... שאלות מהחלל הפנוי, 2 סוגי שאלות, שאלות שאין להן תשובה, שאלות בלי תשובה, בעיות בלי פתרון, בעיה שאין לה פתרון, לפתור בעיה אחרי בעיה, לכל שאלה יש תשובה, לכל בעיה יש פתרון, סוד משחק החיים, שאלות שבאות מהחלל הפנוי, למה יש שאלות שאין להן תשובה? איך לזהות שאלה שאין לה תשובה? מה לעשות עם שאלה שאין לה תשובה? לולאה אין ... לזהות את סוג השאלה, זיהוי סוג השאלה, האם יש תשובה לשאלה? האם יש פתרון לבעיה? בטוח במאה אחוז, הרצון למוחלט, רוצה מוחלט וכאן נדבר על אחת הבעיות הגדולות ביותר של בני האדם, והיא הבעיה שהם מנסים למצוא תשובה לשאלות שאין להן תשובה. דהיינו, בן אדם שמנסה למצוא תשובה לשאלה שאין לה תשובה, מנסה למצוא פתרון לבעיה שאין לה פתרון וכיוב, עד שהוא מתחרפן משתגע וכולי. ואסביר למה יש שאלות שאין להן תשובה? ואיך לזהות שאלה שאין לה תשובה? ומה לעשות עם שאלה שאין לה תשובה? ועוד... כי האדם במשך כל יום כל היום, מנסה למצוא תשובות לשאלות ופתרון לבעיות. והאדם כל הזמן מחפש לפתור בעיות ולמלא רצונות. וזה המשחק של החיים. לפתור בעיה אחרי בעיה, עד אין סוף. המרוץ אחרי פתרון בעיות, המרוץ אחרי מילוי רצונות וכולי. ועד כאן הכל טוב וזה משחק החיים וכולי. אבל בחיים יש בעיות שאין להן פתרון ויש שאלות שאין להן תשובה. דהיינו, שאפשרי לחלק את כל הבעיות שיש בעולם, ל 2 סוגים של בעיות. הסוג הראשון של הבעיות, הוא בעיות שאפשרי למצוא להן פתרון. בעיות עם פתרון שעונה לבעיה. שאלות שאפשרי למצוא להן תשובה. אבל יש סוג נוסף של בעיות, שאין שום אפשרות בעולם כולו למצוא להן תשובה. ואין שום שכל אנושי או על אנושי, ואין שום יצור קיים או לא קיים, ואין שום ישות גשמית או ישות רוחנית, שיכולה למצוא ... תהיה קיימת. ואין אפשרות שהמציאות תהיה קיימת, אם תהיה תשובה לכל השאלות. ויש בעיות שבהכרח שלא יהיה להן פתרון. כי אם יהיה להן פתרון, המציאות לא תהיה קיימת. וכאשר האדם נתקל בבעיה שמצד האמת אין לה פתרון, אז אם האדם ינסה למצוא לה פתרון, הוא יקבל סחרחורת, ילך לאיבוד, ישתגע, יאבד את השפיות שלו וכולי. הכל כמובן באופן יחסי, תלוי כמה האדם ... ולשחק את משחק החיים. נושאים: איך לזהות שאלה שאין לה תשובה? איך לזהות בעיה שאין לה פתרון? איך לדעת אם יש תשובה לשאלה? איך לדעת אם יש פתרון לבעיה? למה רצון למוחלט יוצר סבל? האם אפשר לקבל מוחלט? למה אני רוצה מוחלט? איך לא להיתקע בלופ מחשבתי? איך לצאת מלופ מחשבתי? למה יש שאלות בלי תשובה? למה יש בעיות בלי פתרון? ...

... נפשי או כאב פיזי, סבל נפשי או סבל גופני, סבל רגשי או סבל פיזי, נכות נפשית או נכות פיזית, בעיה נפשית או בעיה פיזית, מחלה נפשית או מחלה פיזית, לקות גופנית או לקות נפשית, בעיה רגשית או בעיה גופנית, בריאות נפשית או בריאות פיזית מה יותר חמור: פגיעה נפשית או פגיעה פיזית? כאשר אנו בוחנים את השאלה מה יותר חמור, פגיעה נפשית או פגיעה פיזית, עולה דיון פנימי בין ... של אותו נזק. אדם שנעשה עיוור או נכה פיזית, בדרך כלל יתחיל להרגיש רגשות של אומללות, חוסר ערך וחרדה. אך אם ניתן לו ערבויות לאושר ולתחושת ערך, הפחד מהנכות פוחת. כלומר, הבעיה האמיתית איננה הנכות הפיזית אלא הקשר שלה לנזק נפשי שיכול להיווצר בעקבותיה. מהי בחירה חופשית ביחס לפגיעות? אדם עשוי להרגיש כי יש לו שליטה על מצבו הנפשי - כלומר, הוא יכול ... אלא בשל ההשלכות הנפשיות שהוא עשוי להביא עימו. אדם שנעשה עיוור או נכה, לרוב יסבול רגשית מהמצב, אך אם מובטח לו שהוא יישאר מאושר לגמרי - הפחד מהנכות קטן משמעותית. כלומר, הבעיה האמיתית היא לא הנכות הפיזית אלא ההשלכות הנפשיות שלה. מהי בחירה חופשית ביחס לפגיעות? קיימת תפיסה שלפיה לאדם יש שליטה חלקית על מצבו הפיזי, אך שליטה מלאה על מצבו הנפשי. ...

