... כמו אדם שמדמיין פילים והוא יודע שהוא מדמיין אותם. אני מדבר על מצב כזה שאתה יודע, ואתה רואה את היווצרות המחשבה בשורשה. אתה רואה איך המחשבה נוצרת. רואה את המקום של היש והאין, ואז אתה יכול לקחת צעד אחד אחורה, ואז אתה לא רואה כלום. גם כשאתה אומר אני, זה גם ...

... שכל. תרדמת ההרגל = ההרגלים מרדימים את האדם. כאשר האדם פועל מתוך הרגל ואינו חושב על תכלית מעשיו, על ידי זה התודעה שלו נרדמת. תרדמת הזמן = רצף האירועים של הזמן מרדים את האדם. כאשר האדם אינו מתבונן על המהות של האירועים השונים עד לעומקם, הרי שהוא כאילו נרדם. מאורעות ... ידיעה והבנה מלאה של המציאות = חוסר ריכוז = חוסר התאמה בין הלב והרגש לבין המוח של האדם והשכל שלו. חוסר מודעות עצמית = אינו נהנה מהטוב האמיתי שיש בכל רגע = רודף אחרי טוב דמיוני = רודף אחרי הזנב של עצמו = מרוץ העכברים = מרגיש עייפות לגבי החיים. שינה = חי בעולם ... לדברים שוליים ולא מהותיים = התמקדות בחיצוני במקום בפנימי = להפוך את הטפל לעיקר ואת העיקר לטפל. כאשר התודעה של האדם ישנה אז: הפוטנציאל השכלי אינו ממומש = אינו מבין מדוע דברים קורים = אינו מבין את עצמו בשלמות = אינו מודע לרצון הפנימי שלו שממנו באים כל הרצונות שלו = רואה דברים לא כפי מה שהם באמת = רודף אחר אשליות = משלה את עצמו = מפחד מדברים שאינם קיימים ... של המציאות = תחושה של כבדות עצלות = חוסר שמחה = עצבות = רע. לעומת זאת, יש גם את האדם הער. האדם שהתעורר = התודעה שלו ערנית. אדם ער = שכל = היגיון = דעת = אמת = ראיית התמונה המלאה = הבנת המציאות = אהבת המציאות = הנאה מתמדת מהטוב האמיתי שיש בכל רגע של המציאות = שמחה = ...

... בכל הנל. על האדם להבין כי שורש כל התשובות לכל השאלות נמצא באני שלו. על האדם להבין את מהות האני של עצמו. מדיצטיה = התבוננות פנימית של התודעה על עצמה = הבנת האני את המהות של עצמו. ...

... יחקור כך את כל תחושת החובה שלו, הוא יראה שהן אינן מוחלטות אלא נוצרו כתוצאה מאמונות פנימיות שהוא אימץ לעצמו. הוא מדגיש את החשיבות של החקירה העצמית ומדגים זאת בעזרת דוגמה נוספת: אם מישהו אומר אני חייב ללכת לעבודה, עליו לשאול את עצמו: למה אני חייב? האם באמת חייב? מה יקרה אם לא אלך? כאשר הוא יחקור זאת לעומק, ... מחויב לכך, וישתחרר מהסבל ומההגבלה שנוצרו כתוצאה מהאמונה הזו. סיכום - איך להגיע לחופש מוחלט? אליעד כהן מסכם ואומר שהדרך לחופש מוחלט היא חקירה פנימית אינטנסיבית של כל האמונות, ההגבלות והמחויבויות שהאדם מחזיק בתוכו. ככל שהאדם יחקור עמוק יותר, הוא יגלה שאין אף הגבלה אמיתית ושכל ההגבלות הן תוצר של התודעה שלו בלבד. ברגע שהאדם מבין זאת, הוא חווה חופש מוחלט, שבו אין לו שום חובה, שום אילוץ ושום הגבלה. האדם מגיע למצב שבו הוא חופשי באמת, והוא חי מתוך תחושה של שחרור מוחלט. איך ...

