... לבחור בכלל להגדיר משהו כנכות, ומה המטרה של השימוש במונח הזה. הוא טוען שמדובר בשאלה של פרספקטיבה אישית, ולכל אדם יש אפשרות להחליט אם להגדיר את מצבו כנכות או לא. האם יש משהו שהוא אובייקטיבית נכות? אליעד מדגיש שאין הגדרה אובייקטיבית אחת ויחידה למונח נכות. לדעתו, הכל תלוי בתפיסה האישית של האדם. לדוגמה, אדם בכיסא גלגלים עשוי להרגיש מוגבל כי הוא תלוי ...

... שהוא כזה, ובמקביל להמשיך בו. מה המשמעות של פרספקטיבה בהגדרת השיגעון? אליעד מסכם שההבדל בין שיגעון לחוכמה הוא בסופו של דבר עניין של פרספקטיבה בלבד. אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת למהו שיגעון ומהי שפיות. כל דבר שהרוב חושבים עליו כלא הגיוני יכול להיות מסווג כשיגעון, וכל דבר שהרוב מקבלים יכול להיות מסווג כחוכמה או התנהגות ...

... וקשה להגדיר באופן אבסולוטי מהו המעשה הנכון. מדוע אין תשובה מוחלטת לשאלה מהו מוסרי? הרעיון המרכזי הוא שמוסריות היא מושג אנושי שהומצא בידי בני אדם, ואין לו הגדרה אובייקטיבית אחידה. לרוב, מוסריות מקושרת לכלל מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך, או ואהבת לרעך כמוך. כלומר, אם היית רוצה שיעשו לך את אותו הדבר - אתה רואה בכך פעולה מוסרית. אם לא היית רוצה ...

... שאולי הנעל הבאה תהיה הנכונה. כך גם בנוגע לייעוד: אנשים סבורים שאם ימצאו את הדבר המדויק שהם צריכים לעשות, סוף סוף ירגישו טוב. האם יש הגדרה אובייקטיבית לייעוד על סמך יכולות או תכונות חיצוניות? יש הטוענים שהייעוד של האדם קשור למה שהוא הכי טוב בו או לתכונה בולטת ...

... מאין או אין מיש - מהות ההגדרות - הקיום האמיתי מי שיתבונן על כל הדברים שישנם, יראה ששום דבר לא באמת קיים כישות ממשית, אלא הכל אלו הגדרות , של צירוף של ישויות שונות אחרות. כמו למשל המילה דכגעגכ שאין לה שם משמעות כלל, לעומת המילה שולחן שיש לה משמעות. והמשמעות של ...

... ושאינו מוגדר כישות אחת - שלמות העדר ההגדרות, היא שלמות ההגדרות כי יש מוגדר ושאינו מוגדר. והאדם מסוגל להגדיר כל ... כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו ... שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו יש חוסר הגדרה מוחלט, עד שבעיניו אין שום הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם הופכים להיות אחד ... שהאדם מסוגל להגדיר ממש, ואעפכ להישאר בחוסר הגדרה. וכך גם האדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל ... והיפוכו בבת אחת, הוא בעצם חי במקום של חוסר הגדרות. והאדם צריך להיות מסוגל להגדיר את הכל, שהוא ... ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות שיש הגדרה שמפרידה, עדיין אפשר להגדיר ולחבר את שני ההפכים המוגדרים והנפרדים, להגדרה אחת. כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל אחד ממש. שיש גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. כי אפשר להגדיר גם את הנפרדות, בתוך הגדרה אחת שנפרדת מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא ...

