מה המשמעות של המושגים "יש" ו"אין" לפי אליעד כהן?

אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה ומפורטת את המושגים "יש" ו"אין", וכיצד הם משתקפים בתפיסת המציאות. לדעת אליעד, כל דבר שקיים בעולם אפשר להסתכל עליו בשתי נקודות מבט שונות: אחת שאומרת שהוא "רק יש", כלומר, שהדבר קיים באופן מוחלט וברור, ואחת שאומרת שהוא "רק אין", כלומר, שאותו הדבר למעשה אינו קיים או שאין לו ממשות מוחלטת.

לדוגמה, כשמדברים על שולחן, אפשר לומר עליו שהוא קיים, שיש שולחן. אבל השאלה של אליעד היא, מה המשמעות המדויקת של האמירה הזו? כשאומרים "יש שולחן", בעצם משווים זאת לאפשרות שלא יהיה שולחן. אם אי אפשר היה לדמיין מצב שבו אין שולחן, לא ניתן היה בכלל לומר עליו שיש. כלומר, ההגדרה של "יש" תלויה ביכולת לחשוב על מצב נגדי - שבו הדבר אינו קיים.

מה הכוונה ב"רק יש" או "רק אין"?

אליעד מדגיש שכשאומרים על משהו שהוא "רק יש", הכוונה היא לומר שאין אפשרות אחרת. לדוגמה, אם מישהו אומר "אני רק אוהב מישהו", משמעות הדבר שהוא לא יכול אפילו לדמיין מצב שבו הוא לא אוהב אותו. במקרה כזה, למושג "אהבה" אין משמעות ממשית, משום שאם אי אפשר לתפוס את ההיפך שלה, גם המשמעות של האהבה עצמה מתבטלת. לעומת זאת, האמירה "אני אוהב מישהו" היא בעלת משמעות רק אם אפשר לחשוב על כך שיש אפשרות אחרת, כלומר, לאהוב או לא לאהוב.

כיצד אליעד כהן מתאר את רעיון היקומים המקבילים?

אליעד מסביר שבאופן תיאורטי קיימים אינספור יקומים מקבילים, וכל יקום מכיל מציאות שונה מעט. לדוגמה, ייתכן שביקום אחד השולחן נמצא, וביקום מקביל אחר הוא איננו נמצא. אליעד מדגיש שאומנם מנקודת מבט אחת אפשר לומר שמדובר בשני יקומים נפרדים לחלוטין, אך מנקודת מבט עמוקה יותר, אין באמת הבדל בין שני היקומים האלה, והם למעשה אותו היקום.

אליעד מתייחס לדוגמה של "החתול של שרדינגר", שמבחינה מדעית יכול להיות חי או מת במצבים שונים בו זמנית. הוא מסביר שכמו החתול, גם המציאות כולה יכולה להיות בו זמנית "רק יש" ו"רק אין". כלומר, באותו יקום ובאותו רגע, דבר יכול להיות קיים לחלוטין וגם לא קיים לחלוטין.

מהי תפיסת המציאות של אליעד לגבי אחדות ההפכים?

אליעד מסביר שתפיסת המציאות השלמה ביותר היא זו שמכילה בתוכה את שני ההפכים בו זמנית. הוא טוען כי לא מדובר רק ביכולת להבין שהכל אחד ושאין הבדל בין יש לאין, אלא שגם אין הבדל בין "יש הבדל" לבין "אין הבדל". המשמעות של אחדות ההפכים היא להצליח לראות באופן מלא גם את ההבדל וגם את חוסר ההבדל, ולהכיל אותם יחד במקביל, ללא הפרדה.

הוא מבהיר שהמטרה היא לא לברוח אל מקום ניטרלי של "אין הבדל" בלבד, אלא לראות בו זמנית שיש הבדל ואין הבדל בין כל דבר לדבר. זה המצב המורכב ביותר להבנה, שלפי אליעד הוא השיא של ההתפתחות הרוחנית והאינטלקטואלית.

מדוע אליעד כהן מבקר את השיטות הרוחניות המקובלות?

אליעד כהן מעביר ביקורת חריפה על רוב השיטות הרוחניות המקובלות שמלמדות את התפיסה ש"הכל אחד". לדעתו, השיטות האלה גורמות לאנשים לברוח מן המציאות אל מקום שבו הם אינם מתמודדים באמת עם החיים. הוא מציין שרבים מתלמידי הרוחניות הופכים ל"לוזרים", אנשים חסרי מוטיבציה או הישגים, מפני שהם מחפשים נחמה במקום שבו "אין הבדל בין דברים".

אליעד מדגיש שהמטרה היא לא להגיע למקום שבו אין הבדל בלבד, אלא להגיע למקום שבו גם ברור שאין הבדל בין דברים, וגם ברור שיש הבדל בין דברים - וכך ניתן לפעול בעולם מתוך שלמות פנימית אמיתית.

כיצד ההבנה של "יש" ו"אין" משפיעה על החיים הפרקטיים לפי אליעד כהן?

לפי אליעד, כאשר אדם באמת מבין את תפיסת אחדות ההפכים, הוא יכול לחיות בשלווה מוחלטת עם מצבים של חוסר ושל שפע בו זמנית. לדוגמה, אם מישהו רוצה זוגיות ואין לו, הוא יכול לחוות בו זמנית גם את ההבנה הפנימית העמוקה שאין באמת הבדל בין זוגיות לחוסר זוגיות, וגם לפעול בעולם כאילו ההבדל קיים במלוא המשמעות. כך האדם יכול להרגיש חופש פנימי מוחלט, ולא להיפגע או להתאכזב משום דבר שקורה או לא קורה בחייו.

מהי המשמעות של הארה רוחנית לפי אליעד כהן?

הארה רוחנית, לפי אליעד, היא היכולת לתפוס בו זמנית את כל הניגודים האפשריים של המציאות. זוהי תפיסה אינטואיטיבית ועמוקה שבה האדם לא חווה יותר מתח פנימי בין הפכים. במצב של הארה, האדם מבין שההבדל בין יש לאין, בין טוב לרע ובין קיים ללא קיים, הוא למעשה דמיוני, אך בו זמנית הוא גם מתייחס להבדלים האלה ברצינות מלאה. זוהי השלמות העליונה של השכל, שבה האדם רואה את המציאות בצורה רחבה ועמוקה הרבה יותר.