בחירה חופשית, מי לא צריך בחירה חופשית, מי רוצה בחירה חופשית, התמודדות עם טראומה, אפתיות, דרך קיצור למה אנשים רוצים בחירה חופשית? הסיבה העיקרית שבני אדם מחפשים תשובה לשאלה האם יש להם בחירה חופשית ... כלום, אז אני מקבל את זה, המצב השתנה והכל הסתדר. אליעד מדגיש שהמטרה אינה לחוות מחדש את המצוקה מתוך אפתיות או הכחשה של המציאות, אלא מתוך הבנה פנימית עמוקה שאין הבדל בין טוב לרע, ושבכל סיטואציה יש שלמות. מה ההבדל בין אפתיות להבנה פנימית? אליעד מדגיש נקודה חשובה: יש הבדל גדול בין אפתיות לבין הבנה פנימית אמיתית. אפתיות היא מצב שבו האדם מדחיק את העובדה שרע לו, ולא אכפת לו כי הוא מתכחש להרגשותיו. לעומת זאת, ההבנה ... הולך לקנות משהו, לא באמת משנה לו עם איזה שקל הוא ישלם, כי מבחינתו שניהם שווים. כך, זה לא אפתיות, אלא חוסר הבחנה בין טוב לרע ברמה העמוקה ביותר. מהי הדרך הקצרה להשתחרר משאלת הבחירה החופשית? הדרך הקצרה שאליעד ... המציאות כמו שהיא, מבלי להתעסק בשאלת הבחירה. האם יש לי בחירה חופשית? איך להתמודד עם טראומה? מה ההבדל בין אפתיות להבנה פנימית? האם המציאות מושלמת כפי שהיא? איך להשתחרר מחרדה?

