9:53איך אדם מאושר חושב? מה זה להיות מאושר? האם אתה מאושר? האם אתה רוצה להיות מאושר? האם אתה לא מאושר? האם היית רוצה להיות מאושר? איך ילדים מאושרים? אושר של חתול, האם אלוהים מאושר?
מה אדם מאושר באמת יענה לשאלה "האם אתה מאושר"?
אליעד כהן דן בשאלה הפשוטה לכאורה: "האם אתה מאושר?" תוך כדי הצגת דוגמאות והשוואות שנועדו להבהיר את המורכבות שמאחוריה. השאלה נראית לכאורה פשוטה - בדיוק כמו לשאול אדם עשיר אם יש לו כסף או לשאול רץ מהיר אם הוא יודע לרוץ מהר. בעוד התשובות לשאלות הפשוטות הללו ברורות מאליהן ("כן"), שאלת האושר מסתבכת במהירות, מכיוון שלא ברור אם אדם מאושר באמת יענה "כן", "לא", או אפילו "לא יודע". אליעד מדגים: אם תשאל חתול או ילד קטן אם הם מאושרים, מה הם יענו? חתול לא נראה סובל, אך אי אפשר לומר עליו בוודאות שהוא מאושר, כיוון שהוא אינו מודע למושגים של טוב או רע. גם ילד קטן, שלכאורה חווה אושר טבעי ללא דאגות, לא היה יודע איך לענות על שאלה זו, למרות שמבוגרים מתבוננים בו ואומרים שהוא מאושר כי "לא אכפת לו מכלום".
האם אפשר לזכור את העבר הרע ועדיין להיות מאושר?
אליעד מציג דוגמה של אדם שחווה בעברו תקופה קשה אבל חי לאחר מכן שנים רבות וטובות. גם אם האדם זוכר היטב את התקופה הרעה, הוא עדיין יכול להגדיר את עצמו כמאושר כיום, משום שהזיכרון אינו בהכרח מפריע לחוויית האושר בהווה. דוגמה זו מצביעה על כך שהאושר אינו מחייב מחיקה של כל זיכרון רע, אלא יכול להיות תחושה עכשווית של סיפוק ושלמות למרות הזיכרונות הקשים.
מה בעצם ההגדרה של להיות מאושר?
אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מדגיש היא השאלה מהי בכלל המשמעות של "להיות מאושר". הוא מציע שאם אדם טוען שהוא מאושר, צריך לשאול אותו: האם כשהוא רעב הוא ירצה לאכול? אם התשובה היא "כן", אז הוא כנראה לא מאושר באופן מוחלט, כי הוא עדיין מרגיש שחסר לו משהו. זו שאלה מורכבת, כי אושר מוחלט, לפי הגדרה זו, פירושו לא לחוש בשום חוסר ולא לרצות דבר מעבר למה שיש לך כרגע. לפי ההסבר הזה, אם מישהו רוצה משהו נוסף - אפילו סטייק על המנגל - זה מעיד על כך שהוא לא באמת מאושר לחלוטין.
האם ניתן להיות מאושר ב - 100%?
אליעד מתייחס לרעיון של "אושר מוחלט" וטוען שאם אדם אכן מאושר במאה אחוז, הוא לא אמור לרצות שום שינוי. האדם הזה גם לא אמור לרצות להיות יותר מאושר ממה שהוא כרגע. אם היה מוצע לו כפתור שבלחיצתו יוכל לשנות את העולם או אפילו סתם להרגיש יותר טוב - אדם מאושר באמת לא היה לוחץ עליו, כי מבחינתו הכל כבר מושלם. מי שבוחר ללחוץ על הכפתור הוא כנראה לא מאושר באמת, אלא מרגיש שחסר לו משהו נוסף כדי להיות מסופק.
האם הרצון להיות מאושר מעיד על חוסר אושר?
אליעד מציג הבחנה חשובה בין השאלה "האם אתה מאושר?" לבין "האם אתה רוצה להיות מאושר?". הוא טוען כי אם אדם עונה שהוא רוצה להיות מאושר, משמעות הדבר שהוא כרגע אינו מאושר. לעומת זאת, אם הוא לא רוצה להיות מאושר - זה יכול להעיד על כך שהוא כבר מסופק ושלם במצבו. זוהי נקודה עדינה המדגישה שהרצון לאושר הוא עצמו סימן לחוסר באושר.
האם המרדף אחרי אושר הוא סימן לחולשה או הפרעה נפשית?
אליעד מתייחס גם לפרספקטיבה שטוענת שהצורך באושר או הרצון להרגיש טוב הוא בעצם חולשה. לפי גישה זו, אנשים חלשים לא מסוגלים לסבול תחושות רעות ולכן הם כל הזמן רודפים אחרי האושר. הוא מדגים זאת בעזרת הדוגמה של אנשים שצריכים תמיד להרגיש טוב, משום שכל תחושה שלילית משבשת להם את החיים. מצד שני, אליעד אומר שגם הניסיון להימנע מחיפוש אחר אושר כדי לא להיחשב כחלש, הוא סוג של חולשה בעצמו, כי גם כאן קיים רצון פנימי להרגיש טוב.
הוא אף מרחיק לכת ומגדיר את המרדף אחרי האושר כמעין הפרעה נפשית או תסביך, משום שהאדם לכוד ברצון תמידי להיות מאושר. לטענתו, אדם מאוזן צריך להיות מסוגל לחיות מחוץ למעגל הזה - ללא התלות ברצון לאושר או הפחד מתחושות רעות.
האם אלוהים מאושר או סובל?
