איך אפשר לדעת אם באמת הגעת לשלמות רוחנית?

אחד הנושאים שאליעד כהן דן בהם לעומק הוא השאלה כיצד ניתן לוודא אם אדם אכן הגיע לשלמות או לאחדות רוחנית מוחלטת. אנשים רבים טוענים שהגיעו להארה או לשלמות רוחנית, אך לדבריו של אליעד, קל מאוד לבדוק זאת באמצעות שאלות פשוטות וחדות.

לדוגמה, אם מישהו טוען שהוא נמצא בשלמות מוחלטת ושהכל מושלם ואין שום הבדל בין דברים שונים, נשאל אותו שאלה פשוטה כמו: "אם הכל מושלם ואין שום הבדל, למה אתה בכלל עושה משהו?" כלומר, אם האדם באמת חי בתחושה של שלמות מוחלטת ואחדות מלאה, לא אמור להיות לו שום רצון לעשות פעולה כלשהי, שכן פעולה כלשהי נובעת מהרצון לשנות או להשיג משהו.

אם האדם יגיד, "אני עושה כי בא לי, " עדיין יש לשאול אותו - "למה בא לך? אם הכל מושלם, למה בכלל בא לך לעשות משהו?". לפי אליעד כהן, עצם העובדה שלמישהו יש רצון, מוכיחה שיש בו תפיסה של חוסר מסוים, משהו שהוא רוצה לשנות או להשיג, כלומר, אין בו באמת שלמות מלאה.

מה הבעיה המרכזית של מי שטוען שהכל מושלם?

אליעד מדגיש שהקונפליקט הגדול ביותר של מי שטוען שהוא בשלמות, הוא עצם קיומו של הרצון שלו. כאשר אדם אומר "הכל מושלם ואין הבדל בין דברים", הוא למעשה אומר שאין טעם בשום פעולה, כי הרי הכל כבר מושלם. ולכן עצם העובדה שאותו אדם בכל זאת עושה דברים, למשל אוכל, שותה, או מדבר, מצביעה על כך שהוא עדיין מבדיל בין פעולה לחוסר פעולה, כלומר, בין מציאות אחת למציאות אחרת.

אליעד כהן מביא דוגמה פשוטה נוספת: נגיד שהאדם אומר "אני רק מתבונן בעולם מהצד, הכל מושלם ואני רק מתבונן". ניתן לשאול אותו - "למה בכלל להתבונן? למה בכלל לעשות פעולה כלשהי, אפילו פעולה של התבוננות, אם באמת הכל מושלם ואין שום הבדל?". כלומר, אפילו ההתבוננות עצמה מוכיחה שהאדם מבדיל בין התבוננות לבין חוסר התבוננות.

האם אפשר באמת לא להבדיל בין דברים?

אליעד כהן מוסיף ומסביר נקודה חשובה במיוחד: אם אדם באמת הגיע לשלמות מוחלטת, אז הוא לא אמור אפילו להבין את השאלה "למה אתה עושה משהו?", כי בשבילו אין משמעות לשאלה כזו. מי שבאמת נמצא בשלמות מוחלטת לא רואה בכלל הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל, בין לעשות משהו לבין לא לעשות משהו. מבחינתו, אפשר לעשות פעולה ובאותו זמן לא לעשות אותה, כי שני המצבים זהים לחלוטין עבורו.

אבל אליעד מסביר כי לרוב האנשים, השאלה הזאת היא מאוד ברורה ומשמעותית. לכן, עצם העובדה שהאדם מבין את השאלה ועונה עליה, מראה שיש בו עדיין תפיסה של הבדל בין "לעשות" ל"לא לעשות", ובין "להבדיל" ל"לא להבדיל". מכאן אפשר להסיק שלמעשה הוא עדיין לא הגיע לשלמות מוחלטת.

למה אלוהים ברא את העולם אם הכל מושלם?

נושא נוסף שאליעד כהן מתייחס אליו הוא השאלה "למה אלוהים ברא את העולם, אם הכל מושלם?". זו בעצם אותה שאלה לגבי האדם שטוען שהוא בשלמות - אם באמת הכל היה מושלם, לא היה צורך ליצור דבר או לעשות משהו, כי הרי אין שום חיסרון שיש להשלים. עצם הבריאה של העולם, עצם הפעולה הראשונה, מעידה על כך שהיה רצון, והרצון הזה מעיד שהיה חסר משהו, אפילו עבור אלוהים עצמו.

לפי אליעד, עצם הפעולה מעידה בהכרח על תפיסה של חוסר, כי פעולה כלשהי היא תמיד ניסיון לשנות או ליצור מצב מסוים. ולכן גם אלוהים, בעצם פעולת הבריאה, מגלה שאינו נמצא בשלמות מוחלטת לחלוטין, כי הוא עצמו פעל מתוך רצון לשנות את המציאות.

מה המסקנה של אליעד כהן לגבי הארה רוחנית ושלמות מוחלטת?

המסקנה של אליעד כהן ברורה מאוד: כל עוד לאדם יש רצון כלשהו, כל עוד הוא מבדיל בין דברים, כל עוד הוא עושה פעולה מסוימת, אפילו הקטנה ביותר, זה אומר שהוא עדיין לא נמצא במצב של שלמות מוחלטת. מצב של שלמות מוחלטת ואמיתית הוא מצב שבו לא קיימת אפילו האפשרות להבין את השאלה "למה לעשות משהו?", משום שבמצב כזה אין הבדל בין לעשות לבין לא לעשות. במצב של שלמות מוחלטת אין סיבה ואין צורך בשום פעולה כלל, לא פעולה פיזית ולא פעולה מחשבתית.

ולכן, כל מי שטוען שהוא הגיע לשלמות ולאחדות רוחנית, ועדיין חי חיים רגילים, אוכל, שותה, מדבר, עושה דברים, עדיין לא נמצא במצב של שלמות מוחלטת ואמיתית כפי שהוא חושב.