... בעיה בשורשה, שורש הבעיות, לטפל בבעיות מהשורש, טיפול שורשי בבעיות, האם יש בעיה? הנחות היסוד של השאלה, שאלות שבאות מהחלל הפנוי, שאלות ללא תשובה, לבדוק הנחות יסוד איך פותרים בעיות מהשורש? כדי לפתור בעיה בשורשה, אומר אליעד כהן, צריך קודם כל לבדוק לעומק את הנחות היסוד של השאלה עצמה. כשאדם אומר שיש לו בעיה והוא לא מצליח לפתור אותה מהשורש, עליו לבדוק קודם כל את ההנחות הבסיסיות שעליהן נשענת השאלה שלו. כלומר, לפני שאדם מחפש פתרונות, הוא צריך לשאול את עצמו האם בכלל קיימת בעיה, ואם כן, האם באמת יש לה פתרון בשורש. אליעד מדגיש שבלי לבדוק את הנחות היסוד של השאלה, לא ניתן להגיע לפתרון אמיתי ושלם. לדוגמה, כשאדם מתלונן שיש לו בעיה שהוא פותר אותה שוב ושוב והיא כל הזמן חוזרת, הוא מניח מראש מספר דברים: שבאמת קיימת בעיה. שקיים שורש לבעיה הזו. שקיים פתרון לשורש. שהוא עצמו לא מצליח ליישם את הפתרון הזה בשורש. כל ההנחות האלה חייבות להיבדק לעומק, ולא להילקח כמובן מאליו. האם יש בכלל בעיה אמיתית? אליעד כהן מביא דוגמה לכך שאם אדם מרגיש שיש לו בעיה, זה עדיין לא אומר שיש לו בעיה באמת. התחושה שיש לאדם בעיה, לא מוכיחה שהיא קיימת במציאות באופן מוחלט. זו רק תחושה סובייקטיבית. בדיוק כמו שאדם יכול להרגיש ... שהוא מרגיש מצוקה או קושי, הוא למעשה רק מתאר תחושה. אבל תחושה אינה מהווה הוכחה אובייקטיבית לכך שקיימת בעיה אמיתית. אליעד מסביר שהדרך לבדוק זאת לעומק היא לשאול, מי אמר בכלל שיש בעיה? או איך אני יודע בוודאות שיש בעיה? אולי אין שום בעיה?. כל עוד האדם לא בירר זאת לעומק, הוא יישאר תקוע בתחושה של בעיה שלא נפתרת. מה עושים עם בעיות שחוזרות על עצמן? כשאדם טוען שיש לו בעיות שחוזרות שוב ושוב, אליעד מציע לבדוק לעומק מדוע הוא לא מצליח לפתור אותן בשורשן. הסיבה לכך היא, לדבריו, שהאדם לא באמת פתר את הבעיה בשורש. בעיה אמיתית שנפתרה בשורשה לא יכולה לחזור. אם הבעיה חוזרת שוב ושוב, כנראה שהפתרון שהאדם מצא הוא רק פתרון שטחי, או שהבעיה בכלל אינה קיימת מלכתחילה. אליעד מציע אפשרות נוספת: יכול להיות שהאדם לא באמת מעוניין לפתור את הבעיה, אלא רק נדמה לו שהוא רוצה. ייתכן שהוא נהנה מהמצב, או שיש לו רווח סמוי מכך שהבעיה חוזרת שוב ושוב. במצב כזה, האדם למעשה לא מתמודד עם הבעיה באמת, אלא רק מייצר אשליה שהוא מנסה לפתור אותה. האם יש שאלות שאין להן תשובה? אליעד כהן מסביר שיש ...