אליעד מסיים את ההרצאה בדוגמה על אלוהים, ושואל האם אלוהים - שהמציא את המושגים של "אושר" ו"סבל" - הוא מאושר או סובל? אלוהים, בהיותו לפני כל ההגדרות האנושיות, נמצא מעבר למושגים האלה. משמעות הדבר שאושר וסבל הם משחק אנושי בלבד, תוצאה של הרצונות והצרכים של האדם. אלוהים, בהיותו מעל לרצון הזה, אינו יכול להיות מוגדר באופן מוחלט כמאושר או כסובל.
אליעד כהן דן בשאלה הפשוטה לכאורה: "האם אתה מאושר?" תוך כדי הצגת דוגמאות והשוואות שנועדו להבהיר את המורכבות שמאחוריה. השאלה נראית לכאורה פשוטה - בדיוק כמו לשאול אדם עשיר אם יש לו כסף או לשאול רץ מהיר אם הוא יודע לרוץ מהר. בעוד התשובות לשאלות הפשוטות הללו ברורות מאליהן ("כן"), שאלת האושר מסתבכת במהירות, מכיוון שלא ברור אם אדם מאושר באמת יענה "כן", "לא", או אפילו "לא יודע". אליעד מדגים: אם תשאל חתול או ילד קטן אם הם מאושרים, מה הם יענו? חתול לא נראה סובל, אך אי אפשר לומר עליו בוודאות שהוא מאושר, כיוון שהוא אינו מודע למושגים של טוב או רע. גם ילד קטן, שלכאורה חווה אושר טבעי ללא דאגות, לא היה יודע איך לענות על שאלה זו, למרות שמבוגרים מתבוננים בו ואומרים שהוא מאושר כי "לא אכפת לו מכלום".
האם אפשר לזכור את העבר הרע ועדיין להיות מאושר?
אליעד מציג דוגמה של אדם שחווה בעברו תקופה קשה אבל חי לאחר מכן שנים רבות וטובות. גם אם האדם זוכר היטב את התקופה הרעה, הוא עדיין יכול להגדיר את עצמו כמאושר כיום, משום שהזיכרון אינו בהכרח מפריע לחוויית האושר בהווה. דוגמה זו מצביעה על כך שהאושר אינו מחייב מחיקה של כל זיכרון רע, אלא יכול להיות תחושה עכשווית של סיפוק ושלמות למרות הזיכרונות הקשים.
מה בעצם ההגדרה של להיות מאושר?
אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מדגיש היא השאלה מהי בכלל המשמעות של "להיות מאושר". הוא מציע שאם אדם טוען שהוא מאושר, צריך לשאול אותו: האם כשהוא רעב הוא ירצה לאכול? אם התשובה היא "כן", אז הוא כנראה לא מאושר באופן מוחלט, כי הוא עדיין מרגיש שחסר לו משהו. זו שאלה מורכבת, כי אושר מוחלט, לפי הגדרה זו, פירושו לא לחוש בשום חוסר ולא לרצות דבר מעבר למה שיש לך כרגע. לפי ההסבר הזה, אם מישהו רוצה משהו נוסף - אפילו סטייק על המנגל - זה מעיד על כך שהוא לא באמת מאושר לחלוטין.
האם ניתן להיות מאושר ב - 100%?
אליעד מתייחס לרעיון של "אושר מוחלט" וטוען שאם אדם אכן מאושר במאה אחוז, הוא לא אמור לרצות שום שינוי. האדם הזה גם לא אמור לרצות להיות יותר מאושר ממה שהוא כרגע. אם היה מוצע לו כפתור שבלחיצתו יוכל לשנות את העולם או אפילו סתם להרגיש יותר טוב - אדם מאושר באמת לא היה לוחץ עליו, כי מבחינתו הכל כבר מושלם. מי שבוחר ללחוץ על הכפתור הוא כנראה לא מאושר באמת, אלא מרגיש שחסר לו משהו נוסף כדי להיות מסופק.
האם הרצון להיות מאושר מעיד על חוסר אושר?
אליעד מציג הבחנה חשובה בין השאלה "האם אתה מאושר?" לבין "האם אתה רוצה להיות מאושר?". הוא טוען כי אם אדם עונה שהוא רוצה להיות מאושר, משמעות הדבר שהוא כרגע אינו מאושר. לעומת זאת, אם הוא לא רוצה להיות מאושר - זה יכול להעיד על כך שהוא כבר מסופק ושלם במצבו. זוהי נקודה עדינה המדגישה שהרצון לאושר הוא עצמו סימן לחוסר באושר.
האם המרדף אחרי אושר הוא סימן לחולשה או הפרעה נפשית?
אליעד מתייחס גם לפרספקטיבה שטוענת שהצורך באושר או הרצון להרגיש טוב הוא בעצם חולשה. לפי גישה זו, אנשים חלשים לא מסוגלים לסבול תחושות רעות ולכן הם כל הזמן רודפים אחרי האושר. הוא מדגים זאת בעזרת הדוגמה של אנשים שצריכים תמיד להרגיש טוב, משום שכל תחושה שלילית משבשת להם את החיים. מצד שני, אליעד אומר שגם הניסיון להימנע מחיפוש אחר אושר כדי לא להיחשב כחלש, הוא סוג של חולשה בעצמו, כי גם כאן קיים רצון פנימי להרגיש טוב.
הוא אף מרחיק לכת ומגדיר את המרדף אחרי האושר כמעין הפרעה נפשית או תסביך, משום שהאדם לכוד ברצון תמידי להיות מאושר. לטענתו, אדם מאוזן צריך להיות מסוגל לחיות מחוץ למעגל הזה - ללא התלות ברצון לאושר או הפחד מתחושות רעות.
האם אלוהים מאושר או סובל?
