אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה בחירה ✔איך לבחור יועץ? לאיזה יועץ להקשיב? איך לדעת איזו עצה חכמה? על איזה יועץ לסמוך, איך לבדוק את היועץ? סוגים של יועצים, סוגים של מטפלים, יועץ...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
6:54איך לבחור יועץ? לאיזה יועץ להקשיב? איך לדעת איזו עצה חכמה? על איזה יועץ לסמוך, איך לבדוק את היועץ? סוגים של יועצים, סוגים של מטפלים, יועץ חכם, יועץ טיפש, איך לדעת למי להקשיב? לאיזו עצה להקשיב? איך לדעת מה לבחור? איך להחליט?
איך לבחור יועץ מתאים ומתי לסמוך על העצה שלו?

כאשר אנו עומדים מול החלטה קשה או בעיה מורכבת, אנחנו עשויים להתייעץ עם כמה יועצים שונים. כל יועץ יכול להציע פתרון שונה, ואנחנו ניצבים בפני השאלה: איך להחליט לאיזו עצה להקשיב? לפי אליעד כהן, חשוב להבין שיש מספר דרכים להעריך את איכות העצה ואת מידת האמינות של היועץ עצמו.

מדוע להימנע מיועץ שממהר לתת תשובה?

אליעד מסביר שכאשר יועץ ממהר לתת לך תשובה מיידית ללא העמקה, זה סימן ברור לכך שהתשובה שלו כנראה אינה מדויקת מספיק. יועץ כזה לרוב מעוניין להיראות חכם ולהצדיק את עצמו כיועץ מומחה. לכן הוא לא לוקח את הזמן הדרוש כדי להבין את הבעיה שלך לעומק. לדוגמה, אם שאלת יועץ מה לעשות אחרי פרידה מאשתך, ויועץ אחד מיד אמר לך: "תנתק איתה קשר", ויועץ אחר אמר לך: "הצע לה נישואין מחדש", אלו תשובות שטחיות ומהירות מדי. לעומת זאת, יועץ שלישי ששאל אותך "מדוע נפרדתם? האם היו סיבות נוספות מלבד בגידה?" - הוא היועץ שכדאי יותר להקשיב לו, משום שהוא מנסה להבין את המורכבות של המצב שלך לפני שהוא מייעץ.

איך לזהות יועץ חכם לעומת יועץ טיפש?

אליעד מבחין בין שני סוגי יועצים באופן ברור:
  • יועץ חכם - שואל שאלות רבות ועמוקות לפני שהוא נותן תשובה. הוא יבדוק את הסיבה, ההקשר והנסיבות מסביב לשאלה שלך. הוא יחקור ויתעניין בפרטים נוספים כדי לקבל תמונה מלאה, ובדרך כלל ייקח לו יותר זמן לתת לך תשובה סופית ומושכלת.
  • יועץ טיפש - ממהר לתת תשובה מיידית כדי להרשים. הוא לא מתעניין לעומק בשאלה שלך, אלא רוצה להיראות כאילו הוא יודע את הכל באופן מהיר. הוא מפחד להיראות חסר ידע ולכן מנסה להרשים בתגובה מהירה ושטחית.
הבדיקה הזאת, לפי אליעד, מאוד פרקטית ופשוטה: תבדקו מי מבין היועצים שאל יותר שאלות עמוקות ורלוונטיות, ולא רק שאלות שטחיות. ככל שיועץ משקיע יותר זמן ומאמץ להבין את המצב שלכם, כך יש סיכוי גדול יותר שהתשובה שלו תהיה נכונה יותר.

דוגמאות לבדיקת איכות השאלות של היועץ

אליעד מציע דוגמה נוספת כדי להמחיש כיצד ניתן להבחין ביועץ איכותי. הוא מתאר מצב שבו מישהו מגיע לשלושה רופאים שונים עם בעיה של חולה סופני ושואל כל רופא מה לעשות. נניח שכל רופא מקדיש זמן לשאול שאלות, אבל השאלה החשובה היא לא רק כמה זמן הם הקדישו לשאלות אלא בעיקר כמה שאלות עמוקות ומדויקות הם שאלו.
  • ייתכן שרופא אחד ישאל שאלות רבות אך שטחיות, שיגרמו לך להרגיש שהוא פשוט לא הבין היטב את המצב ולכן אתה צריך להסביר שוב ושוב.
  • רופא אחר, לעומת זאת, ישאל מספר שאלות מדויקות וחדות שיגרמו לך להבין שהוא קלט לעומק את המצב ואת הבעיה שלך.
לכן, התשובה של הרופא השני ככל הנראה תהיה יותר מדויקת ומועילה.

איך לדעת איזו תשובה מבין המחשבות שלי נכונה יותר?

אליעד מיישם את אותו העיקרון גם על מחשבות עצמיות. הוא מסביר שאם יש לך שאלה בראש וקופצות לך שתי תשובות - אחת מיידית ואחת לאחר מחשבה עמוקה - סביר יותר שהמסקנה שאליה הגעת לאחר חשיבה מעמיקה תהיה נכונה יותר מאשר זו שקפצה לך מיד לראש. לכן כדאי להפעיל חשיבה מעמיקה גם כשאתה מתייעץ עם עצמך ולא לסמוך רק על האינטואיציה המיידית.

הקשר בין תפיסת היועץ את עצמו לבין איכות העצות שלו

נקודה מעניינת נוספת שאליעד מעלה היא: ככל שיועץ מחשיב את עצמו כחכם, כך הוא נוטה יותר למהר ולהציע פתרונות בלי הבנה עמוקה. לעומת זאת, יועץ שנראה "טיפש" כי הוא שואל שאלות רבות, מבקש הסברים חוזרים, ומוודא את הפרטים - דווקא היועץ הזה צפוי לתת לך את העצה הטובה והמדויקת ביותר.

הסיבה לכך היא פשוטה: יועץ ש"משחק" טיפש, או לפחות מבין שאינו יודע הכל, יבדוק ויחקור הרבה יותר, ולכן העצה שלו תהיה מבוססת יותר. לעומת זאת, היועץ שעסוק באיך להיראות חכם ופיקח, ימהר לתת לך עצה שטחית יותר.

מה לעשות כאשר היועץ לא באמת הבין את השאלה שלי?

יש גם מקרים בהם היועץ נותן לך תשובה, אך הוא לא באמת הבין את השאלה ששאלת. במקרים אלו, העצה תהיה שגויה או לא רלוונטית. אליעד מדגיש שחשוב להיות ערני ולוודא שהיועץ באמת הבין אותך היטב לפני שאתה סומך על התשובה שלו. צריך לוודא שהשאלה שנשאלה היא בדיוק השאלה שעליה היועץ ענה, ולא שאלת משנה או שאלה אחרת שנוצרה מתוך אי הבנה.

איך לפתח חשיבה ביקורתית לגבי עצות?

העיקרון המרכזי שאליעד מציע הוא חשיבה ביקורתית. חשוב להיות ביקורתי גם כלפי יועצים וגם כלפי המחשבות וההחלטות שלך. תמיד עדיף להעדיף תשובות שניתנו לאחר חשיבה, בדיקה והעמקה, על פני תשובות שנראות נכונות רק במבט ראשון.
איך לבחור יועץ נכון?

אנשים רבים מגיעים למצב שבו הם זקוקים לעצה או הכוונה בנושא מסוים, אך כאשר הם פונים ליועצים שונים, הם מגלים שכל יועץ נותן עצה שונה. לכן מתעוררת השאלה: איך לבחור נכון את היועץ שאליו כדאי להקשיב? על פי אליעד כהן, הדרך הנכונה לבחור יועץ או לדעת לאיזו עצה להקשיב היא לבדוק את האופן שבו היועץ הבין את השאלה ואת עומק התהליך שבו הוא עוסק לפני מתן התשובה.

מדוע לא להקשיב רק להיגיון?

אחת הטעויות הנפוצות היא להסתמך על היועץ שנראה הכי הגיוני או הכי חכם. אך אליעד מסביר כי אם ההיגיון היה מספיק מדויק, האדם כלל לא היה נקלע לבעיה מלכתחילה. לעיתים קרובות, דווקא ההיגיון העצמי הוא שהביא את האדם אל הבעיה. לכן לא תמיד נכון להקשיב לעצות שנראות הגיוניות ממבט ראשון.

למה מהירות התגובה של היועץ היא מדד לאיכות?

אליעד מסביר שדרך טובה להעריך יועץ היא לפי הזמן שהוא מקדיש להבנת השאלה. יועץ שממהר לתת תשובה, בדרך כלל לא השקיע מספיק מאמץ להבין לעומק את הבעיה. לפעמים היועץ המהיר רוצה להיראות חכם או להוכיח את עצמו במהירות, אך התשובה שלו עלולה להיות שטחית ולא מדויקת.