אדישות, אפתיה, שאננות, עייפות נפשית, חוסר חשק, עייפות כרונית, חוסר אנרגיה, אדישות קלינית, אפתיות ובו יתבאר העניין, שלפעמים האדם חווה חוסר חשק לעשות דברים. תחושה של עייפות כללית, אדישות, אפתיות וכיוב. ויש פסיכולוגים וכיוב שחושבים בטעות, שרגשות של אפתיה / חוסר אנרגיה / עייפות נפשית וכיוב, נובעים מתוך מצב של דיכאון. שהאדם נמצא בדיכאון באופן כללי. ובגלל שהאדם ... בתחושה של דיכאון ועצבות וכיוב, אז ממילא הדברים בחיים מאבדים את המשמעות שלהם בעיניו. ואז האדם חווה סוג של אפתיה / עייפות נפשית / אדישות / שאננות וכיוב. ואם האדם יהיה אופטימי ויסתכל על חצי הכוס המלאה וכיוב, אז ממילא תחזור אליו האנרגיה שלו לעשות דברים וכיוב. וזה כמובן נכון, אבל רק באופן חלקי בלבד. ולמה? כי אפתיה / אדישות וכיוב, הן לא בהכרח רעות. ולא רק שהן לא רעות, אלא, שלפעמים, הן נובעות דווקא מתוך תחושה ... אלא נמצאת בתוכו. ואז הדברים שקורים מחוץ לאדם, כבר לא ממש מעניינים את האדם. והאדם חווה כלפיהם, תחושה של אפתיות ושל חוסר חשק וכיוב. כגון לדוגמה אדם שנמצא במצב של דיכאון, בעקבות מוות של אדם קרוב / פרידה מאדם ... לו, בעולם החיצוני. ואז האדם, הוא כאילו אדיש למה שקורה לו בחוץ, כי הוא מרוכז בתוכו עם עצמו. אבל, אפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם מתוך מקום חיובי של אושר פנימי. כגון לדוגמה אדם שכל חייו חיפש את משפחתו האבודה, ... ומאוד עסוק בדברים שמעניינים אותו, עד כדי כך שאין לו חשק לאכול, דווקא בגלל שהוא מרגיש מלא מבפנים. כך שאפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם ממצב של דיכאון. שהאדם סובל מאיזה מצוקה נפשית מאוד חזקה, שגורמת לכך שלא יעניינו אותו ... את התועלת, בעיני האדם באותו הרגע. אבל כיוב ממש, מי שהוא מאושר באמת מבפנים, גם הוא חווה סוג של אפתיה / אדישות / שאננות כלפי המציאות. ולמה? כי הדברים שחיצוניים לו, הם לא ממש משפיעים על רמת האושר שלו. ... לא בהכרח נובע מדיכאון, אלא לפעמים זה דווקא נובע משמחה. ועוד יש להוסיף ולומר, כי אם האדם יהיה עם אפתיה בשלמות, אז ממילא הוא לא יעשה שום דבר בשום נושא בעולם. כי מי שאוכל לבריאותו, ומי שבורח מאש לבריאותו, הרי שהוא לא אפתי לגמרי. כך שלהיות אפתי לגמרי, זה אפשרי כמובן, אבל זה יביא את האדם לכך, שהוא לא יעשה שום דבר בעולם, ושלא יהיה קיום לעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע, והוא, שאם האדם אף פעם לא יהיה אפתי ואדיש, אלא הוא תמיד יגלה עניין בכל דבר, הרי שלעולם האדם לא יהיה מרוצה משום דבר. כי בסופו של דבר, מוכרח שהאדם יהיה גם אדיש וגם אפתי, כלפי דברים מסוימים. כגון לדוגמה אדם שלא יהיה אדיש, לכך שיש חיידקים באוויר שאותו הוא נושם. שאדם כזה, לא ... חשק / ועייפות כרונית / ותשישות נפשית וכיוב, להתחיל להילחם בחיידקים שיש באוויר שאותו הוא נושם. ולמה? כי האדם אפתי לכך, מסיבות שונות. וכמובן, שגם זה במינונים שונים ובעוצמות שונות. והרעיון הוא, שיש שתי נקודות מבט מנוגדות, שבהן תלוי, האם האדם יהיה אפתי, או יגלה עניין ויתעניין בדבר כלשהו. ונקודת המבט הראשונה אומרת, שיש טוב ורע. ושיש בעולם דברים שהם טובים יותר ... אבל מצד שני, היא גם גורמת לכך, שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות שלו. כי האדם הופך להיות אפתי, כלפי דברים, שהוא שבע רצון מהם. כי ברגע שהאדם מרוצה מאיזה דבר, אז ממילא הדבר הזה כבר לא מטריד ... בריא, כי המצב הבריאותי של האדם, הוא שבע רצון ממנו, וממילא אין לו משמעות עבורו. ומי שהוא לא יהיה אפתי כלפי שום דבר, הרי שתמיד הוא יגלה עניין בכל דבר. דהיינו, הוא תמיד יחשוב, שכל דבר יכול לעשות אותו ... ושלשום דבר בעולם, אין יותר או פחות משמעות, מאשר לשום דבר אחר. ומנקודת המבט הזו, האדם הוא די אדיש ואפתי כלפי העולם. ולא שהוא מרגיש ככ רע, עד כדי כך שהעולם לא מעניין אותו. אלא, ששום דבר לא חסר ... זמנית, צריך גם את הגישה הנגדית, שאומרת, שכן אפשר לשנות, כדי לעשות את המציאות לטובה יותר. או במילים אחרות, אפתיה / אדישות / שאננות / חוסר חשק / חוסר אנרגיה וכיוב, הם גם טובים מאוד, והם יכולים לנבוע גם ... בגלל סיבות רעות. אלא לפעמים הם נובעים גם בגלל סיבות טובות וגם בגלל סיבות רעות. כי האדם יכול להיות אפתי, משתי סיבות שונות בו זמנית. גם בגלל שהוא חושב שהכל טוב כפי מה שהוא כרגע. וגם בגלל שהוא חושב שהמציאות רעה, ושלא יעזור לו לשנות אותה, שזה יוצר אצלו תחושה של אדישות ואפתיות כלפי המציאות. ואפתיה, לא נובעת דווקא בגלל סיבה כלשהי בלבד, אלא היא יכולה לנבוע משתי סיבות מנוגדות, בו זמנית, במינונים שונים. ובסיכומו של דבר, אפתיה היא לא טובה יותר או פחות, מאשר לגלות עניין בכל דבר. השאלה היא רק במינונים השונים, ובשילוב של שני ...