אליעד מסיים את ההרצאה בדוגמה על אלוהים, ושואל האם אלוהים - שהמציא את המושגים של "אושר" ו"סבל" - הוא מאושר או סובל? אלוהים, בהיותו לפני כל ההגדרות האנושיות, נמצא מעבר למושגים האלה. משמעות הדבר שאושר וסבל הם משחק אנושי בלבד, תוצאה של הרצונות והצרכים של האדם. אלוהים, בהיותו מעל לרצון הזה, אינו יכול להיות מוגדר באופן מוחלט כמאושר או כסובל.
- אושר מוחלט
- הגדרת אושר וסבל
- רצון והצורך להרגיש טוב
- פרספקטיבה על אלוהים והמציאות
- האם אפשר להיפטר מהמרדף אחרי האושר?
כיצד ניגשים לשאלה: "האם אתה מאושר"?
בשיחה עולה הדיון סביב השאלה: "האם אתה מאושר?". מוצגת השוואה בין שאלות פשוטות, כמו לשאול אדם עשיר אם יש לו כסף, או לשאול מישהו שיודע לרוץ מהר אם הוא רץ מהר, לבין שאלת האושר. נשאלת השאלה מה אמור אדם מאושר לענות כששואלים אותו: "האם אתה מאושר?".
בדוגמה הראשונה, נאמר כי אדם עשיר ישיב "כן" לשאלה אם יש לו כסף, ואדם שרץ מהר ישיב "כן" לשאלה אם הוא יודע לרוץ במהירות. אך לגבי אדם מאושר, לא ברור אם תשובתו הטבעית תהיה "כן", "לא", "אולי" או "לא יודע".
האם חתולים וילדים קטנים נחשבים למאושרים?
נבחנת דוגמת החתול: החתול לא נראה סובל, אך האם הוא "מאושר"? נטען כי ייתכן שהחתול פשוט לא מודע למושגי "טוב" או "רע", ולכן לא ניתן להגדיר אותו כמאושר או כסובל.
יש השוואה גם לילדים קטנים, שנתפסים לעתים כמאושרים כי "לא אכפת להם מכלום" והם לא מוטרדים. עולה השאלה מה ילד קטן היה עונה אם היו שואלים אותו אם הוא מאושר. כנראה שהילד לא היה יודע להסביר זאת, ובכל זאת נראה שהוא חווה שמחה טבעית.
האם אפשר להיות מאושר ובכל זאת לזכור חוויות רעות מהעבר?
מישהו מעלה תרחיש: "האם אדם שעבר בעבר תקופה רעה ואז חווה הרבה שנים טובות יוכל להגדיר את עצמו כמאושר, אף על פי שהוא זוכר היטב את העבר הרע?" הטענה היא שכן, אפשר לזכור את הרע ולהיות מאושר בהווה, כי האושר הנוכחי לא נסתר מהזיכרון.
מהי ההגדרה של מאושר?
נטען כי כששואלים "האם אתה מאושר?", קודם כל צריך להבהיר מה פירוש "מאושר". האם מאושר פירושו שמצב הרוח לא יכול להשתפר עוד, או שהאדם אף פעם לא כועס או נפגע, גם כשנותנים לו סטירה או כשהוא רעב? אם אדם מאושר לגמרי, למה שירצה לאכול כשהוא רעב? האם עצם הרצון לשפר את המצב הנוכחי מעיד על חוסר שביעות רצון?
האם אפשר להיות מאושר ב - 100%?
מועלית הבחנה בין "מאושר במאה אחוז" לבין "מאושר באופן חלקי". אם אדם מאושר במאה אחוז, לא ברור מה עוד יש לו לרצות. נשאלת השאלה: "האם אדם כזה בכלל יענה שהוא מאושר, או שאולי יענה שהוא לא יודע על מה מדובר?". בנוסף, נדון הרעיון שאם אדם רוצה להיות מאושר יותר, כנראה שאיננו מאושר באופן מלא.
דוגמה נוספת: "האם היית לוחץ על כפתור כדי לשנות את העולם ולהיות מאושר יותר?" אם התשובה היא "כן", סימן שהאדם חש שחסר לו משהו. מכאן, אם אדם באמת מאושר במאה אחוז, אין לו סיבה לשנות דבר.
כיצד השאלה "האם אתה רוצה להיות מאושר" קשורה לחוויית האושר עצמה?
נדון ההיבט שלפיו אם אדם אומר "אני רוצה להיות מאושר", הדבר מעיד שאינו מאושר כרגע, כי הוא חש שיש לו עוד לאן לשאוף. לעומת זאת, אם אדם משיב "אני לא רוצה להיות מאושר", ייתכן שזה אומר שהוא כבר מרוצה ממצבו הנוכחי.
יש גם כיוון מחשבה שאומר: "אולי אושר זה עניין לחלשים?" כלומר, אנשים זקוקים להרגיש טוב כי הם לא מסוגלים לסבול רע, ולכן הם רודפים אחר אושר. מנגד, קיימת הטענה שאם אתה נמנע מלרצות אושר כי אתה לא רוצה להיתפש כחלש, זו בעצמה חולשה הנובעת מהרצון להימנע מחולשה.
האם המרדף אחרי אושר הוא הפרעה נפשית?
נטען שיש פרספקטיבה הרואה במרדף אחר האושר סוג של הפרעה, משום שהאדם לכוד בתשוקה המתמדת להרגיש טוב. מאידך, להימנע מכל ניסיון להרגיש טוב גם עלול לנבוע מאותה תשוקה מוסווית להימנע מסבל.
איך מתקשר הנושא לאלוהים?
לבסוף מובאת הדוגמה של אלוהים: "אם אלוהים קיים לפני הגדרת 'אושר' ו'סבל', האם הוא מוגדר כמאושר או כסובל?" עולה הרעיון שאלוהים, שברא את המושגים הללו, נמצא מעבר לטוב ולרע. לכן לא ברור אם הוא צריך להיות מאושר. זה מראה שאושר וסבל הם חלק ממשחק אנושי של הגדרות רצון ותחושת חוסר או שלמות.