לדוגמה, אם אדם שואל את היועץ מה לעשות אחרי שאשתו עזבה אותו, אפשר לקבל שלוש תגובות שונות:
  • היועץ הראשון יענה מיד: "התנתק ממנה לגמרי."
  • היועץ השני יציע: "תציע לה נישואים מחדש."
  • היועץ השלישי ישאל שאלות כמו: "מדוע היא עזבה אותך? האם הייתה זו רק בגידה או שהיו עוד בעיות ביחסים שלכם?"
היועץ השלישי, ששואל שאלות נוספות ומנסה להבין את כל ההיבטים של הבעיה לפני שהוא מציע פתרון, הוא כנראה זה שייתן תשובה מדויקת ואמינה יותר.

איך לזהות יועץ חכם לעומת יועץ טיפש?

אליעד כהן מבהיר כי יועץ חכם הוא זה שמברר לעומק את השאלה לפני שהוא נותן עצה. לעומתו, יועץ טיפש ינסה להיראות חכם וייתן עצה במהירות כדי לא להיראות שהוא לא יודע את התשובה. כלומר:
  • יועץ חכם - ישאל שאלות עמוקות ומדויקות כדי להבין את ההקשר הרחב של הבעיה לפני מתן תשובה.
  • יועץ טיפש - ייתן תשובה מיידית, בלי להבין באמת את השאלה, רק כדי להיראות בעל ידע.
יועץ ששואל שאלות רלוונטיות ומשמעותיות מעיד על כך שהעצה שייתן תהיה מבוססת יותר. לעומת זאת, יועץ ששואל שאלות רבות ללא עומק או רק כדי למלא זמן - כנראה לא הבין את השאלה מספיק.

דוגמה מעולם הרפואה: איך בוחרים בין דעות רופאים?

אליעד נותן דוגמה של אדם שמתייעץ עם מספר רופאים לגבי טיפול בחולה סופני. גם כאן חשוב לשים לב לאופי השאלות שהרופאים שואלים:
  • רופא אחד ישאל המון שאלות שטחיות, מה שיכול להעיד על חוסר הבנה.
  • רופא אחר ישאל שאלות עמוקות על מצב החולה ועל הנסיבות שהובילו למחלה, מה שמעיד על הבנה טובה יותר של המצב.
כאן הבחירה צריכה להיות ברופא ששאל שאלות עומק רלוונטיות, כי תשובתו כנראה תהיה המדויקת והנכונה ביותר.

כיצד לבחור את התשובה הנכונה בתוך עצמנו?

אותו עיקרון חל גם על החלטות פנימיות של האדם עצמו. אם עולה תשובה מיידית לשאלה שמטרידה אותנו, היא כנראה לא התשובה המדויקת ביותר. לעומת זאת, אם האדם לוקח זמן לחשוב על העניין לעומק, מנתח את כל ההיבטים ומגיע לתשובה לאחר מחשבה מעמיקה - זו ככל הנראה תהיה התשובה המדויקת יותר.

לדוגמה, אם עולה בראש תשובה אינטואיטיבית מהירה לבעיה כלשהי, אך אחרי זמן מה של חשיבה והעמקה מופיעה תשובה אחרת, מומלץ להקשיב לתשובה השנייה, זו שהגיעה לאחר חשיבה והעמקה, שכן היא ככל הנראה מדויקת יותר.

האם יועץ שמודה שהוא לא יודע הוא טוב יותר?

אליעד כהן מציין כי דווקא היועץ שלא ממהר להוכיח את חכמתו ומוכן להודות שהוא צריך עוד מידע, עשוי להיות היועץ המועיל ביותר. יועץ שחושב שהוא כבר יודע את התשובה מראש מבלי להקשיב מספיק לשאלה - כנראה יטעה יותר.

לכן, כדאי להעדיף יועץ שפתוח לשאול שאלות מעמיקות ורבות כדי לוודא שהבין לעומק לפני שהוא נותן עצה. זהו סימן לכך שהוא לא פועל מתוך אגו או חשש להיראות טיפש, אלא מתוך רצון אמיתי לתת עצה נכונה.

איך לוודא שהיועץ באמת הבין את השאלה שלך?

אליעד מדגיש כי חשוב מאוד לוודא שהיועץ הבין לעומק את השאלה לפני שנתן את העצה. הרבה פעמים, היועץ יענה על שאלה שונה מזו שנשאלה באמת. לכן, גם אחרי שהיועץ נתן תשובה, יש לוודא שהוא אכן ענה על השאלה הנכונה ולא על משהו אחר.

לסיכום, הדרך לבחור את היועץ הנכון ואת העצה הנכונה היא לשים לב לעומק התהליך שבו היועץ משתמש לפני מתן התשובה. יועץ טוב הוא זה שמעמיק בשאלות רלוונטיות, בוחן את הבעיה מזוויות רבות ומקדיש זמן להבין את השאלה לעומק לפני שהוא נותן תשובה.
איך לבחור יועץ ולדעת למי להקשיב?

כאשר אנו מתייעצים עם מספר יועצים, כל אחד מהם עשוי לתת תשובה שונה, ולעיתים ההחלטה במי לבחור יכולה להיות מבלבלת. באופן אינטואיטיבי, ייתכן שניטה לבחור ביועץ שנראה לנו חכם או בעל ניסיון, אך לעיתים דווקא ההיגיון שלנו הוא זה שהוביל אותנו לבעיה מלכתחילה. לכן, ישנה דרך נוספת להעריך יועץ: לבדוק מי מבין היועצים באמת הבין את השאלה שלנו לעומק.

מדוע מהירות התגובה של היועץ יכולה להוות מדד לאיכות התשובה?

יועץ שממהר לתת תשובה עלול להיות פחות מדויק. אם הוא מספק תשובה במהירות בלי לבדוק לעומק את הבעיה, ייתכן שהוא רק מנסה להוכיח את חכמתו, אך לא בהכרח מספק עצה נכונה. לעומת זאת, יועץ שלוקח את הזמן לשאול שאלות נוספות ולנתח את הנושא, יש לו סיכוי גבוה יותר לתת תשובה מדויקת ומועילה.

דוגמה: כיצד יועצים שונים מגיבים לשאלה על פרידה?

נניח שאדם מתייעץ עם שלושה יועצים ושואל אותם מה עליו לעשות לאחר שאשתו עזבה אותו.

- יועץ אחד מיד עונה: "תנתק ממנה קשר לגמרי."

- יועץ שני מציע: "תציע לה נישואין מחדש."

- יועץ שלישי שואל: "למה היא עזבה? מה הוביל לכך? האם היו בעיות נוספות חוץ מהבגידה?"

היועץ השלישי אינו ממהר לתת תשובה, אלא בודק לעומק את הסיבות לפרידה, חוקר את הנסיבות ורק לאחר מכן מציע פתרון. זה סימן טוב לכך שהתשובה שלו עשויה להיות מדויקת יותר.

איך לזהות יועץ חכם לעומת יועץ טיפש?

- יועץ חכם ישאל שאלות מקיפות וינסה להבין את ההקשר הרחב של הבעיה לפני מתן תשובה.

- יועץ טיפש ימהר לתת תשובה כדי להיראות חכם, אך ייתכן שהוא כלל לא הבין את השאלה לעומק.

- יש להעדיף יועץ ששואל שאלות חשובות ונכונות ולא רק הרבה שאלות שטחיות שמטרתן למלא זמן.

איך לבחור תשובה מתוך מחשבותינו האישיות?

לא רק כשאנחנו מקשיבים לאחרים אלא גם כשאנחנו מקשיבים לעצמנו, חשוב להפעיל שיקול דעת. אם מיד עולה לנו תשובה לשאלה, ייתכן שהיא אינה התשובה המדויקת ביותר. לעומת זאת, אם לאחר מחשבה מעמיקה אנחנו מגיעים למסקנה, סביר להניח שהיא תהיה נכונה יותר.

מסקנה: איך לדעת למי להקשיב?

כדי לבחור את היועץ הנכון, מומלץ להעדיף יועץ שמקדיש זמן להבין את השאלה לעומק ושואל שאלות משמעותיות לפני שהוא מספק תשובה. כך, יש סיכוי גבוה יותר שהתשובה תהיה מבוססת ומדויקת. אותו עיקרון חל גם עלינו עצמנו - כדאי להעדיף תשובות שעלו לאחר מחשבה מעמיקה על פני תשובות שנקפצו לשלוף באופן אוטומטי.
אז המקרה המדובר הוא כזה אתה הולך לבקש עצה בנושא כלשהו משלושה יועצים שונים או משלושת אלפים שונים וכל אחד נותן לך עצה אחרת ואתה צריך לדעת במי לבחור איך לדעת למי להקשיב עכשיו כמובן שיש את הדברים הבנאליים של תבדוק מי יש לו יותר ממוצע ויותר סטטיסטיקה וכל מיני קשקושים כאלה אבל בהנחה שאתה לא יודע אתה עכשיו צריך לדעת איך אני אדע למי להקשיב כולם נראים חכמים כולם נבונים כולם זה וכולם זה איך אני אדע למי להקשיב, עכשיו אם אתה תקשיב למי שאתה חושב שזה הכי הגיוני אנחנו גם בבעיה כי הרבה פעמים הבעיה שלך נוצרה מזה שהקשבת להיגיון שלך ואז הגעת לאיזו צרה עכשיו תקשיב להיגיון שלך עוד פעם הרי ההיגיון שלך הביא אותך לצרה הזאת מראש אז אני אתן לכם עוד פרספקטיבה איך אתה יכול להמר למי להקשיב לפי מי מהיועצים האלה שכשאלת אותו את השאלה אמרת לו מה אני צריך לעשות אם ככה וככה לפי מי שאתה חושב שהבין יותר טוב את השאלה שלך.

