מהם המושגים התרחקות והתקרבות, ואיך הם תלויים זה בזה?

אליעד כהן מסביר שקיימים שני מושגים מרכזיים: התרחקות והתקרבות. כדי שתהיה התקרבות, חייב להיות קיים דבר שאליו אפשר להתקרב, וכדי שתהיה התרחקות, חייב להיות קיים משהו ממנו אפשר להתרחק. בפועל, כל התקרבות בעולם משמעותה התרחקות ממשהו אחר, ולהפך. כאשר אדם מתקרב לדבר מסוים, הוא בהכרח מתרחק מההפך שלו, וכאשר הוא מתרחק ממשהו, הוא מתקרב למשהו אחר.

לדוגמה, כשאדם מרגיש שהוא מבין יותר נושא מסוים, הוא חש תחושת התקרבות לאותו נושא משום שהדבר נהיה ברור לו יותר, והקונפליקט שהיה לו בנושא מצטמצם. מנגד, תחושת התרחקות נוצרת כשמשהו לא ברור או מתנגש ברצונו, והקונפליקט בתוכו מתעצם.

מדוע תחושת הקיום תלויה בהתרחקות ובהתקרבות?

אליעד מדגיש שהקיום האנושי נשען על תחושת התרחקות והתקרבות. האדם חייב להרגיש מצד אחד שהוא קיים בנפרד מן המציאות שסביבו, מה שיוצר תחושת התרחקות. אם האדם היה מתרחק ב - 100 אחוז מהמציאות, הוא היה נשאר לבד לחלוטין, ללא שום חיבור. מצד שני, אם האדם היה מתקרב ב - 100 אחוז למציאות והופך לאחד מוחלט איתה, גם אז הוא לא היה מודע לקיומו הנפרד.

דוגמה לכך ניתנת באמצעות זוגיות. אם האדם מתקרב מדי לבן הזוג, עד כדי איחוד מוחלט, הזוגיות שלו מאבדת משמעות. הוא הופך לחלק בלתי נפרד מהשני ומאבד את תחושת העצמיות. מנגד, אם האדם מתרחק מדי בזוגיות, הוא נשאר לבד לחלוטין ומאבד את הקשר. לכן, בזוגיות, האדם צריך למצוא איזון בין התרחקות להתקרבות.

האם אפשר להתרחק מבלי להתקרב למשהו אחר?

בשיחה עולה השאלה, האם אפשר להתרחק ממשהו מבלי להתקרב למשהו אחר, ואליעד בוחן את הנושא דרך דוגמה מעשית. אם אדם נמצא במקום מסוים ומתקרב לקיר, הוא בהכרח מתרחק מהמקום שבו עמד קודם לכן. גם אם האדם לא מודע לכך שהוא מתרחק ממקום אחר, בפועל הוא תמיד מתרחק מנקודת המוצא שלו. מכאן מסיק אליעד שאי אפשר לדמיין מצב שבו האדם מתקרב לדבר מסוים, מבלי שבמקביל הוא מתרחק מדבר אחר.

הדוגמה הזאת מובילה לדיון נוסף שבו אליעד מסביר כי עצם התחושה של "התקרבות" או "התרחקות" תלויה ביחס ובהשוואה. אם אין נקודת ייחוס ואין קונטרסט, אי אפשר כלל לדבר על התקרבות או התרחקות.

האם כל תחושה נובעת בהכרח מההפך שלה?

אליעד מציג שאלת עומק נוספת: האם כל תחושה או מחשבה שיש לאדם נובעת מההפך שלה? הוא נותן דוגמה של המושג "שולחן". כשהאדם חושב על שולחן, יש לו בראש תמונה מסוימת, אבל התמונה הזאת מקבלת משמעות רק ביחס לדברים אחרים. האדם מבין ששולחן אינו כיסא דווקא משום שהוא יודע להבדיל ביניהם. אליעד מסביר שהמחשבה על כל דבר מקבלת משמעות מתוך ההבדל שלו מדברים אחרים. לא ניתן לתפוס דבר בפני עצמו ללא הבדל או ניגוד לדבר אחר.

האם ההתרחקות יכולה להיות למעשה התקרבות?

אליעד מביא דוגמה על כבשה שהלכה לאיבוד וחיפשה את הדרך חזרה, ובמהלך המסע הארוך היא הרגישה שהיא מתרחקת מאוד מהיעד שלה. בפועל, דווקא המרחק הגדול שהיא עשתה קירב אותה ליעד. לפעמים האדם מרגיש רחוק ומבולבל בחייו, בעוד שבעצם הוא מתקרב ליעדו. לכן...