בשיחה עולה הדיון סביב השאלה: "האם אתה מאושר?". מוצגת השוואה בין שאלות פשוטות, כמו לשאול אדם עשיר אם יש לו כסף, או לשאול מישהו שיודע לרוץ מהר אם הוא רץ מהר, לבין שאלת האושר. נשאלת השאלה מה אמור אדם מאושר לענות כששואלים אותו: "האם אתה מאושר?".
בדוגמה הראשונה, נאמר כי אדם עשיר ישיב "כן" לשאלה אם יש לו כסף, ואדם שרץ מהר ישיב "כן" לשאלה אם הוא יודע לרוץ במהירות. אך לגבי אדם מאושר, לא ברור אם תשובתו הטבעית תהיה "כן", "לא", "אולי" או "לא יודע".
האם חתולים וילדים קטנים נחשבים למאושרים?
נבחנת דוגמת החתול: החתול לא נראה סובל, אך האם הוא "מאושר"? נטען כי ייתכן שהחתול פשוט לא מודע למושגי "טוב" או "רע", ולכן לא ניתן להגדיר אותו כמאושר או כסובל.
יש השוואה גם לילדים קטנים, שנתפסים לעתים כמאושרים כי "לא אכפת להם מכלום" והם לא מוטרדים. עולה השאלה מה ילד קטן היה עונה אם היו שואלים אותו אם הוא מאושר. כנראה שהילד לא היה יודע להסביר זאת, ובכל זאת נראה שהוא חווה שמחה טבעית.
האם אפשר להיות מאושר ובכל זאת לזכור חוויות רעות מהעבר?
מישהו מעלה תרחיש: "האם אדם שעבר בעבר תקופה רעה ואז חווה הרבה שנים טובות יוכל להגדיר את עצמו כמאושר, אף על פי שהוא זוכר היטב את העבר הרע?" הטענה היא שכן, אפשר לזכור את הרע ולהיות מאושר בהווה, כי האושר הנוכחי לא נסתר מהזיכרון.
מהי ההגדרה של מאושר?
נטען כי כששואלים "האם אתה מאושר?", קודם כל צריך להבהיר מה פירוש "מאושר". האם מאושר פירושו שמצב הרוח לא יכול להשתפר עוד, או שהאדם אף פעם לא כועס או נפגע, גם כשנותנים לו סטירה או כשהוא רעב? אם אדם מאושר לגמרי, למה שירצה לאכול כשהוא רעב? האם עצם הרצון לשפר את המצב הנוכחי מעיד על חוסר שביעות רצון?
האם אפשר להיות מאושר ב - 100%?
מועלית הבחנה בין "מאושר במאה אחוז" לבין "מאושר באופן חלקי". אם אדם מאושר במאה אחוז, לא ברור מה עוד יש לו לרצות. נשאלת השאלה: "האם אדם כזה בכלל יענה שהוא מאושר, או שאולי יענה שהוא לא יודע על מה מדובר?". בנוסף, נדון הרעיון שאם אדם רוצה להיות מאושר יותר, כנראה שאיננו מאושר באופן מלא.
דוגמה נוספת: "האם היית לוחץ על כפתור כדי לשנות את העולם ולהיות מאושר יותר?" אם התשובה היא "כן", סימן שהאדם חש שחסר לו משהו. מכאן, אם אדם באמת מאושר במאה אחוז, אין לו סיבה לשנות דבר.
כיצד השאלה "האם אתה רוצה להיות מאושר" קשורה לחוויית האושר עצמה?
נדון ההיבט שלפיו אם אדם אומר "אני רוצה להיות מאושר", הדבר מעיד שאינו מאושר כרגע, כי הוא חש שיש לו עוד לאן לשאוף. לעומת זאת, אם אדם משיב "אני לא רוצה להיות מאושר", ייתכן שזה אומר שהוא כבר מרוצה ממצבו הנוכחי.
יש גם כיוון מחשבה שאומר: "אולי אושר זה עניין לחלשים?" כלומר, אנשים זקוקים להרגיש טוב כי הם לא מסוגלים לסבול רע, ולכן הם רודפים אחר אושר. מנגד, קיימת הטענה שאם אתה נמנע מלרצות אושר כי אתה לא רוצה להיתפש כחלש, זו בעצמה חולשה הנובעת מהרצון להימנע מחולשה.
האם המרדף אחרי אושר הוא הפרעה נפשית?
נטען שיש פרספקטיבה הרואה במרדף אחר האושר סוג של הפרעה, משום שהאדם לכוד בתשוקה המתמדת להרגיש טוב. מאידך, להימנע מכל ניסיון להרגיש טוב גם עלול לנבוע מאותה תשוקה מוסווית להימנע מסבל.
איך מתקשר הנושא לאלוהים?
לבסוף מובאת הדוגמה של אלוהים: "אם אלוהים קיים לפני הגדרת 'אושר' ו'סבל', האם הוא מוגדר כמאושר או כסובל?" עולה הרעיון שאלוהים, שברא את המושגים הללו, נמצא מעבר לטוב ולרע. לכן לא ברור אם הוא צריך להיות מאושר. זה מראה שאושר וסבל הם חלק ממשחק אנושי של הגדרות רצון ותחושת חוסר או שלמות.