אפתיות / נרקיסיזם / אכפתיות / אמפתיה / התחשבות בזולת / מעורבות חברתית - מהן? במאמר הזה נסביר, את הצדדים השונים של המטבע, לגבי התכונות ההפוכות של האפתיה / שאננות / וחוסר ההתחשבות בזולת מצד אחד, אל מול הגילוי אכפתיות, התחשבות בזולת, והתעניינות בסביבה. ותוך כדי זה יתבאר גם הטוב שיש בנרקיסיזם אל מול תכונת האפתיה וההתחשבות באחרים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אכן למטבע יש שני צדדים. ויש משהו מאוד חיובי וגם מאוד שלילי בכל אחת מהתכונות השונות. ועל האדם ללמוד לאזן את התכונות האלו עפ האמת. ואם נתבונן נראה, כי מי שהוא אפתי לסביבה שלו, הרי שמהות העניין הזה היא, שהוא בעצם ממוקד במשהו אחד, שזה יכול להיות לדוגמה בעצמו או באיזה עניין כלשהו שמטריד את מחשבתו, והדבר הזה מגביל את האדם להסתכל על הצדדים. ומי שהוא אפתי כלפי הסביבה ומי שהוא לא מתחשב באחרים ולא רואה אף אחד ממטר, הרי שבעצם התכונה הזאת פוגעת בו מול ... אחר מלבד עצמו, הרי שהוא גם יסתכל רק על הבעיות שלו, בלי לראות את הפתרונות שנמצאים לידו. וכאשר האדם אפתי ולא מגלה עניין במה שקורה סביבו, הרי שעל ידי זה הוא לא מסוגל לראות את הטוב שיש סביבו ולהיעזר בו. כך שהצד השלילי של תכונת האפתיות ושל זה שהאדם מרוכז רק בעצמו ולא מתחשב באחרים, היא שזה בא לידי ביטוי בכך שהאדם לא מסתכל מחוץ ... והוא לא מוצא את הפתרון לבעיה שלו, אז באמת הוא הופך להיות קצר רוח כלפי אחרים, והוא הופך להיות אפתי והוא מתחשב פחות בסביבה שלו. וכאשר משהו מטריד את האדם, גם אז תשומת הלב שלו לאחרים יורדת. כי חוסר ... היכולת להתעלם מכל מה שקורה סביבו, ולמקד את כל המחשבה שלו, אך ורק בדבר אחד. ולפעמים האדם צריך להיות אפתי בצורה קיצונית, כדי להיות מסוגל להתרכז במה שהוא רוצה להתרכז, בלי שדעתו תוסח משום דבר. וכאשר האדם שאנן כלפי ... יש אמת, ועל האדם להתאים את עצמו אל האמת. דהיינו, אם על פי האמת האדם צריך לבטא עכשיו את האפתיות, אז עליו להיות אפתי ולא להתחשב באף אחד ולא לראות אף אחד ממילימטר. אבל אם צריך עכשיו להסתכל על התמונה המלאה, אז האדם ...

מוטיבציה, נפרדות מתוך אחדות, אפתיות, משמעות חלקית, משמעות מוחלטת, משמעות יחסית, אין תשובה מוחלטת, שאלה יחסית מדוע עדיין קיים קונפליקט פנימי גם לאחר השגת ... גורמת לחוסר עניין בעולם? אליעד מסביר שההבנה שאין באמת הבדל בין דברים בעולם לא בהכרח תוביל לחוסר עניין או לאפתיות. הוא מדגיש שייתכן דווקא מצב הפוך: לאחר שהאדם מבין בצורה עמוקה שהכל אחד, הוא יכול דווקא להתעניין ולהשקיע עוד ... בנפרדות ממקום שלם ושליו, מתוך הבנה שגם האחדות וגם הנפרדות נכונות בו זמנית. האם ההבנה שאין משמעות מוחלטת מובילה לאפתיות? נקודה חשובה נוספת שאליעד מדגיש היא העובדה שההכרה בכך שאין משמעות מוחלטת לא מובילה בהכרח לאפתיות או אדישות. דווקא כאשר האדם מבין בצורה עמוקה שבמובן המוחלט הכל חסר משמעות, הוא יכול לבחור לחיות את חייו ... לעבוד, ולהישאר שקט ושלם בכל מצב שהוא בוחר. לסיכום, ההבנה המוחלטת שהכל הוא אחד ושאין משמעות מוחלטת אינה גורמת לאפתיות, אלא מאפשרת לאדם לחיות חיים מלאים יותר, מתוך בחירה מודעת ושלמה בין האפשרויות השונות שמציע העולם. מהי משמעות מוחלטת? ... האם הכל באמת חסר משמעות? איך להתמודד עם חוסר רצון מוחלט? מדוע קשה לקבל החלטות? האם הבנת האחדות מובילה לאפתיות?

