כי מי שרוצה לחוות את האחדות, עליו להיות איש אמת. והאדם שמטעה את עצמו, נדמה לו, שלהיות איש אמת, פירושו לא לשקר כלל. וכאשר האדם מתבונן על עצמו בעין של אמת, הוא רואה שהוא מלא חצאי אמיתות / אי דיוקים / אמונות / שקרים וכיו"ב, כחול אשר על שפת הים. ואז הוא לא מצליח למצוא עצה, איך להפסיק את כל השקרים האלו ולהיות איש אמת. ולפעמים האדם מצליח קצת, וחוזר לסורו וכולי.

והעניין הוא, כי להיות איש אמת באמת, אין פירושו לא לשקר כלל. אלא פירושו הוא, לדעת ולהבין על השקר, שהוא שקר. והכוונה היא, שזה בסדר גמור, גם שהאדם ישקר את עצמו. ובתנאי אחד, שהאדם באמת יודע ומבין בשלמות, שהוא משקר את עצמו. כי השקר חמור, רק כאשר הוא בשגגה. אבל כאשר האדם משקר את עצמו באופן מודע, הרי שזהו לא שקר אמיתי, אלא רק שקר של משחק.

ובפועל, כל העולם שלנו הוא שקר. וכל חיי הנפרדות הם שקר. וגם החכם האמיתי, משקר את עצמו וחי חיי נפרדות. אלא שהחכם האמיתי, יודע שהוא משקר את עצמו, ולכן הוא לא באמת משקר את עצמו, אלא הוא משקר את עצמו, רק כמשחק וכדמיון בלבד.

ולהיות איש אמת, אין פירושו לא לשקר את עצמך כלל. אלא פירושו הוא, שתבין שאתה משקר את עצמך, וזהו! דהיינו, עליך רק להבין את האמת. וכאשר יש שקר, לזהות אותו כשקר, וזהו. ומה שיקרה אח"כ יקרה. אם תרצה להמשיך לשקר, אז תשקר, ואם לא, אז לא. אבל העיקר הוא, שתדע ותבין, שאתה משקר את עצמך. ואז השקר מאבד את האחיזה שלו, בנשמה של האדם.

והרעיון הוא, שלהיות איש אמת, הוא במהות. ומי שרוצה להפסיק לשקר...