שנייה ומה זה אומר פרקטית זה אומר כשאתה שאלת אותו את השאלה כמה זמן לקח לו עד שהוא נתן לך את התשובה אם הוא נתן לך את התשובה מהר אל תקשיב לו, עוד פעם אם הוא נתן לך את התשובה מהר כי הוא הבין את השאלה תקשיב לו בא נסביר את זה עוד פעם עכשיו נגיד בוא ניתן את הדוגמה נגיד לדוגמה מהאקסית נגיד בן אדם בא אומר שלום האקסית שלי נפרדה ממני מה אני צריך לעשות אז מישהו יגיד לו תקשיב מה שאתה צריך לעשות כמה זמן נפרדתם זה אוקי מה שאתה צריך לעשות זה להתנתק ממנה אל תדבר איתה אחד אחר יגיד תקשיב מה שאתה צריך לעשות זה להציע לה נישואין ואחד אחר יגיד אוקי אתה יכול להסביר לי למה נפרדתם מה קרה, עכשיו בא נניח ששלושת היועצים שאלו אותך למה נפרדתם אבל מי אתה מרגיש שיותר נכנס לעומק של למה נפרדתם כי אתה סיפרת איזה סיפור למה נפרדנו כי בגדתי בה אוקי אז בא נגיד נעשה סימולציה אתה בא ליועץ שלום יש לי בעיה עם אשתי מה הבעיה היא ברחה למה היא ברחה כי בגדתי בה אוקי כולם עברו את זה מה אתה מציע לעשות ואז יועץ אחד אומר לך תעשה ככה אחד ככה ואחד ככה.

עכשיו אבל אולי אחד מהיועצים שאל אותך עוד שאלות למה בגדת בה רק בגלל שבגדת בה גם בגלל שבגדת בה ואם לא היית בוגד בה ובלי שבגדת בה היה לכם טוב ביחד וחוקר עוד דברים לא רץ לתת תשובה ויועץ טיפש הוא רץ לתת תשובה הוא צריך להיות חכם כי הוא צריך להצדיק את זה שהוא יועץ הוא מפחד לצאת טיפש הוא מפחד לצאת אהבל אז הוא רץ כמה שיותר מהר לתת לך תשובה ומה שאומר שרוב הסיכויים שהתשובה שלו לא תהיה מדויקת, עכשיו זה נכון שיכול להיות מישהו שהוא מאוד חכם שאיך שרק רצית לשאול שאלה הוא כבר הבין את השאלה הבין את התשובה הבין מה רצית ומה זה וכבר נתן לך תשובה זה נכון הכל אמת אבל בממוצע אם אתה צריך להחליט אז הרבה פעמים ההוא שנותן לך את התשובה מהר זה הסימן שהתשובה הזאת לא האידיאלית כי ההוא שנגיד מהרגע ששאלת את השאלה עד הרגע שקיבלת תשובה כמה דקות עברו כמה שאלות שאלו אותך.

עכשיו יש אחד שהוא טיפש שאתה צריך להסביר לו את הדברים לאט לכן הוא שאל אותך הרבה שאלות לא מדובר על זה מדובר לאיזה עומק הוא נכנס איתך בהבנת השאלה בהבנת הבעיה לדוגמה נגיד עכשיו דיברת על חולה סופני עכשיו אתה הולך לרופא שלום יש לי חולה סופני מה אתה מציע לעשות אומר לך ככה מה אתה מציע לעשות כל אחד אומר משהו אחר עכשיו יכול להיות שכל אחד מהם גם כן העביר אותך תחקיר של חצי שעה יכול להיות שכל אחד מהם לפני שהוא אמר לך מה לעשות חצי שעה שאל אותך שאלות עכשיו אבל אתה צריך לשאול את עצמך מי לדעת שאל שאלות שנראות לך יותר עמוקות, זאת אומרת יכול להיות שאחד חצי שעה שאל אותך שאלות אפילו שלוש שעות שאל אותך שאלות אבל זה נראה לך שאלות הוא שאל אותך כל כך הרבה שאלות שהוא פשוט לא הבין מה אמרת לו לכן היית צריך להסביר לו עוד ועוד לעומת זאת יש מישהו שבחצי שעה הזאת או בעשר דקות האלה שאל אותך המון היבטים זוויות ופרספקטיבות ואז הוא נתן לך את התשובה אז רוב הסיכויים שהתשובה שלו תהיה יותר נכונה מאשר של מישהו שנתן לך תשובה, זה לא בהכרח אבל אם אתה צריך להמר אז תהמר על ההוא שניסה להבין יותר טוב את השאלה לפני שהוא נתן לך את התשובה.

עכשיו בא ניקח בן אדם ביחס לעצמו אם אתה שואל את עצמך שאלה וקופצת לך תשובה וקופצות לך כמה תשובות איך לאיזה תשובה של עצמך להקשיב אותו דבר אם התשובה שישר קפצה לך ויש תשובה שלעומת זאת חשבת ואז קפצה לך למי כנראה בממוצע עדיף להקשיב לאיזו תשובה של התשובה שחשבת ואז.

ש: הגעת למסקנה.

אליעד: בדיוק עכשיו אם לקח לך הרבה זמן לחשוב על התשובה בגלל שהיית מטושטש אז לא רלוונטי אבל העמקת והגעת לתשובה כנראה בממוצע שהתשובה הזאת תהיה יותר נכונה מאשר התשובה שעלתה לך בשלוף אסוציאטיבית ולכן אותו דבר כשאתה שואל מישהו אחר תנסה להבין כמה היועץ חשב שהוא טיפש, מה זאת אומרת אם אתה שואל שאלה אם אתה בא להתייעץ עם מישהו והוא חושב שהוא חכם אז הוא ישר נותן לך תשובה כי הוא חכם לא יכול הוא כאילו צריך לתת לך תשובה הוא נותן לך תשובה זה סימן רע אבל אם פגשת יועץ טיפש שאמר אני לא מבין שום דבר תסביר לי ולמה ואיך ומדוע ואתה בטוח וזה שאל את כל השאלות כאילו כמו מפגר עכשיו כשהוא נתן לך תשובה הסיכוי שהתשובה החכמה שהתשובה שהוא נתן לך שהיא חכמה זה הרבה יותר גדול מאשר ההוא שהיה מאוד חכם נתן לך תשובה מיד. אתה הבנת מה הבנת אתה?

ש: הבנתי שלהבין לפי אופי השאלות שכשהוא שואל אותי כדי לתת לי תשובה זה גם כמות וגם האיכות של השאלות שהוא שואל לפי זה אני.

