ניטרליות זה טוב או רע, אחדות ההפכים, מהו מצב ניטרלי? האם יש מצב בלי טוב ובלי רע? לא משנה האם זה טוב או רע, חופש, חזרה בתשובה, מה הטעם בחיים? להטיל ספק ברע, הערכה עצמית, להילחם ברע, לחזק את הטוב
האם קיים מצב ניטרלי ללא טוב וללא רע?
אליעד כהן מסביר באופן מעמיק את המושג של נייטרליות ואת משמעות המצב שבו לכאורה אין טוב ואין רע. אליעד מתאר כי מצב ניטרלי איננו באמת חוסר מוחלט של טוב ורע, אלא מצב שבו הכוחות של הטוב והרע מאזנים זה את זה באופן שווה. למשל, כאשר שני אנשים מושכים חבל בכוח זהה, החבל נשאר במקום לא כי אין כוח, אלא כי שני הכוחות שווים. לכן, גם במצב ניטרלי יש טוב ויש רע, אך שניהם קיימים בצורה מאוזנת.
הוא מוסיף שהניטרליות יכולה להתפרש באופן שונה מפרספקטיבות שונות: מנקודת מבט אחת, הניטרליות היא מצב של "לא משנה" - כלומר, האדם מרגיש שלא אכפת לו. אולם מנקודת מבט אחרת, גם "לא אכפת לי" הוא סוג של טוב, מאחר שהאדם עדיין חווה חופש או שחרור מסוים מרע.
האם אפשר להעלים את הרע מבלי להגדיל את הטוב?
אליעד מדגים כי אם אדם חולה בסרטן ומחליטים לקטוע את האיבר החולה, הוא יהיה פחות חולה, אך לא בהכרח בריא יותר. כלומר, להעלים את הרע לא תמיד אומר להוסיף טוב. לפעמים הקטנת הרע יוצרת אשליה של שיפור, אך לא באמת מייצרת מצב חדש של טוב אמיתי, אלא מצב של טוב יחסי.
מה הקשר בין הערכה עצמית לבין נייטרליות?
אליעד כהן מתייחס לשאלת הערכה העצמית ומציג את הרעיון שהצורך להעריך את עצמך לחיוב נובע מכך שאתה מרגיש מלכתחילה "במינוס". אם האדם לא היה מרגיש רע, הוא לא היה צריך להוסיף הערכה חיובית. לדוגמה, אם אדם אומר "אני מוצלח", הוא בעצם משווה את עצמו למצב שבו הוא לא מוצלח. ולכן, על פי אליעד, הניסיון להעלות את הערך העצמי נובע מתחושת חיסרון וממינוס ראשוני.
הוא מסביר כי כשאדם מנסה לאהוב את עצמו, הוא באופן אוטומטי מכניס את עצמו לתחרות של טוב ורע - מצב שיוצר לחץ ולא באמת פותר את הבעיה. לכן, ההמלצה שלו היא לא לנסות באופן מאולץ לאהוב או לשנוא את עצמך, אלא לנסות להגיע למצב של נייטרליות, של "כלום", שבו אתה לא בעד ולא נגד עצמך באופן מוחלט.
מה ההבדל בין נייטרליות אמיתית לבין "לא אכפת לי"?
אליעד מבחין בין נייטרליות אמיתית לבין נייטרליות מדומה, שבה האדם אומר "לא אכפת לי" אבל בפועל עדיין נמצא בתוך שיפוט פנימי. הוא מסביר שהחוויה של נייטרליות אמיתית היא חוויה שבה האדם באמת לא יודע - מצב של היעלמות מוחלטת של תחושת האני. מצב כזה אינו כולל את המודעות ל"לא אכפת לי", כי גם זו שיפוטיות.
כשהאדם אומר לעצמו "זה לא משנה לי", באופן עקיף הוא עדיין מרגיש שזה משנה לו - משום שהאמירה "לא משנה לי" כבר טומנת בתוכה השוואה ושיפוט. אליעד מדגיש כי נייטרליות אמיתית מתרחשת רק כשאין אפילו את ההכרה ש"זה לא משנה".
למה אנשים מרגישים רע בחיים?
אליעד מנתח את השאלה "מה הטעם בחיים?" ומסביר כי כאשר אדם טוען שאין טעם בחיים, זה אומר שבתוך ליבו הוא חושב שקיים משהו טוב מאוד שאין לו. הכאב של החיסרון הזה גורם לו להכריז על חוסר הטעם. הוא ממליץ להטיל ספק ברע - לשאול "מה באמת רע בזה?", ובכך להביא את האדם למצב שבו הוא מפחית את עוצמת הרצון לדבר שהכאיב לו. כשהרצון יורד, האדם מסוגל ליהנות מהמציאות כמות שהיא ולא רק דרך השגת המטרה הנחשקת.
הוא מביא דוגמה נוספת על אדם שנכשל במבחן. לפעמים הדרך לעזור לו היא להראות לו שגם אחרים נכשלו יותר ממנו, אך לפעמים השיטה הטובה יותר היא פשוט לומר לו "אז מה אם נכשלת?", כדי לשחרר אותו מהקושי הרגשי ומהתלות בערך עצמי מבוסס הצלחה.
איך יוצאים מהמלכודת של טוב ורע?