- אושר מוחלט
- הגדרת אושר וסבל
- רצון והצורך להרגיש טוב
- פרספקטיבה על אלוהים והמציאות
- האם אפשר להיפטר מהמרדף אחרי האושר
אליעד: נניח ששאולים מישהו האם אתה מאושר? אתה שואל מישהו שהוא עשיר, יש לך כסף? מה הוא יענה? כן. נגיד, מישהו יודע לרוץ במהירות, אתה יודע לרוץ במהירות? הוא יענה לך כן. נגיד שיש מישהו שהוא מאושר. השאלה היא אם אתה מאושר... מה בן אדם מאושר, היה עונה לשאלה: האם אתה מאושר?
ש: כן או לא.
אליעד: מה הוא עונה? עונה כן? עונה לא? עונה אולי? עונה לא יודע? מה הוא עונה?
ש: הוא היה עונה כן.
אליעד: היה עונה כן? בואו נחשוב בהיגיון אם מישהו מאושר, ואתה שואל אותו אם הוא מאושר, הוא אמור לענות לך כן? חתול נחשב למאושר?
ש: אם נגדיר מאושר זה אחד שטוב לו תמיד, וכמובן שהוא יודע גם מזה רע... חתול לא בהכרח מאושר. הוא לא כאן ולא שם.
אליעד: אתה חושב שהוא פחות מאושר ממך? ילד הוא מאושר? הרי למה אנשים אוהבים ילדים קטנים הם אומרת, תראה איך הוא מאושר, לא אכפת לו מכלום. ילד קטן שמשחק, הוא מאושר. לא מוטרד מכלום. נכון? אם תשאל אותו אם הוא מאושר, מה הוא יגיד לך? זו דוגמה אחת.
האם זה יהיה נכון לומר בא נגיד, חתול הוא מאושר? תגיד לי, לא הוא לא מאושר. "החתול לא מאושר?" הוא סובל? הוא גם לא סובל. אז אם הוא לא סובל, אז הוא מאושר.
ש: אם הייתה לילד שנה אחת רעה, ואחרי זה היו לו עוד עשר שנים טובות. והוא חי את הטוב הזה. ותגיד לו עדיין יש לך בזיכרון את הרע? והוא יענה לך כן, אבל אני מאושר.
אליעד: אם שואלים מישהו, האם אתה מאושר? מה היגיון נגיד, שהוא יענה? עכשיו אם הוא לא מאושר, הוא אמור להגיד אני לא מאושר. ואם הוא כן מאושר, מה הוא אמור להגיד? אני מאושר?
ש: כן אני מאושר. אני יודע לפני עשר שנים, הייתה לי חצי שנה מאוד רעה, אני יודע מה זה לא להיות מאושר. וכיום אני מאושר מאוד. למה הזיכרון מהרע איפשהו...
אליעד: אני חושב משהו אחר, אני חושב. שקודם ששאולים אותך: "האם אתה מאושר?" אתה אמור לשאול, מה הכוונה מאושר? כמישהו אומר לך, אתה מאמין באלוהים. תסביר למה אתה מתכוון.
ש: אני מאושר.
אליעד: מה זה מאושר? מה זה אומר? שאם עכשיו יתנו לך סטירה, זה לא יכעיס אותך?
ש: להרגיש טוב. שאתה לא רוצה יותר ממנו, באותו הרגע.
אליעד: זאת אומרת, שאם אתה רעב, אתה לא רוצה שיהיה לך יותר טוב. ואתה לא הולך לאוכל.
ש: לא הפוך. למה? אם נגיד שאתה עכשיו...
אליעד: לא, עכשיו אתה רעב, ושואלים אותך, האם אתה מאושר. ואתה עונה כן, לא יכול להיות יותר טוב. אז אתה לא הולך לאכול?
ש: ברור שלא. שיש סטיקים על המנגל שאני רעב.
אליעד: אז אתה לא מאושר. כי הוא לא אכלת אותם.
ש: אני מאושר עצם זה, שהם על המנגל.
אליעד: מה שאני אומר, שהשאלה הזו היא בעיית. יש עוד הבט לשאלה נגיד, האם אתה מאושר במאה אחוז? מאה אחוז? אתה מאושר באופן מוחלט? מה זה אומר מאושר באופן מוחלט? עכשיו, אם מישהו אומר, אני מאושר באופן מוחלט. אתה יודע שאתה מאושר באופן מחולט? אז איך אתה מאושר? האם זה הגיוני שאתה אומר שמישהו מאושר באופן מוחלט, יש היגיון שהוא יגיד "אני לא מאושר"
נגיד, שאתה שואלת את עצמך, האם אתה מאושר? מה התשובה שאתה, עונה לעצמך האם אני מאושר. יש עוד שאלה... יש מישהו שהוא מאושר. יש מישהו שהוא לא מאושר. נכון?
ש: "מרגיש זומבי" הוא לא פה, ולא פה.
אליעד: בסדר, הלאה, יש מאושר מה ההפך של מאושר? סובל. אוקי? אבל יש עוד הבט. יש שתי שאלות: האם אני מאושר? ויש האם אני רוצה להיות מאושר? זו שאלה אחרת.
יש האם אתה מאושר, במאה אחוז? זו שאלה אחת. שאלה שניה, היית רוצה, להיות מאושר במאה אחוז? אם התשובה היא כן. לשאלה השנייה, אז אתה לא מאושר. בא נשאלה שאלה אחרת, האם אתה במאה אחוז, לא רוצה להיות מאושר, במאה אחוז?
בואו נתחיל מה הפשוט. אם שואלים אותך, אתה מאושר? זה נושא אחד. אבל אם שואלים אותך, האם אתה רוצה להיות מאושר? עכשיו, אם אתה עונה כן. אז אתה לא מאושר. אבל, אם אתה עונה לא. אז אתה מאושר.