אליעד: כי יש הרבה מאוד יועצים שנותנים לך תשובה אפילו בלי להבין את השאלה ויש הרבה מאוד אנשים דרך אגב ששואלים אותם שאלה הם נותנים תשובה בלי שהם הבינו את השאלה, עכשיו זה אותו דבר גם כשאתה מתייעץ עם מישהו הוא נתן לך תשובה והוא בטוח שהוא הבין את השאלה ואתה בטוח שהוא הבין את השאלה שלך ואתם לנהל דיון אבל אולי הוא נתן לך תשובה על שאלה שלא שאלת בכלל.
מיומנויות שכליות להצדיק להמחיש בגידה זוגית משבר בגידה שיקול דעת תיעדוף איך לדעת אם לשפר יכולות קוגניטיביות משמעות זמן ללא מקום איזו עצה חכמה איך לבדוק איך לבדוק את היועץ איך לבחור איך לבחור יועץ איך לדעת איך לדעת איזו עצה איך לדעת איזו עצה חכמה איך לדעת למי להקשיב איך לדעת מה לבחור איך להחליט בחירה החלטה החלטות החלטיות הקשבה חכם חכמה טיפול טיפולים טיפש טיפשות יועץ יועץ חכם יועץ טיפש יועצים יעוץ כיצד להחליט לאיזה יועץ לאיזה יועץ להקשיב לאיזו עצה לאיזו עצה להקשיב לבדוק לבדוק את היועץ לבחור לבחור יועץ לדעת איזו עצה לדעת מה לבחור להחליט להקשיב למי להקשיב לסמוך לקבל החלטה לקבל החלטות מטופל מטופלים מטפל מטפלים סוגים סוגים של יועצים סוגים של מטפלים על איזה יועץ לסמוך עצה חכמה קבלת החלטה קבלת החלטות
בחירה / בחירה חופשית - הכל כולל הכל על בחירה / בחירה חופשית - רשימת כל הנושאים
בחירה בחירה חופשית - הכל כולל הכל על בחירה בחירה חופשית - רשימת כל הנושאים בחירה בחירה אישית בחירה בחיים ללא ילדים בחירה בין חסרונות בחירה בין טוב לרע בחירה בלב שלם בחירה בלי חיסרון בחירה בלי טוב ורע בחירה וידיעה בחירה חופשית בחירה חופשית אלוהית בחירה חופשית אמיתית בחירה חופשית באמת בחירה חופשית בתהליך טיפולי בחירה חופשית האם יש בחירה חופשית זה טוב או רע בחירה חופשית חלקית בחירה חופשית לאלוהים בחירה חופשית לעשות בחירה חופשית לעשות כרצונו בחירה חופשית מהי בחירה חופשית מלאה בחירה חופשית על הכל בחירה חופשית רגשית בחירה חופשית של אלוהים בחירה חופשית של תינוק בחירה טוב או רע בחירה לא טובה בחירה ללא סיבה
אלוהים + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה?
אלוהים + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה?
... + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית במציאות שלנו? הרעיון שאליעד כהן מציג בהרצאה עוסק בשאלה העמוקה: האם קיימת באמת בחירה חופשית לאדם או אפילו לאלוהים? כאשר אנשים שואלים על בחירה חופשית, הם מניחים מראש שלאלוהים עצמו יש בחירה חופשית. אולם לפני ששואלים אם לאדם יש בחירה חופשית, עלינו לברר אם בחירה חופשית קיימת בכלל במציאות, אפילו אצל אלוהים. בחירה חופשית, בהגדרתה הפשוטה, היא מצב שבו לאדם יש רצון, התלבטויות בין כמה אפשרויות, והוא בוחר מה לעשות בהתאם לרצונו. מדוע לאדם אין באמת בחירה חופשית על הרצון שלו? אליעד כהן מסביר בפירוט רב את הסיבה המרכזית לכך שלאדם אין בחירה חופשית אמיתית. האדם לא באמת שולט ברצונות שלו. כדי לפעול, אדם חייב קודם לרצות לבצע את ... פנימי עוד יותר, וכך הלאה עד הרצון הראשון, שאותו האדם לא בוחר כלל. אם האדם יסתכל פנימה, הוא יבחין שאין לו יכולת לבחור את הרצון הראשון שלו. במילים אחרות, הרצונות פשוט מתהווים בתוכו בלי שליטתו. האם לאלוהים באמת יש בחירה חופשית על הרצון שלו? אליעד מסביר שגם לאלוהים אין באמת בחירה חופשית, במיוחד כאשר מסתכלים על הרעיון מזווית של אחדות מוחלטת. בפרספקטיבה האמיתית ביותר, שבה הכל אחד ואין הפרדה, אין אפילו משמעות למושג בחירה, כי אין נפרדות ואין שום שינוי או הבדל שיאפשר בחירה. במצב הזה, אלוהים לא יכול לבחור כי אין לו אופציות לבחור מתוכן. גם בפרספקטיבה שבה אלוהים ברא את העולם, עדיין מתברר שאין לו באמת בחירה חופשית. אנשים חושבים שאם אלוהים היה יכול לברוא או לא לברוא את העולם, אז הוא בהכרח בחר ... אבל אליעד מדגיש שהאפשרות לעשות או לא לעשות אינה מעידה על בחירה אמיתית. יכול להיות שאלוהים הוכרח לברוא את העולם, משום שאולי הוא מוגבל לעשות רק את מה ... אליעד מציין שהרצון הראשון לא יכול היה להיווצר מתוך בחירה קודמת, מכיוון שלא היה שום רצון קודם. לכן הרצון הראשון נוצר מעצמו, בלי שאלוהים באמת בחר בו באופן מודע. ברגע שנוצר הרצון הראשון ללא בחירה, כל המשך התהליך גם הוא ללא בחירה. האם לאלוהים יש בחירה חופשית או שהוא מוגבל? ברגע שמגדירים שאלוהים ברא את העולם, בהכרח נוצרת הגבלה, כי יש הבדל ... מוחלטת. לפני שנוצר הרצון הראשון לא היתה לאלוהים אפשרות בחירה, משום שלא היתה נפרדות ולא היה הבדל בין אפשרויות. מכאן שהרצון הראשון הופיע ללא בחירה . מדוע בכל זאת ישנה בחירה חופשית במובן גבוה יותר? למרות שאליעד כהן מסביר שלאלוהים ולאדם אין באמת בחירה חופשית במובן הרגיל, הוא מציג מושג עמוק יותר של
מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת ה"אני"? איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? האם באמת יש לנו בחירה או לא? מה ההבדל בין רצון אישי לרצון המציאות?
... בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? האם באמת יש לנו בחירה או לא? מה ההבדל בין רצון אישי לרצון המציאות? מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? בשיחה מעמיקה ומפורטת עוסק אליעד כהן בנושא הבחירה החופשית, ומדגיש את חשיבות ההבנה האם האדם פועל מתוך רצונו האמיתי או מתוך אילוץ רגשי. האדם עשוי להרגיש שחובה עליו להבין האם קיימת בחירה חופשית כדי לתפקד בחיים, דבר שלדברי אליעד כהן מעוות את החקירה והופך אותה ממקור להנאה ולחקירה טבעית לכפייה עצמית הגורמת סבל. לדוגמה, הוא מתאר אדם שחוקר את נושא הבחירה החופשית מתוך מחשבה שאם לא יבין זאת, הוא לא יצליח להרגיש חופשי במערכות יחסים ובחיים באופן כללי. האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? לפי אליעד, כדי להבין באמת מהי בחירה חופשית, על האדם להגדיר בצורה מדויקת מה המשמעות של אין לי בחירה. משמעות ההבנה שאין בחירה היא שהרצונות שהאדם חווה כשלו, אינם באמת שייכים לו אלא למציאות עצמה. למשל, כשאדם רוצה לשתות מים, התחושה היא שהוא רוצה זאת בעצמו, אך אם אין בחירה, הרצון לשתות לא נובע ממנו אלא מתוך תהליך עמוק יותר המונע על ידי המציאות. במצב כזה, האדם הוא מעין רובוט שפועל מתוך תכנות קוסמי, ולא מתוך בחירה מודעת ואישית. האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? אליעד כהן מציע לבחון את השאלה מתוך נקודת מבט חווייתית ולא רק פילוסופית. לדעתו, כאשר נעלמת התחושה של אני נפרד, נוצרת חוויית חופש ... והוא משוחרר מהלחץ ומהאשמה האישית לגבי האירועים שמתרחשים בחייו. האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? השאלה שעולה בשיחה היא, מדוע חשוב לנו להרגיש רגשות כמו כעס או אכזבה אם אנו מבינים שאין לנו שליטה אמיתית על האירועים. אליעד מסביר שיש ... מזהותו האישית, ומתאחד עם המציאות הקוסמית. איך ניתן לחיות בפועל בלי תחושת בחירה? למרות ההבנה העמוקה שאין בחירה חופשית, האדם חייב ביום - יום להמשיך לחיות ולפעול כאילו הוא בעל בחירה. לדוגמה, אם אדם רואה מחבל - הוא יברח, אך במקביל יכול להרגיש שזה אלוהים שבורח מעצמו. כך נוצרת חוויה כפולה שבה האדם פועל בעולם מתוך תחושת בחירה, אך במקביל מודע