... לפתור כל בעיה? איך לנתח כל בעיה? 4 אפשרויות לפתור כל בעיה, נוסחה לפתרון בעיות, ניתוח סיבתיות, איך להבין בכל תחום? אימון למאמנים, אימון למטפלים, הדרכת מטפלים, איך לייעץ בכל תחום? חשיבה שיטתית איך לפתור כל בעיה באמצעות ארבע שאלות בלבד? אליעד כהן מסביר שיש נוסחה פשוטה ומדויקת שבעזרתה ניתן לנתח ולפתור כל בעיה או מצב בחיים. השיטה מבוססת על ניתוח סיבתיות, ומתמקדת בארבע שאלות בסיסיות, שבעזרתן אפשר לפרק כל בעיה לגורמים ולמצוא לה פתרונות שונים ומגוונים. מהן ארבע השאלות של הנוסחה לפתירת בעיות? אליעד כהן מציג ארבע שאלות מרכזיות שנועדו לחקור כל בעיה או אירוע בחיים בצורה מעמיקה ויסודית: האם התוצאה באמת מתרחשת? האם הסיבה באמת מתרחשת ומחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתרחשת רק בגלל הסיבה ... האם חייבת להיות הסיבה הזאת דווקא, או שאפשר לבטל או לשנות אותה? בעזרת השאלות הללו, ניתן לפענח ולבדוק את מידת נכונותן של סיבות ותוצאות, וכך למצוא מגוון פתרונות לכל בעיה קיימת. איך עובד ניתוח סיבתיות לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שכל מצב או אירוע הוא שרשרת של סיבות ותוצאות. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא ... האם השכן חייב לעשות מנגל או שאולי אפשר למנוע זאת? כך ניתן למצוא פתרונות כמו סגירת החלון, שיחה עם השכן, או שינוי גישה והפחתת חשיבות האירוע. איך להשתמש בשיטה לפתרון בעיות אישיות ורגשיות? אליעד מדגים את השיטה עם דוגמאות שונות מחיי היום - יום, כגון: ילדים רבים - האם באמת מפריע לך הרעש? האם הם חייבים לריב? ... יותר לגבי הרגשות, המחשבות והתגובות שלך למצבים שונים, וכך לשנות את נקודת המבט ולמצוא פתרונות מועילים. איך לבדוק אם אירוע הוא אמיתי או מדומיין? אליעד מדגיש שכדי לפתור בעיות חשוב קודם לוודא שהתוצאה באמת קיימת. לדוגמה, אם אדם טוען שהוא נכשל כי קיבל ציון נמוך, השאלות הן: האם באמת נכשלת? האם הציון שקיבלת באמת ... נובעת אך ורק מהציון? האם יש אפשרות שלא תהיה תחושת כישלון, למרות הציון הנמוך? איך ניתן לפרק מחשבות ורגשות באמצעות השיטה? אליעד מסביר שהשיטה מאפשרת לפרק מחשבות ורגשות בעייתיים. למשל, אם נשפך עליך קפה ואתה מתעצבן, שאל את עצמך: האם אתה באמת מתעצבן? האם חייבים להתעצבן כי נשפך קפה? האם אתה מתעצבן רק בגלל הקפה או שיש סיבות נוספות? האם באמת נשפך עליך קפה, או שזו פרשנות שגויה? כך אפשר להחליט האם הבעיה היא אמיתית, ואיך אפשר להתייחס אליה אחרת. איך להשתמש בשיטה כדי לייעץ ולסייע לאחרים? אליעד מדגיש שכשמאמנים, מטפלים, או אנשים שרוצים לעזור לאחרים משתמשים בשיטה, הם יכולים לקחת כל בעיה שמביא המטופל ולנתח אותה בארבעה כיוונים שונים, ובכך לעזור למטופל למצוא פתרונות ולשנות את הפרספקטיבה שלו. מהו העיקרון הבסיסי שעומד ... הן למעשה נגזרת של שאלה אחת גדולה - מה האמת?. כל אחת מארבע השאלות מוודאת את האמיתות של הסיבה, התוצאה והקשר ביניהן. מי שמתרגל לשאול את עצמו את השאלות האלו יוכל לפתור כל בעיה ולהתמודד עם מצבים שונים בצורה מעמיקה ויסודית. למה חשוב להפוך אירועים לסיבות ותוצאות? אליעד כהן ממליץ שבכל פעם שקורה אירוע כלשהו, תהפוך ... השאלות. זה מאפשר להגיע להבנה ברורה של המציאות, למצוא פתרונות חדשים ולהפחית רגשות שליליים הנגרמים כתוצאה מפרשנות לא נכונה או לא מדויקת. איך לנתח סיבתיות? איך לפתור כל בעיה? אימון למטפלים ולמאמנים הדרכת מטפלים בשיטת אליעד כהן איך להבין סיבה ותוצאה? מהי חשיבה שיטתית? איך לייעץ בכל תחום? ...