זה אתה מול עצמך. אתה בודק מול עצמך אם אני מאושר או לא. במקם זה, אתה שואל, האם אני בכלל רוצה להיות מאושר? אושר מעניין אותך? היית רוצה להיות קצת יותר מאושר? אם עכשיו היה כפתור והיית לוחץ עליו, ושותה את הכוס מים היית מאושר? כן או לא? אם היית עונה כן. אז אתה לא מאושר. אם היו נותנים לך לשנות את כל העולם, מתחילתו ועד סופו היית משנה אותו? אם אתה עונה כן. אז אתה לא מאושר.
ש: אם בן אדם מאושר בשבעים אחזור...
אליעד: לא אנחנו מדברים על המאה אחוז כל אחד ברמה מסוימת מאושר, וברמה מסוימת לא מאושר. לא מדברים על זה, למרות שעוד הפעם, תלוי מה ההגדה של מאושר? בא נגיד, האם אתה מאושר.
בואי נלך על משהו יותר עמוק. זאת אומרת, שאם מישהו "מאושר" כשהוא ישאלה את עצמו, האם אני מאושר? התשובה תהיה לא. או מזה אומר מאושר? ואם ישאלו אותו, אתה רוצה להיות מאושר? גם התשובה תהיה לא. נכון? כי למה שהוא ירצה להיות מאושר? אם אתה רוצה להיות מאושר, זה אומר שאתה לא מאושר. עכשיו, השאלה מה היא האמת?
האם בן אדם מאושר, נגיד, מאושר במאה אחזור כשהוא ישאלה את עצמו: "האם אני רוצה להיות מאושר?" כשהתשובה תהיה לא. מפני שאם הוא מאושר במאה אחוז, אז למה הוא לרצות להיות מאושר?
ש: אם הוא מאושר במאה אחוז, הוא לא יודע שהוא מאושר...
אליעד: אז קודם כל תגיד, איך הוא בכלל הבין את השאלה? בהנחה שהוא הבין את השאלה, והוא יודע למה אתה מתכוון, מה הוא אמור להגיד לך?
ש: הוא יכול להגיד, כן. אני רוצה להיות מאושר.
אליעד: אז, זה אומר שהוא מאושר.
ש: זה אומר, שהוא לא יודע שהוא מאושר.
אליעד: האם יכול להיות, מישהו שהוא מאושר במאה אחוז, וירצה להיות מאושר?
ש: כן.
אליעד: אבל הוא כבר מאושר במאה אחוז.
ש: אבל, הוא יכול להגיד, זה שאני יודע שאני לא מאושר מעצמם, המחשבה הזו גורמת לי אושר. הוא מאושר מזה, שהוא לא מאושר מספיק. וזה נותן לו חשק להיות מאושר.
אליעד: אבל זה משפט שסותר את עצמו.
ש: נכון.
אליעד: טוב, בואו נגיד עכשיו משהו אחר. ניתן עוד פרספקטיבה. יש פרספקטיבה שאומרת, שאושר, זה לחלשים. זאת אומרת, הרצון להרגיש טוב, הרצון להיות מאושר, הרצון לאהוב את עצמך, הרצון להיות שמח, זה לאנשים חלשים.
ש: חלשים?
אליעד: לאנשים כאילו, בשר ודם. הם לא יכולים לחיות את החיים איך שהם, הם צריכים להיות מאושרים, הם צריכים להרגיש טוב, אסור להם להרגיש רע. כל רע יכול להרוס להם את המצב רוח. יכול לשבש להם את כל המנגנון.
מה שאני מנסה להגיד, שהמרדף אחרי האושר הוא גם סוג של, של הפרעה נפשית. גם המחשבה, אני מאושר? אני לא מאושר? אני רוצה להיות מאושר? אני לא רוצה להיות מאושר? זה גם סוג של תסביך.
יש פרספקטיבה, שהאדם צריך להיות מחוץ לזה. אני מאושר? אני לא יודע. אני צריך להיות מאושר? למה אני צריך להיות מאושר? מה זה יתאים לי להיות מאושר? אתה אוהב את עצמך? למה שאוהב את עצמי? אני חייב לאהוב את עצמי?
נגיד, ילדה קטן לדוגמה, בהתחלה היה אומר לך גם, אני לא מבין מה אתה רוצה בכלל. או חתול, מישהו שלא יודע כזה. זאת אומרת, שאושר זה לחלשים. נכון?
אבל, יש פרספקטיבה עוד יותר עמוקה. שונה. שאומרת, שמי שחושב, שאושר זה לחלשים, זה עצמו חולשה. עכשיו השאלה מה האמת? זאת אומרת, אם מישהו אומר, אסור לי לחפש את האושר, כי אז אני אהיה חלש. זה אומר, שהוא עצמו חלש. כי מה רע בלהיות חלש?
ולכן, השאלה היא, למה אתה לא מחפש את האושר? אתה לא מחפש את האושר, "כי זה באמת לא מעניין אותך." או אתה לא מחפש את האושר, "כי אתה לא רוצה להיות חלש" וזה זה בעצמם אומר, שאתה, " לא רוצה, לרצות להרגיש טוב. כי אתה בעצמם רוצה להרגיש טוב." זה כמו, שמישהו אומר, "אם אני ארצה להרגיש טוב, אז אני לא ארגיש טוב" אז הוא אומר לעצמו "בוא, לא נרצה להרגיש טוב." אבל, למה הוא אומר את זה? כי הוא רוצה להרגיש טוב.
נגיד, שיש אלוהים. ונגיד שנשאל את אלוהים, האם אתה מאושר? במובן מסוים, הוא לא מאושר. כי הוא כל הזמן, עושה דברים. במובן אחר, למה שהוא לא יהיה מאושר? הרי יש לו הכל. מה איזה מוסג אושר? יש אושר, וסבל. עכשיו, מי בראה את המוסג אושר וסבל? אלוהים. שהוא נמצא, לפני האושר והסבל. אז האם הוא מאושר או סובל? זאת אומרת, שאושר וסבל, זה משחק של בני אדם. זה כרצוני? זה לא כרצוני? הבנו את הסיפור?