... להגדיר, מהי מהות ההגדרות ולמה לא להגדיר הגדרות , לפני בריאת העולם והמפץ הגדול, איך לחזור להתחלה מה הקשר בין לא להגדיר הגדרות לבין לחזור למצב שלפני הבריאה? כאשר אליעד כהן מדבר על לא להגדיר הגדרות, הוא למעשה מתכוון לכך שהדרך לחזור לנקודת ההתחלה, לזמן שקדם לבריאת העולם והמפץ הגדול, היא על ידי הימנעות מהגדרות. אליעד מסביר כי לפני הבריאה, לפני המפץ הגדול, כל המציאות הייתה בלתי מוגדרת ... של אותה נקודה לפני הבריאה הייתה בדיוק זו: חוסר מוחלט בהגדרה או בצמצום. לא היו הבחנות בין פה לשם או בין עכשיו לאחר כך. הכל היה מרוכז במקום ... נוצרה המציאות המוגדרת שאנו חיים בה כיום. מדוע הגדרה יוצרת מציאות נפרדת? אליעד כהן מסביר שהגדרה היא תהליך של הפרדה. בכל פעם שאדם מגדיר משהו, הוא בעצם יוצר הפרדה: את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה. הגדרות גורמות לאדם לראות דברים כנפרדים זה מזה, וההפרדה הזו יוצרת למעשה את המציאות ... לפני ויש אחרי, יש עכשיו ויש אחר כך. כל אחת מההגדרות האלה היא בעצם הפרדה. לפני המפץ הגדול לא הייתה אפשרות להבחין בזמן, ולכן לא ... ולפני המפץ הגדול - מתרחשת על ידי ויתור על ההגדרות. כשהאדם מפסיק להגדיר, הוא מפסיק להפריד בין דבר לדבר. במצב של חוסר הגדרה מוחלט, הכל חוזר להיות אחד. במצב זה אין זמן ואין מרחב, אין העדפות ואין ... להתפרד ולהיווצר כמציאויות נפרדות. כך נוצרו ההגדרות, ההפרדות והבחירות השונות של בני האדם. מה המשמעות של עמדת הכוח ביחס להגדרות? המשמעות של עמדת הכוח, לפי אליעד כהן, היא המצב שבו האדם נמצא לפני שהוא מגדיר ... אליעד כהן? אליעד כהן מדגיש שאסור להגדיר מכיוון שההגדרה עצמה יוצרת מציאות מוגבלת. ההגדרה יוצרת מציאות של ניגודים והפרדות. מי שרוצה להגיע להבנה עמוקה יותר של המציאות, חייב לוותר על ההגדרות. על ידי ויתור זה, האדם משתחרר מהצמצום וההפרדה וחוזר לנקודה של האחדות המוחלטת. ההימנעות מהגדרה היא הדרך היחידה לחזור למצב שלפני הבריאה. מה היה לפני המפץ הגדול? למה אסור להגדיר הגדרות? איך חוזרים למצב של אחדות? מהי עמדת הכוח לפי אליעד כהן? מה הקשר בין הגדרה למציאות? איך לחזור לנקודת ההתחלה? ...

