האם קיימת בחירה אמיתית שאינה קשורה לטוב או רע?

אליעד כהן דן בשאלה מהותית ועמוקה: האם קיימת בחירה ללא קשר למושגים של טוב או רע, והאם בכלל אפשרי שיהיה רצון שאינו נשען על הערכה של טוב מול רע. לפי ההסברים שהוא נותן, לרוב, כשאדם מבצע בחירה, הוא מונע על ידי שיקול כלשהו של טוב ורע. כלומר, האדם שוקל אפשרויות, ובוחר את מה שנתפס בעיניו כטוב יותר או לפחות כ"רע במיעוטו".

עם זאת, אליעד מסביר שישנה אפשרות תיאורטית לכך שהבחירה לא תהיה קשורה לשיקולים של טוב או רע כלל. הוא נותן כדוגמה את אלוהים, שהחליט לברוא את העולם. כשאלוהים ברא את העולם, לפי הרעיון הזה, לא היה קיים עדיין מושג של טוב ורע שישפיע על החלטתו. זו דוגמה חשובה שאליעד מדגיש כדי להסביר את האפשרות העקרונית של בחירה נקייה לחלוטין משיקולים ומערכת הערכה מוסרית או ערכית כלשהי.

מהי המשמעות של בחירה ללא שיקול של טוב ורע?

כדי להבהיר את הנושא עוד יותר, אליעד מתייחס למצב שבו אדם בוחר פעולה כלשהי ללא סיבה. הוא נותן דוגמה פשוטה: אדם שמחליט להרים כיסא. בהחלטה כזו, אם באמת אין שום שיקול של טוב או רע, זוהי למעשה בחירה ללא סיבה, בחירה שרירותית. אם אין סיבה ואין שיקול של טוב ורע, אליעד מסביר, אפשר לתאר את המצב כבחירה "בליתורית" - בחירה שהיא שרירותית לחלוטין.

הוא מדגיש שכאשר אנחנו אומרים "הוא רצה להרים את הכיסא", באופן אוטומטי אנו מייחסים לאותו רצון איזשהו שיקול של "טוב". לדוגמה, אולי זה נוח לו, אולי זה נותן לו תחושה נעימה, ואולי הוא מעוניין לשבת עליו. אבל השאלה שאליעד מציג היא: האם יכול להיות מצב שבו הרצון הראשוני, זה שקודם לכל ההסברים והסיבות, קיים ללא כל תלות בטוב או ברע?

איך אפשר להבין את הרצון הראשון או הבחירה הראשונה?

אליעד עוסק גם בשאלת "הרצון הראשון" או "הבחירה הראשונה". כאן הוא מדבר על אותו רצון שמופיע לפני שנוצרו מערכות של שיקולים והערכות. הוא מסביר שבמצב כזה, הרצון אינו מבוסס על שום מערכת של שיקול או העדפה, מכיוון שעדיין אין טוב ואין רע - לא קיימת שום נקודת התייחסות שלפיה ניתן להעדיף דבר אחד על פני דבר אחר.

בהקשר הזה, אליעד מדגיש שאפילו אם מדובר באלוהים, כאשר הוא החליט ליצור את העולם, לא היה קיים עדיין מושג של טוב ורע שישפיע על החלטתו. לכן, הבחירה של אלוהים, מבחינה תיאורטית, הייתה ללא סיבה וללא שיקול. זה מבהיר שאליעד מתכוון לכך שהרצון או הבחירה הראשונית היא משהו שנוצר לפני שיש בכלל מערכת ערכים כלשהי.

האם אפשר להתקיים בלי שום רצון?

עוד נקודה שאליעד מבהיר היא האם האדם יכול לחוות מציאות בלי שום רצון. בהקשר הזה הוא מסביר שלמעשה קשה לדמיין מצב שבו לאדם אין בכלל שום רצון. כי עצם הקיום והמודעות, לפי אליעד, מניחים איזשהו סוג של רצון, אפילו אם הרצון הזה הוא רק לרצות או אפילו רק להתקיים. ולכן, השאלה לגבי בחירה ללא טוב או רע נוגעת במשהו מאד עמוק ויסודי בתודעה האנושית.

עם זאת, אליעד מדגיש שלמרות הקושי להבין או להסביר באופן מוחלט את האפשרות של רצון ללא סיבה וללא שיקול, עצם הדיון בזה מוביל להבנה עמוקה יותר של מושגי הרצון והבחירה עצמם.

האם בכלל קיימת תשובה מוחלטת בנושא?

נקודה נוספת שאליעד מציין בהרצאה היא שאין תשובה מוחלטת וברורה לשאלות הללו. כאשר הוא נשאל בצורה מפורשת על המהות המדויקת של בחירה ללא טוב או רע, הוא מדגיש שוב ושוב שהדיון עצמו והניסיון להבין את הרעיונות הם החשובים ביותר, ושאין בהכרח אפשרות להגיע לתשובה מוחלטת וסופית בעניין.

אליעד מדגיש שחשוב להתמקד בהבנת המורכבות והעומק של השאלות, ולשאול אותן באופן אותנטי, גם אם בסופו של דבר לא מגיעים לתשובה חד - משמעית.