... טוב או רע מוחלט, אלא רק פרשנות של האדם למציאות. כשהאדם מבין את זה, הוא מגיע להרמוניה מוחלטת עם החיים. כל התהליך הזה של חקירה פנימית, הבנת החסרונות והפיכתם ליתרונות, מוביל את האדם לשחרור מסבל ומתחושה של חוסר, ומאפשר לו לחיות חיים מלאים, שלמים ומאושרים באמת. איך להפוך חיסרון ליתרון? מהו ... הוא מרגיש שהדברים הם מאוד ממשיים ואי אפשר לערער עליהם. אבל אם האדם מבין שכל מה שהוא חווה, כולל האנשים סביבו, הם חלק מהתודעה שלו, אז הוא מבין שיש הרבה פחות ממשות לחוויה החיצונית. ממש כמו בחלום: אפשר לראות המון דמויות ואירועים, אבל ברגע שנזכרים שהכל מתרחש בתודעה של החולם, האחיזה של החולם במציאות החלומית נחלשת. איך חלום ממחיש את התודעה שלנו? החלום משמש דוגמה לכך שכל מה שהאדם חווה, כולל שאר הדמויות ואירועי החלום, מקורם בו עצמו. כשאדם חולם שיש אנשים סביבו, נראה לו שיש להם דעות ותחושות, אבל הכל ... מוגבלת. החלוקה הזו למדרגות היא כמו בחלום: מבחינתך בחלום אינך זוכר שהכל אתה, אבל בפועל אתה המקור לחלום. מה התועלת בחקירה זו של אני ואלוהים? התועלת, לפי אליעד, היא שההבנה העמוקה יכולה לשחרר את האדם מהסבל שנובע מהאחיזה הנפרדת בדברים. אם הכל נוצר כרגע, הרי שאין ממה לפחד, כי ממילא כל ... מוחלטת שחורגת מהגדרות הרגילות של זמן, מקום, סיבתיות והפרדה. מה הקושי בהבנת הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה יכול להיות שדבר אחד גם ישנו וגם איננו. בהבנה האנושית ההגיונית זה סותר. אבל השכל הגדול טוען שבמציאות המוחלטת אין הפרדה בין יש ואין, בין ... לעומק את המציאות מומלץ לו לחקור את עצמו: מה הוא רוצה, מי הוא, האם הרצון שלו באמת מוחלט, מה באמת מפריע לו ולמה. דרך החקירה הוא מגלה את הפערים בין המציאות שהוא חווה לבין האמת המוחלטת. ההבנה הזאת מובילה אותו בהדרגה למצב שבו הוא פחות סובל, כי הוא פחות נאחז בדברים. בו בזמן, הוא יכול ... אז פה אנחנו מסכימים שהשולחן נמצא במחשבה של האדם, האדם חושב את השולחן, אם הוא לא היה חושב את השולחן, השולחן לא היה קיים התודעה שלו. זאת אומרת שהשולחן הוא פחות ממשי, הוא לא ממשי, אתה חושב אותו, זה סוג של מחשבה. המחשבה שלך מחברת אותך לשולחן. מה ההבנה הזאת גורמת לך? להבין שהשולחן הוא פחות ... שרק מהצד שלך יש פה הבדל בין לפני ואחרי. אנחנו בתפיסה שלנו חווים הבדל בין היש לאין, יש זה דבר אחד והאין זה הניגוד שלו. התודעה של אדם חווה הבדל בין היש לאין, ואז ממילא היש מתהווה מהאין, אז אתה אומר יש לנו אין שמתהווה ליש, אבל אנו חווים קושי, איך מכלום נוצר משהו? אבל מי שמתעמק יותר מבין ... מגדיר אותך ואת אלוהים, זה למעשה מצד האמת שתי צורות שונות של משהו אחד, יש משהו שלישי גדול יותר. אם הוא מקביל אליך אז התודעה שלו והתודעה שלך עשויות מאותו הדבר, יש שורש אחד שהכל נובע ממנו. ואפשר לעשות הפוך שאולי אלוהים שואל איך אני יכול לחוות את העולם כמוך, מה שאני רוצה להסביר לך שמתפיסת השכל ... קיימת, אבל יש מישהו שחולם את הכל, שהוא במקרה גם את, האני שלך והאני שלי זה אותו הדבר, זה אותו אני, גם האני של השולחן, התודעה של השולחן, שלי שלך ושלו זה אותו אחד, יש אחד שמהצד שלו אין הבדל בין שולחן - לכסא - לאדם, זה הכל אותו הדבר. זה שחולם את החלום, מהצד שלו אין הבדל בין הדברים ... לא שלך מאשר שתחשוב שזה שלך ובסוף ייקחו לך אותו. בכל מקרה בסוף ייקחו לך אותו, למרות שזה לא נכון, בסוף לא ייקחו לך את התודעה של עצמך, ובדרך הזאת ייקחו לך גם את התודעה של עצמך. אבל יתנו לך את מי שאתה באמת, אתה תדע שאתה אלוהים, יבטלו לך את התודעה של עצמך אבל יתנו לך משהו הרבה יותר טוב, יגלו לך מי אתה באמת. אני בהתלבטויות שלי פחדתי שאני אולי יעלם באמת, חשבתי שמרוב השאלות אני לא אהיה קיים, תמיד האדם משאיר ... לא קיימים בכלל. חווית המציאות של האנשים היא חוויה של אנשים שלא קיימים, כי כל אחד שאומר אני, מתכוון לגוף ולתודעה, אבל התודעה הזאת היא הקרנה של משהו אחר, אתה בכלל בבואה של משהו, אתה לא אמיתי, אז זה אומר שאתה לא קיים, ואתה חווה חיים שלמים של ישות שלא קיימת בכלל, אתה לא חווה שאתה אלוהים ...