... את מה שיש, לשנוא את מה שיש, ללא הגדרת אהבה ושנאה, הדרך של אליעד כהן האם אפשר לאהוב ולשנוא בלי להגדיר אהבה ושנאה? אליעד כהן בהרצאה מסביר על מצב שבו אפשר לאהוב את מה שיש וגם לשנוא את מה שיש, אבל בצורה שונה לחלוטין מהמקובל. הרעיון המרכזי שהוא מציג הוא האפשרות להגיע למצב שבו אין הגדרות ברורות לאהבה או לשנאה, אלא מצב בו האדם נמצא בחוויה פנימית חופשית לגמרי, ללא גבולות של מושגים או הגדרות. מה הכוונה בלאהוב או לשנוא בלי להגדיר את הרגש? אליעד מדגיש שהכוונה שלו איננה לאהוב את המציאות או לשנוא אותה על פי ההגדרות הרגילות של המושגים האלה. בדרך כלל כשאדם אומר שהוא אוהב משהו, הוא מתכוון להגדרה מסוימת מאוד, כמו טוב לי עם זה, זה מתאים לי, או אני רוצה שזה יישאר כך. כשהוא אומר שהוא שונא משהו, הוא מתכוון לכך שרע לי מזה, אני רוצה שזה ישתנה או זה לא טוב עבורי. אבל אליעד מבהיר שוב ושוב שכוונתו שונה לחלוטין - מדובר על מקום פנימי שבו כבר לא קיימות הגדרות כאלו בכלל. כלומר, אין שום קביעה של טוב או רע, שום העדפה ושום דחייה. האדם פשוט יכול להכיל את שתי החוויות באופן מלא בו זמנית, ולא להיתקע בשום קצה או הגדרה. כיצד אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? אליעד מסביר שהרעיון של לאהוב ולשנוא בו זמנית אפשרי רק כאשר האדם מתנתק לחלוטין מההגדרות ומהתפיסות המוכרות שלו. זהו מצב שבו האדם יכול לראות כל דבר כטוב ורע במקביל, מבלי להרגיש צורך להכריע ביניהם. אין כאן מצב ביניים או פשרה, אלא חוויה מלאה של שני הקצוות בו ... אחר. אליעד אומר במפורש, אם שאלת האם זה דומה למשהו, התשובה היא תמיד לא. הסיבה היא שכל ניסיון להגדיר או להשוות את החוויה הזו למשהו אחר הוא בעצם בריחה מהמצב המוחלט שבו אין שום הגדרה. ההגדרות הן בדיוק מה שמרחיק את האדם מהחוויה המוחלטת של המציאות כפי שהיא. מה המשמעות של מקום ללא הגדרות? אליעד מסביר שמקום ללא הגדרות הוא בעצם מצב של חופש פנימי מוחלט. האדם לא צריך לבחור בין לאהוב או לשנוא, כי הוא פשוט נמצא מעבר להגדרה של לאהוב ולשנוא. החוויה היא של ללא הגדרה. הוא מדגיש שאין הכוונה שהוא רוצה שהאדם יפסיק לאהוב או לשנוא במובן הרגיל, אלא יגיע לנקודה פנימית שבה הוא מסוגל לראות באופן ברור שהכל הוא גם טוב וגם רע במקביל, ולכן יכול לאהוב ולשנוא כל דבר בו זמנית, מתוך חופש פנימי אמיתי. ההבנה העמוקה שאליעד מנסה להעביר היא שבכל מצב, בכל תחושה, בכל רגע, קיימת אפשרות להתייחס אליו כטוב מוחלט או כרע מוחלט, וכאשר האדם מבין את זה לעומק הוא יכול לחוות הכל באופן מלא, ללא העדפות וללא דחייה. הוא מסוגל לחיות בשלמות עם כל מה שיש, בלי צורך פנימי לשנות או להיאחז במשהו אחד ... לאהוב את מה שיש במובן הרגיל - אז הוא טועה, כי באותה מידה הוא גם יכול לומר שהכוונה שלו היא בדיוק הפוכה, כלומר, לשנוא ולשנות את מה שיש. האמת היא שאין כוונה מוחלטת לאף אחד מהכיוונים האלה. הכוונה שלו היא שהאדם יהיה במצב שבו הוא אינו כבול לשום כיוון ולשום עמדה פנימית מוגדרת מראש. כלומר, האדם יכול באותה מידה להיות במצב שהוא רוצה לשנות את מה שיש, ובו זמנית גם במצב שהוא מקבל לגמרי את המציאות כפי שהיא, ללא כל צורך לשנות אותה. זו לא עמדה של פשרה או של אמצע, אלא מצב מוחלט שבו כל האפשרויות פתוחות באותה מידה. מדוע השאלה האם זה דומה למשהו היא בעייתית? אליעד מסביר ששאלה מסוג האם זה דומה למשהו אחר? מצביעה על כך שהאדם לא הבין עדיין את עומק המסר שלו. אם האדם שואל אם זה דומה למשהו, זה אומר שהוא עדיין מנסה להיאחז בהגדרות קיימות ולמצוא דמיון למשהו מוכר. הוא אומר באופן חד - משמעי, שכל ניסיון להגדיר או להשוות את הדבר הזה למשהו אחר, בהכרח מחמיץ את העיקרון המהותי שהוא מדבר עליו, שהוא מעבר לכל השוואה או הגדרה . הרצון להגדיר את החוויה או להשוות אותה לאחרת הוא בדיוק הדבר שמרחיק את האדם מהחוויה המלאה של המציאות כפי שהיא, בלי שום הגבלה של מושגים או הגדרות שכליות. אליעד מדגיש שהכוונה שלו היא להגיע למצב שבו האדם נמצא במציאות מוחלטת וחופשית, שהיא בו זמנית גם אהבה מלאה של מה שיש וגם שנאה מלאה של מה שיש, בלי צורך לבחור, בלי צורך להגדיר ובלי צורך להגביל את עצמו לשום כיוון מסוים. איך אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? מה זה לחיות בלי הגדרות? מהי הדרך של אליעד כהן? האם ניתן לחוות טוב ורע ביחד? איך להגיע לחופש פנימי מוחלט? ...

