הדרכת הורים, האם לעשות את שיעורי הבית של הילד במקום הילד? האם לעזור לילד לעשות שיעורי בית? כמה לעזור לילד לעשות שיעורי בית? האם לעזור לילד לרמות את המורה שלו? איך נכון לעזור לילד לעשות שיעורי בית?
האם לעזור לילד לעשות שיעורי בית או לעשות במקומו?
הורים רבים מתמודדים עם השאלה אם לעזור לילדיהם בשיעורי הבית או אפילו לעשות את השיעורים במקומם. אליעד כהן מסביר לעומק כיצד להתמודד נכון עם סוגיה זו ומציג את המשמעויות העמוקות יותר של כל החלטה.
מה יקרה אם ההורים עושים את השיעורים במקום הילד?
ראשית, אם ההורה עושה את שיעורי הבית עבור הילד, נוצר מצב שבו הילד משקר למורה ולעצמו, מכיוון שהמורה חושבת שהילד עשה את השיעורים, בעוד שבפועל ההורה ביצע אותם. אליעד מדגיש שאין בעיה מהותית עם השקר כלפי המורה עצמו, כיוון שלפעמים בחיים אנשים משקרים למערכות או לאחרים, וזה חלק טבעי של המציאות. הבעיה היא רק כאשר הילד מתחיל להאמין בשקרים אלו באופן פנימי, כלומר, משקר לעצמו.
לדוגמה, אם הילד יאמין שהוא אכן יודע את החומר כשהוא לא יודע, או אם הוא יאמין שתמיד יוכל להסתמך על הוריו שיעשו בשבילו משימות, הוא יתחיל לחיות באשליה שתפגע בו בעתיד. אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם לא יכול ללכת לעבוד במקומו של מישהו אחר או לנהל את מערכות היחסים של מישהו אחר, באותה צורה, הילד לא יכול להסתמך שההורה תמיד יבצע בשבילו את המשימות שלו. בשלב כלשהו הוא יתמודד עם מציאות שבה אין מי שיעזור לו.
מהן הסכנות אם הילד מתרגל לעזרת ההורים?
כאשר הילד מתרגל שההורה עוזר לו באופן קבוע, הוא עלול להגיע למצב שבו הוא יאמין שהוא הצליח להגיע להישגים בלי מאמץ. במצב כזה, כשבעתיד יידרש ממנו מאמץ אישי ללא אפשרות לקבל עזרה, הוא יחווה משבר משמעותי ויתקשה להתמודד. אליעד מזהיר מפני ההשלכות ארוכות הטווח של מצב שבו הילד משוכנע שתמיד תהיה לו עזרה חיצונית, שכן הוא ייפגע כאשר הוא יצטרך להסתדר בכוחות עצמו.
מתי אפשר לעזור לילד בשיעורי בית?
אליעד מסביר שיש מצבים שבהם לגיטימי לעזור לילד בשיעורי בית. אם ברור שהילד מבין את החומר היטב אך פשוט לא הספיק או לא התארגן מספיק טוב, אפשר לעזור לו כדי להקל על העומס. אך קריטי לוודא שהילד לא מתחיל לחשוב בטעות שהוא "גאון" או שהוא מסוגל להצליח בלי מאמץ. החשוב ביותר הוא שהילד יראה את האמת כפי שהיא: שיש גבול לכמה אפשר לעזור לו, ושהוא חייב ללמוד להתמודד עם סיטואציות מסוימות לבד.
לדוגמה, אם הילד מודע לכך שזו רק עזרה נקודתית ושבפעם הבאה הוא יצטרך להתמודד לבד, אין בעיה אמיתית עם הסיוע הזמני. אבל אם הילד מאמין שזה מצב תמידי ושאין לו מה לדאוג, נוצרת בעיה של תפיסת מציאות מעוותת שתפגע בו בהמשך.
כיצד להתמודד עם לחץ מהמורה או מבית הספר?
אליעד מייעץ לחנך את הילד לא לפחד מהמערכת או מהתגובה של המורה. אם הילד לא הספיק לבצע את השיעורים, על ההורה להסביר לו שזה לא נורא ושזה חלק מהחיים לדעת להתמודד עם ביקורת, אפילו אם המורה כועס. חשוב ללמד את הילד שזה בסדר להגיד למורה שהוא לא הספיק, ושהוא יוכל להתמודד עם התגובה הרגשית של המורה בלי להרגיש רע או לפחד.
הילד צריך לדעת שהערך העצמי שלו אינו תלוי בתגובה של המורה או בית הספר, ולכן אסור לו לפחד או לשקר לעצמו. אם הוא מבין את המציאות, הוא יוכל להתמודד טוב יותר עם מצבים דומים בעתיד.
כיצד לשוחח עם הילד כשהוא מבקש עזרה בשיעורי בית?
כשילד מבקש עזרה מהוריו, אליעד מציע לגשת לשיחה מתוך הבנה עמוקה של המניעים של הילד. ההורה צריך לשאול אותו שאלות כמו "מה בדיוק אתה צריך?", "למה אתה לא הספקת?", "מה יקרה אם לא תסיים?", ולבדוק את התפיסות...