אליעד מציג תפיסה מתקדמת...
אליעד כהן מסביר באופן מעמיק את המושג של נייטרליות ואת משמעות המצב שבו לכאורה אין טוב ואין רע. אליעד מתאר כי מצב ניטרלי איננו באמת חוסר מוחלט של טוב ורע, אלא מצב שבו הכוחות של הטוב והרע מאזנים זה את זה באופן שווה. למשל, כאשר שני אנשים מושכים חבל בכוח זהה, החבל נשאר במקום לא כי אין כוח, אלא כי שני הכוחות שווים. לכן, גם במצב ניטרלי יש טוב ויש רע, אך שניהם קיימים בצורה מאוזנת.
הוא מוסיף שהניטרליות יכולה להתפרש באופן שונה מפרספקטיבות שונות: מנקודת מבט אחת, הניטרליות היא מצב של "לא משנה" - כלומר, האדם מרגיש שלא אכפת לו. אולם מנקודת מבט אחרת, גם "לא אכפת לי" הוא סוג של טוב, מאחר שהאדם עדיין חווה חופש או שחרור מסוים מרע.
האם אפשר להעלים את הרע מבלי להגדיל את הטוב?
אליעד מדגים כי אם אדם חולה בסרטן ומחליטים לקטוע את האיבר החולה, הוא יהיה פחות חולה, אך לא בהכרח בריא יותר. כלומר, להעלים את הרע לא תמיד אומר להוסיף טוב. לפעמים הקטנת הרע יוצרת אשליה של שיפור, אך לא באמת מייצרת מצב חדש של טוב אמיתי, אלא מצב של טוב יחסי.
מה הקשר בין הערכה עצמית לבין נייטרליות?
אליעד כהן מתייחס לשאלת הערכה העצמית ומציג את הרעיון שהצורך להעריך את עצמך לחיוב נובע מכך שאתה מרגיש מלכתחילה "במינוס". אם האדם לא היה מרגיש רע, הוא לא היה צריך להוסיף הערכה חיובית. לדוגמה, אם אדם אומר "אני מוצלח", הוא בעצם משווה את עצמו למצב שבו הוא לא מוצלח. ולכן, על פי אליעד, הניסיון להעלות את הערך העצמי נובע מתחושת חיסרון וממינוס ראשוני.
הוא מסביר כי כשאדם מנסה לאהוב את עצמו, הוא באופן אוטומטי מכניס את עצמו לתחרות של טוב ורע - מצב שיוצר לחץ ולא באמת פותר את הבעיה. לכן, ההמלצה שלו היא לא לנסות באופן מאולץ לאהוב או לשנוא את עצמך, אלא לנסות להגיע למצב של נייטרליות, של "כלום", שבו אתה לא בעד ולא נגד עצמך באופן מוחלט.
מה ההבדל בין נייטרליות אמיתית לבין "לא אכפת לי"?
אליעד מבחין בין נייטרליות אמיתית לבין נייטרליות מדומה, שבה האדם אומר "לא אכפת לי" אבל בפועל עדיין נמצא בתוך שיפוט פנימי. הוא מסביר שהחוויה של נייטרליות אמיתית היא חוויה שבה האדם באמת לא יודע - מצב של היעלמות מוחלטת של תחושת האני. מצב כזה אינו כולל את המודעות ל"לא אכפת לי", כי גם זו שיפוטיות.
כשהאדם אומר לעצמו "זה לא משנה לי", באופן עקיף הוא עדיין מרגיש שזה משנה לו - משום שהאמירה "לא משנה לי" כבר טומנת בתוכה השוואה ושיפוט. אליעד מדגיש כי נייטרליות אמיתית מתרחשת רק כשאין אפילו את ההכרה ש"זה לא משנה".
למה אנשים מרגישים רע בחיים?
אליעד מנתח את השאלה "מה הטעם בחיים?" ומסביר כי כאשר אדם טוען שאין טעם בחיים, זה אומר שבתוך ליבו הוא חושב שקיים משהו טוב מאוד שאין לו. הכאב של החיסרון הזה גורם לו להכריז על חוסר הטעם. הוא ממליץ להטיל ספק ברע - לשאול "מה באמת רע בזה?", ובכך להביא את האדם למצב שבו הוא מפחית את עוצמת הרצון לדבר שהכאיב לו. כשהרצון יורד, האדם מסוגל ליהנות מהמציאות כמות שהיא ולא רק דרך השגת המטרה הנחשקת.
הוא מביא דוגמה נוספת על אדם שנכשל במבחן. לפעמים הדרך לעזור לו היא להראות לו שגם אחרים נכשלו יותר ממנו, אך לפעמים השיטה הטובה יותר היא פשוט לומר לו "אז מה אם נכשלת?", כדי לשחרר אותו מהקושי הרגשי ומהתלות בערך עצמי מבוסס הצלחה.
איך יוצאים מהמלכודת של טוב ורע?
אליעד מציג תפיסה מתקדמת...
- האם יש מצב ניטרלי ללא טוב ורע?
- מהי נייטרליות אמיתית?
- כיצד להטיל ספק בטוב וברע?
- איך להגיע למצב של חופש מוחלט?
- למה קשה לאנשים להעריך את עצמם?
- מה הטעם בחיים?
- מהי אחדות שקרית?
050-3331-331