתרת למשהו שקורה כרגע. כל מחשבה שיש לאדם על הדברים מעבר למה שהם, הרי שזאת הסתכלות רוחנית. כאשר קורה משהו והאדם מבין שהאירוע הזה יגרור אחריו אירוע אחר, הרי שהאדם מייחס משמעות נוספת לאירוע הנוכחי שמתרחש ברגע הזה. ואכ יש כאן סוג של הסתכלות רוחנית. נמצא אם כן, כי כל משמעות שנותן האדם לדבר כלשהו שאינה נמצאת בדבר עצמו אלא במקום אחר ונסתר, הרי שזו סוג של רוחניות, שהיא להסתכל על הנסתר שבדברים ולא רק על החלק הגלוי. ומיהו אדם רוחני באמת? אדם רוחני באמת הוא זה שרוחניות לא מעניינת אותו! אדם שעוסק ברוחניות, הרי שהוא לא רוחני בשלמות. ונסביר: כאשר האדם מנסה להיות רוחני, הרי שזה אומר שישנם דברים במציאות שהם לא רוחניים בעיניו. כאשר האדם חושב שיש גשמיות ויש רוחניות, הרי שהוא לא אדם רוחני בשלמות, מאחר שבעולם שלו יש גם גשמיות ולא רק רוחניות. אדם רוחני אמיתי הוא כזה שלא מבדיל בין גשמיות לרוחניות, ושהוא לא מתאמץ לחפש ולתת משמעות לדברים מעבר למה שהם. רוחני אמיתי הוא זה שרואה את הדברים כפי מה שהם בלי להוסיף להם פרשנויות נוספות. אדם רוחני באמת הוא זה שמוצא את המשמעות שיש בכל דבר ודבר בלי קשר לדברים אחרים. אדם רוחני באמת הוא זה שמבין את המשמעות של הדברים בתוך הדברים עצמם, בלי להפריד בין הדבר לבין המשמעות שלו. אדם רוחני ששותה כוס מים, אצלו יש משמעות לעצם שתיית כוס המים, בלי קשר לסיבות שבגללן הוא שותה את כוס המים. ברגע שהאדם לא מתחבר לפעולה שהוא עושה כרגע אלא חושב רק על התוצאה שלה, הרי שהוא מנסה להיות רוחני, דהיינו, הוא מנסה למצוא משמעות מעבר למה שהוא עושה. אדם רוחני באמת הוא זה שמצא את המשמעות ושמבין מהי המשמעות של העשייה עצמה, בלי קשר לתוצאה של העשייה. לסיכום:

... משמעות רוחנית - מהי הטעות הרוחנית שיש בסרט המטריקס? המטריקס ...

... רוחניות - מה חדש בעולם הרוחניות? מה צופן העתיד? מי שיתבונן בעניין יראה, כי כל הזמן מתרחשים בעולם תהליכים שונות ומגמות שונות. והעולם מתפתח כל הזמן. וחלק מההתפתחות של העולם היא גם התפתחות רוחנית. כי הקליפה קודמת לפרי. ומה ששומר על הפרי, זאת הקליפה. ולפני שאוכלים את הפרי, לפני כן צריך לקלף את הקליפה. והחיצוניות קודמת לפנימיות. כי האדם רואה ... הכלים וכל צורות החשיבה וכל הרעיונות שיש בעולם, לגבי ההתפתחות החיצונית של העולם, כל אלו הם הבסיס לצורת החשיבה הבאה של העולם, לגבי ההתפתחות הרוחנית שלו. והנה, כאשר עץ צומח, לא כל הפירות גדלים בבת אחת. ויש פירות שגדלים לפני פירות אחרים. וכך גם בעולם, לא כולם מחכים לכך שהעולם יתפתח רוחנית, ויש כאלו שהם רצים יותר מהר לסוף התהליך, והם כבר מתפתחים מבחינה רוחנית ואישית, שזאת הרי התכלית הסופית של כל ההתפתחות החיצונית. כי כל ההתפתחות המדעית והטכנולוגית וכל ההמצאות וכל הרעיונות שיש בעולם, כולם תכליתם בסופו של ... הפנימית והאישית של כל אחד ואחד. וכפי שאמרנו, החכם רואה את הנולד, ויש בני אדם שהם כבר נמצאים בעתיד הרחוק, והם כבר עוסקים בנושאים של התפתחות רוחנית והתבוננות פנימית. וכל אחד חי כבר בעתיד הרחוק, לפי כמה שהוא מפותח רוחנית וקרוב אל התכלית הסופית של האדם, שהיא להיות מאושר וכולי. וכאשר האדם עוסק בנושאים של רוחניות, אז בהתחלת הדרך האדם מגלה המון דברים חדשים. כי כל נושא חדש שאותו לומד האדם, בכל נושא חדש עיקר הלימוד הוא קצת אחרי ההתחלה. כי בהתחלה ממש, כל ... ומגלה המון דברים חדשים. אבל ככל שהזמן עובר, כך קצת