הורים רבים מתמודדים עם השאלה אם לעזור לילדיהם בשיעורי הבית או אפילו לעשות את השיעורים במקומם. אליעד כהן מסביר לעומק כיצד להתמודד נכון עם סוגיה זו ומציג את המשמעויות העמוקות יותר של כל החלטה.
מה יקרה אם ההורים עושים את השיעורים במקום הילד?
ראשית, אם ההורה עושה את שיעורי הבית עבור הילד, נוצר מצב שבו הילד משקר למורה ולעצמו, מכיוון שהמורה חושבת שהילד עשה את השיעורים, בעוד שבפועל ההורה ביצע אותם. אליעד מדגיש שאין בעיה מהותית עם השקר כלפי המורה עצמו, כיוון שלפעמים בחיים אנשים משקרים למערכות או לאחרים, וזה חלק טבעי של המציאות. הבעיה היא רק כאשר הילד מתחיל להאמין בשקרים אלו באופן פנימי, כלומר, משקר לעצמו.
לדוגמה, אם הילד יאמין שהוא אכן יודע את החומר כשהוא לא יודע, או אם הוא יאמין שתמיד יוכל להסתמך על הוריו שיעשו בשבילו משימות, הוא יתחיל לחיות באשליה שתפגע בו בעתיד. אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם לא יכול ללכת לעבוד במקומו של מישהו אחר או לנהל את מערכות היחסים של מישהו אחר, באותה צורה, הילד לא יכול להסתמך שההורה תמיד יבצע בשבילו את המשימות שלו. בשלב כלשהו הוא יתמודד עם מציאות שבה אין מי שיעזור לו.
מהן הסכנות אם הילד מתרגל לעזרת ההורים?
כאשר הילד מתרגל שההורה עוזר לו באופן קבוע, הוא עלול להגיע למצב שבו הוא יאמין שהוא הצליח להגיע להישגים בלי מאמץ. במצב כזה, כשבעתיד יידרש ממנו מאמץ אישי ללא אפשרות לקבל עזרה, הוא יחווה משבר משמעותי ויתקשה להתמודד. אליעד מזהיר מפני ההשלכות ארוכות הטווח של מצב שבו הילד משוכנע שתמיד תהיה לו עזרה חיצונית, שכן הוא ייפגע כאשר הוא יצטרך להסתדר בכוחות עצמו.
מתי אפשר לעזור לילד בשיעורי בית?
אליעד מסביר שיש מצבים שבהם לגיטימי לעזור לילד בשיעורי בית. אם ברור שהילד מבין את החומר היטב אך פשוט לא הספיק או לא התארגן מספיק טוב, אפשר לעזור לו כדי להקל על העומס. אך קריטי לוודא שהילד לא מתחיל לחשוב בטעות שהוא "גאון" או שהוא מסוגל להצליח בלי מאמץ. החשוב ביותר הוא שהילד יראה את האמת כפי שהיא: שיש גבול לכמה אפשר לעזור לו, ושהוא חייב ללמוד להתמודד עם סיטואציות מסוימות לבד.
לדוגמה, אם הילד מודע לכך שזו רק עזרה נקודתית ושבפעם הבאה הוא יצטרך להתמודד לבד, אין בעיה אמיתית עם הסיוע הזמני. אבל אם הילד מאמין שזה מצב תמידי ושאין לו מה לדאוג, נוצרת בעיה של תפיסת מציאות מעוותת שתפגע בו בהמשך.
כיצד להתמודד עם לחץ מהמורה או מבית הספר?
אליעד מייעץ לחנך את הילד לא לפחד מהמערכת או מהתגובה של המורה. אם הילד לא הספיק לבצע את השיעורים, על ההורה להסביר לו שזה לא נורא ושזה חלק מהחיים לדעת להתמודד עם ביקורת, אפילו אם המורה כועס. חשוב ללמד את הילד שזה בסדר להגיד למורה שהוא לא הספיק, ושהוא יוכל להתמודד עם התגובה הרגשית של המורה בלי להרגיש רע או לפחד.
הילד צריך לדעת שהערך העצמי שלו אינו תלוי בתגובה של המורה או בית הספר, ולכן אסור לו לפחד או לשקר לעצמו. אם הוא מבין את המציאות, הוא יוכל להתמודד טוב יותר עם מצבים דומים בעתיד.
כיצד לשוחח עם הילד כשהוא מבקש עזרה בשיעורי בית?
כשילד מבקש עזרה מהוריו, אליעד מציע לגשת לשיחה מתוך הבנה עמוקה של המניעים של הילד. ההורה צריך לשאול אותו שאלות כמו "מה בדיוק אתה צריך?", "למה אתה לא הספקת?", "מה יקרה אם לא תסיים?", ולבדוק את התפיסות...
- האם לעזור לילד בשיעורי בית?
- איך ללמד ילד להתמודד עם ביקורת?
- האם מותר לילד לשקר למורה?
- מה קורה כשההורה עושה את שיעורי הבית של הילד?
- איך לחנך ילד לחשוב נכון?
- כיצד לשוחח עם הילד על שיעורי בית?