בעיות בלי פתרון, איך להתמודד עם בעיה בלי פתרון? למה רע כשאין פתרון לבעיה? מה לעשות עם בעיה בלי פתרון? האם יש פתרון? לרצות לפתור בעיה בלי פתרון, אולי יש פתרון? וודאות שאין פתרון, האם בטוח שאין פתרון? איך לא לסבול כשאין פתרון? מהי הדרך להתמודד עם בעיות שאין להן פתרון? בן אדם שמתמודד עם בעיה שאינו מצליח לפתור אותה, יכול להרגיש רע. למעשה, עיקר הסבל נובע מהתחושה שהוא לא מצליח לפתור את הבעיה. השאלה הגדולה היא - האם באמת יש פתרון לבעיה או שמא הבעיה היא כזו שאין לה פתרון כלל? אליעד כהן מסביר שלעיתים סבל האדם לא נובע מהבעיה עצמה, אלא מהתחושה שהוא לא יודע אם יש פתרון. כאשר אדם מתמודד עם בעיה ומרגיש שהוא לא מוצא פתרון, הוא נמצא במצב של ספק. אם הוא היה בטוח ... אותו, ואז בעצם הוא לא באמת מצא פתרון. האם יש פתרון לבעיה אם אתה בטוח שאתה יכול לפתור אותה? כשהאדם יודע שיש פתרון והוא גם ... הוא נמצא במצב של חוסר וודאות. אליעד מציין שאם יש לך בעיה ואתה בטוח שאתה יכול לפתור אותה, ושהפתרון יפתור את הבעיה , אז הסבל נעלם כי אתה יודע שאתה יכול לשנות את המצב. מה קורה אם אתה בטוח שאין פתרון לבעיה? כשאדם מבין באופן מוחלט שאין פתרון לבעיה, הוא לא ירגיש מוטרד ממנה. הסיבה לכך היא שבסופו של דבר, ברגע שאתה ... לשנות את המצב. מה קורה אם אתה לא בטוח אם יש פתרון? הבעיה מתחילה כאשר אדם לא בטוח אם יש פתרון או לא. כשיש ספק בנוגע לפתרון, ... את הפתרון או לא. המוח שלו לא משחרר את הרצון לפתור את הבעיה, כי תמיד קיים ספק אם יש פתרון שיכול לפתור את הבעיה. איך אפשר להתמודד עם בעיה כזו? הפתרון הוא להגיע לוודאות. אם אתה בטוח שהבעיה שלך ניתנת לפתרון, תוכל למצוא את הדרך להוציא את הפתרון לפועל. אם אתה ... וזה מה שגורם לך להתלונן ולהרגיש רע. לסיכום אם יש לך בעיה ואתה לא מוצא לה פתרון, וזו גורמת לך לסבל, זה לא בהכרח בגלל שאין ... לוודאות מוחלטת לגבי הפתרון או היעדרו. איך להתמודד עם בעיה בלי פתרון? מהו תהליך הוודאות לגבי פתרון בעיה? כיצד להגיע לוודאות כשיש ספק בפתרון? מה קורה כשאדם בטוח שאין פתרון לבעיה? כיצד הספק משפיע על הרגשות שלנו? ...

... יש הרבה מאוד מקרים, שבהם אתה מכיר מישהו שנראה לך שהוא סובל מבעיה כלשהי שמצריכה טיפול, דהיינו, שלדעתך כדאי שהאדם ילך לטיפול רגשי טיפול אישי וכיוב, אבל האדם עצמו נמצא בהכחשה מוחלטת לכך, והוא לא מכיר בכך שהוא צריך ... ובדכ התשובה תהיה, משום שאותו אדם לא מוכן להכיר בכך שיש לו בעיה. כי ללכת לטיפול, זה אומר בעצם להכיר בכך שיש בעיה. והאדם לא רוצה להכיר בכך, שיש לו בעיה שמצריכה טיפול, ולכן הוא מסרב ומתנגד לרעיון של ללכת לטיפול. ונמצא אם כן, כי יש לנו 2 אפשרויות איך לגרום למישהו ללכת לטיפול. 1 - על ידי זה שנעזור לו להכיר בכך שיש לו בעיה . 