מהי אחדות אמיתית ומה הטעות הנפוצה בהבנתה?

הרבה אנשים בטעות חושבים שהמשמעות של המונח "אחדות" היא שהכל מחובר, שכל הדברים ביקום הם ישות אחת המחוברת זו לזו, ושהכל הוא בעצם רצף אחד. אליעד כהן מסביר שזוהי טעות נפוצה ולא מדויקת בהבנת האחדות. האחדות האמיתית של המציאות אינה מוגדרת כחיבור של כל הישויות, אלא היא בעצם הדבר שנמצא לפני כל ההגדרות, לפני הזמן והמקום ולפני כל ההבדלים.

לדוגמה, כאשר אדם אומר "הבנתי שהכל אחד", הדבר עצמו מעיד שהוא עדיין לא הבין באמת את משמעות האחדות, כי הוא עדיין מבחין בין "הכל אחד" לבין "הכל לא אחד". עצם ההבחנה הזו מעידה על נפרדות. אם באמת הכל היה אחד, לא הייתה אפשרות להבדיל בין אחדות לנפרדות.

מדוע אנשים לא מבינים נכון את המושג "הכל מחובר"?

כאשר אדם טוען שהבין ש"הכל מחובר", הוא עדיין לא חווה באמת את האחדות, מכיוון שעצם העובדה שהוא רואה דברים כנפרדים ואז מחוברים, מעידה שעדיין יש אצלו תפיסה של זמן, מקום ונפרדות. למשל, אף אחד לא מסתכל על היד שלו ואומר שהיד הזו היא אחת עם היד השנייה, כי ברור לו לגמרי שזו אותה יד. ברגע שהוא צריך לציין שהיד הזו והיד הזו הן אחת, זו הוכחה לכך שהוא עדיין חווה נפרדות. אם הן באמת היו אחת, לא היה צורך בכלל להצהיר זאת.

האחדות האמיתית היא מצב שבו האדם כלל אינו מסוגל להבדיל בין הדברים, לא בזמן ולא במקום. במצב זה, אין בכלל מקום לציין שהכל הוא אחד, כי אין משהו אחר מלבד אותה ישות אחת ויחידה.

מהי הטעות הנפוצה לגבי מהות הכלום?

טעות נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאנשים רבים מדמיינים את המושג "כלום" או "אין" כמקום ריק או כחלל ריק. אבל גם זה אינו נכון. כלום אמיתי איננו מקום ריק. כי אפילו מקום ריק הוא עדיין ישות, הוא עדיין סוג של משהו. כלום אמיתי פירושו שאין בכלל מקום ואין בכלל זמן. זו לא חוויה של יקום ריק, אלא חוסר מוחלט של כל הגדרה או יישות.

לדוגמה, אם תנסה לקחת את כל היקום, למחוק אותו ואז לדחוס את כל המקום לתוך נקודה אחת קטנטנה, עדיין תישאר עם תחושת מקום מסביב לנקודה הזו. המוח עדיין ימשיך לדמיין עוד מקום. זו אינה חוויית הכלום האמיתית. חוויית הכלום האמיתית היא כאשר אפילו האפשרות לדמיין מקום או זמן איננה קיימת.

איך אפשר להבין לעומק את המושג כלום מוחלט?

אליעד כהן מסביר שכדי להבין באמת מהו כלום מוחלט, האדם צריך לדמיין את כל הדברים הקיימים ביקום, כולל כל צירי הזמן ומרחב המקום, ולדחוס את כולם לנקודה אחת ורגע אחד. שם, בנקודה הזו, אין יותר הבדל בין מקום לזמן ואין שום אפשרות של אירוע או הגדרה. זה לא סתם מקום ריק או חלל שחור, אלא היעדר מוחלט של כל הגדרה ושל כל אפשרות לקיום, אין עבר ואין עתיד, אין "יהיה" ואין "היה".

מה ההבדל בין אחדות לנפרדות באחדות האמיתית?

אחרי שהאדם יבין לעומק את המשמעות של האחדות המוחלטת, הוא יגיע להבנה שהיא בעצם רק צד אחד של המטבע. הצד השני הוא הנפרדות. אחדות אמיתית ונפרדות קיימות ביחד כישות אחת ממש. כלומר, אם הצלחת להבין באמת מה זו אחדות מוחלטת ומהו כלום מוחלט, רק אז תוכל להבין שאין כלל הבדל בין אחדות לנפרדות. המצב הסופי הוא לראות בבירור שאין הבדל בין לומר "הכל אחד" לבין לומר "הכל נפרד", כי למעשה האחדות והנפרדות הן אותו הדבר בדיוק.

מדוע האדם עדיין רחוק מהאחדות כאשר הוא מודע לה?

נקודה חשובה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאם האדם יודע שהוא חווה אחדות, סימן שהוא עדיין בנפרדות. באחדות האמיתית אין בכלל הבדל בין "אני" לבין "לא אני", ולכן אין שום אפשרות לדעת שאתה חווה אותה. מי שאומר "חוויתי אחדות" לא באמת חווה אותה. באחדות אמיתית האדם אינו מודע אפילו לעצמו, ולכן לא יכול להיות מודע לכך שהוא חווה משהו.

גם כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא כלל אינו מודע לכך שהוא יודע מהי אחדות, זו עדיין אינה השלמות המוחלטת, כי גם מצב זה נמצא בקשר בלתי נפרד עם הנפרדות. מצב של אחדות אמיתית הוא המצב שבו לא ניתן כלל להבדיל בין אחדות לנפרדות.

איך מתבצעת ההבנה האמיתית של האחדות?

לסיכום, ההבנה האמיתית של האחדות מתרחשת רק כאשר האדם מתעלה על ההבחנה בין מקום לזמן, בין אני ללא - אני, ומבין באמת מהו כלום מוחלט. רק אז הוא יגיע למצב שבו אין הבדל בין אחדות לנפרדות, וזהו המצב האולטימטיבי של הבנת המציאות.