ש: כן או לא.
אליעד: מה הוא עונה? עונה כן? עונה לא? עונה אולי? עונה לא יודע? מה הוא עונה?
ש: הוא היה עונה כן.
אליעד: היה עונה כן? בואו נחשוב בהיגיון אם מישהו מאושר, ואתה שואל אותו אם הוא מאושר, הוא אמור לענות לך כן? חתול נחשב למאושר?
ש: אם נגדיר מאושר זה אחד שטוב לו תמיד, וכמובן שהוא יודע גם מזה רע... חתול לא בהכרח מאושר. הוא לא כאן ולא שם.
אליעד: אתה חושב שהוא פחות מאושר ממך? ילד הוא מאושר? הרי למה אנשים אוהבים ילדים קטנים הם אומרת, תראה איך הוא מאושר, לא אכפת לו מכלום. ילד קטן שמשחק, הוא מאושר. לא מוטרד מכלום. נכון? אם תשאל אותו אם הוא מאושר, מה הוא יגיד לך? זו דוגמה אחת.
האם זה יהיה נכון לומר בא נגיד, חתול הוא מאושר? תגיד לי, לא הוא לא מאושר. "החתול לא מאושר?" הוא סובל? הוא גם לא סובל. אז אם הוא לא סובל, אז הוא מאושר.
ש: אם הייתה לילד שנה אחת רעה, ואחרי זה היו לו עוד עשר שנים טובות. והוא חי את הטוב הזה. ותגיד לו עדיין יש לך בזיכרון את הרע? והוא יענה לך כן, אבל אני מאושר.
אליעד: אם שואלים מישהו, האם אתה מאושר? מה היגיון נגיד, שהוא יענה? עכשיו אם הוא לא מאושר, הוא אמור להגיד אני לא מאושר. ואם הוא כן מאושר, מה הוא אמור להגיד? אני מאושר?
ש: כן אני מאושר. אני יודע לפני עשר שנים, הייתה לי חצי שנה מאוד רעה, אני יודע מה זה לא להיות מאושר. וכיום אני מאושר מאוד. למה הזיכרון מהרע איפשהו...
אליעד: אני חושב משהו אחר, אני חושב. שקודם ששאולים אותך: "האם אתה מאושר?" אתה אמור לשאול, מה הכוונה מאושר? כמישהו אומר לך, אתה מאמין באלוהים. תסביר למה אתה מתכוון.
ש: אני מאושר.
אליעד: מה זה מאושר? מה זה אומר? שאם עכשיו יתנו לך סטירה, זה לא יכעיס אותך?
ש: להרגיש טוב. שאתה לא רוצה יותר ממנו, באותו הרגע.
אליעד: זאת אומרת, שאם אתה רעב, אתה לא רוצה שיהיה לך יותר טוב. ואתה לא הולך לאוכל.
ש: לא הפוך. למה? אם נגיד שאתה עכשיו...
אליעד: לא, עכשיו אתה רעב, ושואלים אותך, האם אתה מאושר. ואתה עונה כן, לא יכול להיות יותר טוב. אז אתה לא הולך לאכול?
ש: ברור שלא. שיש סטיקים על המנגל שאני רעב.
אליעד: אז אתה לא מאושר. כי הוא לא אכלת אותם.
ש: אני מאושר עצם זה, שהם על המנגל.
אליעד: מה שאני אומר, שהשאלה הזו היא בעיית. יש עוד הבט לשאלה נגיד, האם אתה מאושר במאה אחוז? מאה אחוז? אתה מאושר באופן מוחלט? מה זה אומר מאושר באופן מוחלט? עכשיו, אם מישהו אומר, אני מאושר באופן מוחלט. אתה יודע שאתה מאושר באופן מחולט? אז איך אתה מאושר? האם זה הגיוני שאתה אומר שמישהו מאושר באופן מוחלט, יש היגיון שהוא יגיד "אני לא מאושר"
נגיד, שאתה שואלת את עצמך, האם אתה מאושר? מה התשובה שאתה, עונה לעצמך האם אני מאושר. יש עוד שאלה... יש מישהו שהוא מאושר. יש מישהו שהוא לא מאושר. נכון?
ש: "מרגיש זומבי" הוא לא פה, ולא פה.
אליעד: בסדר, הלאה, יש מאושר מה ההפך של מאושר? סובל. אוקי? אבל יש עוד הבט. יש שתי שאלות: האם אני מאושר? ויש האם אני רוצה להיות מאושר? זו שאלה אחרת.
יש האם אתה מאושר, במאה אחוז? זו שאלה אחת. שאלה שניה, היית רוצה, להיות מאושר במאה אחוז? אם התשובה היא כן. לשאלה השנייה, אז אתה לא מאושר. בא נשאלה שאלה אחרת, האם אתה במאה אחוז, לא רוצה להיות מאושר, במאה אחוז?
בואו נתחיל מה הפשוט. אם שואלים אותך, אתה מאושר? זה נושא אחד. אבל אם שואלים אותך, האם אתה רוצה להיות מאושר? עכשיו, אם אתה עונה כן. אז אתה לא מאושר. אבל, אם אתה עונה לא. אז אתה מאושר.
זה אתה מול עצמך. אתה בודק מול עצמך אם אני מאושר או לא. במקם זה, אתה שואל, האם אני בכלל רוצה להיות מאושר? אושר מעניין אותך? היית רוצה להיות קצת יותר מאושר? אם עכשיו היה כפתור והיית לוחץ עליו, ושותה את הכוס מים היית מאושר? כן או לא? אם היית עונה כן. אז אתה לא מאושר. אם היו נותנים לך לשנות את כל העולם, מתחילתו ועד סופו היית משנה אותו? אם אתה עונה כן. אז אתה לא מאושר.
