אליעד כהן מדבר על השאלה החשובה: "האם אתה מאושר באמת?". רבים מבטיחים דרכים לאושר: "תעשה כך וכך, ותהיה מאושר", אך האם האושר הזה אמיתי? הוא מסביר שהדרך לבדוק אם אתה באמת מאושר היא פשוטה: אם אתה עדיין שואל את עצמך "האם אני מאושר?", סימן שאתה לא מאושר. בדיוק כמו אדם רעב או צמא, שאם באמת היה שבע, לא היה ממשיך לחפש אוכל או מים. אדם שבאמת מאושר מפסיק לחפש את האושר, משום שהוא כבר נמצא בו.
מה הבעיה באושר שמגיע מבחוץ?
אליעד מסביר שאדם תמיד מחפש להרגיש טוב יותר, ולכן אף פעם אינו מאושר לגמרי. גם אם יציעו לאדם לקבל כל מה שירצה, תמיד ירצה עוד קצת מעבר לכך. הבעיה השנייה היא שאם אדם מרגיש טוב, הוא מיד חושש לאבד את הטוב הזה, כי האושר שלו תלוי בדבר חיצוני. כשאדם תלוי במשהו חיצוני כדי להיות מאושר, הוא מפחד לאבד את הדבר הזה, וכך הוא שוב אינו מאושר לחלוטין. כל מתנה שנותנים לאדם מביאה איתה גם פחד ואי - שקט פנימי מחשש לאובדן.
למה האדם תמיד רוצה יותר?
אליעד מסביר כי הסיבה שאדם תמיד רוצה יותר היא כי בתוך תוכו הוא יודע שיש משהו שיכול להיות טוב יותר. האדם מאמין שיש הבדל בין טוב לרע, ולכן הוא תמיד ירגיש שמשהו חסר לו. אין דבר בעולם שיכול לגרום לאדם להרגיש שלמות אינסופית, משום שהרצון של האדם תמיד יהיה לקבל יותר. לכן, הדרך היחידה להגיע לאושר אמיתי היא להפסיק לחפש אותו.
מה משמעות הפסקת החיפוש אחר האושר?
אליעד מדגים זאת באמצעות בעלי חיים: חתול או ציפור אינם מחפשים "אושר". הם מחפשים אוכל ומים, אך מושג האושר לא קיים מבחינתם. כך האדם יהיה באמת מאושר רק כשהמילה "אושר" תאבד את משמעותה לחלוטין. מבחינתו, לא יהיה יותר מושג של "אושר" או "לא אושר", משום שאין לו משמעות. הוא חי את חייו ללא כל מחשבה על אושר או חוסר אושר.
האם אפשר בכוח הרצון להפסיק לחפש אושר?
אליעד מסביר שלא ניתן להפסיק לחפש אושר באופן מלאכותי, כי זו תוצאה של הבנה פנימית עמוקה. גם אם אדם ינסה להכריח את עצמו להפסיק לחפש אושר, זה לא יעבוד, כי תמיד ירגיש שמשהו חסר לו. אדם יכול להפסיק לחפש אושר רק אם הוא באמת יבין מדוע הוא מבחין בין טוב לרע, ומי קבע בכלל שזה טוב וזה רע.
איך מגיעים להשתוות פנימית בין טוב ורע?
אליעד מתאר את התהליך שבו אדם שואל את עצמו בכל רגע: "מי החליט שזה טוב וזה רע?", "מדוע אני רוצה דבר אחד ולא רוצה דבר אחר?". ככל שאדם יחקור עמוק יותר, הוא יגיע להבנה שבצד האמת הכל אחד, והכל טוב באותה מידה. הוא עדיין יחווה את הטוב ואת הרע בעולם, אך במקביל ירגיש השתוות פנימית. כלומר, הוא יבין שבאופן עמוק ופנימי הכל שווה, ולכן לא יהיה לו צורך לחפש משהו "יותר טוב".
מה ההבדל בין הפרספקטיבה החיצונית והפנימית על אושר?
אליעד מסביר שגם אחרי שאדם יבין שהכל אחד, עדיין תהיה לו חוויה של טוב ורע ברמה החיצונית. הוא ימשיך לפחד מדברים רעים ולרצות דברים טובים, כי בעולם יש טוב ויש רע. אבל ברמה הפנימית, האדם יחווה את הכל כאחד. בפנימיות שלו הוא יחווה שקט נפשי מוחלט, כי הכל אחד ואין משמעות אמיתית למושג "אושר".
איך לבדוק אם אתה באמת מאושר?
