למה אנחנו מקנאים ואיך קנאה קשורה לסבל?

אליעד כהן מסביר כי כל סבל או תחושה שלילית שאדם חווה היא למעשה סוג של קנאה. כאשר אדם רוצה משהו שאין לו, הוא מרגיש רע, והתחושה הזו נוצרת כי הוא משווה את מצבו הנוכחי למצב שהוא מדמיין שיכול להיות טוב יותר. לפי אליעד, אין אפשרות לחוש רע אם לא קיימת השוואה כזו. גם כאשר נראה שאין מישהו אחר להשוות אליו, האדם משווה את עצמו לעצמו בעבר או לעצמו בעתיד. למשל, אם מישהו מרגיש כאב ברגל, הוא יחוש סבל כי הוא זוכר שבעבר לא היה לו כאב, או שהוא מדמיין שבעתיד יוכל להיות ללא כאב. תמיד האדם משווה את מצבו למצב אפשרי אחר ולכן סובל ומקנא.

אליעד נותן דוגמה שבה אפילו אם כל האנשים בעולם סובלים מכאב ברגל ואף אחד לא מדמיין מצב אחר, לכאורה לא אמורה להיות קנאה. אבל בפועל, אם אדם יוכל לדמיין מצב אחר, הוא יחוש קנאה וסבל.

האם יש בחירה חופשית ואיך זה משפיע על הקנאה?

הקשר בין קנאה לבחירה חופשית הוא קריטי. אליעד טוען שיש שתי דרכים להתמודד עם הקנאה והסבל שנובעים מרצונות לא ממומשים:

• לחשוב שהכל הוא בחירה חופשית מלאה שלך, ואז כביכול אין לך על מה להתלונן כי אתה בחרת את המצב.
• לחשוב שהכל אקראי לחלוטין, ואז אין טעם לקנא, כי הדברים מתרחשים בלי קשר לרצונך או לבחירתך.

הבעיה שאליעד מציג היא ששתי הגישות האלו אינן עובדות במאה אחוז מהמקרים. לדוגמה, אם אדם רוצה עוגה אך הוא בדיאטה ובוחר לא לאכול אותה, הוא יכול להרגיש רע כי הבחירה שלו אינה שלמה. אם הייתה זו בחירה שלמה של מאה אחוז, הוא לא היה סובל כלל. אך מכיוון שהבחירה היא חלקית, האדם עדיין סובל ומקנא באחרים שאוכלים את העוגה.

הגישה השנייה שאומרת שהכל אקראי, גם היא לא פותרת את הבעיה. כי גם אם אדם יודע שמישהו זכה בלוטו באקראי, הוא עדיין יקנא בו משום שההצלחה של אותו אדם נותנת לו ערך מסוים, ערך שהמקנא לא מצליח לקבל. לכן, לדעת אליעד, העצות הללו אינן פתרונות מלאים לסבל או לקנאה.

איך מגיעים לתחושת בחירה מלאה של מאה אחוז?

אליעד טוען שהדרך היחידה להפסיק לסבול באמת היא לחוש בחירה חופשית מלאה במאה אחוז. בחירה מלאה פירושה שהאדם יכול להרגיש טוב בכל אפשרות שיבחר, ואין לו שום תחושת פספוס או החמצה. אם אדם יכול היה להרגיש טוב בין אם יאכל את העוגה ובין אם לא יאכל אותה, אז הוא חווה בחירה מלאה. אליעד מדגיש שכדי שההרגשה הזאת תתקיים, האדם צריך להזדהות לחלוטין עם הדמות של "אלוהים" שבוחר הכל באופן מוחלט, ולא עם דמות של "עבד" שמישהו אחר בוחר עבורו.

אך אליעד מזהיר שאם קיימת אפילו מחשבה אחת שבה האדם מרגיש שהוא לא בחר באופן מלא, התחושה הזו תגרום לו לסבל. אפילו אם 99 אחוז מהזמן האדם מרגיש שהוא בחר, ואחוז אחד הוא מרגיש שלא, הוא עדיין יחוש סבל. זהו המנגנון של הסבל: מספיק פרט קטן שבו האדם לא מרגיש שליטה מלאה, וכל תחושת הבחירה המלאה מתבטלת.

האם באמת אפשר להיות מרוצה מכל מצב?

אליעד מסביר שכדי להיות מרוצה באמת, האדם צריך להגיע למצב שבו שום דבר לא משנה לו לחלוטין. אבל אם קיים אפילו דבר אחד שמשנה לו, אותו דבר יכול לגרום לו לסבל. כלומר, מי שטוען ששום דבר לא משנה לו, אך עדיין יש משהו אחד שחשוב לו, עלול לחוש רע הרבה יותר. הדבר האחד שמפריע לו יהפוך למקור סבל גדול יותר מכל השאר.

האם הכל אקראי ואיך זה משפיע על המשמעות?

הגישה שאומרת שהכל אקראי, עלולה להוביל לחוסר משמעות מוחלט בחיים. אם כל מה שקורה הוא אקראי לחלוטין, זה הופך את כל ההישגים והמאמצים של האדם לחסרי...