...והרגש לא מסכימים, הדבר הטוב ביותר לעשות, הוא למצוא שכל חדש שיגרום גם לרגש להסכים איתו. דהיינו, על האדם לנסות להגיע לאיזו תובנה חדשה ושכל חדש, שאיתה גם הרגש יוכל להסכים. ולכן, ברמה המעשית על האדם לחקור את הרגש שלו, ולנסות למצוא את השכל ואת ההיגיון שיש ברגשות שלו. נסה להבין מה השכל של הרגש שלך, מה ההיגיון שיש ברגשות שלך. נסה לעשות שלום בין הרגש לבין השכל. ועל ידי חקירה לעומק של השכל שיש בתוך הרגש, על ידי זה האדם מגיע לשכל חדש שגורם גם לרגש להרגיש טוב...

... + הדבר שיודעים אותו. כאשר מדובר על ידיעה של המציאות, מדובר על ידיעה שלמה, משום שמנקודת מבטה של המציאות, היא יודעת את הדברים כפי מה שהיא יודעת את עצמה ממש, כי הכל זה היא עצמה ממש. כאשר אדם אנושי יודע מה הוא שולחן, השולחן חיצוני לו לאדם. האדם אינו השולחן עצמו. אך כאשר המציאות יודעת משהו, היא יודעת את הדבר באמת, כי הוא נמצא בתוכה וזה היא עצמה ...

...והשאלה היא, למה יש חוסר הסכמה בין הרגש לבין השכל? ואיך אפשר להגיע להסכמה ביניהם? תשובה: הרגש הוא המצפן של השכל והשכל הוא המצפן של הרגש. כאשר השכל של האדם, לא רואה את הדברים כפי מה שהם באמת, במקרה כזה הרגש של האדם מרגיש את זה, ורומז לאדם שידע שהשכל שלו לא מדויק. ואיך הוא רומז לו? על ידי זה שהוא לא מסכים עם השכל, ועל ידי זה הוא גורם לאדם להרגיש לא בנוח עם ההחלטה השכלית. מתוך מטרה, שהאדם ישתמש עוד יותר בשכל שלו, וימצא פתרון טוב יותר, שעליו גם הרגש יסכים...

...בוחר ללכת לצד של השכל, הרי שלשם כך אכן צריך שכל כדי להבין את צורת המחשבה הנכונה. אבל תמיד יש לאדם את הבחירה המלאה, לבחור להאמין בצורת החשיבה הנכונה, גם בלי לנסות דווקא להבין עם השכל את הכל. לסיכומו של דבר, השכל הוא רק אמצעי ודרך כדי להגיע אל הסתכלות נכונה על המציאות. אך ניתן להגיע בדיוק לאותה התוצאה הרגשית של האושר גם על ידי אמונה. באפשרותו של האדם לבחור להאמין בכל מקום שאותו הוא לא מבין את הדבר בשכלו. בקיצור, יש לאדם בחירה מלאה להשתמש בכוח האמונה...

...האור מן החושך ברור, הרי שכל זמן שהאדם עיוור ונמצא בחושך, הרי שהוא לא באמת יכול להעריך את ערכו של האור. ויש יהלום ככ ייחודי ומיוחד, שיש לו את כל התכונות של השלמות שיכולות להיות ביהלום, והוא כולל בתוכו את כל הסוגים של כל היהלומים, וכל סוגי היופי שקיימים בעולם, יש אותם ביהלום הזה. כך שכל הערכת שווי של היהלום הזה, כל הערכה כזאת, תמעיט בערכו של היהלום. ורק מי שהיהלום הזה שלו, ורק מי שראה את היהלום הזה, ורק מי שנהנה ממנו, ורק מי שמסוגל ליהנות מהיהלום הזה...

...כולו היה מיותר. ולא רק שהוא היה מיותר, אלא שהוא גם גרם נזק. כי כאשר דבר עובד, אז לא צריך לגעת בו כדי לשנות אותו. ולפעמים כאשר הכל כבר טוב, והאדם מנסה להתאמץ לשנות את המציאות למשהו יותר טוב, הרי שהמאמץ הזה, הרס לאדם את ההנאה הפשוטה מהחיים. כי השלמות האמיתית, היא ליהנות בלי מאמץ. ולחיות טוב, בלי שום מאמץ, גם לא מאמץ שכלי כלשהו. כי אם צריך להתאמץ, הרי שזה עדיין סוג של מאבק, וזו עדיין לא הרמוניה. והחיים הטובים באמת, הם חיים טובים מתוך שתיקה. שהאדם ככ...

... שכדי להבין את כל המציאות, לשם כך צריך האדם לראות את כל התמונה המלאה. אבל יש כאן בעיה לוגית רצינית, שהיא גבול יכולת ההבנה האנושית. והבעיה היא, שאם נניח לדוגמה שהאדם יהיה בקצה של העולם ויסתכל ... לא רואה את עצמו כחלק מהתמונה. ומבחינה לוגית, אי אפשר לראות את התמונה המלאה בשום אופן. ובפרדוקס הזה ובגבול היכולת התפישה האנושית הזו, נתקעו כל חכמי החכמים למיניהם. כי לבעיה הזאת אין פתרון. כי ... את מחשבתם יותר בעולם הרוחני, כך הם התקרבו יותר לשאלות של הבנת המציאות, שהקושי למצוא להן תשובה, הוא משום מגבלת יכולת התפישה האנושית הזו. כי כל השאלות שיש לאדם בעולם בכל נושא שהוא, בצורה כלשהי הן ...