לכך שכל האירועים נקבעים על ידי המציאות, כמו דמויות בחלום של החולם עצמו. האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? אליעד מבהיר כי מי שמבין לעומק שאין לו בחירה, מבין שהמחשבות והרצונות הם לא שלו באופן אישי, אלא שייכים למציאות עצמה. אדם כזה מפסיק להיאבק עם אנשים, מפסיק להילחם במציאות, ומתחיל לפעול בצורה הרמונית עם היקום. ... ומהקונפליקטים הפנימיים. איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? גם לאחר ההבנה העמוקה הזו, האדם ממשיך לתפקד בעולם - לאכול, לנהל מערכות יחסים, לעבוד, ואף להתווכח או לריב אם יש צורך. אך ברקע הוא מודע שכל מה שקורה הוא ... החלטה אישית שלו, אלא ביטוי של רצון המציאות המתגלם דרכו. כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? ההבנה שאין בחירה חופשית, לדברי אליעד, אינה משתקת אלא משחררת את האדם מלחצים, מתחושות אשמה ומתסכול. האדם פועל בעולם מתוך קבלה מלאה של המציאות, ולא מתוך מאבק. דווקא ההבנה שאין בחירה מאפשרת לאדם לחוות אהבה אמיתית, כי הוא הופך להיות פרפר של אלוהים, כלי ביטוי נקי של הרצון הקוסמי, ללא תלות במאבקים הפנימיים של האגו האישי שלו. האם באמת יש לנו בחירה או לא? אליעד כהן מסביר כי לא מדובר בשאלה של כן או לא. ישנן רמות שונות של תודעה: ברמה אחת יש בחירה, וברמה אחרת אין
חופש הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע?
חופש הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע?
... הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע? האם יש לאדם בחירה חופשית באמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם יש לאדם בחירה חופשית? זו אחת השאלות הפילוסופיות העמוקות ביותר שמעסיקות אנשים מזה דורות. אליעד כהן מסביר שחשוב לחפש את האמת ללא אינטרסים אישיים, מכיוון שברגע שאדם ... לתשובה מסוימת, הוא עלול לפספס את האמת האובייקטיבית. לפני שאדם שואל האם קיימת בחירה חופשית, עליו לבדוק מהם האינטרסים שלו שיגרמו לו להעדיף תשובה מסוימת. לדוגמה, כאשר אדם שואל האם העולם טוב או רע, הוא נוטה להעדיף את התשובה שהעולם טוב, ... שבה ישות מיטיבה עומדת מאחורי הדברים. באותו אופן, לאדם יש אינטרס ברור לחשוב שיש לו בחירה חופשית, מכיוון שאף אחד לא רוצה להרגיש שאין לו שליטה על חייו. למה לאדם יש אינטרס להאמין שיש לו בחירה חופשית? אליעד מסביר שיש לאדם אינטרס חזק מאוד להאמין שהוא בעל בחירה חופשית, משום שהאדם רוצה להרגיש חופשי ובשליטה. תחושת החופש והשליטה היא חלק חשוב מאוד בזהות של האדם. לדוגמה, אנשים עובדים קשה כדי להרוויח יותר כסף, לא רק בשביל הכסף עצמו, אלא כדי להגדיל את טווח אפשרויות הבחירה שלהם. זו הסיבה שאדם הזוכה בלוטו חש כל כך שמח - כעת הוא יכול לבחור מתוך אפשרויות רבות יותר. אליעד מביא דוגמה נוספת וקשה יותר, של אישה שנאנסת. מדוע הפגיעה כה קשה ומשפילה? כי הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות לאדם זה לקחת ממנו את הבחירה החופשית. ההשפלה העמוקה היא שהמציאות מתרחשת בניגוד מוחלט לרצון של האדם. אנשים פוחדים פחד עמוק מאובדן שליטה - הם מפחדים לאבד את אחיזתם במציאות, להשתגע ... להפסיק לשלוט בתנועות שלהם. לכן, האינטרס העמוק ביותר הוא תמיד להגיע למסקנה שיש לאדם בחירה חופשית. האם תחושת הבחירה משקפת את המציאות? אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין תחושת הבחירה לבין המציאות עצמה. הוא מביא דוגמה של אדם שחולם חלום - האדם יכול להרגיש דברים, אבל זה לא אומר שהתחושות משקפות את המציאות. באותה צורה, התחושה שיש לאדם בחירה חופשית לא בהכרח מעידה על כך שהאדם באמת שולט במציאות. למעשה, האדם אולי יכול לבחור מה לעשות בפועל, אך הוא לא שולט במה הוא רוצה לעשות מלכתחילה. לדברי אליעד, הרצון הראשוני לא נקבע על ידי האדם עצמו. האדם לא בחר להיוולד, לא בחר להיות ... מכאן שהאדם למעשה אינו שולט במציאות באופן מלא, אלא רק באופן חלקי ומוגבל. מדוע הבחירה החופשית היא מקור הסבל של האדם? אליעד מסביר שהסבל האמיתי של האדם הוא לא מכך שאין לו בחירה, אלא מכך שהוא מאמין שיש לו בחירה חלקית ומוגבלת. אילו לאדם הייתה בחירה מלאה ובלתי מוגבלת, הוא פשוט היה עושה כל דבר שרוצה, בלי התלבטויות וספקות. אך המציאות היא שהבחירה של האדם מוגבלת, ולכן הוא סובל ומתלבט מה לעשות, אם להתגרש או להישאר, אם להתפטר או להישאר בעבודה. לפעמים אדם אפילו מעדיף שלא תהיה לו בחירה, כדי להיפטר מהסבל של ההתלבטות. כאשר לאדם ברור לחלוטין שאין לו שליטה ושום בחירה, באותו רגע הרצון שלו מתבטל לגמרי. הוא כבר לא רוצה לשנות את המציאות, כי הוא יודע שהוא לא יכול לשנות אותה. במצב כזה, האדם חש שחרור מוחלט, משום שאין ... הרצוי למצוי. אז המציאות עצמה הופכת להיות בדיוק כפי שהוא רוצה. האם גם לאלוהים יש בחירה חופשית? אליעד כהן ממשיך ומסביר שגם לאלוהים עצמו אין בחירה חופשית, משום שגם הרצון של אלוהים נוצר ללא רצונו. אלוהים לא יכול היה לבחור את הרצון שלו עצמו, כי מלכתחילה לא היה לו רצון. מכאן שגם הגורם הראשון, כביכול אלוהים, אינו בעל בחירה חופשית. האדם המבין זאת לעומק הופך להיות האלוהים הראשון האמיתי, שמשמעותו שהאדם חווה את המציאות כולה כביטוי של רצונו העצמי. איך ניתן להשתחרר מהסבל באמצעות הבנת היעדר הבחירה? אליעד כהן מדגיש שהבנה עמוקה ואמיתית שאין לאדם שום בחירה מובילה לשחרור מוחלט. כאשר אין לאדם רצון שונה מהמציאות, הוא חווה שלמות אמיתית, משום שהכל קורה בדיוק כפי שהוא רוצה. הוא כבר לא סובל מהפער בין הרצון ...
הכל צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת?
הכל צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת?
... צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת? האם באמת יש בחירה חופשית, או שהכל נקבע מראש? השאלה האם לאדם יש בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש היא נושא מורכב, הנמצא במחלוקת עמוקה. מצד אחד קיימת האמונה שהכל נקבע מלמעלה, כמו באסלאם, שם מקובל להגיד הכל ... צפוי והרשות נתונה. האמירה הזאת מיוחסת לרבי עקיבא, ומשמעותה לכאורה שאלוהים יודע מראש כל מה שיקרה, ובכל זאת יש לאדם חופש פעולה ובחירה. למה רבי עקיבא טעה כשאמר שהכל צפוי והרשות נתונה? רבי עקיבא טען שהכל צפוי והרשות נתונה, אך הגישה הזו מציגה סתירה לוגית, ולכן הוא מתואר כמי שלא הבין באמת את מה שאמר. אם הכל אכן ידוע מראש, לא ייתכן שתהיה לאדם בחירה אמיתית. לפי אליעד כהן, רבי עקיבא היה צריך להיות מספיק חכם כדי להבין שאין טעם להילחם על אמונתו ולהתעקש עליה עד מוות. במקום זאת, היה ... אליעד כהן מדגיש שמי ששואל אם הכל נקבע מראש, למה לקום בבוקר? הוא גם שקרן וגם טיפש. הסיבה לכך פשוטה: אם האדם באמת הבין שאין לו בחירה חופשית, הוא לא אמור בכלל לשאול שאלות מסוג זה. עצם השאלה מניחה בטעות שהאדם צריך לבחור האם לקום בבוקר או לא, בעוד שבמציאות שאין בה בחירה חופשית אין מקום לשאלה כזאת בכלל, כיוון שהפעולות נעשות מאליהן בלי בחירה או החלטה עצמית של האדם. כיצד רבי נחמן מברסלב מסביר את עניין הבחירה החופשית? אליעד מציג את דבריו של רבי נחמן מברסלב שטען כי הסיבה היחידה שהאדם חושב שיש לו בחירה חופשית היא כי הוא לא מבין