... מהי חומר מהו מציאות מהי? רבים וטובים שואלים, מהי התודעה של האדם? והעניין הוא, כי מהות התודעה של האדם, היא ישות אחת, עם המהות של כל שאר הדברים שיש בעולם. כי הטועים, כאשר שואלים אותם מהי מהות התודעה של האדם, הם עונים, שהתודעה היא חלק מאלוהים וכיוב. והטועים הללו מרמים רק את עצמם. כי אין להם מושג מהי מהות האלוהים, וממילא גם אין להם מושג, מהי מהות התודעה, שהיא חלק ממנו וכיוב. ועוד יש להבין, כי כאשר האדם שואל מהי מהות התודעה, הרי שהדבר מעיד על כך, שהוא לא ממש מבין את עצמו. כי כאשר האדם רואה אל מול עיניו איזה דבר דומם, נדמה לאדם שהוא מבין את מהות הדבר. ונדמה לאדם שמהות השולחן, היא העץ, ומהות העץ הוא החומר וכולי. אבל התודעה, היא נתפשת בעיני האדם כמשהו שאינו חומרי, ולכן האדם שואל מהי מהותה. וראשית כל על האדם להתבונן על כך, שגם מה שנראה לו כחומרי וכממשי, הוא לא באמת שונה ממה שנראה לו כלא ממשי. כי הקיום הממשי של השולחן, מחובר לאדם דרך המחשבה שלו, ודרך התודעה שלו, שהן לא ממשיות. ואם הן עצמן לא ממשיות, אז כיצד יכול האדם לדעת, האם בוודאות השולחן הוא דבר ממשי? ומהי בדיוק הממשות של הדומם? ומהי המשמעות של ... היא נמצאת כולה, בתוך זה שחושב אותה, שהוא האלוהים, דהיינו, האחדות של המציאות, ששם הכל אחד, ללא שום מקום וזמן ממשיים. והתודעה של האדם, כמו גם כל שאר הדברים שישנם, כולם נמצאים בתוך מציאות אחת, שהיא מקיפה ומהווה ומחייה וממלאת, את כל הדברים כולם. ואפילו הזמן והמקום שלנו, גם הם נמצאים בתוך המציאות שמקיפה אותם, שהיא בעצם ההוויה שלהם. והמהות של כל הדברים, היא אחת. ואין שום הבדל בין המהות של התודעה של האדם, לבין המהות של הדומם וכיוב, שהיא נתפשת בעיני האדם, כמשהו שהוא נפרד ממנו במהותו. וזאת למרות, שבאמת, המהות היא אחת. והמהות של כל הדברים כולם, ... שהיא האחדות של המציאות, ששם אין שום צורת מקום וזמן כלל, דהיינו, ההעדר המוחלט והאין המוחלט. וזאת היא המהות של התודעה ושל הדומם ושל כל המציאות שלנו. והכלום, שהוא מהות המציאות, הוא כלום והוא לא קיים כלל. ולכן הוא חסר מהות. ואם יש לו מהות, אז מהותו זהה אליו. כי מהותו ...