המבחן הסופי שמציע אליעד הוא פשוט: לשאול את עצמך אם אתה עדיין מחפש אושר. אם אדם מבטיח לך אושר על ידי פעולה מסוימת, שאל אותו: "אם אני אעשה זאת, האם אפסיק לחפש אושר? האם אני אפסיק לחשוב שיש משהו טוב יותר או לחשוש שמשהו יהיה גרוע יותר?". אם התשובה היא שעדיין תחפש את האושר, סימן שההבטחה הזו לא אמיתית. רק כאשר אדם מפסיק באופן מוחלט לחפש את האושר, אפשר להגיד שהוא מאושר באמת.
אליעד מדגיש שאי אפשר לרמות את הלב. הלב תמיד יידע אם האדם מאושר באמת או לא. ולכן, הדרך היחידה לאושר אמיתי היא לחפש את האמת על משמעות הטוב והרע, להגיע להבנת האחדות ולהפסיק באופן טבעי את החיפוש אחר האושר. כך יגיע האדם לשלווה פנימית אמיתית ולחוויה של אושר מוחלט ואמיתי.
- איך להיות מאושר באמת?
- למה תמיד חסר משהו בחיים?
- מהו אושר אמיתי?
- כיצד להפסיק לחפש את האושר?
- מה זה אחדות אמיתית?
- מי מחליט מה טוב ומה רע?
- איך להגיע להשתוות פנימית?
אך אם האדם באמת היה מאושר, לא היה שואל האם באמת הוא מאושר, כמו אדם שאכל ושתה, לא יהיה צמא או רעב יותר, ואם כן, עדיין לא שבע.
ויש גם את האדם שיחווה שחסר לו משהו, שיהיה רעב, ואף על פי כן יהיה מאושר.
הדרך לדעת אם אתה מאושר, אם אתה מרגיש טוב, זה ברגע שאין שאלה אם אתה מרגיש טוב, ואם הפסקת לחפש להרגיש יותר טוב, ויש יישות אחת בעולם שאי אפשר לרמות אותה, ואישות זו היא הלב, את הלב אי אפשר לשקר שהוא מרגיש טוב.
ואם ישאל האדם שאלה, איזו מציאות שיתנו לך תהיה מאושר בשלמות, והאדם ימצא שתמיד הוא ירצה יותר טוב, גם אם יהיה לו את האדם במלואו.
והצרה הנוספת שאם יהיה טוב עבור האדם, אוטומטית תחשוש לאבד את הדבר, כי זה טוב שתלוי בדבר.
והידיעה שאדם מאושר, ברגע שהפסיק לחפש את האושר, ידע שמבחינתו הוא לא נותן משמעות לאושר, כמו חתול, הוא אינו מחפש את האושר, או הציפור, אינה מחפשת את האושר, מחפשת אוכל ונודדת, אך אין חיפוש, וגם האדם יהיה מאושר ברגע שיפסיק לחפש.
ונראה את האדם שיעשה דבר אחד ורק דבר אחד, ויגיד שאין שום דבר שיכול להיות דבר טוב יותר מזה, בדבר היחיד הזה יש שלמות מוחלטת, ואין כזה דבר!
והאדם רוצה תמיד יותר טוב, כי בתוכו יודע שיכול להיות יותר טוב, לכן תמיד יחפש יותר טוב, ועל האדם לבדוק מדוע הוא מבדיל בין הטוב לרע, מדוע בני האדם נתנו פרשנות לטוב כטוב ולרע כרע, ומי החליט שזה טוב וזה רע, ושאת זה צריך לרצות ואת זה לא אמורים לרצות.
ולשאול ולמצוא את האמת, גם אחרי שהאדם יבין שהכל אחד, הוא ירגיש טוב ורע, אבל בו בזמן גם ירגיש בפנימיות באחדות שהכל טוב והכל אחד.
למרות שבחוויה של הנפרדות עדיין מרגישים את הטוב ואת הרע, אבל כיוון שיש את הפרספקטיבה הפנימית באופן וודאי של אחדות והשתוות, אז בנפרדות מבינים שזה משחק ושיש אושר אמיתי פנימי, למרות שעדיין מרגישים טוב, או רע.
ושלא יעבדו עליכם, כי אם עדיין תשאלו את עצמכם אם אפשר להרגיש יותר טוב, עדיין לא הבנתם את חוויית האחדות, ואם תבינו בשלמות, ההבנה תביא לחוויה, ואז לא תהיה שאלה, ויהיה אושר אמיתי.