לעומק את הקשר שבין הידיעה לבין הבחירה. במילים אחרות, לפי רבי נחמן, מי שיש לו שכל אמיתי מבין שאין בחירה בכלל, כי הבחירה היא חלק מהידיעה האלוהית, וממילא אלוהים קובע לאדם את רצונותיו. מצד שני, רבי נחמן אמר גם שאם האדם רוצה לעשות משהו, הוא עושה אותו. אליעד מציין שהתלמיד של רבי נחמן, רבי נתן, לא הבין את העומק שבדברים האלה וחשב שזו הוכחה שיש לו באמת בחירה, בעוד שאליעד מסביר שהאדם למעשה מוגבל על ידי הרצונות שאלוהים מטיל עליו מלמעלה. האם גם לאלוהים יש בחירה חופשית? אליעד כהן מבהיר נקודה פילוסופית חשובה נוספת לגבי הבחירה של אלוהים עצמו. אם אלוהים יצר את הרצון של עצמו, עולה השאלה האם היה לו רצון לפני שיצר את רצונו. אם לא היה לו רצון, כיצד הוא יצר אותו? ואם היה לו רצון קודם, אז מה יצר את אותו רצון קודם? מכאן שגם לאלוהים אין בחירה חופשית באמת, והוא כבול במערכת של רצונות שמעליו, ולכן האלוהים שברא את העולם אינו בעל בחירה חופשית מוחלטת. למי יש באמת בחירה חופשית? אליעד כהן מסביר שבחירה חופשית מוחלטת אפשרית רק לאלוהים הראשון ביותר, אשר נמצא מעבר לכל רצון ולכל הגדרה. מבחינה אנושית, האדם מגלה שאין לו כלל בחירה חופשית. אך ברגע שהאדם יגיע להבנה מוחלטת שאין לו בחירה בכלל, הוא יהפוך לאלוהים עצמו ואז יוכל לחקור ולגלות מי באמת יצר את אלוהים. במצב תודעתי זה, שבו האדם מבין שהוא בעצמו האלוהות הראשונה, הוא יגיע למצב שבו קיימת בחירה חופשית מוחלטת. איך אפשר להגיע להבנה שאין בחירה חופשית, ולהשיג בחירה חופשית אמיתית? הדרך להשגת הבנה כזאת, לפי אליעד כהן, מתחילה בהתבוננות פנימית עמוקה של האדם אל תוך עצמו, עד שיגלה שהוא כלום, ואפילו להיות כלום זה יותר מדי. ברגע שהוא מגיע לנקודת האפס המוחלטת הזו, התודעה שלו משתנה, והוא מבין שאין לו שום בחירה חופשית. בשלב הבא, הוא הופך להיות תודעה אלוהית שחוקרת את עצמה בגוף ראשון, ורק אז מגלה גם מי יצר את אלוהים. בנקודה הזאת בלבד קיימת בחירה חופשית אמיתית, בחירה ללא כל מגבלה. מה המסקנה הסופית של אליעד כהן בנושא דטרמיניזם ובחירה חופשית? המסקנה שאליה מגיע אליעד כהן היא שכל מי שממשיך לשאול אם יש לו או אין לו
האם יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית?
האם יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית?
... יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית? האם יש לאדם בחירה חופשית? האם באמת קיימת בחירה חופשית לאדם, או שכל פעולה שאנו עושים נקבעת מראש? אליעד כהן עוסק בשאלה זו לעומק, תוך הבאת דוגמאות מפורטות רבות והסברים מגוונים הממחישים את הסוגיה בצורה יסודית ביותר. מהי בכלל בחירה חופשית? אליעד מתחיל בשאלה האם אדם באמת בוחר את מה שהוא עושה או את מה שהוא רוצה, ומציג את התפיסה האינטואיטיבית של רוב האנשים שמאמינים שיש להם בחירה חופשית. הוא מצטט את רבי נחמן שאומר שהבחירה החופשית מתבטאת באופן פשוט: אם אדם רוצה הוא עושה, ואם לא רוצה הוא לא עושה. אבל מצד שני, אליעד גם מביא את הגישה הנגדית לפיה אין לאדם בחירה חופשית כלל. הוא מבהיר כי לפי הגישה שאין בחירה, כל פעולה שאדם עושה נקבעת מראש, ואין באמת אפשרויות לבחור ביניהן. הוא נותן דוגמאות יומיומיות פשוטות כמו ההחלטה לשבת או לעמוד, ומנסה לברר האם באמת האדם בוחר בכל אחת מהפעולות הללו, או שפעולותיו מונעות על ידי סיבות נסתרות שאין לו שליטה עליהן. האם אפשר להוכיח שיש בחירה חופשית? אליעד עובר לשאלה האם ניתן להוכיח בצורה חד - משמעית שיש או שאין בחירה חופשית. הוא מסביר שהוכחה אמיתית לכך קשה מאוד, ואולי בלתי אפשרית, שכן כל ניסיון להוכיח לכיוון אחד מיד מציב שאלות ובעיות לגבי הכיוון הנגדי. לדוגמה, הוא מבקש מאחד המשתתפים לתת דוגמה לפעולה שיש לו עליה בחירה. המשתתף אומר שהוא בוחר את המילים שהוא אומר ברגע זה. אליעד שואל אותו בחזרה: מי בוחר לך את המחשבה שממנה המילים מגיעות?, ומכאן הוא ממשיך ומפרק את שאלת הבחירה למרכיביה: האם האדם הוא זה שבוחר את מחשבותיו, או אולי גם המחשבות עצמן באות ללא בחירה? מי בוחר את הרצון של האדם? אליעד מעלה נקודה חשובה נוספת לגבי הרצון עצמו - האם האדם בוחר את הרצון שלו, או שהרצון פשוט מופיע בתוכו? אם האדם לא בוחר את הרצון, אז האם אפשר בכלל לומר שיש לו בחירה? הוא ממחיש את זה דרך דוגמה מורכבת: אדם עומד על גשר, ודוחפים אותו, כך שהוא דוחף אדם אחר למטה, והאחרון מת. האם אפשר לומר שהאדם הראשון בחר לבצע את הפעולה? מצד אחד אפשר לומר שלא, כי הוא נדחף ולא בחר בעצמו לבצע את הפעולה. מצד שני, אם האדם דוחף בכוונה תחילה, ברור לנו שיש כאן בחירה ואחריות. אך מה קורה כשהמצב מורכב יותר, למשל כשאדם לא זוכר שהוא עשה פעולה מסוימת - האם זה אומר שאין לו
האם יש בחירה חופשית? הוכחה שאין בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, מהי בחירה חופשית? איך נברא העולם? הסיבה הראשונה, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה
האם יש בחירה חופשית? הוכחה שאין בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, מהי בחירה חופשית? איך נברא העולם? הסיבה הראשונה, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה
... יש בחירה חופשית? הוכחה שאין בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, מהי בחירה חופשית? איך נברא העולם? הסיבה הראשונה, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה האם יש בחירה חופשית או שהכל מוכתב מראש? אליעד כהן עוסק בשאלה מהותית ומורכבת: האם יש בחירה חופשית או שהכל דטרמיניסטי ומוכתב מראש? הוא מציג באופן מפורט שתי הוכחות מנוגדות, כאשר הוא טוען שניתן להוכיח באופן מוחלט שיש בחירה חופשית, וניתן גם להוכיח באופן מוחלט שאין בחירה חופשית. הדיון נפתח בשאלה מהי בכלל בחירה. אליעד מסביר שבחירה היא מצב שבו אדם רוצה משהו, ובהתאם לרצונו, הוא גורם לדבר לקרות. מה ההגדרה המדויקת של בחירה חופשית? אליעד מפרק את המושג בחירה חופשית ומסביר אותו לעומק. אם אתה עושה דבר מסוים מתוך רצון, לכאורה אתה בוחר לעשות אותו. לדוגמה, אם אדם רוצה לשתות מים, אז הוא שותה כי היה לו רצון, ולכן לכאורה זו בחירה. אולם, אליעד שואל מיד: מדוע האדם רצה לשתות? התשובה היא משום שהיה לו חיסרון. כאשר אדם פועל מתוך חיסרון, זו כבר לא בחירה חופשית אמיתית. בחירה חופשית מוחלטת היא כאשר לאדם אין שום דחף או חיסרון, והוא בכל זאת פועל. האם אלוהים ... ממשיך להסביר את הנושא דרך דוגמה של אלוהים. האם לאלוהים, שלכאורה מושלם ואין לו שום חיסרון, הייתה בחירה חופשית כאשר ברא את העולם? אם אלוהים הוא שלמות ואין לו שום צורך או חיסרון, למה הוא ... שאלוהים רצה בלי סיבה זה בעצם לומר שהוא פעל ללא שום סיבה וללא שום דחף, וזה מנוגד להגדרה שלנו לבחירה. ולכן, אם פעולה נעשית ללא שום רצון או סיבה, זו כבר לא בחירה. מכאן ניתן להסיק שאלוהים בעצם לא בחר לברוא את העולם, אלא שזה קרה מעצמו. האם אפשר ... את העניין: לומר שאלוהים רצה משהו ללא שום סיבה, זה כמו להגיד שאלוהים רצה בלי לרצות, או בחר בלי לבחור. אם אדם עושה פעולה בלי רצון או ללא קשר לרצונו, לא ניתן לקרוא לכך בחירה. מצד שני, לומר שרצה מתוך חיסרון, גם זה לא נקרא בחירה חופשית, אלא תוצאה של חיסרון שחייב אותו לפעול. לכן, אליעד מדגיש, כאשר מנסים להסביר ... הולך ברחוב ונופלת לו ביצה על המדרכה, האם הוא בחר לשבור את הביצה? ודאי שלא. הדבר פשוט קרה, ללא בחירה. באופן דומה, אם אלוהים יצר את העולם ללא שום חיסרון, אז גם הוא לא בחר אלא הבריאה התרחשה בעצמה, כמו שהאדם שנופל ושובר את המדרכה לא בוחר בכך באמת. למה אי אפשר להוכיח חד - משמעית שיש או אין בחירה? אליעד מראה שיש בעיה לוגית בלהוכיח את קיום או אי קיום הבחירה החופשית. אם אדם עושה פעולה בגלל רצונו, הוא לא באמת יכול להתנגד לרצון, ואז זו לא בחירה חופשית. אם הוא עושה פעולה ללא סיבה, זו גם לא בחירה אמיתית כי היא קרתה מעצמה. הוא נותן דוגמה נוספת: אם אדם טוען שהוא יכול להתנגד ... בחר להתנגד לו? אם הוא עונה: כי רציתי, הרי שהרצון שוב שולט בו והוא לא באמת חופשי. כך, כל הגדרה של בחירה מובילה לפרדוקס שבו אי אפשר באמת להגיע למסקנה חד - משמעית. האם אלוהים מחויב לרצון ...
בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד?
בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד?
בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד? האם קיימת בחירה חופשית באמת? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בנושא הבחירה החופשית, ומנסה להראות כיצד המושגים בחירה חופשית והעדר בחירה חופשית הם למעשה ביטויים שונים לאותו הדבר. אליעד פותח בטענה כי בחירה חופשית משמעותה פעולה שהרצון קדם לה. אם אדם בוחר פעולה מסוימת, הרצון של אותו אדם הוא שבחר את הפעולה הזו. מכאן עולה שאלה מהותית: מה גרם לאדם לרצות את מה שהוא רוצה? אליעד מציע שתי אפשרויות מרכזיות לגבי השאלה הזאת. אפשרות ראשונה היא שהכל מתרחש באקראיות מוחלטת. במצב כזה, הבחירה כלל לא קיימת, כיוון שאין סדר או סיבה כלשהי לאירועים. האפשרות השנייה מניחה קיום של תכנון כלשהו בעולם, כלומר, שיש ... או התבונה הראשונה שמניעה את העולם. הוא שואל האם לתבונה זו יש רצון כלשהו, והאם היא בעצמה רוצה את הרצון הזה. ההנחה של אליעד היא כי מי שבאמת בוחר הוא לא מי שמבצע פעולה, אלא מי שיוצר את הרצון המוביל לפעולה זו. לכן, אם מישהו גורם לאדם אחר לרצות לעשות משהו, אותו גורם הוא שבחר ולא האדם עצמו. השאלה המרכזית של אליעד היא מה יצר את הרצון הראשון? מה קדם לו? האם הרצון הראשון הוא תוצאה של בחירה או לא? אליעד מציין כי כאשר מדברים על הנקודה הראשונה, הפרספקטיבה משתנה, כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ... הוא נוצר באופן אקראי לגמרי. אם הרצון הראשון נוצר מסיבה, מיד נשאל מה הסיבה שהובילה לסיבה הזו וכך הלאה עד אינסוף, מה ששוב שולל את רעיון הבחירה החופשית. לעומת זאת, אם הרצון הראשון נוצר ללא סיבה, המשמעות היא שהוא אקראי, וגם כאן אין בחירה חופשית, כי לא הייתה סיבה שתיצור בחירה כלשהי. אליעד מבהיר שהשאלה אם הרצון הראשון נוצר מסיבה או ללא סיבה היא בעצם שאלה טיפשית. מדוע? כי הוא מציע רעיון ... מעצמו, על ידי אותו כלום או העדר רצון, שאותו הוא מתאר כישות בלתי מוגדרת, חסרת סיבה. במצב כזה, אם אותו כלום יצר את הרצון, הרי שהוא עשה בחירה כלשהי. גם אם אנחנו לא מבינים כיצד בדיוק הוא עשה את זה, עדיין הוא זה שעשה, ולכן לא ניתן לומר שאין בחירה. מצד שני, אם מקבלים שהרצון הראשון נוצר ללא סיבה, אז שוב, זהו מצב של חוסר בחירה, כיוון שלא היה דבר שהניע את הרצון הזה להיווצר. אליעד טוען כי שתי נקודות המבט הללו משנות את ההגדרה של מהי בכלל בחירה. כלומר, גם פעולה שנעשית ללא רצון יכולה להיחשב כבחירה אם היא מתרחשת בפועל. האם אפשר להבין את הבחירה כמציאות אפשרית בלבד? אליעד מוסיף פרספקטיבה נוספת: עצם השימוש במושג בחירה מניח את האפשרות שיש גם אי - בחירה. אם קיימת אפשרות לבחור, משמעות הדבר היא שהבחירה איננה הכרחית ויכלה להיות גם אחרת. הוא מציע לשאול מדוע דווקא הבחירה הזו נעשתה ולא אחרת, שהייתה יכולה להיות אקראית לחלוטין. כך עולה שההבדל בין בחירה לאקראיות או חוסר בחירה הוא עצמו רק עוד מושג נברא. מעל כל ההבחנות הללו, טוען אליעד, קיים דבר כללי וגבוה יותר. ברמה העליונה הזו אין משמעות להבדלים בין מושגים כמו סיבה, רצון, בחירה או אקראיות. ברמה זו, כל המושגים הם אפשרויות בלבד, ואף אחת מהם אינה מחויבת. במקום זאת, קיימת אמת אחת כללית יותר, שבה אין שום הבדל בין קיום הבחירה להעדרה. מהו המסר המרכזי על בחירה חופשית? המסר המרכזי שאליעד מציע לנו לקחת מכאן הוא שחשוב להתבונן לעומק במושגים של
אפשרויות בחירה בתהליך רכישה, פחד מהחמצה של לקוח, FOMO של לקוח, קבלת החלטות בזמן רכישה, לתת ללקוח לבחור, לתת ללקוח להחליט, אפשרויות בתהליך מכירה, אפשרויות בתהליך רכישה, האם להציג ללקוח אפשרויות בחירה? לבחור לקנות, האם לתת אפשרויות בחירה ללקוח? בחירה בתהליך מכירה, אפשרויות בחירה בתהליך מכירה
... בחירה בתהליך רכישה, פחד מהחמצה של לקוח, FOMO של לקוח, קבלת החלטות בזמן רכישה, לתת ללקוח לבחור, לתת ללקוח להחליט, אפשרויות בתהליך מכירה, אפשרויות בתהליך רכישה, האם להציג ללקוח אפשרויות בחירה? לבחור לקנות, האם לתת אפשרויות בחירה ללקוח? בחירה בתהליך מכירה, אפשרויות בחירה בתהליך מכירה כאשר באים למכור מוצר ללקוח, צריכים לדעת איך משפיע על הלקוח המצב שבו יש לו כמה אפשרויות בחירה שונות, שהוא צריך לבחור ביניהן. כגון לדוגמה לקוח שבא לרכוש רכב, שאפשרי להציג לו רכב אחד ולומר לו שיש לו רק אפשרות בחירה אחת של לרכוש או לא לרכוש את הרכב. אבל אפשרי גם לומר לו, שיש לו כמה אפשרויות בחירה, של כמה דגמים שונים וכולי. אז איך בעצם משפיעות אפשרויות בחירה על תהליך הרכישה. ואתן כאן כמה נקודות מבט. יכול לדוגמה להיות לקוח, שרוצה להרגיש שהוא בוחר בין אפשרויות שונות ושהוא לא רוצה להרגיש שכאילו נכפה עליו מה לרכוש. לדוגמה לקוח שחייב לרכוש כאן ועכשיו מוצר ... נכפית עליו. ואז הלקוח עשוי להתנגד לרכישה, לא בגלל שהמוצר לא טוב לו, אלא בגלל שהוא מרגיש שהעסקה נכפית עליו. במקרה כזה לדוגמה, יש היגיון לתת ללקוח אפשרויות בחירה, כדי שהוא ירגיש שהוא בחר בחירה חופשית שלו, בתהליך המכירה. יכול גם להיות מצב שאנחנו נרצה שלקוח ירצה לרכוש מוצר X, וכדי לעודד אותו לרכוש את המוצר, אנחנו נרצה לגרום לו לראות עוד יותר טוב את היתרונות של המוצר X. ואת זה נוכל לעשות על ידי זה שניתן לו עוד אפשרות בחירה של מוצר Y שהוא הרבה פחות מתאים ללקוח בצורה ברורה וחד משמעית. כגון לדוגמה שנציג ללקוח מוצר הרבה יותר יקר, שהלקוח לא יכול להרשות לעצמו לרכוש אותו. אבל שמצד שני הלקוח ירגיש שהוא כן תאורטית יכול לרכוש אותו. כדי שהוא ירגיש שכן יש לו כאן אפשרות בחירה. ואז כאשר הלקוח רואה כמה אפשרויות בחירה, שרק אחת מהן טובה לו, אז בעצם מופעלת עליו מניפולציה, שהוא יכול לחשוב, שמאחר שאפשרות X עדיפה על אפשרות Y או ... כדי הוא כאילו מניח שהוא מבצע עסקת רכישה. ואז נשתל ללקוח במוח, שכאילו הוא חייב לרכוש, רק שהוא מתלבט לגבי האפשרויות. אפשרות נוספת, שנציג ללקוח עוד אפשרויות בחירה, כדי לשדר לו אמינות בתהליך המכירה, שמנסים להתאים את המוצר לצרכים שלו. דהיינו, שהלקוח ירגיש שהמוצר לא סתם ... כן יכול להתאים ללקוח. אבל אנחנו חוששים שהלקוח יחשוב לעצמו, שלא הגיוני שהמוצר מתאים לו. או שאולי המוצר לא בהכרח מתאים