... רוצה את הכל זהו תהליך בתוך זמן ומקום, הגדרת הבורא זה צמצום של נפרדות האם הבורא באמת יכול לרצות את הכל? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא מורכב ועמוק: ההגדרה של הבורא כמי שרוצה את הכל. אליעד פותח את דבריו בהסבר שבעצם האמירה הבורא רוצה את הכל כבר טמונה סתירה פנימית. הוא מסביר שאם אנחנו אומרים שהבורא רוצה את הכל, כבר יצרנו הגדרה שמחייבת נפרדות. ברגע שקבענו שהבורא הוא ישות שרוצה משהו, המשמעות היא שקיימת מציאות של משהו שאינו הבורא, משהו שנמצא מחוץ לו ושהוא חפץ בו. אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה ... את הכל, הוא מיד נאלץ להניח שקיים הכל ויש אני שרוצה אותו. נוצר פיצול בין הרוצה לבין הדבר הרצוי. כלומר, עצם ההגדרה של הבורא כרוצה יוצרת מצב של נפרדות - יש משהו מחוצה לו, שאותו הוא כביכול רוצה להשיג. האם ניתן בכלל להגדיר את הבורא? אליעד מסביר את הבעיה העמוקה יותר שנמצאת בבסיס ההגדרה הזו: כל הגדרה שאנחנו נותנים לבורא, בין אם הוא רוצה משהו או לא רוצה משהו, הופכת את הבורא למוגבל. ברגע שאנחנו אומרים הבורא רוצה, המשמעות היא שקיימת פעולה, תהליך של רצון, ולכן חייבת ... כלל, ולכן כל ניסיון להגדיר אותו במונחים של רצון, תהליך או תנועה אינו אפשרי מבלי ליצור פרדוקס פנימי. למה כל הגדרה לבורא מייצרת נפרדות? אליעד חוזר ומדגיש את הנקודה שאם אנו מנסים להגדיר את הבורא, בהכרח נוצרת נפרדות. הוא מתייחס שוב ושוב לדוגמה של לרצות את הכל. לדבריו, לומר שהבורא ... הוא טרם קיבל. כך נוצר מצב של שניים - בורא ודבר רצוי. זה מצב של נפרדות, וזה מנוגד לעצם מהותו של הבורא שהוא מוחלט וללא גבולות. אליעד מציע הסתכלות עמוקה יותר: אם אנחנו אומרים שהבורא כבר הכל, הרי שאין מקום למושגים כמו רצון או תהליך. כי אם הבורא הוא הכל, הוא כבר כולל את כל ... הפשוטה והמוגבלת שלנו. כאשר אנו אומרים שהבורא רוצה את הכל, אנחנו בעצם מנסים לתאר רעיון מופשט של אחדות מוחלטת באמצעות מילים ומושגים שמתאימים למציאות מוגבלת ונפרדת. בפועל, אין באמת אפשרות לתאר את האחדות המוחלטת, את השלמות חסרת הגבולות, כי כל תיאור יהיה בהכרח מצומצם ומוגבל. מדוע כל רעיון על הבורא הוא בהכרח סיפור מוגבל? אליעד כהן מדגים כי כל ניסיון שלנו להגדיר את הבורא או ... או אי רצון, של הכל או לא הכל, הוא תמיד מוגבל במהותו. כל דימוי, כל סיפור, כל הסבר, הוא צמצום של הרעיון המוחלט והאינסופי לדבר מוגבל שניתן להבנה אנושית. לפי אליעד, המציאות של הבורא היא המציאות היחידה האפשרית, והיא אינה ניתנת לחלוקה או להפרדה. כל ניסיון להכניס אותה לתוך מושגים ... לא הבורא. הכל הוא אותו הדבר, אותה האחדות, ואין באמת הבדל בין רוצה לבין לא רוצה, כי הכל כבר קיים באחדות המוחלטת. לכן, אם אנחנו אומרים הבורא רוצה את הכל, זו רק דרך לתאר את המציאות בעיניים של נפרדות. בעיניים של האחדות המוחלטת אין בכלל מקום לרצון, כי הכל כבר שלם, הכל כבר נמצא, ואין שום דבר מחוץ לשלמות הזו. איך נכון לגשת לתפיסת הבורא לפי אליעד כהן? אליעד מסכם באמירה חשובה ביותר: הדרך היחידה להבין באמת את הבורא או את האחדות המוחלטת היא לוותר לחלוטין על המושגים שלנו, על ההגדרות ועל התפיסות של נפרדות וזמן. רק כאשר האדם מוותר על הניסיון להגדיר, לתאר או להבין את הבורא בכלים מוגבלים של השכל, הוא יכול באמת לגעת במהות האמיתית, שהיא מעבר למילים ולמושגים. בסיכום, כל ההסברים והדוגמאות שאליעד נותן מובילים לאותה נקודה מרכזית: ההכרה בכך שהאמת המוחלטת היא מעבר לכל הגדרה, ושכל הגדרה שניתן היא רק אמצעי זמני לתאר משהו שאי אפשר באמת לתאר במילים. האם הבורא רוצה הכל? מהי נפרדות ומהי אחדות? מה פירוש הביטוי אין עוד מלבדו? מדוע אי אפשר להגדיר את הבורא? ...