2 - על ידי זה שנגרום לכך שהוא לא יחשוב שהוא הולך לטיפול בגלל שיש לו בעיה, אלא שהוא הולך לטיפול לא בגלל שיש לו איזה בעיה. דהיינו, שנשנה אצלו את ההתניה בראש שאומרת, שהליכה לטיפול, הרי היא כהודאה בבעיה. אז איך לגרום למישהו להיות מוכן להכיר בכך שיש לו בעיה? תשובה: ראשית כל נשאל, למה בן אדם לא רוצה להכיר בכך שיש לו בעיה? תשובה: 1 - משום שהוא באמת חושב שאין לו בעיה. 2 - משום שהוא חושב שזה יעשה לו רע להכיר בכך שיש לו בעיה. אז איך לגרום למישהו לחשוב שבאמת יש לו בעיה, מהצד שהוא באמת חושב שאין לו בעיה? וכאן אתן תשובה כללית שהיא בדכ עובדת. והיא, שעליך לשדר לבן אדם השני, שיש לו בעיה יחסית ולא בעיה מוחלטת. ובעיה מוחלטת פירושה, שמצבו של האדם השני הוא רק רע. ובעיה יחסית פירושה, שמצבו של האדם השני הוא גם רע. דהיינו, אם לדוגמה הבן אדם עצבני והוא לא מכיר בכך שיש לו בעיה. אז אם תשדר לו שיש לו בעיה, שעצבנות זה רע וכולי... אז ככל שתקצין יותר את הדעה שלך שיש לו בעיה, ככה הוא יותר עלול להתחפר בדעה של עצמו, שאין לו בעיה. אבל אם תגיד לו שיש לו בעיה יחסית, דהיינו, שזה נכון שזה גם לגיטימי להיות עצבני, אבל זה גם בעיה, יהיה לו הרבה יותר קל להתחבר לזה. והלוגיקה היא, שמצד האמת, כל דבר יש בו חיסרון ויתרון. ולכן, אם תאמר למישהו שמה שהוא עושה זה רק רע, יהיה לו הרבה ... איתך. וכמובן שגם בהיבט הזה של איך לגרום למישהו לחשוב שיש לו בעיה, גם כאן יש כל מיני דרכים ושיטות, איך להעביר מסרים ולשתול מחשבות. אבל בחרתי להציג כאן, את הפתרון הכללי, שאומר, שיותר קל להסכים, ש - גם יש בעיה, מאשר, ש - רק יש בעיה. ויש גם את הצד השני, והוא, שהאדם לא רוצה להכיר בכך שיש לו בעיה, משום שהוא חושב שזה יעשה לו רע, להכיר בכך שיש לו בעיה. אז מה עושים במקרה כזה? אז במקרה כזה צריך להבין, למה אותו אדם לא רוצה להכיר בכך שיש לו בעיה. וזה יכול להיות משום לדוגמה שהוא מפחד לחשוב על עצמו מחשבות שליליות, אם הוא יכיר בכך שיש לו

בעיות חוזרות, האם הבעיה תחזור? איך לפתור בעיה שהיא לא תחזור? איך לגרום לבעיה לא לחזור? איך לפתור בעיה בצורה נכונה? להבין את הפתרון של הבעיה, מה הסיכוי שהבעיה תחזור שוב? מה הסיכוי שהמחלה תחזור? מה הסיכוי שתהיה שוב בעיה? ניתוח בעיות מה הסיכוי שבעיה שפתרת תחזור שוב? אליעד כהן מתייחס בהרצאה לשאלה החשובה - מה הסיכוי שבעיה שפתרת תחזור בעתיד? שאלה זו רלוונטית בין אם כבר פתרת את הבעיה ובין אם אתה עדיין מתכוון לפתור אותה. חשוב להבין את הסיכוי לחזרת הבעיה, כדי להבטיח שהפתרון שלך אכן יעיל. כדי לדעת מה הסיכוי שהבעיה תחזור, אליעד מציג שלושה צעדים מרכזיים: להגדיר במדויק מהי הבעיה. להבין לעומק כיצד וממה הבעיה נוצרה. לחקור ולהבין מה בדיוק הפתרון שנתת לבעיה, ומה הוא פותר בדיוק. אם לא תבין לעומק מהי בדיוק הבעיה, מאיפה היא נובעת, ובמה היא תלויה, הסיכוי גבוה שהבעיה תחזור שוב. למשל, אם יש לך כאב ראש ולא ברור לך ממה הוא נובע, אתה עשוי לקחת כדור שיעביר את הכאב, אך אם לא תבין איך הכדור פתר את הכאב בדיוק ומה הוא עשה, כנראה שהבעיה תחזור בעתיד. למה חשוב להבין את הגורמים לבעיה? לפי אליעד כהן, לא מספיק לדעת שהייתה בעיה ולמצוא לה פתרון. חשוב מאוד לדעת את השורשים של הבעיה ואת התנאים שבהם היא נוצרת. לדוגמה, כשיש לאדם חרדה, עליו להבין: מה בדיוק הבעיה - האם זו חרדה, דיכאון, או טראומה? ממה נובעת החרדה, איך היא ... מה הגורמים הסביבתיים או הפנימיים שגרמו לה? אילו תנאים או אירועים יכולים לגרום שוב לחרדה בעתיד? רק אחרי שתבין את כל זה, תוכל לדעת עד כמה הבעיה צפויה