... וכפי שכבר ביארתי, יש גם עוד סוג של שכל נוסף, שהוא השכל שיש מעל השכל. והשכל שיש מעל השכל, הוא השורש של השכל האנושי. כי כל דבר בעולם, הוא חלק מדבר אחר גדול יותר. וגם השכל של האדם ויכולת התפישה של האדם, גם היא, רק חלק משכל ... הגדול יותר, השאלות האלו שנדמות לאדם כשאלות קשות, שם, הן לא קיימות כלל. והעניין הוא, כי יש הבדל מהותי בין השכל האנושי הרגיל, לבין שורש השכל של האדם. ויש משהו מסוים, שהוא זה שמגדיר ומגביל ויוצר את ההבדל בין השכל של האדם, לבין ... הראשונה של כל הסיבות, למרות שהיא נמצאת במרחק אין סופי מהאדם. וכאן נגלה סוד עמוק נוסף, והוא, שגם למגבלת השכל האנושי, גם לה יש שורש וסיבה. והשורש והסיבה של מגבלת השכל האנושי , היא בעצם ההבדל המהותי שיש, בין השכל האנושי לשורש השכל האנושי שהוא השכל האין סופי. כי יש משהו בצורת המחשבה של האדם, שהוא זה שאחראי לכך שהמחשבה והשכל של האדם מוגבלת. ובין השכל של האדם, לבין שורש השכל של האדם, שהוא השכל האמיתי, יש הבדל כלשהו. שמי שמגלה את ההבדל הזה, על ידי זה הוא מבין גם, מהו השכל שיש מעל השכל, והוא גם מבין את מהות המגבלה של השכל האנושי. כי השכל האנושי , לא מוגבל סתם כך ללא סיבה, אלא יש דבר וסיבה מדוע השכל האנושי מוגבל. ומי שרוצה לדעת, מה יש מעל השכל האנושי, עליו לנסות לגלות את הסיבה שבגללה השכל האנושי מוגבל. והסיבה הזאת היא כמובן עמוקה מאוד מאוד, עד שאין שום דבר בעולם יותר עמוק ממנה. כי אם האדם מבין, מה ... לבין שורש השכל, ואכ ממילא האדם מבין את השכל שיש מעל השכל, שהוא שכל אין סופי בגודלו ובעמקותו... ובשכל העל אנושי, ששם אין את הדבר שמגביל את השכל של האדם לתפוס את האין סוף, שם, כל השאלות האלו שנראות לאדם כשאלות קשות ובלתי פתירות בשכל האנושי, שהן אכן באמת לא פתירות בשכל האנושי, הרי שבשכל הגדול יותר, כל השאלות האלו בטלות מלכתחילה. כי מנקודת המבט של השכל הגדול יותר, שם לדוגמה, השאלה ...