ש: אם בן אדם מאושר בשבעים אחזור...
אליעד: לא אנחנו מדברים על המאה אחוז כל אחד ברמה מסוימת מאושר, וברמה מסוימת לא מאושר. לא מדברים על זה, למרות שעוד הפעם, תלוי מה ההגדה של מאושר? בא נגיד, האם אתה מאושר.
בואי נלך על משהו יותר עמוק. זאת אומרת, שאם מישהו "מאושר" כשהוא ישאלה את עצמו, האם אני מאושר? התשובה תהיה לא. או מזה אומר מאושר? ואם ישאלו אותו, אתה רוצה להיות מאושר? גם התשובה תהיה לא. נכון? כי למה שהוא ירצה להיות מאושר? אם אתה רוצה להיות מאושר, זה אומר שאתה לא מאושר. עכשיו, השאלה מה היא האמת?
האם בן אדם מאושר, נגיד, מאושר במאה אחזור כשהוא ישאלה את עצמו: "האם אני רוצה להיות מאושר?" כשהתשובה תהיה לא. מפני שאם הוא מאושר במאה אחוז, אז למה הוא לרצות להיות מאושר?
ש: אם הוא מאושר במאה אחוז, הוא לא יודע שהוא מאושר...
אליעד: אז קודם כל תגיד, איך הוא בכלל הבין את השאלה? בהנחה שהוא הבין את השאלה, והוא יודע למה אתה מתכוון, מה הוא אמור להגיד לך?
ש: הוא יכול להגיד, כן. אני רוצה להיות מאושר.
אליעד: אז, זה אומר שהוא מאושר.
ש: זה אומר, שהוא לא יודע שהוא מאושר.
אליעד: האם יכול להיות, מישהו שהוא מאושר במאה אחוז, וירצה להיות מאושר?
ש: כן.
אליעד: אבל הוא כבר מאושר במאה אחוז.
ש: אבל, הוא יכול להגיד, זה שאני יודע שאני לא מאושר מעצמם, המחשבה הזו גורמת לי אושר. הוא מאושר מזה, שהוא לא מאושר מספיק. וזה נותן לו חשק להיות מאושר.
אליעד: אבל זה משפט שסותר את עצמו.
ש: נכון.
אליעד: טוב, בואו נגיד עכשיו משהו אחר. ניתן עוד פרספקטיבה. יש פרספקטיבה שאומרת, שאושר, זה לחלשים. זאת אומרת, הרצון להרגיש טוב, הרצון להיות מאושר, הרצון לאהוב את עצמך, הרצון להיות שמח, זה לאנשים חלשים.
ש: חלשים?
אליעד: לאנשים כאילו, בשר ודם. הם לא יכולים לחיות את החיים איך שהם, הם צריכים להיות מאושרים, הם צריכים להרגיש טוב, אסור להם להרגיש רע. כל רע יכול להרוס להם את המצב רוח. יכול לשבש להם את כל המנגנון.
מה שאני מנסה להגיד, שהמרדף אחרי האושר הוא גם סוג של, של הפרעה נפשית. גם המחשבה, אני מאושר? אני לא מאושר? אני רוצה להיות מאושר? אני לא רוצה להיות מאושר? זה גם סוג של תסביך.
יש פרספקטיבה, שהאדם צריך להיות מחוץ לזה. אני מאושר? אני לא יודע. אני צריך להיות מאושר? למה אני צריך להיות מאושר? מה זה יתאים לי להיות מאושר? אתה אוהב את עצמך? למה שאוהב את עצמי? אני חייב לאהוב את עצמי?
נגיד, ילדה קטן לדוגמה, בהתחלה היה אומר לך גם, אני לא מבין מה אתה רוצה בכלל. או חתול, מישהו שלא יודע כזה. זאת אומרת, שאושר זה לחלשים. נכון?
אבל, יש פרספקטיבה עוד יותר עמוקה. שונה. שאומרת, שמי שחושב, שאושר זה לחלשים, זה עצמו חולשה. עכשיו השאלה מה האמת? זאת אומרת, אם מישהו אומר, אסור לי לחפש את האושר, כי אז אני אהיה חלש. זה אומר, שהוא עצמו חלש. כי מה רע בלהיות חלש?
ולכן, השאלה היא, למה אתה לא מחפש את האושר? אתה לא מחפש את האושר, "כי זה באמת לא מעניין אותך." או אתה לא מחפש את האושר, "כי אתה לא רוצה להיות חלש" וזה זה בעצמם אומר, שאתה, " לא רוצה, לרצות להרגיש טוב. כי אתה בעצמם רוצה להרגיש טוב." זה כמו, שמישהו אומר, "אם אני ארצה להרגיש טוב, אז אני לא ארגיש טוב" אז הוא אומר לעצמו "בוא, לא נרצה להרגיש טוב." אבל, למה הוא אומר את זה? כי הוא רוצה להרגיש טוב.
נגיד, שיש אלוהים. ונגיד שנשאל את אלוהים, האם אתה מאושר? במובן מסוים, הוא לא מאושר. כי הוא כל הזמן, עושה דברים. במובן אחר, למה שהוא לא יהיה מאושר? הרי יש לו הכל. מה איזה מוסג אושר? יש אושר, וסבל. עכשיו, מי בראה את המוסג אושר וסבל? אלוהים. שהוא נמצא, לפני האושר והסבל. אז האם הוא מאושר או סובל? זאת אומרת, שאושר וסבל, זה משחק של בני אדם. זה כרצוני? זה לא כרצוני? הבנו את הסיפור?