לחזור. אחרת, פתרון כמו כדור או טיפול סימפטומטי הוא רק פלסטר זמני ולא פתרון קבוע. מה בדיוק הפתרון שנתת לבעיה? אליעד מדגיש שהשלב השלישי אחרי ההגדרה והבנת שורשי הבעיה הוא להבין את הפתרון עצמו. עליך לברר האם הפתרון שנתת מטפל רק בסימפטומים או בשורש הבעיה . למשל, אם יש נזילה בבית, חשוב להבין לא רק כיצד תיקנת את הנזילה ... והאם פתרת גם את הגורמים האפשריים לנזילות עתידיות. כשאתה לוקח משכך כאבים נגד כאב ראש, האם טיפלת בגורם לכאב או רק בסימפטום? אם לא טיפלת בשורש הבעיה, היא כנראה תחזור. איך ניתן לחשב מה הסיכוי שהבעיה תחזור? לפי אליעד, אחרי שהבנת מה ה

בעיה בלי פתרון, בעיות ללא פתרון, מה לעשות כשיש בעיה בלי פתרון? איך לפתור בעיות בלי פתרון? כשאין פתרון אין רצון, הרצון תלוי בפתרון הבעיה, להיות בטוח שאין פתרון, עוצמת הרצון, כשאין פתרון הרצון מתבטל, ביטול הרצון כשאין פתרון איך להתמודד עם בעיה שאין לה פתרון? אליעד כהן מציג בהרצאתו נושא מורכב שכולנו מתמודדים איתו לפעמים: בעיות שאין להן פתרון. ישנם שלושה סוגים של בעיות: בעיות שיש להן פתרון ואנו יודעים מהו, בעיות שאנו לא בטוחים שיש להן פתרון, ובעיות שאנו בטוחים לגמרי שאין להן פתרון. באופן ראשוני נדמה שבעיה שאין לה פתרון היא הקשה ביותר להתמודד איתה, אך אליעד מציע דווקא הסתכלות הפוכה ועמוקה יותר, שמצביעה על כך שבעיה שאין לה פתרון כלל איננה בעיה אמיתית, אלא דווקא נקודת שחרור. למה בעיה ללא פתרון מפסיקה להיות בעיה? כדי להבין מדוע בעיה ללא פתרון איננה באמת בעיה , צריך להבין קודם מהי בכלל בעיה. אליעד מסביר שבעיה נוצרת כאשר המציאות שונה ממה שאדם רוצה שיקרה. לדוגמה, אם אדם רוצה משהו ואין לו, נוצרת בעיה. אך האם הרצון הזה תמיד נשאר קיים? כאן נכנס הרעיון המרכזי: ככל שאדם משוכנע פחות שיש פתרון לבעיה, כך הוא רוצה פחות את הדבר, וכשהוא מגיע למצב של ביטחון מוחלט שאין שום פתרון, הוא מפסיק לרצות אותו לחלוטין, וכך הבעיה מתבטלת. אילו דוגמאות ממחישות את ביטול הרצון כשאין פתרון? כדי להמחיש את הרעיון, אליעד נותן כמה דוגמאות: ילד רוצה להיות סופרמן או לעבור דרך קיר, אך מבוגר אינו מתמודד עם בעיות כאלה, מכיוון שהוא בטוח שזה בלתי אפשרי, ולכן אין לו רצון כזה ואין בעיה. אדם שנפרד מבת זוג ורוצה אותה חזרה חווה בעיה, אך אם הבת זוג נפטרה, אין שום אפשרות להחזיר אותה, והאדם באופן טבעי מתקדם הלאה, כי הוא מבין שהרצון לא ... שנמצא במדבר, רוצה מים אך אין מים, אם הוא בטוח לחלוטין שאין פתרון, אין טעם לרצות, ולכן הרצון ייעלם. אך לעיתים, גם כשהוא בטוח לכאורה שאין מים, עדיין הוא יסבול כי הבעיה עמוקה יותר: הוא לא באמת רוצה מים, אלא הוא רוצה להרגיש טוב, ובכך הוא לא בטוח שאין פתרון, ולכן הוא עדיין סובל. מהי המהות האמיתית של הבעיה כאשר הפתרון אינו אפשרי? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: לפעמים אדם משוכנע שאין פתרון לבעיה עצמה, אך עדיין מרגיש רע כי הוא לא באמת בטוח שאין פתרון למהות האמיתית של הבעיה. לדוגמה, אם אדם שורפים אותו באש והוא סובל מכך, הבעיה האמיתית שלו היא לא האש אלא התחושה של חוסר אונים או שנאת החיים. אם האדם היה בטוח שאין פתרון לתחושות ...