הלמידה וההתפתחות של האדם יורד והופך להיות קשה יותר. כי לכל דבר בעולם יש סוף. וההתפתחות הרוחנית של האדם, גם לה יש סוף. כי ההתפתחות הרוחנית של האדם, היא תלויה באיך שהאדם מתייחס למציאות. וצורת ההתייחסות של האדם למציאות, היא תלויה בידיעות ובהבנה של האדם על המציאות. וכמות ההבנה של האדם את המציאות, היא סופית. וכאשר האדם נכנס לעולם הרוחניות , אז בהתחלה כמובן הוא לא מבין מה רוצים ממנו. בדיוק כמו כל אדם שמתקשה ללמוד את האותיות ואת צורת הדיבור של כל שפה חדשה. שעיקר הקושי הוא בהתחלה וכל ההתחלות קשות. ואחרי שהאדם עובר את נקודת ההתחלה, אז בדכ האדם מרגיש תחושה של הארה והאדם מרגיש שהוא מצא את האור והוא מרגיש שהוא יצא מאפילה לאורה ומחושך לאור גדול. והתחושה הזאת היא נכונה. כי עיקר השמחה של האדם, היא מההתחדשות של השכל שלו. וכאשר האדם נכנס לעולם של רוחניות ומגלה שכל חדש, ועולם אין סופי של מידע ושל צורת חשיבה חדשה. על ידי זה התודעה של האדם מתלהבת מאוד, והאדם מרגיש סוג של התעלות רוחנית ושמחה ואושר ואופוריה וכולי. כי כאשר האדם נכנס לאיזה דבר חדש, וכאשר האדם מגלה פתאום מרחב גדול מאוד של רעיונות ושל תובנות ושל צורת חשיבה מעניינת, על ידי זה האדם מתלהב מאוד, והאדם מרגיש מואר ומאושר. וכך ממשיך לו האדם בהתפתחות הרוחנית שלו, והאדם מתקדם ומתקדם, עד שהאדם מתחיל להרגיש שמשהו חסר לו, ושהדברים מתחילים לזוז יותר לאט. והדבר דומה לילד קטן שלומד ללכת. שבהתחלה הוא מתקשה ללכת ... ללכת, ועד שבסופו של דבר, האדם מפסיק לא רק ללכת, אלא מפסיק גם את כל שאר הפעילויות שלו, כאשר הוא עוזב את העולם הזה. וכאשר האדם נכנס לעולם הרוחניות, בהתחלה הוא מתקשה ללכת בו, ואחכ הוא רץ בו, ואחכ קצב ההתקדמות שלו יורד ודועך, וכל התפתחות רוחנית דורשת מאמצים מאוד גדולים, והאדם מרגיש שכבר אין לו להיכן להתקדם, עד שבסופו של דבר, האדם נתקע על נקודה אחת, וכמעט ולא מתקדם ממנה. והדבר דומה גם לאדם ... בכל שאר התחומים. שככל שמתקדמים יותר ויותר, כך מגיעים בסופו של דבר, לנקודה שבה ההתקדמות מתחילה להיות יותר איטית ויותר קשה. וכאשר האדם מתקדם רוחנית, אז בסופו של דבר, הוא מגיע לנקודה של מיצוי, שבה הוא מבין שגם הרוחניות צריכה לעבור סוג של התפתחות פנימית, ושצריך סוג של רוחניות חדשה, כדי להרגיש תחושה של הארה וכולי. וכפי שניתן להבין, כל תוצאה שיש בעולם, היא סיבה של דבר אחר. וכל ההתפתחות החיצונית של העולם, היא הקדמה להתפתחות הרוחנית. וגם ההתפתחות הרוחנית של האדם, גם היא הקדמה ומבוא להתפתחות רוחנית נוספת. ומי שרוצה להגיע לתחושה של הארה מתמדת, עליו להתחדש כל הזמן. ומי שרוצה שקצב ההתפתחות שלו יגדל כל הזמן, בצורה יותר ויותר גדולה, מאשר בפעם הקודמת, עליו למצוא איזה מאגר אין סופי של ידע ... היא, שגם כאשר ישות אחת נטמעת בתוך הישות השנייה, הרי שגם אז יש אפשרות למשיכה והתקדמות. והרעיון הוא, שגם אחרי שהאדם מגיע לקצה של ההתפתחות הרוחנית, גם אז יש להיכן להתקדם. כי לכל סיבה יש סיבה ושורש. ולכל סיבה ושורש, יש סיבה אחרת שקודמת לה ושהיא השורש שלה וכך עד אין סוף. וכל דבר גדול, יש דבר אחר שגדול ממנו. וכל התפתחות רוחנית ופנימית, היא רק ההקדמה של ההתפתחות הפנימית וה

