תודה. אמירת תודה. הודייה. הודאה = רצונו של האדם לבטא את התחושה הטובה שיש לו ממה שהוא מקבל.
להרגיש תודה = האדם מרגיש כ"כ טוב שברצונו אך ורק לומר תודה ולהודות.
ההפך של תודה היא בקשה.
האדם מבקש בקשה כאשר חסר לו משהו. ומודה כאשר החיסרון מתמלא.
הרגשת תודה = אין לאדם שום בקשה ואינו מרגיש חסר של דבר כלשהו.
הרגשת תודה = תחושה של הודאה שנובעת מעצמה. האדם מרגיש כ"כ טוב שהתודה נובעת ממנו מעצמה.
הרגשת תודה = הדרך של האדם לבטא את האהבה שלו למציאות.
הרגשת תודה = ההנאה הגדולה ביותר במציאות.
השאלה היא, איך להגיע להרגשת הודאה ואיך לגרום לתחושת התודה לנבוע מעצמה?
תשובה:
מי שברצונו להרגיש תודה, עליו להפוך גם את הבקשה שלו לתודה.
פירוש:
הסיבה שהאדם אינו מרגיש תודה, היא משום תחושת החסר שלו.
תחושת החסר של האדם דוחפת את האדם כל הזמן לבקש בקשות.
לבקש בקשות = להתאמץ כל הזמן לגרום למציאות להיות טובה יותר ממה שהאדם מרגיש.
ככל שיש לאדם יותר בקשות, כך הוא מסוגל פחות להודות.
הבקשות יוצרות אצל האדם את התחושה של החסר.
תחושת החסר מרחיקה את האדם מהרצון להרגיש תודה.
מי שברצונו להרגיש תודה, עליו להפוך את הבקשה לתודה = להודות גם על הדברים שהוא מרגיש שחסרים לו.
על האדם להיות שמח ממה שנדמה לו שחסר לו, כפי מה שהוא שמח על מה שטוב לו.
כיצד אפשר להפוך את הבקשה לתודה?
תשובה: על ידי שהאדם מגיע אל השורש של רגש הבקשות שלו.
פירוש:
לכל דבר יש שורש. לכל דבר יש סיבה. כל דבר נובע מדבר אחר פנימי יותר.
על האדם לנסות להתבונן אל תוך עצמו, ולנסות להבין מה יוצר את תחושת החסר שלו.
מהי בעצם תחושת חסר? מתי הוא מתרחשת?
תחושת חסר מתרחשת כאשר המציאות היא בצורה כלשהי ולא בצורה אחרת.
כאשר רצונו של האדם אינו תואם את הצורה של המציאות = תחושת חסר.
מי שיתבונן בעניין הנ"ל בעין אמיתית, יראה שיש כאן משהו לא הגיוני שטעון בדיקה.
כאשר המציאות בצורה אחת האדם מרגיש טוב. וכאשר המציאות בצורה אחרת האדם מרגיש רע.
והשאלה היא: מה בעצם השתנה במציאות? הרי מצד מהותה של המציאות שום דבר לא השתנה.
אותה המציאות שהיוותה את הצורה החיצונית האחת שלה, היא אותה המציאות בדיוק שהיוותה את הצורה האחרת שלה.
הצורות השונות של המציאות, במהותן הן דבר אחד זהה לחלוטין.
אז כיצד זה יתכן שהאדם מרגיש אחרת מצבים שונים, שמהותם היא אותה המהות?
מדוע בעצם האגו...
להרגיש תודה = האדם מרגיש כ"כ טוב שברצונו אך ורק לומר תודה ולהודות.
ההפך של תודה היא בקשה.
האדם מבקש בקשה כאשר חסר לו משהו. ומודה כאשר החיסרון מתמלא.
הרגשת תודה = אין לאדם שום בקשה ואינו מרגיש חסר של דבר כלשהו.
הרגשת תודה = תחושה של הודאה שנובעת מעצמה. האדם מרגיש כ"כ טוב שהתודה נובעת ממנו מעצמה.
הרגשת תודה = הדרך של האדם לבטא את האהבה שלו למציאות.
הרגשת תודה = ההנאה הגדולה ביותר במציאות.
השאלה היא, איך להגיע להרגשת הודאה ואיך לגרום לתחושת התודה לנבוע מעצמה?
תשובה:
מי שברצונו להרגיש תודה, עליו להפוך גם את הבקשה שלו לתודה.
פירוש:
הסיבה שהאדם אינו מרגיש תודה, היא משום תחושת החסר שלו.
תחושת החסר של האדם דוחפת את האדם כל הזמן לבקש בקשות.
לבקש בקשות = להתאמץ כל הזמן לגרום למציאות להיות טובה יותר ממה שהאדם מרגיש.
ככל שיש לאדם יותר בקשות, כך הוא מסוגל פחות להודות.
הבקשות יוצרות אצל האדם את התחושה של החסר.
תחושת החסר מרחיקה את האדם מהרצון להרגיש תודה.
מי שברצונו להרגיש תודה, עליו להפוך את הבקשה לתודה = להודות גם על הדברים שהוא מרגיש שחסרים לו.
על האדם להיות שמח ממה שנדמה לו שחסר לו, כפי מה שהוא שמח על מה שטוב לו.
כיצד אפשר להפוך את הבקשה לתודה?
תשובה: על ידי שהאדם מגיע אל השורש של רגש הבקשות שלו.
פירוש:
לכל דבר יש שורש. לכל דבר יש סיבה. כל דבר נובע מדבר אחר פנימי יותר.
על האדם לנסות להתבונן אל תוך עצמו, ולנסות להבין מה יוצר את תחושת החסר שלו.
מהי בעצם תחושת חסר? מתי הוא מתרחשת?
תחושת חסר מתרחשת כאשר המציאות היא בצורה כלשהי ולא בצורה אחרת.
כאשר רצונו של האדם אינו תואם את הצורה של המציאות = תחושת חסר.
מי שיתבונן בעניין הנ"ל בעין אמיתית, יראה שיש כאן משהו לא הגיוני שטעון בדיקה.
כאשר המציאות בצורה אחת האדם מרגיש טוב. וכאשר המציאות בצורה אחרת האדם מרגיש רע.
והשאלה היא: מה בעצם השתנה במציאות? הרי מצד מהותה של המציאות שום דבר לא השתנה.
אותה המציאות שהיוותה את הצורה החיצונית האחת שלה, היא אותה המציאות בדיוק שהיוותה את הצורה האחרת שלה.
הצורות השונות של המציאות, במהותן הן דבר אחד זהה לחלוטין.
אז כיצד זה יתכן שהאדם מרגיש אחרת מצבים שונים, שמהותם היא אותה המהות?
מדוע בעצם האגו...
050-3331-331