בעיות התמודדות עם בעיות - איך להתמודד עם כל בעיה בצורה שיטתית? בעיות. ספקות. התלבטויות. כיצד הכי יעיל להתמודד עם בעיה צרה שאלה מאוד גדולה? תשובה: הדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל בעיה, היא על ידי פירוק שלה לגורמים קטנים יותר ממנה. לפרק בעיה לגורמים = לקחת בעיה גדולה ולהגיע לשורש שלה על ידי שמפרקים אותה לגורמים קטנים. לפרק בעיה לגורמים = להבין את המהות של הבעיה ולא להסתכל על הצורה החיצונית שלה. לפרק בעיה לגורמים = להבין את המחשבה שיוצרת את הבעיה הספציפית. לפרק בעיה לגורמים = להגיע להנחות היסוד ודפוסי החשיבה שבגללם הבעיה קיימת. ברמה המעשית: כדי לפרק בעיה לגורמים, צריך לשאול עליה שאלות. לשאול שאלות על בעיה = לשאול האם הבעיה הייתה קיימת אם המצב היה שונה קצת? קח בעיה. נסה להבין מהו הדבר המרכזי שיוצר את הבעיה? מהו הדבר הקטן ביותר שאם המציאות הייתה אחרת רק באותו פרט קטן, לא הייתה בעיה? נסה להבין מהו השורש של הבעיה. מהו הגורם שאם הוא לא היה לא הייתה בעיה? כאשר האדם שואל שאלות על הבעיה, על ידי זה הוא מפרק אותה לגורמים. כאשר הבעיה מתפרקת לגורמים, הגורמים השוליים נעלמים והאדם יכול להתמקד בשורש המהותי של הבעיה. לפרק בעיה לגורמים = למפות את הבעיה , לחלק אותה לחלקים ולהגיע לשורש שלה. ככל שהאדם קרוב יותר לשורש של הבעיה, כך הוא קרוב יותר אל הפתרון. כאשר הגעת לשורש של הבעיה, נסה לפרק גם אותו לגורמים. אל תראה אותו כדבר אחד בעייתי. נסה להבין היכן נמצאת ההתנגשות שיוצרת את ה

... מחייבת את הנפרדות, וכך כל הגדרה מלווה בחוויית חיסרון. האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו? החיסרון הבסיסי, הנובע מהנפרדות, לא תמיד מורגש בצורה חזקה. לפעמים יש בעיות גדולות יותר, כמו חוסר בכסף, שמסתירות את תחושת החיסרון הבסיסי. לדוגמה, כאשר אנו מתמודדים עם חוסר בכסף, אנחנו לא בהכרח חושבים על החיסרון הבסיסי של הידיעה, אלא עסוקים בבעיות המיידיות. אך ברגע שהבעיות הללו נעלמות, נוכל להתחיל לחוות את החיסרון העמוק יותר, של עצם ההגדרה והנפרדות. מה הקשר בין הידיעה לחיסרון? הידיעה על דבר מסוים, כמו זה שולחן, ... שאין פה דברים אחרים, וההבנה הזו מביאה את תחושת החיסרון. האם כל חוויית חיסרון נובעת מהנפרדות? עצם הנפרדות בין הדברים היא הצרה הגדולה ביותר. כלומר, לא מדובר על בעיות חיצוניות כמו חוסר בכסף או בעיות זוגיות, אלא על עצם העובדה שאתה חווה את העולם כנפרד. ברגע שאתה תופס את הדברים כנפרדים, אתה חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה, אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון. האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני ... שלך לנפרדות. אם תוכל להתחבר לתודעה של אין שכל, שהיא חוויה של אחדות, תחוו את העולם בצורה שונה לחלוטין, ללא תחושת החיסרון המתמיד. מהי הדרך להתבונן ולהבין את הבעיה? הדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא בהבנה עמוקה של איך כל ידיעה והגדרה מחייבות חיסרון. אם תתבונן בכך בצורה מודעת, תוכל לזהות את החיסרון ... חסר כאן משהו. מדוע לפעמים אינני מרגיש את החיסרון ברמה העמוקה? שאלה: אני לא תמיד חווה את החיסרון הזה כה מפריע. למה זה לא עולה בי כל הזמן? תשובה: לפעמים יש לאדם בעיות גדולות יותר, או לפחות הן נחוות אצלו כגדולות יותר, ואז הוא מתמקד בהן. כאשר בעיות נקודתיות אלו נעלמות, והאדם לפתע שקט מהן, דווקא אז יתחיל להופיע החיסרון העמוק. לדוגמה, אם אין לך מספיק כסף, ההתעסקות המתמדת בכסף מסתירה את החיסרון היסודי שלך מעצם הידיעה וההפרדה. אם באמת היית פותר את כל הבעיות היומיומיות, היית יכול פתאום להטריד את עצמך בשאלה איך זה שאני מודע לכך שקיים שולחן, ובאותה