... רוח ורמת הסרוטונין, תודעה תלויה בסרוטונין, להיות המתבונן, להיות הצופה האם מצב הרוח שלך באמת תלוי בסרוטונין? אליעד כהן מסביר שיש אנשים שחושבים שהתודעה והנשמה של האדם הן אלו שקובעות את המצב הנפשי שלו, בעוד ... כלומר, אפילו החלקיק הכי קטן ביקום משפיע על כל הדברים האחרים. לכן, מנקודת מבט מוחלטת, אי אפשר לומר שרק רמת הסרוטונין קובעת את המצב הנפשי שלך או שהתודעה שלך היא זו שקובעת. שני ההסברים האלה נכונים מנקודת מבט ... במוח שלך? לא בהכרח. ומנגד, אם אתה מאמין שאתה נשמה, האם זה אומר שהנשמה אינה מושפעת מרמות הסרוטונין? גם כאן יש בעיה, כי אנו רואים שהגוף משפיע על התודעה, והתודעה מושפעת מהגוף. המשמעות היא שאין אמת מוחלטת ברורה אחת, אלא רק אמת יחסית. האם זהות האדם היא הגוף, הנשמה או המתבונן? אליעד כהן מסביר שגם התפיסה שהאדם הוא רק הנשמה או רק התודעה שלו היא טעות ונובעת מהפרדה מלאכותית. הוא מציג ביקורת על ... הללו. המטרה היא להגיע למצב שבו אתה מבין שאין לך זהות אחת מוגדרת, אלא הכל תלוי בנקודת המבט. לדוגמה, יש אנשים שחושבים שהאני שלהם הוא הנשמה שלהם, והתודעה לא תלויה בגוף. אך אליעד מסביר שזו בדיוק אותה טעות כמו ... הנפרדות היא להבין שכל ההגדרות הן מוגבלות, ושבאמת המוחלטת אין הפרדה בין גוף, נשמה, תודעה, סרוטונין או כל דבר אחר. אליעד מדגים ואומר שגם מי שאומר התודעה שלי בדיכאון, משתמש למעשה בהפרדה מלאכותית. מי זה שאומר התודעה שלי? מי זה האני הזה שמחזיק בתודעה? יש כאן חלוקה נוספת, ... בלבד, והיא שהכל אחד. כל הזדהות אחרת, בין אם עם גוף, נשמה, תודעה או מתבונן - היא עדיין הזדהות עם חלק יחסי בלבד של המציאות, ולכן מהווה אשליה. האם התודעה תלויה בסרוטונין? מהי הזהות האמיתית שלי? להיות הצופה או ...

... דומם. הנושא המרכזי של ההסבר הוא בירור ההבדל שבין התודעה האנושית לבין תודעה של רובוט, או בין האדם לבין חפץ דומם. אליעד פותח בטענה שיש לבחון האם בן אדם חי באופן מהותי או רק לכאורה, ואם כך, מה בדיוק ההבדל בין חי ... הוא מסביר שאטומים הם למעשה דומם, חומר פיזי. אם התודעה או ההרגשה נמצאים בחומר הפיזי של הגוף, והרי החומר הזה מורכב מאטומים דוממים, אז בהכרח גם בדומם עצמו קיימת תודעה או תחושה, רק שאנחנו לא מזהים אותה. במילים ...

... אליעד כהן פותח את הדיון בשאלה האם העולם מתקדם לכיוון שינוי תודעתי. התשובה שהוא מציע מורכבת: מצד אחד, התודעה תמיד משתנה ומתפתחת, אך מצד שני, המהות הבסיסית שלה לעולם אינה משתנה. כלומר, השינוי מתרחש רק ברמת הצורה, בעוד שהמהות נשארת זהה. אליעד ... ש: אני לא יודע אני שואל אותך. אליעד: התשובה היא שתמיד ותמיד לא, האם המציאות הולכת לשינוי תודעתי כן ולא התודעה בסוף תמיד נשארת אותה תודעה ותמיד אתה גם חושב אותו דבר אלא מה שאתה תמיד גם אולי חושב על זה בצורה שונה, תמיד לא משנה. קח תודעה המהות של ...

... חי בתוך חלום עצמי? אליעד מדמה את המציאות האנושית כחלום שאדם חולם בתוך התודעה שלו. האדם הוא בו זמנית החולם של החלום וגם ... עמום שנשאר בתודעה אחרי שהאדם חווה מצב של היעדר מוחלט של נפרדות או מודעות עצמית. לאחר שהאדם מגיע למצב שבו הוא נמחק ...