... ושהמציאות קיימים. כך שכל אחד בעולם גם המשוגע הכי גדול, כולם משתמשים בשכל של עצמם. וההבדל היחיד בין המשוגע הגדול ביותר לחכם הגדול ביותר, הוא רק כמות ועוצמת השימוש בשכל האנושי. אבל יש גם חוסר שכל העדר שכל אין שכל. וחוסר השכל הוא לא מה שנקרא אצל האדם חוסר שכל, אלא הוא חוסר שכל אמיתי בשלמות. דהיינו, סוג שכל אחר. חוסר שכל אנושי שהוא בעצם סוג אחר של שכל. וגם בו יש רמות עומק שונות. ולפני שהאדם יבין את רמות העומק שיש בשכל האחר, לשם כך על האדם להבין מהו בכלל השכל האחר. והעניין הוא, שלכל דבר בעולם יש סוף. וגם לשכל יש סוף. ויש סוף למה שהאדם יכול לדעת בשכל האנושי. ויש גם סוף למה שהאדם יכול לא לדעת בשכל האנושי. ויש סוף לכמה חכם האדם יכול להיות בשכל אנושי. ויש גם סוף לכמה טיפש ולא חכם יכול להיות האדם בשכל האנושי. כך שלשכל האנושי, יש לו סוף. והסוף של השכל האנושי, הוא השכל האין סופי, שהוא מקיף את השכל האנושי מכל הצדדים שלו. זא שהשכל העל אנושי השכל שמעל השכל, הוא נמצא גם מתחת לשכל האנושי. והשכל האנושי הוא נמצא בתוך השכל העל אנושי. והשכל העל אנושי שנמצא מעל השכל, הוא נמצא גם מתחת לשכל. זא שכדי שהאדם יגיע לשכל העל אנושי שמעל השכל, לשם כך על האדם ללכת עד לקצה של השכל, בין אם זה הקצה העליון של השכל ושל החוכמה האנושית, ובין אם זה הקצה התחתון של חוסר השכל ושל הטיפשות והשיגעון האנושי. כי גם החכם הגדול ביותר, אם הוא יהיה עוד יותר חכם, וגם הטיפש הגדול ביותר, ... הטיפשות הכי גדולה והשכל הכי גדול נפגשים לישות אחת. וכל מי שיחקור את השכל עד הקצה העליון שלו או עד הקצה התחתון שלו, הוא יגלה את האמת ואת השכל הגדול יותר שמקיף את השכל האנושי. כי השכל העל אנושי, הוא ככ גדול, עד שהוא נדמה לשיגעון של ממש. והשכל שמחוץ לשכל הוא ככ טיפשי, ... ביותר להבנה, הוא גם הדבר הפשוט ביותר להבנה. והשכל שמחוץ לשכל, הוא שכל מאוד גדול ומאוד פשוט. ולכן האדם ככ רחוק ממנו. אבל האדם בהכרח יגיע אליו, כאשר הוא יגיע לקצה של השכל האנושי . בין אם זה הקצה העליון של החוכמה ובין אם זה הקצה התחתון של השיגעון. ... כי השכל הגדול שמחוץ לשכל, הוא מקיף את השכל עד אין סוף. וגם הוא יש לו שכל אחר גדול יותר ממנו, דהיינו, אין סוף גדול יותר מאין סוף, עד אין סוף (ויתבאר במקום אחר). והשכל האנושי הוא רק ביטוי וצמצום של השכל הגדול. והשכל הגדול שמחוץ לשכל, הוא שורש השכל האנושי של האדם. והשכל הזה שמחוץ לשכל, אין בו שום קיום לעולם. כי מאחר שהוא ... ואין גבול לישויות השונות. ובכל מקרה, שם אין שום קיום לעולם כפי מה שהאדם מכיר אותו, כי שם אין טוב ואין רע, אלא הכל אחד וכולי. וזאת הסיבה שבגללה האדם חייב להשתמש גם בשכל האנושי שלו, לצורך קיום העולם. כי בשכל הגדול ביותר, שם אין שום קיום לעולם. ובשכל הגדול יותר, שם אין לאדם שום בחירה חופשית כלל. כי כאשר הכל אחד, אז אין בין מה למה לבחור, וממילא אין בחירה ואין שינויים ואין עולם נפרד כלל. ולכן האדם משתמש גם בשכל האנושי. והנה, השכל האנושי הוא בעצם ביטוי של השכל הגדול יותר. והשכל האנושי יש לו שני צדדים. צד אחד של אושר והצד השני של סבל. ובשורש של השכל ... סבל. וכפי שאמרנו, מעל השכל יש עוד שכל. ובשכל העליון, שם הכל אחד והכל טוב. ומי שמקשר את השכל שלו לשכל הגדול יותר, אצלו השכל הוא כלי קיבול לאושר. ומי שלא מקשר את השכל האנושי שלו, לשכל שיש מעל השכל, אצלו השכל שלו הוא כלי קיבול לסבל. ורמת הסבל ... יודע להבחין מי קרוב ומי רחוק ועד כמה מהשכל שיש מחוץ לשכל. ולפעמים זה שנראה למשוגע גדול, הוא בכלל חכם גדול. וזה שנראה לחכם גדול הוא בכלל משוגע גדול. ובכל מקרה ככל שהשכל האנושי של האדם, מחובר יותר לשכל שיש מעל לשכל, כך האדם מאושר יותר ולהפך. ויש ... כל זמן שיש רצון עצמי. ובנוסף, כאשר אין שכל, אין דאגות, אבל גם אין אושר ושמחה גדולים. אבל יש מצב שבו אין שכל אין דאגות, אבל יש אושר גדול. וזה כאשר האדם מקשר את השכל האנושי שלו אל השכל שיש מעל לשכל. שבפועל זה אומר שעל האדם לחקור את השכל שלו ... עליו לקשר את השכל עם השורש שלו. דהיינו, שעכשיו האדם מתחיל לקבל שכל אמיתי, שהוא השילוב של שני השכלים. וכאשר האדם מבין מהו השכל שיש מעל לשכל, עכשיו הוא בעצם רואה בשכל האנושי, את התגלות השכל שמעל לשכל. כי כפי שאמרנו, ה

...תמיד מצליח להסביר את מה שהוא מרגיש בו זמנית. אם הוא מצליח להסביר את הרגש, אז גם זה הופך להיות חלק מהשכל, כי השכל והרגש הופכים לאחד. המטרה היא להבין שהרגש הוא סוג של דמיון - דרכו אנו יכולים לדמיין דברים לא נכונים, אך גם יכול לדמיין דברים אמיתיים, שאין אפשרות להבין אותם בשכל הרגיל. לדוגמה, כדי להבין את רעיון אחדות הדברים, האדם צריך להשתמש בדמיון, כי השכל לא תמיד יכול לתפוס את ההפכים האלה כאחד. השכל יאמר שזו טוב וזה רע, אך יכול להיות שזה לא כל כך קריטי...