... האמת לא מספיק טובה עבורך? צריך גם שוחד? ברצינות, מה הטיעון נגד גרימת כמות הנזק המינימלית? חוסר נוחות? אדישות? אפתיות? אנוכיות? מי החליט שזה נזק? ומי החליט שצריך לנסות לגרום לכמות הנזק המינימלית? ומי החליט שנוחות זאת לא סיבה ...

... 2 סוגים של תחושות, תחושות טובות ותחושות רעות (ויש גם תחושה של לא משנה / לא אכפת לי / אפתיות, שלא נתייחס אליה כאן). אך מהן תחושות טובות / רעות, ממה הן נובעות? אז זה הולך כך: כל בן ...

... למרות שלכאורה האדם מסכים שההצעה טובה, בפועל הוא מתנגד לה. הוא לא מוכן לקבל מחמאות, מתקשה להחזיר מחמאות, ואפילו אפתי כלפי ביטויי אהבה. הוא שומע את המחמאות אך לא יכול להגיב להן בחזרה, אפילו בתודה פשוטה. אליעד מדגים זאת ... המנגנון הרגשי של אותו פחד. ברגע שהוא מבין את הסיבה האמיתית והעמוקה לפחדיו, הוא כבר לא צריך להסתתר מאחורי אפתיות או הימנעות רגשית. הוא יכול להרשות לעצמו להרגיש, ליהנות ולהיפתח לקבלת אהבה ומחמאות בצורה בריאה ומאוזנת, בלי לחשוש מכאב ...

רגש של אחדות, רגשות בשכל של האחדות, באחדות יש או אין רגשות, אפתיה, שחרור רגשי האם באחדות יש או אין רגשות? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד הרגש משתנה כאשר האדם ... מבין את המציאות בשלמותה ומגיע לאחדות. לכאורה, אם האדם נמצא באחדות, הוא עשוי להרגיש תחושה של ניתוק רגשי או אפתיה, שכן אין כבר משמעות מיוחדת לצורות השונות של הרגשות שהוא חווה בנפרדות, כגון שמחה, עצב, פחד וכעס. אולם אליעד ... קיים שחרור רגשי מלא? אליעד מדגיש כי האחדות היא לא רק שחרור רגשי במובן של אי - תחושה או אפתיה, אלא שחרור מלא שבו האדם משוחרר גם מהצורך לברוח מרגשות, וגם מהצורך להיאחז בהם. באחדות האדם נמצא בשחרור רגשי ...

... מסתיימת בתובנה חשובה: גם לאחר שאדם מבין שאין לו בחירה, הוא ממשיך לפעול בעולם. ההבנה שאין בחירה אינה מובילה לאפתיה או שיתוק, אלא דווקא לשלווה עמוקה, שבה כל פעולה נעשית באופן נקי וצלול כחלק מהרצון הקוסמי הכולל, ללא מאבק ... בחירה - הוא עדיין חי, עדיין פועל, עדיין חווה רגשות. ההבנה שאין בחירה לא צריכה להביא אותו לשיתוק או אפתיה. להפך - היא יכולה להוביל אותו לשלווה עמוקה יותר, לקיום נקי יותר, שבו כל פעולה נעשית כי היא חלק ...

... וחרדה מחליט לאמץ גישה של שום דבר לא משנה, ומרגיש הקלה בטווח הקצר. אך בהמשך הגישה הזאת עלולה להוביל לאפתיה ולעדר התמודדות עם בעיות אמיתיות. 3. מערכות יחסים: זוג שמחליט להמעיט בתקשורת על מנת למנוע ריבים, ומרגיש שזו הדרך ... הוא חווה הקלה בלחץ. אך האם זה באמת פתרון טוב? ייתכן שעם הזמן הגישה הזו תגרום לו להפוך לאדם אפתי שלא מתמודד עם בעיות אמיתיות. כלומר, גם כאן השאלה היא האם הפתרון שהוא מצא באמת אידיאלי או רק נותן ...