נשימה אני מודע לכך שחסרים פה כל שאר הדברים שאינם ... לדבר הזה, ובכך מודה שהוא לא דברים אחרים, כך שחסרים בו שאר הדברים שאינם הוא. הנפרדות כצרה או כתופעה שאלה: אם לומר שחוויית הנפרדות היא צרה, האם זה אומר שזו בעיה שדורשת תיקון, או שזה מצב קיומי שאין ממנו מוצא? תשובה: הטענה היא שהנפרדות עצמה היא כל הצרה. כלומר, לא מדובר על צרות בתוך הנפרדות (כמו בעיות נפוצות של אין לי מספיק כסף או אני רוצה לשפר זוגיות), אלא על עצם העובדה שאתה בכלל תופס עולם נפרד. ברגע שאתה חווה קיום נפרד של דברים, אתה נמצא במצב בסיסי של חסר. יש הרואים בכך בעיה שאין לה פתרון בתוך המערכת של השכל המוגדר, אלא רק באי - שכל - מצב שכלל לא עוסק בהגדרות. האם בעיית החיסרון היא בהכרח אמיתית או מדומה? שאלה: אם אני מרגיש שהחיסרון הוא מחויב (תמיד קיים), אז אולי אין לי ברירה אלא לסבול? תשובה: כאן מתעוררת שאלה ... לחיות ללא אותו חיסרון. אם אינך מצליח לתפוס בדמיון או בתודעה מצב ללא חיסרון - לא תהיה לך התנגדות לעצם קיומו. מה הקשר בין היכולת לדמיין את ההפך לבין חוויית הבעיה? שאלה: אז כדי לחוות בעיה, אני צריך גם לדמיין את ההפך שלה? תשובה: נכון. לא יכולה להיות בעיה ללא ידיעת הפתרון, או לפחות האפשרות לדמיין פתרון. אם אתה אומר אני לא רוצה שולחן, זה מעיד שאתה מסוגל לדמיין אין פה שולחן. אם אתה אומר אני לא ... אחרות, אין שכל). כאשר אדם באמת חושב שאין שום אפשרות אחרת, הוא אינו מתלונן עוד על המצב. תלונה על משהו משמעה שאתה מודע שיש אפשרות אחרת שהיית מעדיף. מה ההבדל בין בעיה רגילה לבעיה של חיסרון תמידי? שאלה: מה ההבדל, לדוגמה, בין חסר לי כסף לבין תמיד יש חיסרון? תשובה: כאשר אתה אומר חסר לי כסף ואתה מדמיין שיש אפשרות אני משיג כסף - הדמיון כשלעצמו לא פותר לך את הבעיה בפועל, הוא רק מצביע שיש לך אפשרות לחשוב על פתרון. אבל זה עדיין לא הופך אותך לעשיר באותו רגע. ואילו כשאתה חווה את הבעיה הבסיסית של תמיד יש חיסרון - עצם היכולת לדמיין מצב של אין חיסרון (מצב של אחדות מוחלטת או אין שכל) משנה את כל נקודת המבט באותו רגע, כי ההבנה הזו ... לדבר שנראה פתאום לא הכרחי. בניסוח אחר: אם אתה מסוגל להכיר בכך שקיים אין שכל שבו לא חווים שום נפרדות, ואתה באמת מתחבר לרעיון הזה, אתה כבר לא בטוח יותר שיש בעיה בהגדרת המציאות. זה שונה מבעיה רגילה שבה עצם הדמיון לפתרון לא מיד מעלים את הבעיה. אז מה עושים בפועל? שאלה: מה עלי לעשות כדי להתמודד עם העובדה שתמיד יש חיסרון? תשובה: ראשית, ישנה אפשרות להתבונן לעומק בבעיה ולהבין אותה. לא תמיד נדרשת עשייה חיצונית כלשהי, אלא יותר מודעות גבוהה. התבונן היטב על השורש של אותה תחושה תמיד יש חיסרון - שאל את עצמך: האם ... ההתבוננות הזו יכולה לפתוח פתח לחוויה שבה אינך מפריד בין הדברים, או לפחות להבין שהיכולת לדמיין או לתפוס מצב אחר קיימת בך. שאלה: אז המודעות של אני מבין שיש לי בעיה היא בעצם הכיוון לתשובה? תשובה: כן, משום שככל שאתה מבין לעומק למה אני בטוח שיש חיסרון או למה אני בטוח שההפרדה היא מחויבת, כך אתה חווה את הדבר ... הרצון שלך להגיע להכרה הזו. אחדות ונפרדות במציאות איך נוצרת תחושת חיסרון ומה המשמעות שלה מודעות עצמית והתבוננות פנימית שילוב בין שכל מוגדר לאין שכל כפתרון לבעיות שאלה: ממה נובעות חוויות החיסרון שלי? אליעד: כשאתה אומר חוויות חיסרון, זה אומר שלא הבנת על מה מדובר. איך אני יודע שלא הבנת? אני מדבר על חווית ... ברמה התאורטית, אלא השאלה היא, אם אתה באמת חווה את זה? האם אתה מצליח לחוות את החיסרון שבידיעה? שאלה: זה לא תמיד מתפרש אצלי בחוויה. אליעד: אתה יודע למה? כי יש לך בעיות יותר גדולות. ברגע שיגמרו לך הבעיות הגדולות אתה תהיה מודע לבעיות הקטנות. אם יגמרו לך