ללקוח, אז נוכל להציג ללקוח אפשרויות בחירה, כדי לשדר ללקוח שיש כאן תהליך של התלבטות ודיוק של צרכי הלקוח. בפרט אם האפשרות הנוספת יותר זולה ויותר טובה ... יותר מתאימה ללקוח. ואז יש יותר סיכוי לסגור את ההצעה השניה, כי היא משדרת ללקוח אמינות, לגבי איש המכירות. עד כאן היו רעיונות ללמה כן לתת ללקוח כמה אפשרויות בחירה. אבל צריכים לדעת שכאשר נותנים ללקוח כמה אפשרויות בחירה, יש בזה גם חסרונות. לדוגמה לקוח שקשה לו להחליט, או לקוח שסובל מ FOMO פחד מהחמצה, או לקוח שתמיד חושש שהוא ... משהו עוד יותר טוב, או לקוח שיראה בכל אחת מהאפשרויות, את החסרונות שיש בה, בגלל שהוא ראה את היתרונות שיש באפשרויות האחרות. בכל המקרים האלו, לתת ללקוח אפשרות לבחור בין מוצרים שונים עשויה להרוס את העסקה. כי הלקוח מתלבט בין האפשרויות השונות ולא מסוגל להגיע להחלטה. כמו חמורו של בורידן, שלא ידע אם לאכול או לשתות, אז הוא מת ברעב ובצמא בו זמנית. ולכן, כאשר נותנים ללקוח אפשרויות בחירה, חייבים לקחת בחשבון האם וכמה אפשרויות בחירה לתת ללקוח. איך להציג כל אפשרות בחירה, מה לפני מה וכולי? אילו אפשרויות בחירה לתת ללקוח וכולי. ולזכור? שלפעמים העסקה לא תתבצע, לא בגלל שהמוצר לא טוב, אלא בגלל שיש יותר מידי אפשרויות, שאז הן מקשות על ההחלטה. כי המוצר לעולם אינו מושלם. ויש כאלו שמתקשים לקבל החלטות. ועודף אפשרויות בחירה, ישפיע עליהם לרעה. בקיצור, צריכים לבחור בחוכמה איך להציג ללקוח אפשרויות בחירה.
תחושת בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית
תחושת בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית
... בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית האם באמת קיימת בחירה חופשית? אליעד כהן מציג בהרצאה זו ניתוח מעמיק על מושג הבחירה החופשית, תחושת בחירה חופשית, וההבדל בין רצון חופשי לבין רצון כפוי. השאלה המרכזית שעומדת בבסיס ההרצאה היא האם באמת יש לאדם בחירה חופשית, או שמא הכל כפוי עלינו על ידי המחשבות והתחושות שבתוכנו. אליעד מסביר כי כאשר אנו עושים פעולה כלשהי, יש לנו תחושה שהפעולה נעשית מתוך בחירה חופשית או מתוך כפייה. הוא מציג את המנגנון הפסיכולוגי והקוגניטיבי שמייצר תחושות אלו. המוח שלנו מורכב מכמה סוגים של מחשבות: מחשבות ... אחת לשנייה (אני הולך ואני רוצה ללכת), נוצרת תחושה של בחירה חופשית. לעומת זאת, כאשר יש פער בין המחשבות (אני הולך ואני לא רוצה ללכת), נוצרת תחושת כפייה. מהי כפייה ומה קובע אם פעולה נכפתה ... אין תחושת כפייה. האם פעולה הנעשית מתוך סיבה נחשבת לבחירה חופשית? אליעד מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה בגלל סיבה ברורה - למשל אוכל בגלל שהוא רעב. האם פעולה כזו היא בחירה או כפייה? התשובה, לפי אליעד, תלויה בהתייחסות של האדם לסיבה: אם האדם מקבל את הסיבה, הוא יחווה תחושה של בחירה. לעומת זאת, אם האדם מתנגד לסיבה אך עדיין מבצע את הפעולה, הוא יחוש כפייה. אליעד מציין שאין דבר כזה פעולה בלי סיבה. לכל פעולה יש סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת, אך באותו זמן אין גם כפייה מוחלטת. בכל פעולה שאדם עושה, יש תערובת של תחושת בחירה ותחושת כפייה, וההבדל הוא רק במידת ההתנגדות הפנימית של האדם לסיבות הקיימות. האם אפשר לרצות משהו בלי סיבה בכלל? אליעד מסביר שלא ... עצמו ללא סיבה או ללא קשר לסיבות אחרות. האם קיימת תחושת בחירה אמיתית או שהכל משחק של מחשבות? אליעד מדגיש כי תחושת הבחירה היא למעשה משחק של מחשבות. המוח אומר לנו בו - זמנית מה אנחנו עושים ומה אנחנו רוצים לעשות, והשילוב בין המחשבות הללו הוא שיוצר תחושת בחירה או תחושת כפייה. כאשר אנחנו מזדהים עם סיבה מסוימת, נרגיש שבחרנו בה, אבל כאשר אנחנו חשים שסיבה מסוימת נכפית עלינו ואנחנו מתנגדים ... בלתי רצוני וללא סיבה ברורה. פעולה כזו אינה נחשבת לבחירה חופשית משום שאין לה סיבה מודעת. אך אם האדם חש שהיה יכול להתנגד לפעולה ועדיין מבצע אותה, הוא יוכל לחוות את הפעולה כבעלת סיבה, אפילו אם אינה מודעת לחלוטין. מהי ההגדרה הנכונה של בחירה חופשית? אליעד מציין שאין הגדרה מוחלטת וחד - משמעית לבחירה חופשית. מדובר במושג סובייקטיבי לחלוטין, והוא תלוי בפרשנות האישית שלנו לגבי המושגים רצון, סיבה וכפייה. ההגדרה שלנו לבחירה חופשית יכולה להשתנות בהתאם לנקודת המבט או למצב הרוח שלנו. לכן, הדיון סביב בחירה חופשית הוא במידה רבה דיון על המשמעות האישית שכל אדם נותן למושגים אלו. האם יש בחירה או אין בחירה בכלל? לסיום, אליעד מבהיר כי מבחינה מוחלטת, לא קיימת בחירה חופשית מלאה אך גם לא קיימת כפייה מוחלטת. המציאות היא תמיד איפשהו באמצע: מצד אחד, שום דבר אינו מתרחש ללא סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת. מצד שני, אנחנו תמיד יכולים למצוא נקודת מבט שבה נרגיש שהדברים קורים בהתאם לרצוננו, ולכן אין גם כפייה מוחלטת. הכל ... האישית ובאופן שבו המחשבות מתעצבות במוחנו. האם יש בחירה חופשית? מהי כפייה? תחושת רצון חופשי האם הכל כפוי מראש? האם רצון בלי סיבה אפשרי? ההבדל בין כפייה ל
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לבחור יועץ? לאיזה יועץ להקשיב? איך לדעת איזו עצה חכמה? על איזה יועץ לסמוך, איך לבדוק את היועץ? סוגים של יועצים, סוגים של מטפלים, יועץ חכם, יועץ טיפש, איך לדעת למי להקשיב? לאיזו עצה להקשיב? איך לדעת מה לבחור? איך להחליט?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: בחירה, איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם עצבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: בחירה, איך לשפר את הזיכרון? איך להצליח בראיון עבודה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לא להישחק בעבודה? איך לפרש חלומות? איך לשנות תכונות אופי? איך להעריך את עצמך? איך להעביר ביקורת בונה? איך למצוא זוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להתמודד עם גירושין? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לנהל את הזמן? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לחנך ילדים? איך להצליח בזוגיות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך לקבל החלטות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להיגמל מהימורים? איך להיות מאושר ושמח ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך נוצר העולם? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה העולם קיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה לא להתאבד? האם הכל אפשרי? האם יש משמעות לחיים? האם המציאות היא טובה או רעה? מהי תכלית ומשמעות החיים? מה המשמעות של החיים? האם אפשר לדעת הכל? האם יש בחירה חופשית? בשביל מה לחיות? האם יש או אין אלוהים? איך להנות בחיים? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך להיות מאושר? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? אולי אנחנו במטריקס? למה יש רע בעולם? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מורה רוחני, קואצ'ר לילדים, קואצ'ר בנושא בחירה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2656 שניות - עכשיו 15_07_2025 השעה 10:11:56 - wesi1