האם החיים שלנו הם באמת מציאות מדומה או מטריקס?

אליעד כהן מסביר שהרבה אנשים מתייחסים לחיים שלנו כאילו הם סוג של חלום, מציאות מדומה או כמו בסרט "המטריקס". ישנה הנחה נפוצה שאולי הכל דמיון, שאנחנו נמצאים בתוך משחק מחשב, או שהקיום שלנו הוא סוג של אשליה. אך מה המשמעות האמיתית של ההנחה הזו? והאם ההבנה הזאת באמת משפיעה על החיים שלנו באופן מעשי ורגשי?

האם הידיעה שהחיים הם אשליה מאפשרת יכולות פיזיות מיוחדות?

אליעד כהן מדגיש שהמחשבה או האמונה שאנחנו חיים בתוך מטריקס או מציאות מדומה אינה מאפשרת לנו יכולות פיזיות מיוחדות. הוא נותן כדוגמה שאם אדם לא יכול לעבור דרך קיר במציאות רגילה, גם אם יהיה בטוח לחלוטין שהחיים הם חלום או מטריקס, עדיין הוא לא יצליח לעבור דרך הקיר. במילים אחרות, האמונה שהמציאות היא אשליה או חלום אינה משנה את מגבלות המציאות הפיזית, ולכן מבחינה מעשית היא חסרת תועלת.

האם התפישה שהחיים הם חלום משפיעה על הרגשות שלנו?

אליעד כהן מסביר שההשפעה הרגשית של ההבנה שהחיים הם אשליה תלויה בעיקר ברצונות שלנו. הוא מסביר את העיקרון הבסיסי לפיו כל הטוב והרע שאדם מרגיש תלויים אך ורק בדבר אחד: מידת ההתאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות בפועל. אם משהו קורה והאדם רוצה שהוא יקרה, יהיה לו טוב, אם קורה משהו שהאדם אינו רוצה, יהיה לו רע. לדוגמה, אם מישהו נפצע או נחתך וזה כואב לו, העובדה שהוא מאמין שהוא נמצא במטריקס או בחלום לא תפחית את הסבל שהוא מרגיש כל עוד הוא לא רוצה לחוש כאב זה. במילים פשוטות, עצם המחשבה שהמציאות אינה אמיתית אינה משפיעה באופן ישיר על הרגשות החיוביים או השליליים של האדם.

כיצד האמונה שהמציאות מדומה יכולה להפחית את הסבל?

למרות שהמחשבה שהחיים הם חלום אינה משפיעה ישירות על הרגשות, אליעד כהן מציין שהיא יכולה להשפיע על מידת ההזדהות עם הרצונות והמטרות שלנו. לדוגמה, אדם שמשוכנע שהחיים הם חלום עשוי להזדהות פחות עם הרצונות שלו, כלומר, הוא ירגיש פחות צורך להשיג את המטרות שלו. כתוצאה מכך, אם הרצונות שלו פחות חזקים, אז גם הרגשות החיוביים והשליליים שהוא יחווה יהיו חלשים יותר. אם משהו לא רצוי יקרה, הוא יסבול פחות, ואם משהו רצוי יקרה, הוא ישמח פחות. כלומר, המחשבה שהחיים הם חלום יכולה להשפיע על עוצמת הרצון, ובכך באופן עקיף, על עוצמת הרגשות.

עם זאת, אליעד מדגיש כי אם עוצמת הרצון נותרת זהה, הרי שלמחשבה שהחיים הם חלום אין שום השפעה פרקטית. כי מה זה עוזר לדעת שהחיים הם חלום אם אי אפשר להתעורר או לעבור למקום טוב יותר?

מה המשמעות האמיתית של "המציאות האמיתית"?

אליעד כהן מעלה שאלה פילוסופית עמוקה נוספת: אם החיים שלנו הם מטריקס, חלום או מציאות מדומה, אז מהי בעצם "המציאות האמיתית"? הוא מסביר שאם נאמר שהמציאות שאנחנו חווים אינה אמיתית, אז כנראה קיימת מציאות אחרת, אמיתית יותר. אך כאן הוא שואל שאלות נוספות:

• למה המציאות ההיא יותר אמיתית מהמציאות שלנו?
• מי החליט שזו מציאות אמיתית ואנחנו במטריקס?
• האם המציאות האחרת הזו אמיתית לחלוטין, או שאולי גם היא חלום בתוך חלום, או מטריקס בתוך מטריקס?

אליעד מדגיש שאין לנו שום דרך לדעת אם יש מציאות "אמיתית" יותר, וכי כל טענה לגבי מציאות אמיתית יותר יכולה להיות חסרת בסיס בדיוק כמו הטענה שהמציאות שלנו היא אשליה.

האם זה משנה אם הכל חלום או מציאות מדומה?

לבסוף, אליעד כהן מסכם כי במובן הפרקטי, ההבנה שהחיים הם חלום או מטריקס אינה משנה דבר בחיים עצמם, אלא רק באופן עקיף ועקבי על ההזדהות עם הרצונות והרגשות שלנו. הדבר היחיד שקובע את הרגשות הטובים או הרעים הוא ההתאמה בין מה שאנחנו רוצים למה שקורה בפועל, וכל השאר הוא רק מחשבות, סיפורים או פילוסופיה מופשטת.