... את המציאות כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות מה זה אומר להבין את המציאות לפני כל ההגדרות? להבין את המציאות כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות, משמעותו להתבונן על העולם ועל עצמך בצורה נקייה מכל הנחות מוקדמות, דעות או הגדרות. אליעד כהן מסביר שבדרך כלל, אנשים חיים בתוך הגדרות, שהם אלו שנותנות משמעות לכל חוויית החיים שלהם. ההגדרות הן כמו מסננים דרכם האדם חווה את המציאות. לכן, להבין את המציאות לפני כל ההגדרות פירושו לחזור אל המקור, אל הדבר הבסיסי והראשוני ביותר, לפני שנתנו לו שם, לפני שיצרנו לו מסגרת או משמעות מסוימת. כיצד הגדרות יוצרות את תפיסת המציאות שלנו? אליעד מסביר שכל דבר שאנו חושבים או מרגישים, תמיד מבוסס על הגדרות שקיבלנו או יצרנו במהלך חיינו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני כועס, הוא בעצם מתייחס לתחושה מסוימת על בסיס הגדרה פנימית של מהו כעס. הוא לקח תחושה גולמית של מציאות מסוימת, ושם עליה תגית של כעס. אבל להבין את המציאות לפני ההגדרה זה לחוות את התחושה הזו ללא תווית, ללא כותרת. כשהאדם מנסה להבין את עצמו ללא הגדרות, הוא למעשה מתבונן על התחושות והרגשות שלו באופן ישיר, בלי לפרש אותן מראש. במקום לומר אני מרגיש חרדה, האדם מתבונן בתחושה עצמה, בלי לשפוט אותה או לתייג אותה. זה מצב של מפגש ישיר ואמיתי יותר עם המציאות הפנימית של האדם. למה חשוב לראות את המציאות ללא הגדרות? לפי אליעד, כל הקשיים והסבל של בני האדם נובעים מההגדרות שהם נותנים למציאות. לדוגמה, אדם שמרגיש שהוא נכשל במשהו, מרגיש רע בגלל שיש לו הגדרה מסוימת של הצלחה או כישלון. אם הוא היה מסוגל לחוות את אותה מציאות ללא ההגדרה הזו, הוא לא היה מרגיש סבל כלל. ההגדרות הן אלה שמייצרות קונפליקטים פנימיים, מכיוון שהן יוצרות הפרדות בין רצונות שונים או בין תפיסות סותרות. לכן, הפתרון הוא ללמוד לראות את המציאות לפני שההגדרות משתלטות על החוויה. כיצד אפשר לחוות את המציאות ללא הגדרות? אליעד מציע תהליך של התבוננות פנימית, שבו האדם מתחיל לבחון כל הגדרה וכל אמונה שיש לו לגבי עצמו ולגבי החיים. כאשר מתעוררת תחושה מסוימת, האדם מתבונן בתחושה ולא בפרשנות שלה. התהליך הזה הוא כמו לקלף שכבות של משמעות שניתנו ... זה כיסא, עליו לנסות לראות את החוויה הבסיסית שיש לו מהעצם שהוא קורא לו כיסא. הוא יגלה כי לפני ההגדרה, הדבר הזה פשוט קיים בפני עצמו, ללא שם וללא הגדרה. זוהי חוויה של חופש מוחלט, מכיוון שהאדם פוגש את המציאות בלי מגבלות של מחשבה או הגדרה. מהי המשמעות של המחויב הראשון? המחויב הראשון שאליעד כהן מדבר עליו הוא המציאות הבסיסית והראשונית ביותר, זו שממנה נובעות כל ההגדרות. המחויב הראשון הוא הדבר היחיד שחייב להיות נכון בכל מצב ובכל זמן, דבר שאי אפשר לערער עליו או להפריך אותו. זה מה שנשאר אחרי שמורידים את כל ההגדרות ואת כל הפרשנויות שהאדם יצר. כדי להגיע להבנת המציאות כפי שהיא, האדם צריך להתבונן במה שנמצא לפני ההגדרות, במציאות עצמה כפי שהיא קיימת ללא שינוי, בצורה בלתי תלויה בשום הגדרה או תנאי. לדברי אליעד, אנשים בדרך כלל מתקשים להבין את המחויב הראשון בגלל שהם חיים בתוך עולם של הגדרות. לכן, האתגר הוא ללמוד להתבונן על הדברים בצורה נקייה, להניח לרגע בצד כל תפיסת עולם קיימת, ולראות את הדברים כפי שהם באמת. מדוע חשוב להשתחרר מהגדרות כדי להפסיק לסבול? הסיבה לכך היא שכל סבל נובע מחוסר התאמה בין הרצון של האדם למציאות. אם המציאות נתפסת באופן ישיר וללא