... נהנתנות רוחניות - מה יותר קשה מאשר סגפנות? מי שיתבונן בעניין יראה, כי חלק מהאנשים שמוגדרים כרוחניים, דוגלים בגישה סגפנית, שעל פיה כדי שהאדם יגיע לסוג של הארה רוחנית, לשם כך על האדם לסגף את עצמו. והסיגוף העצמי של האדם בא לידי ביטוי בדרכים שונות. וכל אחד שחושב שסגפנות היא הדרך אל האושר, כל אחד כזה מסגף את עצמו ברמה אחרת ובצורה אחרת. כמו כן, מקובל לחשוב שאנשים סגפנים הם אנשים יותר רוחניים. כי אדם שהוא נהנתן, הוא נתפס כאדם גשמי ולא רוחני, אדם שהולך אחרי תאוותיו. ואילו האדם הרוחני שמסגף את עצמו, הוא נחשב לאדם רוחני, שמסוגל לשלוט בעצמו, ושמסוגל להתגבר על החומריות שלו וכולי. ואם נתבונן היטב על העניין, נראה כי בעצם אין הבדל בין אדם שמסגף את עצמו לבין אדם שעוסק בנהנתנות. וכאשר אנחנו אומרים ... הסגפנות ודרך הנהנתנות, שתיהן טובות ולא טובות באותה המידה. ואם נסתכל על פנימיות המחשבה של האדם הרוחני שעוסק בלסגף את עצמו, נראה שהוא לא שונה בשום צורה מהאדם שעוסק כל היום בלחפש הנאות שונות, ובלמלא את תאוותיו ואת תשוקותיו. ולמרות שכלפי חוץ נדמה שהאדם הרוחני והסגפן, הוא כובש את יצרו והוא שולט ביצרו והוא מסוגל לשלוט בדחפיו ובתשוקותיו, הרי שבאמת הוא לא שונה בשום צורה, מהאדם השני שכל היום רודף אחרי תאוותיו. ולמה אין הבדל בין שני ... הוא בורח אל הנהנתנות כדי להפיק עבור עצמו רגעי הנאה. אבל, גם האדם שעוסק בסגפנות, גם הוא לא אדם רוחני באמת. כי גם הוא עוסק בלברוח מהחיים, וגם הוא לא מסוגל ליהנות מהחיים הרגילים. וכאשר האדם לא מסוגל ליהנות מהחיים הרגילים כפי מה שהם, על ידי זה האדם מתחיל לנהל עם עצמו מאבק פנימי, שבא לידי ביטוי בכך שנדמה לאדם שהוא צריך לסגף את עצמו, כדי לזכות להארה כלשהי... וההארה האמיתית, היא כאשר האדם לא מחפש שום דבר, מעבר למה שיש. דהיינו, כאשר האדם לא נלחם בעצמו, אלא פשוט פועל על פי השכל וההיגיון הישר, בלי לסגף את עצמו יותר מידי ובלי לרדוף כל הזמן ... וההרמוניה של האדם עם המציאות. ומי שהוא סגפן, ומי שחושב שהאדם צריך לסגף את עצמו כדי להגיע להארה כלשהי, באפשרותו לסגף את עצמו בצורה הבאה. והיא, על ידי זה שהוא ינסה להשתחרר מהרצון שלו לסגף את עצמו. כי כמו שקשה לאדם הרגיל לסגף את עצמו, כך ההנאה היא הסיגוף הכי גדול עבור זה ...

רוחניות וגשמיות - מדוע שלמות הרוחניות והגשמיות, הן אותו הדבר? מי שיתבונן בעניין יראה, כי רוחניות וחומריות נתפשות כשני דברים שהפוכים זה לזה. הרוחניות והחומריות מנהלות מאבק עיקש שנים על גבי שנים. כאשר יש ... שהרוח תנצח את החומר. והנה, כל זמן שיש אצל האדם הבדל בין רוחניות לבין חומריות, הרי שהוא עוד לא הגיע אל השלמות. כי המציאות היא השלמות. והמציאות מכילה בתוכה גם את הרוחניות וגם את הגשמיות והחומריות. וכל זמן שהאדם לא מסוגל ... מחומריות ומגשמיות באותה המידה בדיוק, הרי שהוא לא מספיק רוחני ולא מספיק גשמי. כי מי שהוא רוחני באמת, הוא זה שאצלו הכל רוחני. כי אם לא הכל רוחני אצל האדם, אז הוא כל הזמן מנסה לברוח מהגשמיות. אבל מי שהוא רוחני בשלמות, על ידי זה אצלו הכל רוחני. והוא מסוגל להפיק הנאה רוחנית צרופה, מפעולה גשמית חומרית וממשית בעולם הזה ממש. ומי שהוא רוחני באמת, אצלו הרוחניות היא לא איזה חזון רחוק לאיזה עולם הבא וכיוב, אלא הוא רואה את הרוחניות שיש בכל דבר וכולי. וגם מי שהוא מגדיר את עצמו כגשמי, ... ונמצא אם כן, כי כל זמן שיש אצל האדם חילוק בין גשמיות לבין רוחניות , הרי שהאדם הזה הוא לא גשמי ולא רוחני. כי השלמות, היא כאשר אין אצל האדם הבדל בין גשמיות לבין רוחניות, בדיוק כפי שהמציאות עצמה מכילה בתוכה את הכל, ללא הבדל ...